איך עושים יחסי ציבור בענף האדריכלות?

כיצד ניתן לתקשר יצירת אומנות, מבנה חדשני או עיצוב ייחודי? כשם שהיצירה מורכבת כך גם תהליך התיקשור ויחסי הציבור לענף זה?
יעל לוטן |

אדריכלות מתחלקת למספר סגנונות ומכאן היופי בתחום. שיטות הבנייה המשתנות והתפיסה הייחודית של מגוון תרבויות יצרו עם הזמן קשת רחבה של צורות בנייה ועיצוב. מקצוע האדריכלות נחלק לאדריכלות פנים, אדריכלות נוף, אדריכלות ערים ועוד.להבדיל מהעבר, בו האדריכל עסק בכל התחום כיום ישנה נטייה להתמקצע בתחום ספציפי מה שמאפשר להוציא את המיטב בתחום האהוב והמעניין ביותר.

אדריכלות היא אמנות, היא יצירה הלוקחת את הנשגבים שברעיונות והופכת אותם למבנים אמיתיים. זאת אמנות נעלה הנתפסת כמעשה קוסמות ממש. כיצד מרעיון של משהו עומד לאחר מכן ארמון בנוי לתפארת עד לפרט הקטן ביותר?.

אם כך איך עושים יחסי ציבור לאדריכלות?

כמו לכל מוצר גם לאדריכלות קהלי המטרה הספציפיים אליהם היא מכוונת. קהל המטרה מורכב מלקוחות פוטנציאלים, מדיה ועמיתים למקצוע בהתאם לתחומי ההתמחות של האדריכל. מבנים מרשימים, חברות עסקיות, מסעדות ומקומות בילוי נהנים להתהדר בעיצוב המקום ולא תמיד יודעים לחלוק את ההכרה המתבקשת עם מי שעיצב ותכנן. ואולי לא צריך. אדריכל צריך לקחת את האחריות על יחסי הציבור של עצמו ולא לחכות שהלקוח יואיל בטובו לפרסם ש"משה האדריכל" עיצב לו את המקום. מנקודת המבט של הלקוח יותר חשוב לספר שהחברה עוצבה מחדש ושהושקע בפרויקט סכום X של כסף ולא מי תכנן ועיצב.

אך ישנם מקרים שהלקוח דווקא כן "מתהדר" בשמו של האדריכל. מגיעים למקום הזה רק ממקום אחד, מעצם היותך מותג. כאשר אתר מוכר וידוע בצורה הנכונה, יודעים כמה אתה איכותי ויצירתי, אז מגיע השלב שאומר "המקום עוצב ותוכנן על-ידי פיליפ סטארק לדוגמא, או פיטר מרינו כדי להצהיר על רמה ויוקרתיות מסוימת.

בדרך כלל אנו מקבלים מידע על פרויקטים אדריכליים באמצעות העיתונות או האינטרנט וזו עבודה של יחסי ציבור. למצב נכון ולהפוך ליוקרתי ניתן רק באמצעות חשיפה מבוקרת וממוקדת מול קהלי המטרה. המבנה המדהים ביותר שתכננת לא יקבל את ההכרה המגיעה לו במידה ואף אחד לא מודע להשקעה שלך.

יחסי ציבור לאדריכל הם כמו יחסי ציבור לאמן. הם דורשים בניית אסטרטגיה תדמיתית, פילוח קהלי מטרה והרבה קריאייטיב בדרך לליבו של קהל היעד.

האמת היא שנורא פשוט לעשות יחסי ציבור לאדריכל אך אין פשרה לגבי המקצוענות הנדרשת. יחסי ציבור ממלאים את החלל הריק אשר נמצא בין חוסר הידיעה לידיעה, מביאים לקוחות, בונים מוניטין, ויוצרים מותגים. לסיכום, מי שלא שמע עליך לא יוכל להתעניין בך.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.