כיל: קיטון של 34% ל-94.8 מ' ד' ברווח הנקי ברבעון

ברבעון הוכללו תוצאות אסטריס שנרכשה בנובמבר 2005 שהובילו לעליה של כ-17.5% למכירות שיא של 854 מ' ד'. עם זאת, עליה במחירי האנרגיה, חו"ג והיחלשות הדולר והאשלג הביאו לשחיקה ברווחיות
אסף מליחי |

קבוצת כימיקלים לישראל ( כיל ) מדווחת היום (ד') על תוצאות הרבעון השלישי של 2006. מהדו"חות עולה, כי הירידה בכמויות של אשלג שנמכרו, שנבעה כאמור מההתמשכות המשא ומתן בין יצרני האשלג העולמיים ללקוחות הסינים וההודים וכן הגידול בעלויות של תשומות מרכזיות, ובכלל זה עליית מחירי האנרגיה, חלק מחומרי הגלם ועלויות הובלה יבשתית, הובילו לשחיקה ברווחיות שקוזזה חלקית על ידי רכישת פעילות אסטריס והמשך תהליכי התייעלות.

קבוצת כימיקלים לישראל סיימה את הרבעון השלישי של 2006 עם מכירות בהיקף של כ-854 מיליון דולר לעומת מכירות בהיקף של 727 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד, עליה של כ-17.5%. מכירות הקבוצה בתשעת החודשים הראשונים הסתכמו ב- 2.4 מיליארד דולר לעומת 2.2 מליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד, עליה של כ- 9.4%. עיקר הגידול נבע מרכישת פעילות אסטריס ומעליות מחירים בעיקר במוצרים תעשייתיים.

המשא ומתן בין יצרני האשלג ללקוחות הסינים וההודים על מחיר האשלג לשנת 2007 נמשך מעבר למקובל בשנים קודמות. התמשכות זו הביאה לעצירת משלוחים לסין ולהודו דרך הים. כמו כן, החלטה של צרכני אשלג אחרים להמתין לראות את תוצאות המו''מ עם הסינים, החולשה הנמשכת בשוק הברזילאי, והחורף הארוך באירופה - הביאו להקטנה משמעותית במכירות האשלג מתחילת שנת 2006 ולגידול במקביל במלאי האשלג.

בסוף חודש יולי נחתם הסכם עם לקוח מרכזי בסין למכירת אשלג ליתרת שנת 2006, בעליית מחיר והמשלוחים חודשו. בספטמבר נחתם הסכם עם אותו לקוח, במסגרתו תספק כיל דשנים למעלה מ- 2 מיליון טון אשלג, במהלך תקופה של שלוש שנים, מינואר 2007 ועד דצמבר 2009. הסכם זה משקף גידול של 30% בכמות האשלג בהשוואה להסכם הקודם הצפוי להסתיים בסוף שנת 2006. מחירי האשלג ייקבעו בין הצדדים בתחילת כל שנה קלנדרית.

בחודשים אוגוסט וספטמבר חתמה כיל דשנים על הסכמים עם לקוחותיה העיקריים בהודו לאספקת למעלה מ- 800 אלף טון אשלג, במהלך תקופה של תשעה חודשים החל מאוגוסט 2006 ועד אפריל 2007.

הרווח הנקי ברבעון השלישי של השנה הסתכם ב- 94.8 מיליון דולר. הרווח הנקי ברבעון השלישי של השנה שעברה כלל הכנסה חד פעמית בסך 29 מיליון דולר כתוצאה מהפחתת שיעור המס. בנטרול הכנסת המס החד פעמית אשתקד, עמד הרווח הנקי ברבעון השלישי אשתקד על 114.7 מיליון דולר.

בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכם הרווח הנקי של הקבוצה ב- 283.7 מיליון דולר. הרווח הנקי בנטרול הכנסת המס החד פעמית בתקופה המקבילה אשתקד עמד על 311.2 מיליון דולר.

הרווח הגולמי של קבוצת כימיקלים לישראל הושפע בעיקרו מן הירידה בכמויות של אשלג שנמכרו, שנבעה כאמור מההתמשכות המשא ומתן בין יצרני האשלג העולמיים ללקוחות הסינים וההודים וכן מהגידול בעלויות של תשומות מרכזיות, ובכלל זה עליית מחירי האנרגיה, חלק מחומרי הגלם ועלויות הובלה יבשתית.

כמו כן תיסוף השקל לעומת הדולר גרם גם הוא לירידה ברווח הגולמי. שער החליפין של השקל מול הדולר לסוף התקופה נמוך בשיעור של 6.5% לעומת שער החליפין לתחילת התקופה. השפעת השינוי בשער החליפין יצרה הוצאה שאינה מלווה בתזרים מזומנים בסך של כ-12 מליון דולר הנובעת מעלית ההתחייבויות הדולריות בשל עובדים. אשתקד פחת השקל לעומת הדולר בסוף התקופה לעומת תחילת התקופה בשיעור 6.7% ויצר הכנסה בסכום דומה. למרות זאת העלייה במחירי המכירה כאמור לעיל, וכן רכישת פעילות אסטריס והמשך תהליכי התייעלות הצליחו לקזז חלקית את השחיקה ברווח הגולמי.

