איך עושים יחסי ציבור בענף האדריכלות?

כיצד ניתן לתקשר יצירת אומנות, מבנה חדשני או עיצוב ייחודי? כשם שהיצירה מורכבת כך גם תהליך התיקשור ויחסי הציבור לענף זה?
יעל לוטן |

אדריכלות מתחלקת למספר סגנונות ומכאן היופי בתחום. שיטות הבנייה המשתנות והתפיסה הייחודית של מגוון תרבויות יצרו עם הזמן קשת רחבה של צורות בנייה ועיצוב. מקצוע האדריכלות נחלק לאדריכלות פנים, אדריכלות נוף, אדריכלות ערים ועוד.להבדיל מהעבר, בו האדריכל עסק בכל התחום כיום ישנה נטייה להתמקצע בתחום ספציפי מה שמאפשר להוציא את המיטב בתחום האהוב והמעניין ביותר.

אדריכלות היא אמנות, היא יצירה הלוקחת את הנשגבים שברעיונות והופכת אותם למבנים אמיתיים. זאת אמנות נעלה הנתפסת כמעשה קוסמות ממש. כיצד מרעיון של משהו עומד לאחר מכן ארמון בנוי לתפארת עד לפרט הקטן ביותר?.

אם כך איך עושים יחסי ציבור לאדריכלות?

כמו לכל מוצר גם לאדריכלות קהלי המטרה הספציפיים אליהם היא מכוונת. קהל המטרה מורכב מלקוחות פוטנציאלים, מדיה ועמיתים למקצוע בהתאם לתחומי ההתמחות של האדריכל. מבנים מרשימים, חברות עסקיות, מסעדות ומקומות בילוי נהנים להתהדר בעיצוב המקום ולא תמיד יודעים לחלוק את ההכרה המתבקשת עם מי שעיצב ותכנן. ואולי לא צריך. אדריכל צריך לקחת את האחריות על יחסי הציבור של עצמו ולא לחכות שהלקוח יואיל בטובו לפרסם ש"משה האדריכל" עיצב לו את המקום. מנקודת המבט של הלקוח יותר חשוב לספר שהחברה עוצבה מחדש ושהושקע בפרויקט סכום X של כסף ולא מי תכנן ועיצב.

אך ישנם מקרים שהלקוח דווקא כן "מתהדר" בשמו של האדריכל. מגיעים למקום הזה רק ממקום אחד, מעצם היותך מותג. כאשר אתר מוכר וידוע בצורה הנכונה, יודעים כמה אתה איכותי ויצירתי, אז מגיע השלב שאומר "המקום עוצב ותוכנן על-ידי פיליפ סטארק לדוגמא, או פיטר מרינו כדי להצהיר על רמה ויוקרתיות מסוימת.

בדרך כלל אנו מקבלים מידע על פרויקטים אדריכליים באמצעות העיתונות או האינטרנט וזו עבודה של יחסי ציבור. למצב נכון ולהפוך ליוקרתי ניתן רק באמצעות חשיפה מבוקרת וממוקדת מול קהלי המטרה. המבנה המדהים ביותר שתכננת לא יקבל את ההכרה המגיעה לו במידה ואף אחד לא מודע להשקעה שלך.

יחסי ציבור לאדריכל הם כמו יחסי ציבור לאמן. הם דורשים בניית אסטרטגיה תדמיתית, פילוח קהלי מטרה והרבה קריאייטיב בדרך לליבו של קהל היעד.

האמת היא שנורא פשוט לעשות יחסי ציבור לאדריכל אך אין פשרה לגבי המקצוענות הנדרשת. יחסי ציבור ממלאים את החלל הריק אשר נמצא בין חוסר הידיעה לידיעה, מביאים לקוחות, בונים מוניטין, ויוצרים מותגים. לסיכום, מי שלא שמע עליך לא יוכל להתעניין בך.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותלוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשות

יד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס

מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR

ליאור דנקנר |

מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.


יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט

2005 - ההתחלה הצנועה

שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.

2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

הדס מינקה ברנדהדס מינקה ברנד

"החברה הישראלית צועקת ואסור לנו לפספס את הרגע"

הדס מינקה ברנד, מנכ"לית ג'וינט ישראל, חידדה את הקשר בין חברה ולכלכלה אחרי ה-10/7, וקראה למגזר העסקי להצטרף לנשיאה באתגרים העצומים שעומדים בפיתחה של ישראל


זיו וולף |
נושאים בכתבה כלכלה

תא"ל במיל' הדס מינקה ברנד, מנכ"לית ג'וינט ישראל, עלתה לבמה בוועידה הכלכלית עם מסר אחד מרכזי: הקשר בין כלכלה לחברה הפך בלתי ניתן להפרדה מאז אירועי השבעה באוקטובר, והעשור הקרוב יהיה עידן של אתגרים עצומים לצד הזדמנויות חדשות לבניית מערכת חברתית חזקה וכוללת יותר.

היא פתחה את דבריה בתודה למגזר העסקי, למגזר הציבורי ולכל הארגונים שנרתמו אחרי מתקפת הטרור. "אין ארגון בישראל שלא התייצב בדרך כלשהי, אם דרך מעורבות חברתית, אם דרך המילואימניקים שלכם, אם דרך התמיכה בעובדים שלכם במה שהם עברו. כל מי שיושב כאן לקח חלק אמיתי במאמץ האזרחי שעבר על המדינה".

אבל לצד התודה, היא ביקשה להבהיר כי הימים הקרובים יהיו רק תחילת הדרך. "המסע שלנו רק מתחיל, אני רוצה לקחת אתכם איתי, להבין מה מחכה לנו ומה מאפיין את העשור הקרוב בחברה הישראלית".

מינקה ברנד הזהירה מפני אובדן הזדמנות היסטורית: "אנחנו בנקודת מפנה. עכשיו צריך להבין מה מחכה לנו בעשור הקרוב. החברה הישראלית מתמודדת עם פערים מבניים שהחריפו בשנים האחרונות. אחד המרכזיים שבהם הוא הזדקנות האוכלוסייה. עשרים וחמש שנות חיים נוספו לאנושות. העולם עדיין לא מותאם לזה.

"גם ישראל זקוקה להתאמות מקיפות במערכות השירותים החברתיים, הבריאותיים והתעסוקתיים כדי לתת מענה אמיתי לדור המתבגר. במדינה יש עדיין שירותים רחבים שפועלים במודל ישן שאינו מתאים למציאות החדשה".