מעבדות סאפ בישראל שותפות לפיתוח מערכת ה-ERP החדשה של החברה שתושק בסוף השנה
"יש לנו מחויבות ארוכת טווח לשוק הישראלי ולמעבדות בישראל, המחויבות הזו תימשך והיא אינה תלויה בפרישתו של אדם זה או אחר", כך אמר בסוף השבוע האחרון, ליאו אפוטקר, המשנה למנכ"ל סאפ, עם הגיעו לביקור בישראל, לרגל קבלת אחריותו על מעבדות סאפ הפועלות בישראל, בעקבות התפטרותו של שי אגסי. במסיבת עיתונאים שנערכה בתל אביב, הדגיש אפוטקר כי דבר לא השתנה מבחינת יחסה של סאפ לשוק הישראלי. הוא ציין כי המעבדות ברעננה ובכרמיאל מעסיקות כ-850 איש, וכי הן מהמעבדות המרכזיות של סאפ - הפועלות לצד המעבדות שבגרמניה, הודו, וקליפורניה.
בתשובה לשאלה לגבי מפת הדרכים של החברה, גילה אפוטקר כי החברה נמצאת בשלבים סופיים של בדיקות פיתוח של מערכת ERP חדשה, בעלת שם הקוד A1S. היא מיועדת להוות את מערכת ה-ERP של סאפ לשוק הביניים, שפונה לארגונים שמעסיקים בין מאה לאלף עובדים. קבוצה של מפתחים במעבדות סאפ ברעננה, שותפה לפיתוח רכיבים של המוצר הזה, שעד כה פותח תחת מעטה של סודיות. לדברי אפוטקר, "המערכת הזו היא חדשנית, משום שבסופו של תהליך, לאחר הטמעתה - יישמו בה רכיבי On Demand, 'לפי דרישה', ההולכים ותופסים נתח חשוב במכירות תוכנה בעולם".
אפוטקר התייחס לשאלות בנושא ההשפעה של פרישת שי אגסי ושני בכירים אחרים מהנהלת סאפ בשבועות האחרונים: "סאפ היא חברה גדולה מאוד, והאסטרטגיה שלה אינה נבנית על אנשים אלו או אחרים. אני מאוד מכבד את שי אגסי ומצטער על עזיבתו, אבל הוא פנה לדרך אחרת, וזו זכותו המלאה". בהתייחסו ליתר האנשים שעזבו, הוסיף אפוטקר: "אתם שואלים על שלושה אנשים שהם ממוצא ישראלי. אינכם שואלים אותי כמה ישראלים הצטרפו לסאפ מאז עזיבתם של השלושה, ובכלל - כמה אנשים הצטרפו? אני חושב שמיצינו את הנקודה הזו".
בהתייחסו לתחרות מול אורקל, אותה כינה "המתחרה השניה", אמר אפוטקר, כי "מצבנו בשוק הישראלי טוב מאוד. יש לנו מעל 2,000 לקוחות, ואנו מעריכים שנתח השוק שלנו בישראל הוא בערך פי שלושה מאשר המתחרה העיקרית. זה טוב מאוד, אבל מצד שני - זה מחייב אותנו". מנכ"ל אורקל ישראל, משה חורב, דחה את הנתונים הללו על הסף ואמר ל-DailyMaily בתגובה, כי "לצערי, מר אפוטקר מעודכן בנתונים מלפני ארבע שנים. המציאות בשוק הישראלי כיום היא שונה לחלוטין, ואם מנכים את מספר הלקוחות של סאפ בשוק ה-SME המבוסס על פתרון של תוכנת 'מנהל', הרי שמספר הלקוחות של אורקל בישראל - אף גדול מאלו של סאפ. את זאת קבעו אנליסטים שסקרו את השוק".
עוד נשאל אפוטקר במסיבת העיתונאים, לגבי השמועות של רכישת סאפ על ידי יבמ. "השמועות בשוק ההון קיימות כל הזמן וכולנו יודעים את הסיבות", אמר, "אבל גם אם ננסה לנתח את הנתון הזה, הרי שסאפ היא חברה של כ-70 מיליארד דולרים. כדי שחברה אחרת תקנה אותנו, היא חייבת להיות בעלת יכולת לגייס כספים בהיקפים הרבה יותר גדולים. צא ובדוק כמה שווה יבמ בשוק. בכל אופן, בעלי המניות שלנו מאוד מחוייבים לתוכנית האסטרטגית שלנו ולביצועים, אבל אם יהיה שינוי בנושא - אני מניח שלא נוכל להסתיר זאת".
בהתייחסו לשאלה מדוע סאפ אינה רוכשת חברות ישראליות, בדומה לחברות זרות אחרות העושות כך, וזאת למרות שהיא חוזרת וטוענת, כי היא מעריכה מאוד את השוק הישראלי, אמר אפוטקר, כי "יש מספר דרכים להשקיע בפיתוח מוצרים. רכישת חברות אינה הדרך היחידה. אפשר לפתח ולהשקיע באנשים במרכזי הפיתוח, כדי שהם יביאו את התוצאות. כבר אמרתי, אנחנו פה לטווח ארוך מאוד, ולא בשביל לעשות עסקי מיזוג ורכישה, אם נמצא טכנולוגיה מעניינת - כזו או אחרת - לא נהסס לבדוק אותה".
