רשויות המס מרחיבות מאמציהן למניעת הלבנת הון
רשויות המס בארץ מרחיבות את מאמציהן למניעת הלבנת הון ומימון טרור: בקרוב הן תשתולנה "עכביש" ברשת האינטרנט, שמטרתו למצוא אתרים המוכרים מוצרים ללקוחות, ואשר אינם מדווחים לרשויות המס. כמו כן מנהלות רשויות המס מעקב אחר חשבונות בעלי האתרים, כדי למצוא הכנסות שחורות; כך חשף עו"ד אסף הופמן ממשרד דורון טיקוצקי, עמיר, מזרחי, במפגש מועדון WebMasters של קבוצת The People, שנערך אתמול (ג') במלון דן פנורמה בתל אביב. "הרעיון נלקח משוודיה, בה רוב החברות שעושות עסקאות מסוג זה, לא מדווחות למס הכנסה. על כן רשויות המס בארץ הכריזו מלחמה על עסקאות באינטרנט", אמר.
"כיום גם חברות קטנות ואנשים פרטיים, מתעסקים עם סחר אלקטרוני בין לאומי, ולצערי דיני המס כפי שהם היום, אינם יודעים להתמודד עם תחום זה", ציין עו"ד הופמן, "בנוסף, עסקאות שבעבר היו מתבצעות פיזית, כיום מתבצעות על-גבי האינטרנט. דבר זה גרם לגירעון אדיר במשרדי מס הכנסה ועל-כן מטרתם להכניס נושא זה לתודעה הציבורית".
לדברי הופמן, "עד שנת 2002 שיטת המס הנהוגה במדינתנו היתה טריטוריאלית, קרי, רק אדם שהפיק הכנסה בתוך שטחי מדינת ישראל, היה חייב במס. לאחר שנה זו, הורחב בסיס המס בישראל, השיטה הפכה לפרסונלית, קרי, אם אדם נחשב לתושב ישראל, הוא יהיה חייב במס - לא משנה היכן ביצע את העסקה, גם אם היא מעבר לים"".
מרצה נוסף במפגש המועדון היה עו"ד אלי פיטרו, שותף ומייסד משרד עו"ד פיטרו-בן עמי, אשר מתמחה בתחומי הביוטכנולוגיה ואלקטרוניקה ביו-רפואית. פיטרו דיבר על הבעיות המתעוררות בנקודת החיכוך שבין המשפט לבין עולם האינטרנט, כגון אחריות בעלי האתרים לתכנים, מסחר אלקטרוני וחוזים מסחריים באינטרנט.
"עולם האינטרנט שונה בצורה מהותית מעולם הטכנולוגיה", אמר עו"ד פיטרו, "המשפט הינו טריטוריאלי, לעומת עולם הטכנולוגיה - בו אנו מדברים על הכפר הגלובלי". הבדל נוסף, ציין, הוא: "המשפט חל על דברים מוחשיים ואילו עולם הטכנולוגיה פועל בחלקו באופן וירטואלי".
למרות זאת, אמר, "עלינו למצוא נקודות משיקות בין תחומים אלו, על מנת שבתי המשפט יוכלו לפתור בעיות מהותיות וקיומיות - שצצות כמעט כל יום בתחום האינטרנט". הוא מנה רשימה של נושאים ובעיות משפטיות, ואמר שסוגיות אלה עולות חדשות לבקרים בבתי המשפט. לדבריו, הפסיקה בנושא הולכת ומעמיקה: כך, ציין, "באחד מפסקי הדין האחרונים שניתנו בנושא לשון הרע, רמז בית המשפט כי נושא זה הולך ומחריף, ועל-כן יהיה עליו בקרוב לפסוק לחשיפת כתובת ה-IP של המשתמשים".
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- בנק ישראל יפוצה ב-240 אלף שקל עקב זיוף שטרות
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
תרופות (גרוק)תעשיית הקשב: מיליוני ילדים על כדורים והמצב רק מידרדר
כשהמערכת חולה, הילדים מקבלים מרשם: ישראל מדורגת במקום גבוה בצריכת ריטלין לנפש - ויש לכך מחיר כבד; כך הופכים ילדינו ללקוחות של שרשרת תרופות מסוכנת
ע' הייתה רק בת שש ילדה סקרנית ומלאת דמיון בגן חובה במרכז הארץ. הגננת התקשרה להורים בערב והתלוננה: "היא לא מצליחה לשבת לרגע, משתעממת במפגשים ומפריעה לכל הילדים, אי אפשר להמשיך ככה". ההורים, מבוהלים מהלחץ של המסגרת ומהמעבר המתקרב לכיתה א', רצו עם בתם לנוירולוג ילדים פרטי מומלץ. האבחון היה קצר וחד משמעי: הפרעת קשב קשה. המרשם הראשון - קונצרטה.
ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק,
לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה
איך מגיעים לתלות בקוקטייל תרופות בגיל צעיר?
שבועיים אחרי, הילדה לא נרדמה עד חצות, קמה עצבנית, התפרצה בבכי בלי סיבה. הנוירולוג אמר "זה עובר", אבל זה לא עבר. אז הוסיפו בהמשך כדור נגד חרדה. בהמשך הציעו כדור נגד דיכאון כי היא נהייתה אדישה, ועוד אחד לשינה. מילדה שמחה, חברותית ויצירתית עם שמחת חיים היא הפכה לילדה שקטה ועצובה. היום היא בת שלוש עשרה, עדיין נוטלת שתי תרופות קבועות, אוכלת כמו ציפור, ישנה עם כדור, ולפעמים שואלת את אמא שלה בשקט: "מתי אני אהיה נורמלית בלי הכדורים?" אמא שלה קורסת מאשמה. היא יודעת שהתחילה את הכול בגלל פחד מהגננת.
הסיפור של ע' לא יוצא דופן. זהו סיפורם של אלפי הורים בישראל. וזה גם הסיפור של עשרות אלפי ואפילו מאות אלפי הורים בארצות הברית. כדור אחד לקשב הופך לשניים, שלושה - ולפעמים לקוקטייל פסיכיאטרי שלא נבדק מעולם על מוח מתפתח. והילדים? הם אלה שנשארים עם הגוף והנפש ששינו להם לנצח.
- כשמדע וכסף מתנגשים: המרוץ לתרופות חדשות לסרטן
- זינוק של 130% בעקבות התקדמות בטיפול לסרטן: מי היא קוגנט ומה ההבטחה שלה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמעט מיליון מרשמים לתרופות להפרעת קשב וריכוז מונפקים בישראל מדי שנה, והמדינה מדורגת במקום גבוה בעולם בצריכת ריטלין לנפש. המספרים הללו מצביעים על מצוקה אמיתית במערכת, כאשר הפתרון הנפוץ והקל הוא טיפול תרופתי לשיפור הקשב ולהרגעת הפעלתנות. אך רבים מההורים לא יודעים שהשקט התעשייתי שהם מקבלים בטווח הקצר יגבה מהילדים שלהם מחיר גבוה וכואב למשך שנים רבות.
