רשויות המס מרחיבות מאמציהן למניעת הלבנת הון
רשויות המס בארץ מרחיבות את מאמציהן למניעת הלבנת הון ומימון טרור: בקרוב הן תשתולנה "עכביש" ברשת האינטרנט, שמטרתו למצוא אתרים המוכרים מוצרים ללקוחות, ואשר אינם מדווחים לרשויות המס. כמו כן מנהלות רשויות המס מעקב אחר חשבונות בעלי האתרים, כדי למצוא הכנסות שחורות; כך חשף עו"ד אסף הופמן ממשרד דורון טיקוצקי, עמיר, מזרחי, במפגש מועדון WebMasters של קבוצת The People, שנערך אתמול (ג') במלון דן פנורמה בתל אביב. "הרעיון נלקח משוודיה, בה רוב החברות שעושות עסקאות מסוג זה, לא מדווחות למס הכנסה. על כן רשויות המס בארץ הכריזו מלחמה על עסקאות באינטרנט", אמר.
"כיום גם חברות קטנות ואנשים פרטיים, מתעסקים עם סחר אלקטרוני בין לאומי, ולצערי דיני המס כפי שהם היום, אינם יודעים להתמודד עם תחום זה", ציין עו"ד הופמן, "בנוסף, עסקאות שבעבר היו מתבצעות פיזית, כיום מתבצעות על-גבי האינטרנט. דבר זה גרם לגירעון אדיר במשרדי מס הכנסה ועל-כן מטרתם להכניס נושא זה לתודעה הציבורית".
לדברי הופמן, "עד שנת 2002 שיטת המס הנהוגה במדינתנו היתה טריטוריאלית, קרי, רק אדם שהפיק הכנסה בתוך שטחי מדינת ישראל, היה חייב במס. לאחר שנה זו, הורחב בסיס המס בישראל, השיטה הפכה לפרסונלית, קרי, אם אדם נחשב לתושב ישראל, הוא יהיה חייב במס - לא משנה היכן ביצע את העסקה, גם אם היא מעבר לים"".
מרצה נוסף במפגש המועדון היה עו"ד אלי פיטרו, שותף ומייסד משרד עו"ד פיטרו-בן עמי, אשר מתמחה בתחומי הביוטכנולוגיה ואלקטרוניקה ביו-רפואית. פיטרו דיבר על הבעיות המתעוררות בנקודת החיכוך שבין המשפט לבין עולם האינטרנט, כגון אחריות בעלי האתרים לתכנים, מסחר אלקטרוני וחוזים מסחריים באינטרנט.
"עולם האינטרנט שונה בצורה מהותית מעולם הטכנולוגיה", אמר עו"ד פיטרו, "המשפט הינו טריטוריאלי, לעומת עולם הטכנולוגיה - בו אנו מדברים על הכפר הגלובלי". הבדל נוסף, ציין, הוא: "המשפט חל על דברים מוחשיים ואילו עולם הטכנולוגיה פועל בחלקו באופן וירטואלי".
למרות זאת, אמר, "עלינו למצוא נקודות משיקות בין תחומים אלו, על מנת שבתי המשפט יוכלו לפתור בעיות מהותיות וקיומיות - שצצות כמעט כל יום בתחום האינטרנט". הוא מנה רשימה של נושאים ובעיות משפטיות, ואמר שסוגיות אלה עולות חדשות לבקרים בבתי המשפט. לדבריו, הפסיקה בנושא הולכת ומעמיקה: כך, ציין, "באחד מפסקי הדין האחרונים שניתנו בנושא לשון הרע, רמז בית המשפט כי נושא זה הולך ומחריף, ועל-כן יהיה עליו בקרוב לפסוק לחשיפת כתובת ה-IP של המשתמשים".
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
