מעבדות סאפ בישראל שותפות לפיתוח מערכת ה-ERP החדשה של החברה שתושק בסוף השנה
"יש לנו מחויבות ארוכת טווח לשוק הישראלי ולמעבדות בישראל, המחויבות הזו תימשך והיא אינה תלויה בפרישתו של אדם זה או אחר", כך אמר בסוף השבוע האחרון, ליאו אפוטקר, המשנה למנכ"ל סאפ, עם הגיעו לביקור בישראל, לרגל קבלת אחריותו על מעבדות סאפ הפועלות בישראל, בעקבות התפטרותו של שי אגסי. במסיבת עיתונאים שנערכה בתל אביב, הדגיש אפוטקר כי דבר לא השתנה מבחינת יחסה של סאפ לשוק הישראלי. הוא ציין כי המעבדות ברעננה ובכרמיאל מעסיקות כ-850 איש, וכי הן מהמעבדות המרכזיות של סאפ - הפועלות לצד המעבדות שבגרמניה, הודו, וקליפורניה.
בתשובה לשאלה לגבי מפת הדרכים של החברה, גילה אפוטקר כי החברה נמצאת בשלבים סופיים של בדיקות פיתוח של מערכת ERP חדשה, בעלת שם הקוד A1S. היא מיועדת להוות את מערכת ה-ERP של סאפ לשוק הביניים, שפונה לארגונים שמעסיקים בין מאה לאלף עובדים. קבוצה של מפתחים במעבדות סאפ ברעננה, שותפה לפיתוח רכיבים של המוצר הזה, שעד כה פותח תחת מעטה של סודיות. לדברי אפוטקר, "המערכת הזו היא חדשנית, משום שבסופו של תהליך, לאחר הטמעתה - יישמו בה רכיבי On Demand, 'לפי דרישה', ההולכים ותופסים נתח חשוב במכירות תוכנה בעולם".
אפוטקר התייחס לשאלות בנושא ההשפעה של פרישת שי אגסי ושני בכירים אחרים מהנהלת סאפ בשבועות האחרונים: "סאפ היא חברה גדולה מאוד, והאסטרטגיה שלה אינה נבנית על אנשים אלו או אחרים. אני מאוד מכבד את שי אגסי ומצטער על עזיבתו, אבל הוא פנה לדרך אחרת, וזו זכותו המלאה". בהתייחסו ליתר האנשים שעזבו, הוסיף אפוטקר: "אתם שואלים על שלושה אנשים שהם ממוצא ישראלי. אינכם שואלים אותי כמה ישראלים הצטרפו לסאפ מאז עזיבתם של השלושה, ובכלל - כמה אנשים הצטרפו? אני חושב שמיצינו את הנקודה הזו".
בהתייחסו לתחרות מול אורקל, אותה כינה "המתחרה השניה", אמר אפוטקר, כי "מצבנו בשוק הישראלי טוב מאוד. יש לנו מעל 2,000 לקוחות, ואנו מעריכים שנתח השוק שלנו בישראל הוא בערך פי שלושה מאשר המתחרה העיקרית. זה טוב מאוד, אבל מצד שני - זה מחייב אותנו". מנכ"ל אורקל ישראל, משה חורב, דחה את הנתונים הללו על הסף ואמר ל-DailyMaily בתגובה, כי "לצערי, מר אפוטקר מעודכן בנתונים מלפני ארבע שנים. המציאות בשוק הישראלי כיום היא שונה לחלוטין, ואם מנכים את מספר הלקוחות של סאפ בשוק ה-SME המבוסס על פתרון של תוכנת 'מנהל', הרי שמספר הלקוחות של אורקל בישראל - אף גדול מאלו של סאפ. את זאת קבעו אנליסטים שסקרו את השוק".
עוד נשאל אפוטקר במסיבת העיתונאים, לגבי השמועות של רכישת סאפ על ידי יבמ. "השמועות בשוק ההון קיימות כל הזמן וכולנו יודעים את הסיבות", אמר, "אבל גם אם ננסה לנתח את הנתון הזה, הרי שסאפ היא חברה של כ-70 מיליארד דולרים. כדי שחברה אחרת תקנה אותנו, היא חייבת להיות בעלת יכולת לגייס כספים בהיקפים הרבה יותר גדולים. צא ובדוק כמה שווה יבמ בשוק. בכל אופן, בעלי המניות שלנו מאוד מחוייבים לתוכנית האסטרטגית שלנו ולביצועים, אבל אם יהיה שינוי בנושא - אני מניח שלא נוכל להסתיר זאת".
בהתייחסו לשאלה מדוע סאפ אינה רוכשת חברות ישראליות, בדומה לחברות זרות אחרות העושות כך, וזאת למרות שהיא חוזרת וטוענת, כי היא מעריכה מאוד את השוק הישראלי, אמר אפוטקר, כי "יש מספר דרכים להשקיע בפיתוח מוצרים. רכישת חברות אינה הדרך היחידה. אפשר לפתח ולהשקיע באנשים במרכזי הפיתוח, כדי שהם יביאו את התוצאות. כבר אמרתי, אנחנו פה לטווח ארוך מאוד, ולא בשביל לעשות עסקי מיזוג ורכישה, אם נמצא טכנולוגיה מעניינת - כזו או אחרת - לא נהסס לבדוק אותה".
מיקי שטיינר, מנכ"ל מעבדות סאפ בישראל, אמר בתשובה לשאלת The People, כי לא צפויים שום שינויים בדפוסי העבודה של המעבדות בישראל, בעקבות פרישת אגסי, וקבלת האחריות על המעבדות, על ידי אפוטקר. לדבריו, "ליאו אפוטקר תמיד היה מעורב במה שנעשה בישראל, אין זה ביקורו הראשון פה, ובעקבות הארגון מחדש בהנהלת סאפ, אנחנו שמחים שהוא - בגלל מעמדו הבכיר, קיבל את האחריות על הטיפול במעבדות שלנו. ברור שאנחנו נמצאים כל היום עם היד על הדופק, ומתאימים את קצבי העבודה לצרכים המשתנים, אבל אין בכך כל חדש". שטיינר אישר שאכן, קבוצה של מפתחים ברעננה שותפה למערכת ה-ERP החדשה של סאפ לשוק הביניים.
קודם למסיבת העיתונאים, נפגש אפוטקר עם קבוצה של כ-30 מנמ"רים בכירים - לקוחות סאפ, ושמע מהם על בעיותיהם וציפיותיהם מסאפ. ישי שנידובר, מנהל קבוצת סאפ בנס טכנולוגיות, אמר כי הקשר בין נס טכנולוגיות, נציגת סאפ בישראל - לבין המעבדות, הולך ומתהדק עם השנים, ומרבית הלקוחות של סאפ בישראל, מאמצים טכנולוגיות חדשניות, אשר פותחו בין היתר, במעבדות בישראל, ו"חברת נס כמובן שמחה מאוד על כך". במסיבת העיתונאים השתתף גם מיקי מגדל, סגן נשיא בכיר לתחום NetWeaver בסאפ, אשר אחראי על הצדדים הטכנולוגיים במעבדות סאפ ברעננה, וכן סרג'יו מאקולטה, מנהל אזור המזרח התיכון של סאפ.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות
חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים
במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.
ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.
מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף" בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.
בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025 והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.

וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026
בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות
התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.
בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.
בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.
על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.
- בין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות
- יו"ר ועד עובדי אל על נגד רגב: "מהלך מסוכן"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.
