ירון זליכה: 'טרור השחיתות גובה מחיר כבד'

החשב הכללי של משרד האוצר, ירון זליכה, הגיע הבוקר לישיבה של השדולה בכנסת למלחמה בשחיתות והציג את תוכניתו למלחמה בתופעה. הוא הצביע על הידרדרות במיקומה של ישראל במדד השחיתות העולמי והתריע על המחיר הכבד שמשלם הציבור בארץ על כך. "טרור השחיתות מאיים על כולנו", אמר זליכה.
מעריב NRG |

"ישראל הידרדרה 20 מקומות במדד השחיתות", אמר זליכה נגד אולמרט

אם ממלא מקום שר האוצר יאשר את בקשת קרן סרבוס לארכה ברכישת בנק לאומי - יפנה החשב הכללי זליכה ליועץ המשפטי.

זליכה בדיון שנערך בהשתתפות חברי השדולה הפרלמנטרית למלחמה בשחיתות בראשותו של ח"כ אריה אלדד (האיחוד הלאומי-מפד"ל). "עובדה זו מהווה עול כלכלי כבד על הציבור. רבים חושבים שהביטחון גובה מאיתנו מחיר כלכלי כבד, אבל אני רוצה לחדש: העול שגובה השחיתות מגיע בהיקפו לזה שגובה הביטחון".

זליכה התייחס בדבריו גם לפרשת בנק לאומי, שבמרכזה הטענה כי אולמרט נתן העדפות למקורביו במכרז למכירת הבנק. "גורם משפטי כינה את הפרשה החמורה בתולדות המדינה", אמר. "כמעט איש לא ניסה לעצור את השחיתות אף על פי שעשרות אנשים היו מעורבים בזה וראו מה אני עובר באופן אישי".

דורנר: חרדה מעיקור רשויות האכיפה

זליכה הציג בפני הנוכחים את עיקרי תוכניתו למלחמה בשחיתות. "התוכנית שגיבשתי באה למנוע מגורמים שונים לחשוב שהכסף הציבורי הוא שלהם", אמר. הוא קרא לחזק את בית המשפט העליון, להגדיל את מספר הפרקליטים בשירות המדינה ולהגדיל את מספר השוטרים, זאת כדי ליצור הרתעה אמיתית נוכח מה שהוא מכנה "טרור השחיתות שמאיים על כולנו". "המלחמה בשחיתות חשובה יותר מהמלחמה בתאונות הדרכים", קבע.

השופטת בדימוס דליה דורנר, שהשתתפה אף היא בדיון, הביעה דאגה מתוכניותיו של שר המשפטים דניאל פרידמן. "אני חרדה מעיקורן של רשויות האכיפה, המשטרה הפרקליטות ובתי המשפט", אמרה דורנר. "אם הממשלה תשתלט על כל אלה יהיו לנו שופטים שהם 'מטעם', והממשלה לא תפחד מבג"ץ".

דורנר קראה לחברי הכנסת לא להתייאש, לזכור שהם מייצגים את הציבור ולהילחם נגד כל ניסיון לקעקע את רשויות אכיפת החוק. "אם תהיה מלחמה של הממשלה נגד בתי המשפט, בתי המשפט יפסידו", קבעה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)

חוק הגיוס: כשזה מגיע לחרדים, עוצמה יהודית מאבדת את העוצמה

עוצמה יהודית רוצה מלחמה בלי לוחמים: השתיקה המפלגתית על גיוס החרדים חושפת עד כמה המספרים מתעתעים, איך יוצאים בשאלה נספרים כחרדים, ואיך החוק החדש מאפשר להציג עמידה ביעדים כמעט בלי לגייס באמת, מהלך שמרחיק את החרדים מלהשתלב בתעסוקה ופוגע במשק כולו
ד"ר אדם רויטר |

במסגרת מאמציהם למנוע את רוע הגזירה, משמע לשאת בעול הביטחון כמו כל יהודי אחר במדינת ישראל, מנהיגי החרדים מייצרים כמה שיותר קומבינטוריקה וביסמוט נופל או מופל לפח. במסגרת ההסכמות שחוק הגיוס החדש והרע מאד הזה קובע, יספרו בתוואי הגיוס כל הבנים שלמדו אי פעם במוסדות חרדיים, כולל 20% מהם שבכלל עזבו את המגזר. אסביר בסוף גם איך כל זה קשור לא רק לביטחון אלא גם לכלכלה.

מסתבר שכיום שיעור היוצאים בשאלה מכל שנתון חרדי עומד על שיעור של כ-20%. אתם קוראים נכון. לפי "עמותת הלל", שהיא הכתובת הראשית של יוצאות ויוצאים בשאלה מהמגזר - שמגיעים אליה ונעזרים בה לרוב כשהם בגילאי 17 עד 25, אלו מביניהם בגילאי 18 עד 20 מתגייסים ברובם לצה"ל. למעשה לפי עמותת הלל כ-75% בגילאים הללו מתגייסים לצה"ל.

בואו ניכנס רגע למספרים. בשנתון הגיוס של 2024-2025 (תשפ"ה) יש כ-76 אלף בנים שנולדו בשנת 2006, מתוכם כ-57 אלף הם יהודים שמתוכם כ-14 אלף הם מהמגזר החרדי. מתוכם התגייסו השנה כ-2,900 שהם כ-20% מהשנתון החרדי (המקור: עיתון "הארץ" )

יש לציין כי זו קפיצה משמעותית ביותר לעומת כ-1,200 מגויסים יוצאי המגזר בממוצע שנתי, משמע 8% מכל שנתון, בשנים שקדמו לתשפ"ה וזו לפחות בהחלט בשורה טובה.

כמה מתוך המתגייסים יצאו מהמגזר וכבר אינם חרדים? ע"פ הערכות כ-20% מכל שנתון עזבו את המגזר. משמע מתוך שנתון של 15,000 כ-3,000 כבר אינם חרדים. לפי עמותת הלל המלווה יוצאים ויוצאות מהמגזר, כ-75% מהם מתגייסים לצה"ל. משמע מתוך ה-2,900 שהתגייסו, שהם יוצאי המגזר החרדי ניתן להניח שכ-2,250 מהם בכלל עזבו את המגזר. מבחינתם, הם לא מתגייסים לצה"ל כחרדים אלא כדתיים לאומיים, כמסורתיים או כחילוניים (רובם נותרים קרובים לאמונה ולמסורת ואינם הופכים לחילוניים). אבל הם נספרים כמתגייסים חרדים - וזו נקודה מאד חשובה.