שופטת בימ"ש שלום חשודה בהפרת אמונים

הותר לפרסום: המשטרה עיכבה לחקירה את שופטת בית משפט השלום בת"א דליה מארק-הורנצ'יק בחשד שקיימה "קשר פסול" עם עו"ד שהושעה ומינתה אותו לכונס נכסים בעשרות תיקים
מעריב NRG |

דרמה במסדרונות בית משפט השלום בתל-אביב: לאחר ימים ארוכים של שמועות, עיכבו הבוקר חוקרי מפלג ההונאה של משטרת מחוז תל-אביב את השופטת דליה מארק-הורנצ'יק לחקירה, בחשד כי קיימה קשר פסול עם עו"ד גד פרנקל, אותו מינתה ככונס נכסים, למרות שהיה בהליכי השעיה מטעם לשכת עורכי הדין. בין היתר, העלתה החקירה כי פרנקל סייע לשופטת לקבל מחיר מופחת לדירה שביקשה לקנות, אשר את מהלך רכישתה הוא ייצג במסגרת הליך כינוס נכסים. בנוסף, נמצא כי שולם לעורך הדין שכר טרחה גבוה מהמקובל. על פי החשד, מינתה הורנצ'יק את פרנקל לטפל בכ-30 תיקי כינוס נכסים וגישור. השופטת הודיעה כי תשעה את עצמה עד לסיום חקירת הפרשה.

השמועות על מעשים שאינם כשרים התרוצצו במסדרונות בית המשפט בתל-אביב במשך שבועות ארוכים. החוקרים, במסווה של אזרחים תמימים, הגיעו לבית המשפט וניסו לאסוף ראיות ולדבר עם כל העובדים שעבדו בקרבת השופטת, על מנת להסיק על הקשר בינה ובין עו"ד פרנקל.

לאחר שבועות של חקירה, התגבש חשד, שלפיו למרות שעורך הדין הושעה על-ידי לשכת עורכי הדין, הוא מונה ככונס נכסים בתיקי פירוק שיתוף מקרקעין בסכום המגיע לשישה מיליון דולר. במשטרה חושדים כי בעת מינויו, על ידי השופטת מארק-הורנצ'יק, היה פרנקל בהליכי ההשעיה ובנוסף הוגבל בנסיבות מחמירות בחשבון הבנק.

במשטרה בודקים את האם הרקע למינוי של פרנקל הוא קיומו של קשר פסול בינו ובין השופטת, הגובל בהפרת אמונים מצידה של הורנצ'יק, זאת לאחר שבמשך שנים קיימו השניים קשר הדוק ורצוף. במשטרה הבהירו כי עורך הדין יכול לשמש ככונס נכסים, על אף הליכי השעייתו, אך טוענים כי הנסיבות הן שיוצרות חשד לכאורה להפרת אמונים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חותים
צילום: טוויטר
מלחמה

הסיבה שהחות'ים הצליחו לפגוע בשדה התעופה; והאם אפשר למנוע את הפגיעות בהמשך?

שאלות ותשובות על הטכניקה של החות'ים להגביר את הפגיעות; ומה ישראל עושה בעניין

רן קידר |
נושאים בכתבה כטב"ם חות'ים

החות'ים, ארגון מורדים שיעי מתימן, המזוהה עם איראן, מנהלים מלחמה מקומית מול כוחות הקואליציה הסעודית, אך בהמשך למלחמה בעזה הם פועלים נגד ישראל, בעיקר באמצעות שיגור כטב"מים וטילים בליסטיים. ישראל מגיבה וגורמת לפגיעות וחיסולים רבים כשלאחרונה חוסלה ההנהגה הפוליטית של החות'ים (להבדיל מההנהגה הצבאית). בימים האחרונים שיגרו החות'ים כטב"מים שהצליחו לעבור את ההגנות של הצבא וחיל האוויר. אתמול נפגע על ידי כטב"מ שדה התעופה רמון. 


 

מה קרה באירוע האחרון?
היום  שיגרו החות'ים כטב"ם שחדר לשטח ישראל ויורט לאחר כחצי שעה מעל אזור ים המלח. יום קודם לכן פגע כטב"ם בנמל התעופה רמון, ללא התרעה מוקדמת, הפעם השנייה בחודשים האחרונים שבה החות'ים מצליחים לפגוע בנמל תעופה בישראל. הפעם הקודמת היתה בצמוד לנתב"ג. 

מדוע לא הופעלה אזעקה בזמן התקיפה ברמון?
מערכת ההתרעה לא זיהתה את הכטב"ם בזמן כסכנה ולכן לא הופעלה אזעקה. תחקיר ראשוני העלה כי הכטב"ם זוהה במערכות אך לא סווג כעוין. בצה"ל הדגישו כי לא מדובר בתקלה טכנית אלא באתגר מבצעי.

במה שונה כטב"ם מטיל או רקטה?
רקטות וטילים נעים במסלול בליסטי קבוע שקל יחסית לחזות. כטב"ם לעומת זאת קטן יותר, טס נמוך, מתמרן ומשנה מסלול, מה שמקשה מאוד על זיהויו. בנוסף, שטח החתך המכ"מי שלו נמוך,  ולכן ההחזר ממערכות המכ"ם חלש וקשה לגילוי.

כמה פעמים הצליחו החות'ים לפגוע בישראל?
מאז פתיחת המלחמה היו שש פגיעות של כטב"מים וטילים חות'יים בישראל. האירוע הקשה ביותר היה ביולי 2024, אז פגע כטב"ם בבניין בתל אביב וגרם למותו של אזרח. שתי פגיעות היו בנמלי תעופה, בנתב"ג ובשדה רמון.