פרו: מאות נפגעים בשורה של רעידות אדמה בעוצמה 7.9

לפחות 17 הרוגים וכ-200 פצועים ברעידת אדמה בעוצמה 7.9 שאירעה במערב פרו, והורגשה היטב גם בבירה לימה. "הכל רעד. אנשים יצאו לרחוב בהיסטריה", סיפרו מטיילים ישראלים באזור
מעריב NRG |

רעש חזק הפר לפני שעות ספורות את השגרה בפרו, כאשר רעידת אדמה חזקה בעוצמה של 7.5 היכתה כ-150 קילומטרים דרומית לעיר הבירה לימה - כך דיווח המכון הגיאולוגי בארה"ב. תחנת הטלוויזיה המקומית בפרו "קאנל אן" דיווחה כי לפחות 17 בני אדם נהרגו, וכ-200 בני אדם נפצעו. עדי ראייה במקום מספרים כי הרעש גרם לבהלה ולכאוס ברחובות הבירה, וכי מספר בתים קרסו במרכז העיר. ממשרד החוץ נמסר כי לא ידוע על נפגעים ישראלים.

עדי ראייה סיפרו כי הרעש הורגש בשני שלבים עיקריים, שנמשכו כל אחד כ-20 שניות. לאחר הרעש הוכרזה כוננות צונאמי בפרו, צ'ילה, אקוודור וקולומביה, אשר הוסרה לאחר כשעתיים. "נוצרו גלי צונאמי, אך הם לא היו גדולים מספיק כדי להיות הרסניים", מסר בכיר מהמרכז להתרעות צונאמי הממוקם בהוואי.

בעקבות רעידת האדמה, פרצה שריפה באחד ממחוזות עיר הבירה, וכמה בתים בעיר פיסקו, הסמוכה למוקד הרעש, נהרסו כליל.

נשיא פרו, אלן גרסייה, אמר כי רעידת האדמה ככל הנראה לא גרמה לקטסטרופה. "תודה לאלוהים שהרעידות הללו לא גרמו למספר כה רב של הרוגים כמו שהיה בשנים קודמות", אמר. להנחייתו, התפזרו השוטרים ברחבי לימה כדי לשמור על הסדר. הוא אף שלח שלושה חברי קבינט לערי החוף בהן דווח כי הרעש היכה בעוצמה רבה ביותר.

"אנשים יצאו לרחוב בהיסטריה"

פרו ידועה בתור יעד פופולרי למטיילים ישראלים, שחשו גם הם הלילה את הרעש הכבד. אורי רוזנר, ישראלי בן 25 מיבנה הנמצא בפרו יחד עם חברתו מעיין בת ה-22, סיפר הלילה ל-nrg מעריב על שאירע. "בדיוק סיימנו את הטיול הגדול שלנו היום, והגענו ללימה לתפוס טיסה. אחר הצהריים, (השעה 3 לפנות בוקר שעון ישראל), רעידת האדמה הרעידה את הרחובות כאן. היינו בתוך חנות מזכרות מקומית בעת הרעש, והדבר גרם לדברים רבים ליפול מהמדפים, ומיד יצאנו אל הרחוב, יחד עם תושבים מקומיים רבים".

לדברי אורי, הנזק והפניקה הורגשו היטב. "מעיין חברתי נכנסה מעט ללחץ, אך אישה מקומית הרגיעה אותה, ואמרה לה שזה בסדר ושזה נורמלי באזור הזה, למרות שלא בכזו עוצמה", סיפר. "הרגשנו שהאדמה זזה לנו מתחת לרגליים, וראינו את המדרכות, המכוניות ועמודי החשמל פשוט מתנדנדים. מספר אנשים בכו, וניסו להתקשר אל יקיריהם, אבל כל הקווים הסלולריים נפלו. כל הכבישים היו עמוסים במכוניות, אז המשכנו ללכת לאורך העיר ברגל, וראינו שברים רבים של זכוכיות על המדרכות. ראינו גם טורים ארוכים של אנשים שנעמדו מול קווי הטלפון הציבוריים בניסיון נואש להתקשר אל יקיריהם, אך ללא הצלחה".

