ח"כים ערביים: לא נשחזר את כ"ט בנובמבר
משחזרים עד הסוף: בכ"ט בנובמבר 1947 התכנסה מועצת האו"ם והעבירה החלטה על הקמת שתי מדינות בישראל – החלטה שסללה את הדרך להקמת מדינת ישראל ב-1948. בין המדינות המתנגדות להחלטה היו, כמובן, מדינות ערב. בחגיגות ה-60 למדינה מתכננים בכנסת לשחזר את ההצבעה ההיא. הח"כים הערבים, כך מתברר הערב, מתכננים גם הם לשחזר את ההתנגדות הערבית ולהחרים את האירוע.
יו"ר הכנסת דליה איציק החליטה להזמין לשיחזור האירוע ההוא, שיתקיים ב- 29 בנובמבר באולם המליאה, את מזכ"ל האו"ם באן קי-מון, כמה ראשי מדינות ואת שגרירי 33 המדינות שהצביעו בעד ההחלטה שהביאה להקמת מדינת ישראל.
"תוכנית החלוקה" שעברה לפני 60 שנה באו"ם כללה את ההחלטה על סיום המנדט הבריטי על ארץ ישראל ועל הקמת שתי מדינות - יהודית וערבית. על פי התוכנית, בידי המדינה היהודית נשאר רק חלק קטן משטחה של ארץ-ישראל המערבית, ונקבע כי ירושלים תהיה עיר בינלאומית.
תוצאות ההצבעה באו"ם הביאו לפרץ של שמחה ביישוב היהודי. רבים יצאו לרחובות לחגוג. אלא שמדינות ערב, וגם ההנהגה הלאומית של ערביי ארץ-ישראל, דחו את ההחלטה ויצאו למלחמה. כבר למחרת ההצבעה, ב-30 בנובמבר, הותקף אוטובוס יהודי ליד שדה התעופה בלוד. חמישה מנוסעיו נרצחו. מעשה זה סימן את תחילתה של מלחמת העצמאות.
חגיגה או טרגדיה?
היום הבהירו חלק מהח"כים הערביים כי לא יקחו חלק בישיבה החגיגית שתשחזר את ההצבעה ההיסטורית. "אי אפשר לחגוג החלטה שמולאה באופן חלקי", אמר יו"ר סיעת בל"ד, ח"כ ג'מאל זחאלקה, שהבהיר כי ימליץ לחבריו להחרים את האירוע. "ליהודים קמה מדינה ועל הפלשתינים באה טרגדיה בעקבות אותה הצבעה. החלטת החלוקה שרויה במחלוקת, אבל אין מחלוקת על מה שבה בעקבותיה, כולל גירוש הפליטים הפלשתינים. אני שואל את דליה איציק - את מה בדיוק את רוצה לחגוג, אולי את גבולות החלוקה?".
חברו לסיעה, ח"כ סעיד נאפע, מחזיק בדעה דומה. "תוכנית החלוקה דיברה על הקמת שתי מדינות", הזכיר. "היות והחגיגה המתוכננת בכנסת לא באה לציין הקמת שתי מדינות, אלא לחגוג רק את הקמת המדינה היהודית, אני לא רואה עצמי לוקח בה חלק. מה שבה בעקבות החלטת החלוקה הוא קטסטרופה לעם הפלשתיני. הזכות של העם הפלשתיני למדינה נרמסה מאוחר
יותר בגסות והביאה כמה חודשים לאחר אותה הצבעה לנכבה".
ח"כ טאלב א-סאנע (רע"מ-תע"ל) מצטרף לדעת חבריו. "ה-29 בנובמבר הוא תאריך טראומתי מבחינתנו", אמר. "תוכנית החלוקה היתה נכונה, אבל רק חלקית. מדינת ישראל קמה ואילו המדינה הפלשתינית עדיין לא קמה. כשתקום מדינה פלשתינית נוכל לחגוג את ההחלטה, אבל אי אפשר לחגוג רק חצי החלטה".
א-סאנע הבהיר כי יסכים להשתתף בדיון רק אם ראש הממשלה, שאמור להיות אחד הנואמים המרכזיים באירוע לצד שרת החוץ ציפי לבני ויו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו, יודיע פומבית כי הוא מקבל את יוזמת השלום של הליגה הערבית "ברוח תוכנית החלוקה", ויכריז על הכרה במדינה פלשתינית.
למרות המחאות של הח"כים הערבים, בכנסת נמשכות ההכנות לאירוע. בשבוע הבא ייכנס מנכ"ל הכנסת ישיבת עבודה ראשונה, ביחד עם נציגי משרד החוץ, כדי להתכונן למאורע הגדול.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
