מעבדות סאפ בישראל שותפות לפיתוח מערכת ה-ERP החדשה של החברה שתושק בסוף השנה

ליאו אפוטקר, המשנה למנכ"ל סאפ, שהגיע לישראל לרגל קבלת אחריותו על מעבדות סאפ ברעננה, גילה כי המערכת מוכרת תחת שם קוד הפיתוח A1S ועד כה פיתוחה נשמר בסודיות רבה
פלי הנמר |

"יש לנו מחויבות ארוכת טווח לשוק הישראלי ולמעבדות בישראל, המחויבות הזו תימשך והיא אינה תלויה בפרישתו של אדם זה או אחר", כך אמר בסוף השבוע האחרון, ליאו אפוטקר, המשנה למנכ"ל סאפ, עם הגיעו לביקור בישראל, לרגל קבלת אחריותו על מעבדות סאפ הפועלות בישראל, בעקבות התפטרותו של שי אגסי. במסיבת עיתונאים שנערכה בתל אביב, הדגיש אפוטקר כי דבר לא השתנה מבחינת יחסה של סאפ לשוק הישראלי. הוא ציין כי המעבדות ברעננה ובכרמיאל מעסיקות כ-850 איש, וכי הן מהמעבדות המרכזיות של סאפ - הפועלות לצד המעבדות שבגרמניה, הודו, וקליפורניה.

בתשובה לשאלה לגבי מפת הדרכים של החברה, גילה אפוטקר כי החברה נמצאת בשלבים סופיים של בדיקות פיתוח של מערכת ERP חדשה, בעלת שם הקוד A1S. היא מיועדת להוות את מערכת ה-ERP של סאפ לשוק הביניים, שפונה לארגונים שמעסיקים בין מאה לאלף עובדים. קבוצה של מפתחים במעבדות סאפ ברעננה, שותפה לפיתוח רכיבים של המוצר הזה, שעד כה פותח תחת מעטה של סודיות. לדברי אפוטקר, "המערכת הזו היא חדשנית, משום שבסופו של תהליך, לאחר הטמעתה - יישמו בה רכיבי On Demand, 'לפי דרישה', ההולכים ותופסים נתח חשוב במכירות תוכנה בעולם".

אפוטקר התייחס לשאלות בנושא ההשפעה של פרישת שי אגסי ושני בכירים אחרים מהנהלת סאפ בשבועות האחרונים: "סאפ היא חברה גדולה מאוד, והאסטרטגיה שלה אינה נבנית על אנשים אלו או אחרים. אני מאוד מכבד את שי אגסי ומצטער על עזיבתו, אבל הוא פנה לדרך אחרת, וזו זכותו המלאה". בהתייחסו ליתר האנשים שעזבו, הוסיף אפוטקר: "אתם שואלים על שלושה אנשים שהם ממוצא ישראלי. אינכם שואלים אותי כמה ישראלים הצטרפו לסאפ מאז עזיבתם של השלושה, ובכלל - כמה אנשים הצטרפו? אני חושב שמיצינו את הנקודה הזו".

בהתייחסו לתחרות מול אורקל, אותה כינה "המתחרה השניה", אמר אפוטקר, כי "מצבנו בשוק הישראלי טוב מאוד. יש לנו מעל 2,000 לקוחות, ואנו מעריכים שנתח השוק שלנו בישראל הוא בערך פי שלושה מאשר המתחרה העיקרית. זה טוב מאוד, אבל מצד שני - זה מחייב אותנו". מנכ"ל אורקל ישראל, משה חורב, דחה את הנתונים הללו על הסף ואמר ל-DailyMaily בתגובה, כי "לצערי, מר אפוטקר מעודכן בנתונים מלפני ארבע שנים. המציאות בשוק הישראלי כיום היא שונה לחלוטין, ואם מנכים את מספר הלקוחות של סאפ בשוק ה-SME המבוסס על פתרון של תוכנת 'מנהל', הרי שמספר הלקוחות של אורקל בישראל - אף גדול מאלו של סאפ. את זאת קבעו אנליסטים שסקרו את השוק".

עוד נשאל אפוטקר במסיבת העיתונאים, לגבי השמועות של רכישת סאפ על ידי יבמ. "השמועות בשוק ההון קיימות כל הזמן וכולנו יודעים את הסיבות", אמר, "אבל גם אם ננסה לנתח את הנתון הזה, הרי שסאפ היא חברה של כ-70 מיליארד דולרים. כדי שחברה אחרת תקנה אותנו, היא חייבת להיות בעלת יכולת לגייס כספים בהיקפים הרבה יותר גדולים. צא ובדוק כמה שווה יבמ בשוק. בכל אופן, בעלי המניות שלנו מאוד מחוייבים לתוכנית האסטרטגית שלנו ולביצועים, אבל אם יהיה שינוי בנושא - אני מניח שלא נוכל להסתיר זאת".

בהתייחסו לשאלה מדוע סאפ אינה רוכשת חברות ישראליות, בדומה לחברות זרות אחרות העושות כך, וזאת למרות שהיא חוזרת וטוענת, כי היא מעריכה מאוד את השוק הישראלי, אמר אפוטקר, כי "יש מספר דרכים להשקיע בפיתוח מוצרים. רכישת חברות אינה הדרך היחידה. אפשר לפתח ולהשקיע באנשים במרכזי הפיתוח, כדי שהם יביאו את התוצאות. כבר אמרתי, אנחנו פה לטווח ארוך מאוד, ולא בשביל לעשות עסקי מיזוג ורכישה, אם נמצא טכנולוגיה מעניינת - כזו או אחרת - לא נהסס לבדוק אותה".

מיקי שטיינר, מנכ"ל מעבדות סאפ בישראל, אמר בתשובה לשאלת The People, כי לא צפויים שום שינויים בדפוסי העבודה של המעבדות בישראל, בעקבות פרישת אגסי, וקבלת האחריות על המעבדות, על ידי אפוטקר. לדבריו, "ליאו אפוטקר תמיד היה מעורב במה שנעשה בישראל, אין זה ביקורו הראשון פה, ובעקבות הארגון מחדש בהנהלת סאפ, אנחנו שמחים שהוא - בגלל מעמדו הבכיר, קיבל את האחריות על הטיפול במעבדות שלנו. ברור שאנחנו נמצאים כל היום עם היד על הדופק, ומתאימים את קצבי העבודה לצרכים המשתנים, אבל אין בכך כל חדש". שטיינר אישר שאכן, קבוצה של מפתחים ברעננה שותפה למערכת ה-ERP החדשה של סאפ לשוק הביניים.

קודם למסיבת העיתונאים, נפגש אפוטקר עם קבוצה של כ-30 מנמ"רים בכירים - לקוחות סאפ, ושמע מהם על בעיותיהם וציפיותיהם מסאפ. ישי שנידובר, מנהל קבוצת סאפ בנס טכנולוגיות, אמר כי הקשר בין נס טכנולוגיות, נציגת סאפ בישראל - לבין המעבדות, הולך ומתהדק עם השנים, ומרבית הלקוחות של סאפ בישראל, מאמצים טכנולוגיות חדשניות, אשר פותחו בין היתר, במעבדות בישראל, ו"חברת נס כמובן שמחה מאוד על כך". במסיבת העיתונאים השתתף גם מיקי מגדל, סגן נשיא בכיר לתחום NetWeaver בסאפ, אשר אחראי על הצדדים הטכנולוגיים במעבדות סאפ ברעננה, וכן סרג'יו מאקולטה, מנהל אזור המזרח התיכון של סאפ.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.