מעבדות סאפ בישראל שותפות לפיתוח מערכת ה-ERP החדשה של החברה שתושק בסוף השנה

ליאו אפוטקר, המשנה למנכ"ל סאפ, שהגיע לישראל לרגל קבלת אחריותו על מעבדות סאפ ברעננה, גילה כי המערכת מוכרת תחת שם קוד הפיתוח A1S ועד כה פיתוחה נשמר בסודיות רבה
פלי הנמר |

"יש לנו מחויבות ארוכת טווח לשוק הישראלי ולמעבדות בישראל, המחויבות הזו תימשך והיא אינה תלויה בפרישתו של אדם זה או אחר", כך אמר בסוף השבוע האחרון, ליאו אפוטקר, המשנה למנכ"ל סאפ, עם הגיעו לביקור בישראל, לרגל קבלת אחריותו על מעבדות סאפ הפועלות בישראל, בעקבות התפטרותו של שי אגסי. במסיבת עיתונאים שנערכה בתל אביב, הדגיש אפוטקר כי דבר לא השתנה מבחינת יחסה של סאפ לשוק הישראלי. הוא ציין כי המעבדות ברעננה ובכרמיאל מעסיקות כ-850 איש, וכי הן מהמעבדות המרכזיות של סאפ - הפועלות לצד המעבדות שבגרמניה, הודו, וקליפורניה.

בתשובה לשאלה לגבי מפת הדרכים של החברה, גילה אפוטקר כי החברה נמצאת בשלבים סופיים של בדיקות פיתוח של מערכת ERP חדשה, בעלת שם הקוד A1S. היא מיועדת להוות את מערכת ה-ERP של סאפ לשוק הביניים, שפונה לארגונים שמעסיקים בין מאה לאלף עובדים. קבוצה של מפתחים במעבדות סאפ ברעננה, שותפה לפיתוח רכיבים של המוצר הזה, שעד כה פותח תחת מעטה של סודיות. לדברי אפוטקר, "המערכת הזו היא חדשנית, משום שבסופו של תהליך, לאחר הטמעתה - יישמו בה רכיבי On Demand, 'לפי דרישה', ההולכים ותופסים נתח חשוב במכירות תוכנה בעולם".

אפוטקר התייחס לשאלות בנושא ההשפעה של פרישת שי אגסי ושני בכירים אחרים מהנהלת סאפ בשבועות האחרונים: "סאפ היא חברה גדולה מאוד, והאסטרטגיה שלה אינה נבנית על אנשים אלו או אחרים. אני מאוד מכבד את שי אגסי ומצטער על עזיבתו, אבל הוא פנה לדרך אחרת, וזו זכותו המלאה". בהתייחסו ליתר האנשים שעזבו, הוסיף אפוטקר: "אתם שואלים על שלושה אנשים שהם ממוצא ישראלי. אינכם שואלים אותי כמה ישראלים הצטרפו לסאפ מאז עזיבתם של השלושה, ובכלל - כמה אנשים הצטרפו? אני חושב שמיצינו את הנקודה הזו".

בהתייחסו לתחרות מול אורקל, אותה כינה "המתחרה השניה", אמר אפוטקר, כי "מצבנו בשוק הישראלי טוב מאוד. יש לנו מעל 2,000 לקוחות, ואנו מעריכים שנתח השוק שלנו בישראל הוא בערך פי שלושה מאשר המתחרה העיקרית. זה טוב מאוד, אבל מצד שני - זה מחייב אותנו". מנכ"ל אורקל ישראל, משה חורב, דחה את הנתונים הללו על הסף ואמר ל-DailyMaily בתגובה, כי "לצערי, מר אפוטקר מעודכן בנתונים מלפני ארבע שנים. המציאות בשוק הישראלי כיום היא שונה לחלוטין, ואם מנכים את מספר הלקוחות של סאפ בשוק ה-SME המבוסס על פתרון של תוכנת 'מנהל', הרי שמספר הלקוחות של אורקל בישראל - אף גדול מאלו של סאפ. את זאת קבעו אנליסטים שסקרו את השוק".

עוד נשאל אפוטקר במסיבת העיתונאים, לגבי השמועות של רכישת סאפ על ידי יבמ. "השמועות בשוק ההון קיימות כל הזמן וכולנו יודעים את הסיבות", אמר, "אבל גם אם ננסה לנתח את הנתון הזה, הרי שסאפ היא חברה של כ-70 מיליארד דולרים. כדי שחברה אחרת תקנה אותנו, היא חייבת להיות בעלת יכולת לגייס כספים בהיקפים הרבה יותר גדולים. צא ובדוק כמה שווה יבמ בשוק. בכל אופן, בעלי המניות שלנו מאוד מחוייבים לתוכנית האסטרטגית שלנו ולביצועים, אבל אם יהיה שינוי בנושא - אני מניח שלא נוכל להסתיר זאת".

בהתייחסו לשאלה מדוע סאפ אינה רוכשת חברות ישראליות, בדומה לחברות זרות אחרות העושות כך, וזאת למרות שהיא חוזרת וטוענת, כי היא מעריכה מאוד את השוק הישראלי, אמר אפוטקר, כי "יש מספר דרכים להשקיע בפיתוח מוצרים. רכישת חברות אינה הדרך היחידה. אפשר לפתח ולהשקיע באנשים במרכזי הפיתוח, כדי שהם יביאו את התוצאות. כבר אמרתי, אנחנו פה לטווח ארוך מאוד, ולא בשביל לעשות עסקי מיזוג ורכישה, אם נמצא טכנולוגיה מעניינת - כזו או אחרת - לא נהסס לבדוק אותה".

