מעבדות סאפ בישראל שותפות לפיתוח מערכת ה-ERP החדשה של החברה שתושק בסוף השנה

ליאו אפוטקר, המשנה למנכ"ל סאפ, שהגיע לישראל לרגל קבלת אחריותו על מעבדות סאפ ברעננה, גילה כי המערכת מוכרת תחת שם קוד הפיתוח A1S ועד כה פיתוחה נשמר בסודיות רבה
פלי הנמר |

"יש לנו מחויבות ארוכת טווח לשוק הישראלי ולמעבדות בישראל, המחויבות הזו תימשך והיא אינה תלויה בפרישתו של אדם זה או אחר", כך אמר בסוף השבוע האחרון, ליאו אפוטקר, המשנה למנכ"ל סאפ, עם הגיעו לביקור בישראל, לרגל קבלת אחריותו על מעבדות סאפ הפועלות בישראל, בעקבות התפטרותו של שי אגסי. במסיבת עיתונאים שנערכה בתל אביב, הדגיש אפוטקר כי דבר לא השתנה מבחינת יחסה של סאפ לשוק הישראלי. הוא ציין כי המעבדות ברעננה ובכרמיאל מעסיקות כ-850 איש, וכי הן מהמעבדות המרכזיות של סאפ - הפועלות לצד המעבדות שבגרמניה, הודו, וקליפורניה.

בתשובה לשאלה לגבי מפת הדרכים של החברה, גילה אפוטקר כי החברה נמצאת בשלבים סופיים של בדיקות פיתוח של מערכת ERP חדשה, בעלת שם הקוד A1S. היא מיועדת להוות את מערכת ה-ERP של סאפ לשוק הביניים, שפונה לארגונים שמעסיקים בין מאה לאלף עובדים. קבוצה של מפתחים במעבדות סאפ ברעננה, שותפה לפיתוח רכיבים של המוצר הזה, שעד כה פותח תחת מעטה של סודיות. לדברי אפוטקר, "המערכת הזו היא חדשנית, משום שבסופו של תהליך, לאחר הטמעתה - יישמו בה רכיבי On Demand, 'לפי דרישה', ההולכים ותופסים נתח חשוב במכירות תוכנה בעולם".

אפוטקר התייחס לשאלות בנושא ההשפעה של פרישת שי אגסי ושני בכירים אחרים מהנהלת סאפ בשבועות האחרונים: "סאפ היא חברה גדולה מאוד, והאסטרטגיה שלה אינה נבנית על אנשים אלו או אחרים. אני מאוד מכבד את שי אגסי ומצטער על עזיבתו, אבל הוא פנה לדרך אחרת, וזו זכותו המלאה". בהתייחסו ליתר האנשים שעזבו, הוסיף אפוטקר: "אתם שואלים על שלושה אנשים שהם ממוצא ישראלי. אינכם שואלים אותי כמה ישראלים הצטרפו לסאפ מאז עזיבתם של השלושה, ובכלל - כמה אנשים הצטרפו? אני חושב שמיצינו את הנקודה הזו".

בהתייחסו לתחרות מול אורקל, אותה כינה "המתחרה השניה", אמר אפוטקר, כי "מצבנו בשוק הישראלי טוב מאוד. יש לנו מעל 2,000 לקוחות, ואנו מעריכים שנתח השוק שלנו בישראל הוא בערך פי שלושה מאשר המתחרה העיקרית. זה טוב מאוד, אבל מצד שני - זה מחייב אותנו". מנכ"ל אורקל ישראל, משה חורב, דחה את הנתונים הללו על הסף ואמר ל-DailyMaily בתגובה, כי "לצערי, מר אפוטקר מעודכן בנתונים מלפני ארבע שנים. המציאות בשוק הישראלי כיום היא שונה לחלוטין, ואם מנכים את מספר הלקוחות של סאפ בשוק ה-SME המבוסס על פתרון של תוכנת 'מנהל', הרי שמספר הלקוחות של אורקל בישראל - אף גדול מאלו של סאפ. את זאת קבעו אנליסטים שסקרו את השוק".

עוד נשאל אפוטקר במסיבת העיתונאים, לגבי השמועות של רכישת סאפ על ידי יבמ. "השמועות בשוק ההון קיימות כל הזמן וכולנו יודעים את הסיבות", אמר, "אבל גם אם ננסה לנתח את הנתון הזה, הרי שסאפ היא חברה של כ-70 מיליארד דולרים. כדי שחברה אחרת תקנה אותנו, היא חייבת להיות בעלת יכולת לגייס כספים בהיקפים הרבה יותר גדולים. צא ובדוק כמה שווה יבמ בשוק. בכל אופן, בעלי המניות שלנו מאוד מחוייבים לתוכנית האסטרטגית שלנו ולביצועים, אבל אם יהיה שינוי בנושא - אני מניח שלא נוכל להסתיר זאת".

בהתייחסו לשאלה מדוע סאפ אינה רוכשת חברות ישראליות, בדומה לחברות זרות אחרות העושות כך, וזאת למרות שהיא חוזרת וטוענת, כי היא מעריכה מאוד את השוק הישראלי, אמר אפוטקר, כי "יש מספר דרכים להשקיע בפיתוח מוצרים. רכישת חברות אינה הדרך היחידה. אפשר לפתח ולהשקיע באנשים במרכזי הפיתוח, כדי שהם יביאו את התוצאות. כבר אמרתי, אנחנו פה לטווח ארוך מאוד, ולא בשביל לעשות עסקי מיזוג ורכישה, אם נמצא טכנולוגיה מעניינת - כזו או אחרת - לא נהסס לבדוק אותה".

מיקי שטיינר, מנכ"ל מעבדות סאפ בישראל, אמר בתשובה לשאלת The People, כי לא צפויים שום שינויים בדפוסי העבודה של המעבדות בישראל, בעקבות פרישת אגסי, וקבלת האחריות על המעבדות, על ידי אפוטקר. לדבריו, "ליאו אפוטקר תמיד היה מעורב במה שנעשה בישראל, אין זה ביקורו הראשון פה, ובעקבות הארגון מחדש בהנהלת סאפ, אנחנו שמחים שהוא - בגלל מעמדו הבכיר, קיבל את האחריות על הטיפול במעבדות שלנו. ברור שאנחנו נמצאים כל היום עם היד על הדופק, ומתאימים את קצבי העבודה לצרכים המשתנים, אבל אין בכך כל חדש". שטיינר אישר שאכן, קבוצה של מפתחים ברעננה שותפה למערכת ה-ERP החדשה של סאפ לשוק הביניים.

קודם למסיבת העיתונאים, נפגש אפוטקר עם קבוצה של כ-30 מנמ"רים בכירים - לקוחות סאפ, ושמע מהם על בעיותיהם וציפיותיהם מסאפ. ישי שנידובר, מנהל קבוצת סאפ בנס טכנולוגיות, אמר כי הקשר בין נס טכנולוגיות, נציגת סאפ בישראל - לבין המעבדות, הולך ומתהדק עם השנים, ומרבית הלקוחות של סאפ בישראל, מאמצים טכנולוגיות חדשניות, אשר פותחו בין היתר, במעבדות בישראל, ו"חברת נס כמובן שמחה מאוד על כך". במסיבת העיתונאים השתתף גם מיקי מגדל, סגן נשיא בכיר לתחום NetWeaver בסאפ, אשר אחראי על הצדדים הטכנולוגיים במעבדות סאפ ברעננה, וכן סרג'יו מאקולטה, מנהל אזור המזרח התיכון של סאפ.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.

עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: