כלכלני בנק הפועלים ממליצים על "אחזקה מלאה במניות"
בסקירה השבועית שמפרסם בנק הפועלים מונים כלכלני הבנק סיבות רבות להמשך ההחזקה במניות, כאשר החשש היחיד לדעתם, צריך להיות מהמרכיב הפסיכולוגי התופס את 1000 הנקודות כ"יקר".
הבנק מציין מספר השפעות בכוון החיובי, ביניהן: סביבה כלכלית מקומית מצויינת, כשגם בכלכלה הגלובלית האוירה חיובית; המלצות חיוביות של גופים זרים, לצד המשך בהשקעות הזרות בשוק המקומי; צפי להעלאת הדירוג של ישראל; הריבית הנמוכה; צפי לדוחות טובים מצד החברות לרבעון הרביעי של 2006, וכן המתנה לתחזיותיהן לשנת 2007; המשך המומנטום החיובי בשוק המקומי.
גופי ההשקעה הבינלאומיים ממשיכים להחמיא למשק המקומי. השבוע פורסמו שני נירות חיוביים של שניים מהגופים החשובים ביותר בעולם ההשקעות הגלובלי: מורגן סטנלי וסוכנות הדירוג S&P. דווקא הדו"ח הראשון הוא בעל החשיבות הגבוהה יותר –במורגן סטנלי מחמיאים למשק המקומי, כשגולת הכותרת היא העלאת תחזית הצמיחה של המשק המקומי ב-2007 מ-4.5% ל-5%.
בד בבד לסקירה החיובית של מורגן סטנלי, הודיעה סוכנות הדירוג S&P על העלאת תחזית הדירוג של ישראל מ"יציב" ל"חיובי". חשיבותה של העלאת הדירוג פחותה יותר הן בשל העובדה ששתי הסוכנויות האחרון, פיץ' ומודיס', כבר העלו את תחזית הדירוג של המשק אשתקד, והן בשל העובדה שבעייני משקיעים זרים רבים, ההתייחסות למשק הישראלי כבר מזמן חיובית ביחס לדירוג הנוכחי. עם זאת, ברור ששילוב שתי ההודעות שפורסמו במקרה באותו יום עשה רק טוב לשוק המניות המקומי.
מנגד, עיקר ההשפעות הצפויות בכוון השלילי אינן נובעות מסיבות כלכליות טהורות, אלא מסיבות פסיכולוגיות: חציית רף 1,000 הנקודות עלולה להביא לתקופת דשדוש קצרת טווח; עליות שערים חדות שנרשמו בבורסה מתחילת השנה "מזמינות" אמנם מימוש רווחים, ומגבירות את רמת הסיכון בטוח הקצר, אולם כלכלני הבנק מעריכים, כי מהלך זה טבעי ו"בריא" לשוק; בבנק מציינים גם את העובדה, כי רמות המכפילים בשוק עלו בחודשיים האחרונים.
גם במישור הבינלאומי האופק מתחיל להראות חיובי יותר. לאחר חודשים של התחבטות בשאלה האם המשק האמריקני יכנס ל"נחיתה רכה" או "קשה", שפך השבוע יו"ר הפדראל ריזרב, בן ברננקי, מנת אופטימיות חדשה לשוק. בעדותו החצי שנתית בפני הקונגרס, העריך הנגיד האמריקני כי המשק האמריקני ימשיך לצמוח גם השנה, אם כי בקצב מתון יחסית של 2.5%-3%. עוד העריך הנגיד כי אינפלציית הליבה תנוע השנה סביב 2%-2.5% - מה שבוול סטריט התקבל כרמיזה על אי העלאת הריבית, וגרר תגובה חיובית בשווקים שם. לנאום השפעה חיובית גם במישור המקומי, בשני ההבטים: הערכה כי לא צפוי מיתון אמריקני שיגרור אחריו את כל העולם, וכן אי העלאת הריבית בארה"ב תאפשר סביבת ריבית נוחה בישראל ולא תפעיל לחץ על השווקים הפיננסים.
כלכלני בנק הפועלים סבורים, כי יש מקום להמשך המגמה החיובית, וזאת בעיקר בתמיכת הכלכלה וההערכה כי המכפיל הנוכחי נמוך מהמכפיל בפועל בשל הגידול הצפוי ברווחי החברות, וזאת למרות גל העליות שנרשם בחודש האחרון. עם זאת, במבט של שנה קדימה, תוחלת הרווח שאנו מעריכים נמוכה יחסית לזו שנרשמה בשוק המקומי בשנים קודמות.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
