'קשה להאמין שאדם אחד יכול לגרום כזה נזק'
למרות ששר המשפטים דניאל פרידמן ונשיאת בית המשפט העליון דורית בייניש הכריזו כי הם מפסיקים את ההתקפות הדדיות זה על זה, כמה שופטי עליון בדימוס ממשיכים לתקוף את השר במלוא המרץ. "לצערי, עוד מעט קט לא תהיה רשות שופטת עצמאית", אמרה השופטת בדימוס דליה דורנר והביעה את דאגתה למדינת ישראל שתישאר לנכדיה. "בשישה חודשים הצליח פרידמן להעיר אנשים מרבצם ולהקים אנשים מקברם", ציין השופט השופט בדימוס מיכאל חשין.
הערב חברו שופטי בית המשפט העליון בדימוס דליה דורנר, פרופסור יצחק זמיר ומישאל חשין בכנס שנערך במכון ון-ליר בירושלים, ויחד תקפו את השר פרידמן על הרפורמות שהוא מנסה לקדם ברשות השופטת.
הדובר היחידי בכנס שניסה לעמוד לימינו של פרידמן והתברר כי עמד לימינה של הכנסת, היה ח"כ רובי ריבלין. "נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אהרון ברק, הצהיר על המהפכה החוקתית", הזכיר ריבלין לנוכחים. "אולם מהפיכה מגיעה מלמטה, ובמקרה הזה הצמרת היא שהחליטה ולכן מדובר בהפיכה ולא במהפכה. הפיכה שבה הצמרת שמה עצמה במקום המחוקק והחליטה שהיא יכולה להחליפו ולהגדילו. הפרשנות של ברק הפכה הלכה למעשה לחקיקה. הציבור התרגל אט אט לתת מבטחו בבית המשפט ולתת לו את הבכורה מתוך שלוש הרשויות".
דבריו של ריבלין נאמרו לאחר שפרופסור זמיר העלה בעיה חשובה בעיניו, לפיה לרשות השופטת אין בכלל מעמד חוקי. לדבריו, הדבר מצביע על יחס של זלזול מצד הרשויות "החזקות" (המחוקקת והמבצעת) כלפי הרשות השופטת.
"בספר החוקים אין שום התייחסות לרשות השופטת, וזה מצביע על יחס של זלזול מצד הרשויות החזקות", אמר זמיר. "יחס של זלזול זה מתבטא בכל דבר ועניין לכל אורך השנים בתקציבים ודברים נוספים. אם החוק היה קובע שיש רשות שופטת, הדבר היה מאפשר לבית המשפט להגן על מעמדו כנגד פלישה של כוחות לרשות השופטת. המחוקק לא עשה את עבודתו".
"כל כך הרבה נזק ב-6 חודשים"
פרופסור זמיר התייחס לסיכום שהושג בין פרידמן לנשיאי בית המשפט העליון בדימוס אהרון ברק ומאיר שמגר. "מדובר במסמך שכתוב יפה, אבל בהרבה מובנים הוא סתום", אמר זמיר. "במיוחד כאשר השר צריך לחזור בו מצעדים שהחל לבצע".
פרופסור זמיר אף ציין שלמרות שלבתי המשפט
לא היה מעמד עצמאי, הרי שהנוהג היה לתת להם עצמאות ושרי המשפטים בעבר השתדלו שלא להתערב במערכת השיפוטית. "השקט הזה הופר באופן חד-צדדי על ידי השר החדש שנכנס לתפקידו, וצעד אחר צעד עירער את מעמד נשיא בית המשפט העליון עד כדי כך שהנשיאים ברק ושמגר הרגישו צורך להיכנס לתמונה".
השופטת דורנר, שדבריה נשמעו לא אחת במהלך המאבק המתמשך בין בייניש לבין השר פרידמן, ציינה הערב פעם נוספת שהיא מודאגת מגורלה של מדינת ישראל הדמוקרטית. היא ציינה כי היום מתרחש מהלך של השתלטות של הרשות המבצעת על בית המשפט העליון. "מה שמתרחש היום הוא תהליך הפיכה חוקתית, שבגידרה הממשלה משתלטת על הרשות השופטת", אמרה דורנר. "מציגים זאת כסכסוך אישי כדי לטשטש את ההשתלטות".
השופט חשין, שישב בקהל, הרגיש צורך להתערב. "שנה עברה מאז מלחמת לבנון השנייה, ושישה חודשים בלבד עברו מיום מינויו של פרידמן", הכריז. "קשה להאמין שאדם אחד בשישה חודשים יכול לגרום כל כך הרבה נזק, להעיר אנשים מרבצם ולהקים אנשים מקברם. מאז מינויו הוא הביא מבול של שינויים והוא טוען שאנשים תמיד תוקפים אותו אישית ולא עניינית.
"ובכן אני רוצה לחשוב שמי שבא לשנות, עליו הנטל להסביר מה ולמה הוא בא לשנות. איזה רעה יש שצריך לשנות את המצב הקיים? אני מזמין אותו לבוא מהנץ החמה ועד צאת הכוכבים ואני אתווכח איתו על כל נושא ונושא שהוא רוצה לשנות. הוא רוצה לשנות את עבירת הפרת האמונים עליה עומדים לדין כל אנשי השלטון והשררה - בושה לדוגמה, בושה לאדם שנתן את הדוגמה הזו".
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
