רשויות המס מרחיבות מאמציהן למניעת הלבנת הון

כך חשף עו"ד אסף הופמן במפגש מועדון WebMasters בנושא האינטרנט והחוק. לדבריו, בקרוב תשתולנה רשויות המס "עכביש", שמטרתו למצוא אתרים שלא מדווחים על הכנסותיהם למס הכנסה. עו"ד אלי פיטרו: "לאור החרפת נושא לשון הרע באינטרנט, בית המשפט יאלץ לפסוק חשיפת כתובת ה-IP של המשתמשים"
לירון יחזקאל |

רשויות המס בארץ מרחיבות את מאמציהן למניעת הלבנת הון ומימון טרור: בקרוב הן תשתולנה "עכביש" ברשת האינטרנט, שמטרתו למצוא אתרים המוכרים מוצרים ללקוחות, ואשר אינם מדווחים לרשויות המס. כמו כן מנהלות רשויות המס מעקב אחר חשבונות בעלי האתרים, כדי למצוא הכנסות שחורות; כך חשף עו"ד אסף הופמן ממשרד דורון טיקוצקי, עמיר, מזרחי, במפגש מועדון WebMasters של קבוצת The People, שנערך אתמול (ג') במלון דן פנורמה בתל אביב. "הרעיון נלקח משוודיה, בה רוב החברות שעושות עסקאות מסוג זה, לא מדווחות למס הכנסה. על כן רשויות המס בארץ הכריזו מלחמה על עסקאות באינטרנט", אמר.

"כיום גם חברות קטנות ואנשים פרטיים, מתעסקים עם סחר אלקטרוני בין לאומי, ולצערי דיני המס כפי שהם היום, אינם יודעים להתמודד עם תחום זה", ציין עו"ד הופמן, "בנוסף, עסקאות שבעבר היו מתבצעות פיזית, כיום מתבצעות על-גבי האינטרנט. דבר זה גרם לגירעון אדיר במשרדי מס הכנסה ועל-כן מטרתם להכניס נושא זה לתודעה הציבורית".

לדברי הופמן, "עד שנת 2002 שיטת המס הנהוגה במדינתנו היתה טריטוריאלית, קרי, רק אדם שהפיק הכנסה בתוך שטחי מדינת ישראל, היה חייב במס. לאחר שנה זו, הורחב בסיס המס בישראל, השיטה הפכה לפרסונלית, קרי, אם אדם נחשב לתושב ישראל, הוא יהיה חייב במס - לא משנה היכן ביצע את העסקה, גם אם היא מעבר לים"".

מרצה נוסף במפגש המועדון היה עו"ד אלי פיטרו, שותף ומייסד משרד עו"ד פיטרו-בן עמי, אשר מתמחה בתחומי הביוטכנולוגיה ואלקטרוניקה ביו-רפואית. פיטרו דיבר על הבעיות המתעוררות בנקודת החיכוך שבין המשפט לבין עולם האינטרנט, כגון אחריות בעלי האתרים לתכנים, מסחר אלקטרוני וחוזים מסחריים באינטרנט.

"עולם האינטרנט שונה בצורה מהותית מעולם הטכנולוגיה", אמר עו"ד פיטרו, "המשפט הינו טריטוריאלי, לעומת עולם הטכנולוגיה - בו אנו מדברים על הכפר הגלובלי". הבדל נוסף, ציין, הוא: "המשפט חל על דברים מוחשיים ואילו עולם הטכנולוגיה פועל בחלקו באופן וירטואלי".

למרות זאת, אמר, "עלינו למצוא נקודות משיקות בין תחומים אלו, על מנת שבתי המשפט יוכלו לפתור בעיות מהותיות וקיומיות - שצצות כמעט כל יום בתחום האינטרנט". הוא מנה רשימה של נושאים ובעיות משפטיות, ואמר שסוגיות אלה עולות חדשות לבקרים בבתי המשפט. לדבריו, הפסיקה בנושא הולכת ומעמיקה: כך, ציין, "באחד מפסקי הדין האחרונים שניתנו בנושא לשון הרע, רמז בית המשפט כי נושא זה הולך ומחריף, ועל-כן יהיה עליו בקרוב לפסוק לחשיפת כתובת ה-IP של המשתמשים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.

שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.