הפועלים: "תשואת שוק" לחברה לישראל והדיסקאונט - 30%
המניה נסחרת קרוב לשוויה ההוגן. כך כותבים כלכלני בנק הפועלים בהמלצה שלהם על מניית החברה לישראל . הבנק נתון למניה המלצת "תשואת שוק" לעומת המלצת "תשואת יתר" שהיא קיבלה ממנו בבסקירה קודמת - והבנק מעלה את מחיר היעד למניה מ-2,000 שקל ל-2,320 שקל.
נזכיר, כי במהלך 2006 התחזקה מניית החברה לישראל בכ-30%, מה שלדברי אנשי הבנק, הביא לצמצום הדיסקאונט על אחזקותיה. להערכתו של הפועלים, המניה נסחרת היום בדיסקאונט של כ-22% על אחזקותיה, דיסקאונט מעט גבוה, אולם על פי כלכלני הבנק, הוא סביר לחברה מסוגה.
בפועלים מזכירים, כי מניית כי"ל, אחת מאחזקותיה הבולטות ביותר של החברה לישראל, הם מעריכים בכ-28 שקל למניה. בבנק מציינים, כי שנת 2006 היתה שנת מאבק בין יצרני הדשנים לבין הלקוחות הסינים. כאשר, הסינים לא מיהרו לסגור חוזים, עיכוב שהתבטא בתוצאות חברות הדשנים הגדולות.
גם השנה, חשבים בבנק, מסתמן עיכוב בחתימת החוזים. החוזה עם סין נסגר בדרך כלל בסביבות דצמבר-ינואר, ואילו כעת עדיין אין הבנות לגבי המחירים. לעומת זאת בדרום אמריקה, על פי דיווח של FMB, סגרה כי"ל את החוזים לברזיל בעליית מחיר של כ-25 דולר לטון, כך שמחיר לטון יהיה מעל 200 דולר לטון (CIF). מלאי הגרעינים הנמוך (במיוחד תירס) שפורסם על ידי משרד החקלאות האמריקני ב-12.1.2007 תומך אף הוא בתעשיית הדשנים.
בעניין צים כותבים בבנק, כי מחירי ההובלה הימית נשחקו לקראת סוף השנה, אולם בצורה מתונה מהתקופה המקבילה אשתקד. זאת, אומרים בבנק, בעיקר בזכות חברות ספנות גדולות שהפחיתו את נפח ההובלה בקוים ארה"ב-אסיה.
בסך הכל ירדו מחירי ההובלה בכ-6.3% ב-2006. במבט קדימה, 2007 צופים בבנק, כי השנה תהיה חלק מה-Down cycle, מאחר שהגידול בהיצע האניות צפוי להיות גבוה מהגידול בביקוש (קיבולת ההובלה בעולם צפויה לגדול בשיעור של כ-14% בעוד שהביקוש צפוי לגדול בכ-11%). מאידך, אומרים בבנק הפועלים, כי שילוב של תכנית התייעלות וירידת מחירי הנפט צפויים לתמוך בתוצאות החברה בשנה הקרובה.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
