מט"ח: הדולר הוסיף 0.86% ושערו היציג 4.222 שקל

האירו הוסיף 0.35% ושערו היציג נקבע על 5.5460 שקל. מגאון טרייד נמסר, כי היום התקיים מסחר ער במט"ח, למרות חופשת חג המולד בחו"ל, הן בגלל הפחתת הריבית מעבר לצפי והן בשל פקיעת אופציות הדולר-שקל
ליאור גוטליב |

בעקבות ההפתעה אתמול של הורדת הריבית ב-0.5% לרמה של 4.5%, הדולר חתם בעליה של 0.86% ושערו היציג נקבע על 4.2220 שקל. האירו הוסיף 0.35% ושערו היציג נקבע על 5.5460 שקל (התקיים מסחר עד השעה 11:00). בנוסף, הזוג אירו/דולר נסחר בירידה של כ-0.09% (התקיים מסחר עד השעה 11:00) סביב רמה של 1.3132 לדולר.

מגאון טרייד נמסר, כי ההורדה שביצע אתמול פישר הינה ההורדה הרצופה השלישית במספר בה ירדה הריבית במשק בסך כולל של 1%. בהודעה שבאה עם פרסום ההחלטה נמסר כי, ההחלטה על הורדת הריבית ב-0.5% נועדה להגדיל את הסיכויים שהאינפלציה תחזור לתחום היעד של 1%-3% במהלך 2007.

כיום האינפלציה בפועל כמעט אפסית. הורדת הריבית ב-0.5% מביאה לראשונה לפער ריביות של 0.75% אל מול הריבית בארה"ב, לדברי בנק ישראל גם בפער השלילי אל מול ארה"ב ניתן יהיה להמשיך ולשמור על יציבות פיננסית.

היצואנים, שהיו הנפגעים העיקריים מייסופו של השקל אל מול הדולר, ברכו על ההחלטה של הנגיד שתסייע לשיפור כושר התחרות שלהם ותמנע האטה בפעילות הכלכלית. ההחלטה להוריד את הריבית לדעת האנליסטים נכונה, זאת מאחר שהאינפלציה הצפויה לשנה הקרובה נמוכה מ-1.5%, ישנה יציבות בשווקי המטבעות ובשווקים הפיננסיים, התיסוף החד של השקל אל מול הדולר, המדד השלילי הצפוי ב-2006 וכן בשל ירידת מחירי הדלקים.

בנוסף, המשק ימשיך להיות יציב בשל תנועות ההון של המשקיעים הזרים אל תוך המשק וכן העודף בחשבון השוטף והמדיניות הפיסקאלית האחראית של הממשלה. עם פרסום ההודעה על הורדת הריבית התחזק הדולר אל מול השקל ופרץ את הרמה של 4.300 לשקל.

היום התקיים מסחר ער במט"ח, למרות חופשת חג המולד בחו"ל, הן בגלל הפחתת הריבית מעבר לצפי והן בשל פקיעת אופציות הדולר-שקל היום. המסחר מתנהל היום בטווח של 4.220- 4.230 לשקל. העלייה בשער השקל-דולר מתמתנת, השקל מקבל היום תמיכה מנתוני בנק ישראל שעדכן מעלה את נתוני הצמיחה של המשק לרמה של 4.8% ב-2007 לעומת תחזית קודמת של 4.6%, שיעור האבטלה צפוי לרדת ל-8.1% והעודף במאזן התשלומים צפוי להגיע לרמה של 5.3 מיליארד דולר, כל אלה צפויים לעודד את המשקיעים הזרים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.94%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.