60% מהחברות צופות עליה במכירות הרבעון ה-1 של 2007

כך עולה מסקר שערך אגף הכלכלה באגוד לשכות המסחר. אוריאל לין מסר: "העברת התקציב לשנת 2007 תחזק את הסיכויים שהישגי השנה החדשה ידמו לאלה של 2006"
ליאור גוטליב |

"עלינו לראות את הישגי ישראל בתחום הכלכלי בשנת 2006 בראיה היסטורית. 20 שנה חלפו מאז התוכנית הכלכלית של 85' כאשר שיעור האינפלציה הגיע ל-400%. מאז עבר המשק הישראלי מהפכה מבנית מעמיקה, אשר מלוא תוצאותיה הבשילו היום, עם 0% אינפלציה, מטבע יציב וחזק, צמיחה של כ-4% כמקובל במדינות מערביות מפותחות, גידול מרשים בהשקעות הזרות והתפתחות מסיבית ביצוא השירותים, כך אמר אתמול (ג') אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, בכנס שנתי של ארגון התאגידים של סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים שבלשכה.

לין הדגיש כי האתגר האמיתי העומד כיום בפני המשק הוא חלוקה טובה יותר של פירות הצמיחה וניתן להשיג זאת באמצעים פשוטים עם או בלי הנהגת מס הכנסה שלילי. "כלכלת ישראל צועדת בבטחה אל שנת 2007. העברת התקציב לשנת 2007 תחזק את הסיכויים שהישגי השנה החדשה ידמו לאלה של 2006" .

בתוך כך, אגף הכלכלה באיגוד פרסם הבוקר סקר שבחן את הפעילות הכלכלית לשנת 2006 וציפיות לשנת 2007. בסקר, שנערך בקרב כ- 130 חברות מענפי המסחר והשירותים, השתתפו חברות מתחומי התקשורת, החשמל והאלקטרוניקה, מחשוב, ציוד ומכשור טכני, שירותים עסקיים, מזון, כימיקלים ותמרוקים, ציוד רפואי ועוד.

מהסקר עולה כי כ-70% דיווחו על עליה בהיקף המכירות בשנת 2006 לעומת 2005, 9% מהחברות דיווחו על יציבות והשאר דיווחו על ירידה בהיקף המכירות. בנוסף, כ- 55% מהנשאלים דיווחו על עליה ברווחיות במהלך שנת 2006, 22% מהחברות דיווחו על יציבות וכ- 23% דיווחו על ירידה ברווחיות. בתחום התעסוקה כ- 29% מהחברות דיווחו על עליה בהיקף התעסוקה בשנת 2006 בהשוואה לשנת 2005, מהן 38% דיווחו על עליה של למעלה מ- 5%; 60% מהנשאלים דיווחו על יציבות בתעסוקה, ורק 11% מהנשאלים מסרו שפיטרו עובדים בשנה זו.

60% מהחברות מצפות שברבעון הראשון (ינואר-מרס) של שנת 2007 תחול עליה בהיקף המכירות, לעומת הרבעון האחרון (אוקטובר-דצמבר) של 2006; 28% מהחברות צופות יציבות ברמת המכירות, לעומתן 12% מהחברות צופות ירידה במכירות. בהתייחסן להיקף הרווחיות, 40% מהחברות צופות גידול ברווחיותן ברבעון הראשון של 2007 לעומת הרבעון האחרון של 2006, 44% מהחברות צופות יציבות ואילו 16% מהחברות צופות ירידה ברווחיותן. לעניין התעסוקה, 28% מהנסקרים צופים כי יעסיקו יותר עובדים ברבעון הראשון של 2007, 65% מהנשאלים צופים יציבות במספר המועסקים ואילו 8% צופים ירידה בהיקף מספר העובדים בחברתם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.91%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.