המומנטום החיובי באסיה לא עוצר: שנחאי עלתה 1.24%
המדדים המובילים בשווקי אסיה סגרו גם היום בעליות שערים כשאר מדד שנחאי, המדד המוביל המרכזי בסין, טיפס לרמת שיא נוספת. ברקע למסחר עמדו הירידות במחירי הנפט (אמש בארה"ב סגר מחיר החבית בירידה של 1.2% והתקרב חזרה לרמות של 60 דולר לחבית) זאת בנוסף לפרסום מספר התחלות הבניה בארה"ב, נתון שרשם בחודש הקודם עליה של 3.4% ועקף את תחזיות האנליסטים (והעניק דחיפה משמעותית לשוק הסחורות באסיה).
סקטור הסחורות בלט היום כאשר נתון התחלות הבניה בארה"ב רשם עליה חדה מהצפוי והביא את מחיר הנחושת לרשום עליה של 1.3% עקב ההערכות כי התייצבות שוק הדירות האמריקני יגביר את הביקוש לסחורה זו.
הירידות שנרשמו בנפט, במסחר ביו-יורק, העניקו דחיפה למדדי אסיה כאשר מחיר החבית השיל אמש 1.2% והשלים ירידה של 5.3% מאז ה-20 בדצמבר לרמה של 60.47 דולר לחבית.
מדד הקוספי של דרום קוריאה רשם היום עליה של 0.7% והשלים בכך עליה של 3.32% , מה שהופך אותו למדד בעל התשואה הנמוכה ביותר באסיה מתחילת השנה. מדד ההנג סנג, המדד המוביל בהונד קונג, זינק היום 1.39%, רשם יום שלישי רצוף של שבירת שיאים ונצמד לרמה של 20,000 נקודות.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
