ועדת הכספים אישרה את עיגון רפורמת גלאי בתקנות
ועדת הכספים של הכנסת אישרה בשבוע שעבר תיקון לתקנות ניירות ערך המחייב את החברות הציבוריות לדווח לציבור המשקיעים על חשיפתן לסיכונים פיננסיים ועל דרכי ניהולם. התיקון מסיים, למעשה, רפורמה שבה הוחל עם הקמת ועדת גלאי השנייה הגשת מסקנותיה. הנושא זכה לאחרונה לחשיפה נרחבת נוכח מקרים שבהם דווח באמצעי התקשורת על קשייהן של חברות ציבוריות בניהול נבון של סיכוני השוק שלהן.
במרץ 2004 מינה יו"ר הרשות, משה טרי, ועדה שתפקידה קביעת כללי דיווח בדבר חשיפה לסיכונים פיננסיים ודרכי ניהולם בהיקף ובאיכות מתקדמים יותר מאלו שנקבעו בהמלצות כפי שפורטו בדוח ועדה קודמת שהוקמה לנושא, ושיתבססו על שיטות מתקדמות לניהול סיכונים. בראש הוועדה השנייה עמד פרופ' דן גלאי. חבריה הנוספים היו: רו"ח זאב אבלס, ד"ר אפרים טואף, רו"ח איילין טולדנו, פרופ' יצחק סוארי, ורו"ח ערן צ'רנינסקי. מרכז הוועדה היה רו"ח רון עמיחי. כמשקיף בוועדה שימש רו"ח יובל מועלם וכמלווה משפטי שימש עו"ד (רו"ח) ערן סער.
בחודש אוגוסט 1999 הגישה הוועדה לקביעת כללי דיווח בדבר חשיפה לסיכונים פיננסיים ודרכי ניהולם את המלצותיה באשר למתכונת ואפיקי הדיווח בנושא זה.
הוועדה הראשונה מצאה כי ציבור המדווחים כמו גם ציבור המשתמשים בדוחות אינו בשל דיו לקביעת כללי דיווח ברמה גבוהה מספקת. כתחליף, הציעה הוועדה מערך דרישות גילוי פשטני יותר (second best) שישמש לתקופת ביניים אשר במהלכה יופנמו נושאי סיכוני השוק בקרב החברות והדירקטוריונים. מסקנות הוועדה הראשונה עוררו את מודעות החברות המדווחות לגבי נושא סיכוני השוק. בשוק אף החלו לפעול גופים אשר בהתבסס על דרישות הדיווח פנו לחברות בהצעה לייעץ להן לגבי ניהול סיכוני השוק. בכך הושגה אחת המטרות החשובות של המלצות אלו. לפיכך סברה גם הוועדה כי כשרה השעה לאימוץ המלצות חדשות ומעמיקות יותר.
ועדת גלאי השנייה הגישה את המלצותיה בינואר 2006. היא קבעה כי דרישות הדיווח האיכותי במתכונתן הנוכחית נמצאו כנאותות ולאור השינויים בתקינה החשבונאית המליצה לבצע האחדה בין כללי החשבונאות לבין דרישות הגילוי שבדוח הדירקטוריון. בהמשך לכך, המליצה הוועדה להתאים את ההגדרות שבחקיקה לאלו שבכללי החשבונאות. התאמת ההגדרות חשובה ביותר על מנת לפשט ולהקל על המשקיע את קריאת הדוח התקופתי.
אחת ההמלצות המרכזיות של ועדת גלאי השנייה הייתה לחייב את החברות להציג את השווי ההוגן של המכשירים הפיננסים והמוצרים הנסחרים בשוקי הסחורות. על החברות יהיה לבצע מבחני רגישות לשווי ההוגן של הרכיבים הללו. יתבצעו לפחות ארבעה מבחנים – כתוצאה משינויים מעלה ומטה של 5% ו-10% במחירי שוק. כמו כן, במידה ובמהלך עשר השנים שקדמו למועד הדיווח היה שיעור שינוי יומי גבוה יותר מ-10% יבוצעו בנוסף מבחני רגישות לפי שיעור השינוי הגבוה ביותר שנמצא בתקופה זו. מודל דיווח כמותי זה יאפשר למשקיע לקבל תמונה פשוטה להבנה וברורה לגבי השפעות סיכוני השוק על שווי החברה. מבחני הרגישות גם יחשפו בפני הקורא סיכונים שכלל לא חשב כי השפעתם מהותית ולהיפך. חברות שעיק'ר עיסוקן בתחום הפיננסי יידרשו לכלול גם ניתוח לפי מודל שווי הוגן בסיכון (VaR).
יתרון בולט נוסף של מודל הדיווח המוצע על פני קודמו הנו בכיסוי סוגי סיכוני השוק. בעוד שהמודל הקודם שם את עיקר הדגש על חשיפות הצמדה ומט"ח הרי המודל המוצע מכסה את מלוא קשת החשיפות.
כאמור, אישרה ועדת הכספים של הכנסת את הצעת הרשות לתקן את תקנות ניירות ערך באופן המחייב את החברות בהצגת מודל הדיווח הכמותי וההמלצות הנוספות של ועדת גלאי השנייה. בהתאם להצעת הרשות, יחול מודל הדיווח על חשיפה לסיכוני שוק ודרכי ניהולם כבר על דוחות 2006.
