איך עושים יחסי ציבור בענף האדריכלות?
אדריכלות מתחלקת למספר סגנונות ומכאן היופי בתחום. שיטות הבנייה המשתנות והתפיסה הייחודית של מגוון תרבויות יצרו עם הזמן קשת רחבה של צורות בנייה ועיצוב. מקצוע האדריכלות נחלק לאדריכלות פנים, אדריכלות נוף, אדריכלות ערים ועוד.להבדיל מהעבר, בו האדריכל עסק בכל התחום כיום ישנה נטייה להתמקצע בתחום ספציפי מה שמאפשר להוציא את המיטב בתחום האהוב והמעניין ביותר.
אדריכלות היא אמנות, היא יצירה הלוקחת את הנשגבים שברעיונות והופכת אותם למבנים אמיתיים. זאת אמנות נעלה הנתפסת כמעשה קוסמות ממש. כיצד מרעיון של משהו עומד לאחר מכן ארמון בנוי לתפארת עד לפרט הקטן ביותר?.
אם כך איך עושים יחסי ציבור לאדריכלות?
כמו לכל מוצר גם לאדריכלות קהלי המטרה הספציפיים אליהם היא מכוונת. קהל המטרה מורכב מלקוחות פוטנציאלים, מדיה ועמיתים למקצוע בהתאם לתחומי ההתמחות של האדריכל. מבנים מרשימים, חברות עסקיות, מסעדות ומקומות בילוי נהנים להתהדר בעיצוב המקום ולא תמיד יודעים לחלוק את ההכרה המתבקשת עם מי שעיצב ותכנן. ואולי לא צריך. אדריכל צריך לקחת את האחריות על יחסי הציבור של עצמו ולא לחכות שהלקוח יואיל בטובו לפרסם ש"משה האדריכל" עיצב לו את המקום. מנקודת המבט של הלקוח יותר חשוב לספר שהחברה עוצבה מחדש ושהושקע בפרויקט סכום X של כסף ולא מי תכנן ועיצב.
אך ישנם מקרים שהלקוח דווקא כן "מתהדר" בשמו של האדריכל. מגיעים למקום הזה רק ממקום אחד, מעצם היותך מותג. כאשר אתר מוכר וידוע בצורה הנכונה, יודעים כמה אתה איכותי ויצירתי, אז מגיע השלב שאומר "המקום עוצב ותוכנן על-ידי פיליפ סטארק לדוגמא, או פיטר מרינו כדי להצהיר על רמה ויוקרתיות מסוימת.
בדרך כלל אנו מקבלים מידע על פרויקטים אדריכליים באמצעות העיתונות או האינטרנט וזו עבודה של יחסי ציבור. למצב נכון ולהפוך ליוקרתי ניתן רק באמצעות חשיפה מבוקרת וממוקדת מול קהלי המטרה. המבנה המדהים ביותר שתכננת לא יקבל את ההכרה המגיעה לו במידה ואף אחד לא מודע להשקעה שלך.
יחסי ציבור לאדריכל הם כמו יחסי ציבור לאמן. הם דורשים בניית אסטרטגיה תדמיתית, פילוח קהלי מטרה והרבה קריאייטיב בדרך לליבו של קהל היעד.
האמת היא שנורא פשוט לעשות יחסי ציבור לאדריכל אך אין פשרה לגבי המקצוענות הנדרשת. יחסי ציבור ממלאים את החלל הריק אשר נמצא בין חוסר הידיעה לידיעה, מביאים לקוחות, בונים מוניטין, ויוצרים מותגים. לסיכום, מי שלא שמע עליך לא יוכל להתעניין בך.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