מיקי שטיינר, מנכ"ל מעבדות סאפ בישראל, אמר בתשובה לשאלת The People, כי לא צפויים שום שינויים בדפוסי העבודה של המעבדות בישראל, בעקבות פרישת אגסי, וקבלת האחריות על המעבדות, על ידי אפוטקר. לדבריו, "ליאו אפוטקר תמיד היה מעורב במה שנעשה בישראל, אין זה ביקורו הראשון פה, ובעקבות הארגון מחדש בהנהלת סאפ, אנחנו שמחים שהוא - בגלל מעמדו הבכיר, קיבל את האחריות על הטיפול במעבדות שלנו. ברור שאנחנו נמצאים כל היום עם היד על הדופק, ומתאימים את קצבי העבודה לצרכים המשתנים, אבל אין בכך כל חדש". שטיינר אישר שאכן, קבוצה של מפתחים ברעננה שותפה למערכת ה-ERP החדשה של סאפ לשוק הביניים.

קודם למסיבת העיתונאים, נפגש אפוטקר עם קבוצה של כ-30 מנמ"רים בכירים - לקוחות סאפ, ושמע מהם על בעיותיהם וציפיותיהם מסאפ. ישי שנידובר, מנהל קבוצת סאפ בנס טכנולוגיות, אמר כי הקשר בין נס טכנולוגיות, נציגת סאפ בישראל - לבין המעבדות, הולך ומתהדק עם השנים, ומרבית הלקוחות של סאפ בישראל, מאמצים טכנולוגיות חדשניות, אשר פותחו בין היתר, במעבדות בישראל, ו"חברת נס כמובן שמחה מאוד על כך". במסיבת העיתונאים השתתף גם מיקי מגדל, סגן נשיא בכיר לתחום NetWeaver בסאפ, אשר אחראי על הצדדים הטכנולוגיים במעבדות סאפ ברעננה, וכן סרג'יו מאקולטה, מנהל אזור המזרח התיכון של סאפ.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

סמוטריץ׳: ״מי שלא יוריד מחירים, ימוסה״

״אני לא נגד עשירים״ אומר שר האוצר סמוטריץ׳ בנאום לקראת אישור התקציב ״אבל חייבים לטפל במונופולים״ הוא מכריז מלחמה על הבנקים והיבואנים; ״נצביע רק על חוק גיוס שוויוני״ מוסיף

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משרד האוצר

לקראת אישור תקציב המדינה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' קיים מסיבת עיתונאים במשרד האוצר בירושלים במהלכה נשא נאום שבו הוא פרש את קווי המדיניות הכלכלית שלו ואת המאבק ביוקר המחיה, במונופולים ובמערכת הבנקאית. בדבריו הדגיש השר את חשיבותן של הרפורמות הכלולות בתקציב ואת הצורך, לדבריו, להחזיר כוח לציבור ולשבור ריכוזיות בשווקים המרכזיים.


״אזרחי ישראל, הבנקים לא היו איתכם, בזמן שאתם התמודדתם עם ריבית גבוהה, יוקר מחיה ומשבר ביטחוני, הם גרפו עוד ועוד רווחים. וכך גם המונופולים. הם העלו מחירים כי הם פשוט יכולים. הם ניצלו את המלחמה וגרפו רווחי עתק. תסתכלו על הדוחות הכספיים שלהם ותראו בעצמכם מי שילם את המחיר.

״אנחנו הולכים לטפל בזה. לוודא שהם ישלמו את חלקם, ושאתם תקבלו בחזרה את מה שמגיע לכם. ההצלחות הביטחוניות והכלכליות של מדינת ישראל חייבות לחזור לחשבון שלכם. זה שלכם. אנחנו מרימים את הכלכלה, ומורידים את המחירים. ואני אומר לכם ביושר, אני עובד רק בשבילכם. לא מעניין אותי כמה מיליונים שפכו עליי בקמפיינים פרסומיים כדי לפגוע בי. מה שחשוב לי הוא שאתם תוכלו לחיות פה בזול וברווחה.

״אני לא נגד עשירים. ההפך. אני בעד יוזמה, עבודה ויצירה. אבל אני נגד עושק וניצול. וזה מה שעשו הבנקים בתקופת המלחמה. הייתי שר האוצר הראשון שהטיל עליהם מס, וגם עכשיו אנחנו נמסה אותם. לא ייתכן שבזמן שאתם נלחמים על הקיום הכלכלי שלכם, יש מי שגוזר קופון בעמלות ובריביות.

״לכן אנחנו פותחים את שוק הבנקאות לתחרות אמיתית. תחרות שתגרום לכל אזרח בישראל לשלם פחות ריבית על האשראי והאוברדראפט, ולקבל יותר כסף על הכסף שנמצא בפיקדונות. שוק בנקאי חייב לשרת את הציבור, לא את עצמו. במקביל, אנחנו מורידים מסים. פחות מס הכנסה בכל חודש, יותר כסף שנשאר אצלכם בכיס. זו הדרך לחזק את המשק, זו הדרך להחזיר את האיזון.

אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 1.38%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.