רשויות המס מרחיבות מאמציהן למניעת הלבנת הון

כך חשף עו"ד אסף הופמן במפגש מועדון WebMasters בנושא האינטרנט והחוק. לדבריו, בקרוב תשתולנה רשויות המס "עכביש", שמטרתו למצוא אתרים שלא מדווחים על הכנסותיהם למס הכנסה. עו"ד אלי פיטרו: "לאור החרפת נושא לשון הרע באינטרנט, בית המשפט יאלץ לפסוק חשיפת כתובת ה-IP של המשתמשים"
לירון יחזקאל |

רשויות המס בארץ מרחיבות את מאמציהן למניעת הלבנת הון ומימון טרור: בקרוב הן תשתולנה "עכביש" ברשת האינטרנט, שמטרתו למצוא אתרים המוכרים מוצרים ללקוחות, ואשר אינם מדווחים לרשויות המס. כמו כן מנהלות רשויות המס מעקב אחר חשבונות בעלי האתרים, כדי למצוא הכנסות שחורות; כך חשף עו"ד אסף הופמן ממשרד דורון טיקוצקי, עמיר, מזרחי, במפגש מועדון WebMasters של קבוצת The People, שנערך אתמול (ג') במלון דן פנורמה בתל אביב. "הרעיון נלקח משוודיה, בה רוב החברות שעושות עסקאות מסוג זה, לא מדווחות למס הכנסה. על כן רשויות המס בארץ הכריזו מלחמה על עסקאות באינטרנט", אמר.

"כיום גם חברות קטנות ואנשים פרטיים, מתעסקים עם סחר אלקטרוני בין לאומי, ולצערי דיני המס כפי שהם היום, אינם יודעים להתמודד עם תחום זה", ציין עו"ד הופמן, "בנוסף, עסקאות שבעבר היו מתבצעות פיזית, כיום מתבצעות על-גבי האינטרנט. דבר זה גרם לגירעון אדיר במשרדי מס הכנסה ועל-כן מטרתם להכניס נושא זה לתודעה הציבורית".

לדברי הופמן, "עד שנת 2002 שיטת המס הנהוגה במדינתנו היתה טריטוריאלית, קרי, רק אדם שהפיק הכנסה בתוך שטחי מדינת ישראל, היה חייב במס. לאחר שנה זו, הורחב בסיס המס בישראל, השיטה הפכה לפרסונלית, קרי, אם אדם נחשב לתושב ישראל, הוא יהיה חייב במס - לא משנה היכן ביצע את העסקה, גם אם היא מעבר לים"".

מרצה נוסף במפגש המועדון היה עו"ד אלי פיטרו, שותף ומייסד משרד עו"ד פיטרו-בן עמי, אשר מתמחה בתחומי הביוטכנולוגיה ואלקטרוניקה ביו-רפואית. פיטרו דיבר על הבעיות המתעוררות בנקודת החיכוך שבין המשפט לבין עולם האינטרנט, כגון אחריות בעלי האתרים לתכנים, מסחר אלקטרוני וחוזים מסחריים באינטרנט.

"עולם האינטרנט שונה בצורה מהותית מעולם הטכנולוגיה", אמר עו"ד פיטרו, "המשפט הינו טריטוריאלי, לעומת עולם הטכנולוגיה - בו אנו מדברים על הכפר הגלובלי". הבדל נוסף, ציין, הוא: "המשפט חל על דברים מוחשיים ואילו עולם הטכנולוגיה פועל בחלקו באופן וירטואלי".

למרות זאת, אמר, "עלינו למצוא נקודות משיקות בין תחומים אלו, על מנת שבתי המשפט יוכלו לפתור בעיות מהותיות וקיומיות - שצצות כמעט כל יום בתחום האינטרנט". הוא מנה רשימה של נושאים ובעיות משפטיות, ואמר שסוגיות אלה עולות חדשות לבקרים בבתי המשפט. לדבריו, הפסיקה בנושא הולכת ומעמיקה: כך, ציין, "באחד מפסקי הדין האחרונים שניתנו בנושא לשון הרע, רמז בית המשפט כי נושא זה הולך ומחריף, ועל-כן יהיה עליו בקרוב לפסוק לחשיפת כתובת ה-IP של המשתמשים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.