רשויות המס מרחיבות מאמציהן למניעת הלבנת הון
רשויות המס בארץ מרחיבות את מאמציהן למניעת הלבנת הון ומימון טרור: בקרוב הן תשתולנה "עכביש" ברשת האינטרנט, שמטרתו למצוא אתרים המוכרים מוצרים ללקוחות, ואשר אינם מדווחים לרשויות המס. כמו כן מנהלות רשויות המס מעקב אחר חשבונות בעלי האתרים, כדי למצוא הכנסות שחורות; כך חשף עו"ד אסף הופמן ממשרד דורון טיקוצקי, עמיר, מזרחי, במפגש מועדון WebMasters של קבוצת The People, שנערך אתמול (ג') במלון דן פנורמה בתל אביב. "הרעיון נלקח משוודיה, בה רוב החברות שעושות עסקאות מסוג זה, לא מדווחות למס הכנסה. על כן רשויות המס בארץ הכריזו מלחמה על עסקאות באינטרנט", אמר.
"כיום גם חברות קטנות ואנשים פרטיים, מתעסקים עם סחר אלקטרוני בין לאומי, ולצערי דיני המס כפי שהם היום, אינם יודעים להתמודד עם תחום זה", ציין עו"ד הופמן, "בנוסף, עסקאות שבעבר היו מתבצעות פיזית, כיום מתבצעות על-גבי האינטרנט. דבר זה גרם לגירעון אדיר במשרדי מס הכנסה ועל-כן מטרתם להכניס נושא זה לתודעה הציבורית".
לדברי הופמן, "עד שנת 2002 שיטת המס הנהוגה במדינתנו היתה טריטוריאלית, קרי, רק אדם שהפיק הכנסה בתוך שטחי מדינת ישראל, היה חייב במס. לאחר שנה זו, הורחב בסיס המס בישראל, השיטה הפכה לפרסונלית, קרי, אם אדם נחשב לתושב ישראל, הוא יהיה חייב במס - לא משנה היכן ביצע את העסקה, גם אם היא מעבר לים"".
מרצה נוסף במפגש המועדון היה עו"ד אלי פיטרו, שותף ומייסד משרד עו"ד פיטרו-בן עמי, אשר מתמחה בתחומי הביוטכנולוגיה ואלקטרוניקה ביו-רפואית. פיטרו דיבר על הבעיות המתעוררות בנקודת החיכוך שבין המשפט לבין עולם האינטרנט, כגון אחריות בעלי האתרים לתכנים, מסחר אלקטרוני וחוזים מסחריים באינטרנט.
"עולם האינטרנט שונה בצורה מהותית מעולם הטכנולוגיה", אמר עו"ד פיטרו, "המשפט הינו טריטוריאלי, לעומת עולם הטכנולוגיה - בו אנו מדברים על הכפר הגלובלי". הבדל נוסף, ציין, הוא: "המשפט חל על דברים מוחשיים ואילו עולם הטכנולוגיה פועל בחלקו באופן וירטואלי".
למרות זאת, אמר, "עלינו למצוא נקודות משיקות בין תחומים אלו, על מנת שבתי המשפט יוכלו לפתור בעיות מהותיות וקיומיות - שצצות כמעט כל יום בתחום האינטרנט". הוא מנה רשימה של נושאים ובעיות משפטיות, ואמר שסוגיות אלה עולות חדשות לבקרים בבתי המשפט. לדבריו, הפסיקה בנושא הולכת ומעמיקה: כך, ציין, "באחד מפסקי הדין האחרונים שניתנו בנושא לשון הרע, רמז בית המשפט כי נושא זה הולך ומחריף, ועל-כן יהיה עליו בקרוב לפסוק לחשיפת כתובת ה-IP של המשתמשים".
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