בשל כך הסתכם הרווח הגולמי ברבעון השלישי של השנה ב-293.3 מיליון דולר, ירידה של 2.2% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. הרווח הגולמי ברבעון השלישי כולל פיצויי ביטוח בסך 12.7 מליון דולר בגין אבדן רווחים, בעקבות נזקי השיטפון בסדום שהיו בסוף שנת 2004. שיעור הרווח הגולמי מהמכירות ירד ברבעון השלישי מ-41.3% אשתקד ל-34.3% השנה. הרווח הגולמי בתשעת החודשים הראשונים הסתכם ב-842.2 מיליון דולר, ירידה של 3.8% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.

הרווח התפעולי ברבעון השלישי הושפע מהירידה ברווח הגולמי כאמור והגיע ל-128.3 מיליון דולר. בתשעת החודשים הראשונים הגיע הרווח התפעולי ל-388.7 מיליון דולר.

הוצאות המימון נטו של הקבוצה הסתכמו בתשעת החודשים הראשונים של 2006 הסתכמו ב-25.1 מיליון דולר לעומת הוצאות מימון של 3.2 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. גידול זה נובע בעיקרו מכך שברבעון המקביל היו לחברה הכנסות גדולות מהפרשי שער (17 מיליון דולר לעומת 5 מיליון דולר השנה) וכן מעלייה בשער הריבית הדולרית הממוצעת.

תזרים המזומנים מפעילות שוטפת ברבעון הסתכם ב-121.9 מיליון דולר, גידול של 26.3 מיליון דולר לעומת התקופה המקבילה אשתקד. כמו כן, כיל חילקה דיבידנד בסך כ-180 מיליון דולר לעומת 95 מיליון דולר ב-2005.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

מאיר ברדוגו מנכ"ל הטוטו. צילום: ברני ארדובמאיר ברדוגו מנכ"ל הטוטו. צילום: ברני ארדוב

הישראלים אוהבים להמר: הטוטו עם מעל 2 מיליארד שקל הכנסות במחצית הראשונה של 2025

למרות שלא התקיים טורניר בינלאומי גדול במהלך החצי הראשון של 2025, הכנסות הטוטו זינקו ב-4% לעומת התקופה המקבילה ב-2024; הרווחים למדינה עמדו על 462 מיליון שקל, וערוץ האונליין כבר מהווה מעל רבע מהפעילות

רן קידר |
נושאים בכתבה טוטו

דירקטוריון הטוטו אישר את הדוחות הכספיים לחציון הראשון של 2025, שהראו שיא חדש בהיקף ההכנסות, כ־2.073 מיליארד שקל. זוהי עלייה של כ-4% לעומת החציון המקביל אשתקד, שבו נכלל גם טורניר היורו, ובגידול של כ-300 מיליון שקל מעל היעדים התקציביים שנקבעו מראש. הרווחים שהועברו לקופת המדינה הסתכמו ב-462 מיליון שקל,עלייה של כ-3% לעומת החציון הראשון של 2024, שגם הוא נחשב עד כה לחציון שיא. במקביל, חולקו לציבור מהמרים פרסים בהיקף של יותר מ-1.4 מיליארד שקל. 

מגמה נוספת שניתן לראות היא שערוץ האונליין של הטוטו הולך וגדל, וייצר הכנסה של 569 מיליון שקל בחציון הראשון, שהם כ-27% מכלל ההכנסות. מדובר בעלייה של כ-45 מיליון שקל לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בפילוח לפי ליגות, ליגת ווינר בכדורגל הישראלית מייצרת רק כ-119 מיליון שקל, לעומת ליגת האלופות, שמובילה עם הכנסות של כ-150 מיליון שקל. אחריה נמצאת ליגת ה-NBA עם כ-147 מיליון שקל והליגה הספרדית עם כ-123 מיליון שקל. 

בזירת המשחקים הבודדים, גמר ליגת האלופות בין פריז סן-ז'רמן לאינטר היה המשחק המכניס ביותר בחציון עם כ-10 מיליון שקל. המשחק המקומי הבולט היה גמר גביע המדינה בין בית"ר ירושלים להפועל באר שבע, שהכניס 5.3 מיליון שקל. 

יו"ר הטוטו, שבתאי צור: " החציון הראשון בשנת 2025 ממשיך להתנהל כשברקע הלחימה של ישראל במספר חזיתות והוא הסתיים כידוע במערכה מול איראן. אף על פי כן הטוטו בזכות שורת מהלכים שהוביל בשנים האחרונות הצליח גם בחציון הזה להמשיך לשפר את חווית הלקוח ולהגדיל את הרווחים שהוא מעביר למדינה, וכה חיוניים לה דווקא על רקע האתגרים הרבים שניצבים בפניה בימים אלה". 

מנכ"ל הטוטו, מאיר ברדוגו: " אני גאה בעובדי הטוטו שעל אף המורכבות ברמה הלאומית הצליחו לשמור על רצף תפקודי מלא בחציון הראשון, שהוביל לתוצאות העסקיות הטובות בתולדות החברה גם בהכנסות וגם בכספים המועברים לציבור. צריך לזכור שמדובר בשנה ללא אירוע ספורט גדול, ואף על פיכן הצלחנו לעקוף בחציון הראשון את ההכנסות שהיו בחציון של 2024 אשר כלל גם את היורו בגרמניה ונחשב ל