מ.יונה: "אעמיד את כל מרצי כדי שכל דייר יקבל דירה"
"אני מקווה שכל דייר שקנה דירה יקבל את דירתו. אני מוכן להעמיד לרשותם את כל הוני וכל רכושי וכל מרצי עד סוף יומי האחרון" – את הדברים הללו הבטיח הערב נשיא חברת חפציבה מרדכי יונה, אביו של מנכ"ל החברה בועז יונה שנמלט לחו"ל. יונה, ששוחרר הערב למעצר בית, אמר בבית המשפט: "לנגד עיניי מאות דיירים חסרי בית. מה שמעסיק אותי זו המחשבה איך לפתור להם את הבעיה".
עוד הבטיח יונה האב כי לא יתחמק מאחריותו לפרשה. "אני אחקר ואתן את הדין על מה שעשיתי", אמר. כאשר נשאל היכן מסתתר בנו שנמלט לחו"ל כאשר התפוצצה הפרשה ומאות דיירים גילו כי הם עומדים להיוותר חסרי כל, השיב: "אני לא יודע איפה בועז. אין בינינו שום קשר".
המשטרה ביקשה לשחרר את יונה בתנאים מגבילים בשל מצבו הרפואי. בית משפט השלום בתל-אביב אישר לשחררו למעצר בית של 15 ימים בערבויות כספיות. בכיר החברה זאב טטננבאום שוחרר הערב למעצר בית של 16 ימים.
הבוקר, בתום חיפוש שנערך בביתו בשכונת בית-כרם שבירושלים, עיכבה המשטרה את יונה לחקירה ולקחה מביתו מסמכים ומחשבים. יונה הועבר לחקירה במשרדי היחידה הארצית לחקירות הונאה בבת-ים, שם נחקר על-ידי חקרי היחידה בשיתוף ובתיאום עם חוקרי הרשות לניירות ערך ורשות המסים.
במשטרה מעריכים כי אף על פי שיונה פרש באופן רשמי מתפקידו בחברה, הוא היה מעורב בפרשה מאחורי הקלעים.
"יש אפשרות למזער את הנזק"
יונה הגיב הבוקר לראשונה לקריסת החברה ולצעדים שבהם יש לנקוט על מנת להצילה. "יש רגעים שבהם חובה ראשונה במעלה היא להציל את שניתן, וכל השאר ימתין", כתב ליו"ר ועדת הכספים, ח"כ סטס מיסז'ניקוב, שייכנס מחר את הוועדה לדיון מיוחד בנושא. "בעין הסערה בה אנחנו מצויים, עיקר תשומת הלב מופנית למה שנראה כפיקנטי, ואילו הנושא העיקרי שצריך לעמוד לנגד כולם נדחק לשוליים".
במכתב הדגיש יונה כי הפעילות בקבוצת חפציבה נעשתה על-ידי "הדור השני", ועם בריחתו של בועז יונה ו"כדי שהחברה לא תישאר כעדר ללא רועה", סיפר כי נטל לידיו את ניהול החברה. "עשיתי לילות כימים ללמוד את מצבה ולהכין
תוכנית ריאלית שתאפשר להביא את החברה לפעילות שוטפת תוך שימת דגש על השלמת הפרויקטים", ציין.
"נוכח חוסר אפשרותי לפעול מהמשרדים שלנו, אני יכול לומר שיש בהחלט אפשרות למזער את הנזק ולאפשר לרוכשים להגיע לדירתם", הוסיף יונה. "לצערי, חלפו כבר חמישה ימים מהחלטת בית המשפט, אך מי שיכול לעשות זאת אינו עוסק בכך בשל העתקת תשומת הלב אל הממדים האחרים של הפרשה. איני מבקש מן הרשויות העוסקות בעניין להפסיק את פעילותן, אולם כאשר המשטרה, רשויות המס ואחרים עוסקים בנושא, הם אינם נותנים תשומת לב לצורך לפעול בתחום הבראת החברה וחזרתה לפעילות שתאפשר השלמת הפרויקטים".
צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?
מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים
שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.
הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי, בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.
מדינה על הנייר, כיבוש במציאות
הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.
הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.
ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.