מיקי שטיינר, מנכ"ל מעבדות סאפ בישראל, אמר בתשובה לשאלת The People, כי לא צפויים שום שינויים בדפוסי העבודה של המעבדות בישראל, בעקבות פרישת אגסי, וקבלת האחריות על המעבדות, על ידי אפוטקר. לדבריו, "ליאו אפוטקר תמיד היה מעורב במה שנעשה בישראל, אין זה ביקורו הראשון פה, ובעקבות הארגון מחדש בהנהלת סאפ, אנחנו שמחים שהוא - בגלל מעמדו הבכיר, קיבל את האחריות על הטיפול במעבדות שלנו. ברור שאנחנו נמצאים כל היום עם היד על הדופק, ומתאימים את קצבי העבודה לצרכים המשתנים, אבל אין בכך כל חדש". שטיינר אישר שאכן, קבוצה של מפתחים ברעננה שותפה למערכת ה-ERP החדשה של סאפ לשוק הביניים.
קודם למסיבת העיתונאים, נפגש אפוטקר עם קבוצה של כ-30 מנמ"רים בכירים - לקוחות סאפ, ושמע מהם על בעיותיהם וציפיותיהם מסאפ. ישי שנידובר, מנהל קבוצת סאפ בנס טכנולוגיות, אמר כי הקשר בין נס טכנולוגיות, נציגת סאפ בישראל - לבין המעבדות, הולך ומתהדק עם השנים, ומרבית הלקוחות של סאפ בישראל, מאמצים טכנולוגיות חדשניות, אשר פותחו בין היתר, במעבדות בישראל, ו"חברת נס כמובן שמחה מאוד על כך". במסיבת העיתונאים השתתף גם מיקי מגדל, סגן נשיא בכיר לתחום NetWeaver בסאפ, אשר אחראי על הצדדים הטכנולוגיים במעבדות סאפ ברעננה, וכן סרג'יו מאקולטה, מנהל אזור המזרח התיכון של סאפ.
בכמה יעלה מדד המחירים מחר?
מדד המחירים יפורסם מחר ב-14:00 בצהריים - איזה סעיפים ימשכו את המדד למטה ואיזה למעלה - ומה הנתון שהנגיד מחכה לו כדי להוריד ריבית?
אחרי חודשים של ציפייה, מדד המחירים לצרכן של אוקטובר שיתפרסם מחר צפוי להכריע לקראת הורדת ריבית ראשונה. המדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, מה שהוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5% והחזיר אותה אל תוך טווח היעד של בנק ישראל. מאז, השוק התייצב: הפסקת האש החזיקה מעמד, אי-הוודאות הגיאופוליטית ירדה, והשקל המשיך להתחזק לרמות של 3.20 שקלים לדולר, הגבוהות ביותר מאז אוגוסט 2022.
בתנאים האלה, תחזיות האנליסטים מתכנסות סביב עלייה של 0.5% במדד אוקטובר, מדד חיובי גבוה אך דומה לעלייה בתקופה המקבילה, שיניח את האינפלציה השנתית סביב 2.5%.
מה עשוי לדחוף את המדד כלפי מעלה?
אחד הסעיפים שקשה כיום לחזות הוא מחירי הטיסות, שהפכו בחודשים האחרונים למפתח להפתעות במדד. לאחר שבתקופת החגים נרשמה עלייה במחירי הטיסות, הכלכלנים מציינים כי הפתעה נוספת, גם אם לא בעוצמה שהפוכה לזו של ספטמבר, עלולה לדחוף את מדד אוקטובר כלפי מעלה מעבר לצפי.
גם ההלבשה וההנעלה נכנסים לחודש עונתי חזק. תחילת דגימת קולקציות החורף מביאה בדרך כלל לעליות מחירים חדות יחסית בעונתיות, כאשר הכלכלנים מציינים כי זה עשוי להיות אחד הסעיפים הדומיננטיים הפעם. לצד זאת, בסעיפי המזון (ללא ירקות ופירות) נרשמו עליות שמוסיפות עוד כמה נקודות בסיס למדד.
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה ימתן את המדד?
מנגד, הייסוף החד בשקל, שהעצים לאחר העלאת תחזית הדירוג לישראל שקרתה לאחרונה, צפוי למתן את המדד במגוון רחב של סעיפים המושפעים מייבוא. גם סעיף הפירות טריים עשוי להציג ירידות מחירים, שעשויות לעבוד נגד הלחצים העונתיים האחרים.

השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים
האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים.
השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה.
משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה.
מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי
מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל.
- הגרלת דירות למורים בתל אביב - 64 דירות להשכרה מוזלת ל-5 שנים
- האוצר: הושג מתווה סופי עם הסתדרות המורים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך
שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.