אורי ומעיין הנמצאים באכסניה בשכונה הנקראת מירהפלורס הקרובה לקו החוף בעיר לימה, נשארו באזור עד שהמצב נרגע במקצת: "אנחנו בינתיים בסדר, וכך גם כל מי שדיברנו איתו. לימה מחלימה עכשיו, רוב הרחובות ריקים כרגע. שעתיים אחרי הרעש, כל הרחובות בעיר היו בבלגן אחד גדול, אנשים רבים יצאו לרחוב רובם היסטריים, היו פקקי תנועה רבים. נשים בכו, ושוטרים ניסו להרגיע אותן ללא הצלחה". מעיין הוסיפה: "הרגשתי שזה נמשך לנצח ולא נפסק. הייתי בטוחה שזה הולך להיות הרבה יותר נורא, זו רעידת האדמה הכי נוראית שחוויתי".

ממשרד החוץ נמסר כי לא ידוע על נפגעים ישראלים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)

חוק הגיוס: כשזה מגיע לחרדים, עוצמה יהודית מאבדת את העוצמה

עוצמה יהודית רוצה מלחמה בלי לוחמים: השתיקה המפלגתית על גיוס החרדים חושפת עד כמה המספרים מתעתעים, איך יוצאים בשאלה נספרים כחרדים, ואיך החוק החדש מאפשר להציג עמידה ביעדים כמעט בלי לגייס באמת, מהלך שמרחיק את החרדים מלהשתלב בתעסוקה ופוגע במשק כולו
ד"ר אדם רויטר |

במסגרת מאמציהם למנוע את רוע הגזירה, משמע לשאת בעול הביטחון כמו כל יהודי אחר במדינת ישראל, מנהיגי החרדים מייצרים כמה שיותר קומבינטוריקה וביסמוט נופל או מופל לפח. במסגרת ההסכמות שחוק הגיוס החדש והרע מאד הזה קובע, יספרו בתוואי הגיוס כל הבנים שלמדו אי פעם במוסדות חרדיים, כולל 20% מהם שבכלל עזבו את המגזר. אסביר בסוף גם איך כל זה קשור לא רק לביטחון אלא גם לכלכלה.

מסתבר שכיום שיעור היוצאים בשאלה מכל שנתון חרדי עומד על שיעור של כ-20%. אתם קוראים נכון. לפי "עמותת הלל", שהיא הכתובת הראשית של יוצאות ויוצאים בשאלה מהמגזר - שמגיעים אליה ונעזרים בה לרוב כשהם בגילאי 17 עד 25, אלו מביניהם בגילאי 18 עד 20 מתגייסים ברובם לצה"ל. למעשה לפי עמותת הלל כ-75% בגילאים הללו מתגייסים לצה"ל.

בואו ניכנס רגע למספרים. בשנתון הגיוס של 2024-2025 (תשפ"ה) יש כ-76 אלף בנים שנולדו בשנת 2006, מתוכם כ-57 אלף הם יהודים שמתוכם כ-14 אלף הם מהמגזר החרדי. מתוכם התגייסו השנה כ-2,900 שהם כ-20% מהשנתון החרדי (המקור: עיתון "הארץ" )

יש לציין כי זו קפיצה משמעותית ביותר לעומת כ-1,200 מגויסים יוצאי המגזר בממוצע שנתי, משמע 8% מכל שנתון, בשנים שקדמו לתשפ"ה וזו לפחות בהחלט בשורה טובה.

כמה מתוך המתגייסים יצאו מהמגזר וכבר אינם חרדים? ע"פ הערכות כ-20% מכל שנתון עזבו את המגזר. משמע מתוך שנתון של 15,000 כ-3,000 כבר אינם חרדים. לפי עמותת הלל המלווה יוצאים ויוצאות מהמגזר, כ-75% מהם מתגייסים לצה"ל. משמע מתוך ה-2,900 שהתגייסו, שהם יוצאי המגזר החרדי ניתן להניח שכ-2,250 מהם בכלל עזבו את המגזר. מבחינתם, הם לא מתגייסים לצה"ל כחרדים אלא כדתיים לאומיים, כמסורתיים או כחילוניים (רובם נותרים קרובים לאמונה ולמסורת ואינם הופכים לחילוניים). אבל הם נספרים כמתגייסים חרדים - וזו נקודה מאד חשובה.