איך עושים יחסי ציבור בענף האדריכלות?
אדריכלות מתחלקת למספר סגנונות ומכאן היופי בתחום. שיטות הבנייה המשתנות והתפיסה הייחודית של מגוון תרבויות יצרו עם הזמן קשת רחבה של צורות בנייה ועיצוב. מקצוע האדריכלות נחלק לאדריכלות פנים, אדריכלות נוף, אדריכלות ערים ועוד.להבדיל מהעבר, בו האדריכל עסק בכל התחום כיום ישנה נטייה להתמקצע בתחום ספציפי מה שמאפשר להוציא את המיטב בתחום האהוב והמעניין ביותר.
אדריכלות היא אמנות, היא יצירה הלוקחת את הנשגבים שברעיונות והופכת אותם למבנים אמיתיים. זאת אמנות נעלה הנתפסת כמעשה קוסמות ממש. כיצד מרעיון של משהו עומד לאחר מכן ארמון בנוי לתפארת עד לפרט הקטן ביותר?.
אם כך איך עושים יחסי ציבור לאדריכלות?
כמו לכל מוצר גם לאדריכלות קהלי המטרה הספציפיים אליהם היא מכוונת. קהל המטרה מורכב מלקוחות פוטנציאלים, מדיה ועמיתים למקצוע בהתאם לתחומי ההתמחות של האדריכל. מבנים מרשימים, חברות עסקיות, מסעדות ומקומות בילוי נהנים להתהדר בעיצוב המקום ולא תמיד יודעים לחלוק את ההכרה המתבקשת עם מי שעיצב ותכנן. ואולי לא צריך. אדריכל צריך לקחת את האחריות על יחסי הציבור של עצמו ולא לחכות שהלקוח יואיל בטובו לפרסם ש"משה האדריכל" עיצב לו את המקום. מנקודת המבט של הלקוח יותר חשוב לספר שהחברה עוצבה מחדש ושהושקע בפרויקט סכום X של כסף ולא מי תכנן ועיצב.
אך ישנם מקרים שהלקוח דווקא כן "מתהדר" בשמו של האדריכל. מגיעים למקום הזה רק ממקום אחד, מעצם היותך מותג. כאשר אתר מוכר וידוע בצורה הנכונה, יודעים כמה אתה איכותי ויצירתי, אז מגיע השלב שאומר "המקום עוצב ותוכנן על-ידי פיליפ סטארק לדוגמא, או פיטר מרינו כדי להצהיר על רמה ויוקרתיות מסוימת.
בדרך כלל אנו מקבלים מידע על פרויקטים אדריכליים באמצעות העיתונות או האינטרנט וזו עבודה של יחסי ציבור. למצב נכון ולהפוך ליוקרתי ניתן רק באמצעות חשיפה מבוקרת וממוקדת מול קהלי המטרה. המבנה המדהים ביותר שתכננת לא יקבל את ההכרה המגיעה לו במידה ואף אחד לא מודע להשקעה שלך.
יחסי ציבור לאדריכל הם כמו יחסי ציבור לאמן. הם דורשים בניית אסטרטגיה תדמיתית, פילוח קהלי מטרה והרבה קריאייטיב בדרך לליבו של קהל היעד.
האמת היא שנורא פשוט לעשות יחסי ציבור לאדריכל אך אין פשרה לגבי המקצוענות הנדרשת. יחסי ציבור ממלאים את החלל הריק אשר נמצא בין חוסר הידיעה לידיעה, מביאים לקוחות, בונים מוניטין, ויוצרים מותגים. לסיכום, מי שלא שמע עליך לא יוכל להתעניין בך.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
