הוועד האולימפי של קטאר הודיע רשמית על כוונתו להתמודד על אירוח אולימפיאדת הקיץ והפראלימפיאדה של 2036. מדובר בניסיון שלישי למדינה, אחרי שנכשלה בנסיונות לאירוח משחקי 2016 ו‑2020. הפעם, כך נטען, מדובר בקטאר שונה: כזו שיש לה תשתיות כמעט מלאות (כ‑95% מוכנות), שורת אצטדיונים מתקדמים, מערכת מטרו, נמל תעופה חדש וניסיון מוכח מארגון אירועי ספורט בינלאומיים, בראשם מונדיאל 2022 ואליפויות עולם באתלטיקה, שחייה, כדוריד, טניס ומירוצי פורמולה 1. הניסיון הזה הוא חלק מהמאמצים הכבירים של קטאר ל"הלבין את שמה". קטאר קונה עסקים, קונה קבוצות כדורגל, רוכשת נדל"ן ברחבי העולם, כדי שאנשים בעולם יתפסו אותה בצד הנכון של המפה - "בצד של הטובים"  למרות שהיא חשודה כמסייעת לטרור, לא דמוקרטית ומזהמת. 

מדינת הנפט העשירה הזאת משתמשת בהון הגדול שלה כדי לנסות להשתלב בעולם גם כי היא מבינה שהנפט לא יהיה לעד. ההכנסות ממנו בירידה, והיא מנסה לפתח מנועי צמיחה כלכלים - תיירות זה אחד מהם ומונדיאל ואולימפיאדה מזניקים אותה גם בהיקף התיירים. 

קטאר מדגישה כי היא מגישה את הבקשה כחלק מחזון ארוך טווח: "ליצור מורשת כלכלית, חברתית וסביבתית", כך אומר שייח' ג’וואן בן חמד אל ת’אני, נשיא הוועד האולימפי המקומי. אך למרות הניסיון וההשקעה, האתגרים הפוליטיים, החברתיים והאקלים נותרו משמעותיים, ויש מי שמפקפק אם ההצעה תעבור את מבחן ועדת הבחירה של הוועד האולימפי הבינלאומי. אאל שכעת, הסיכויים טובים הרבה יותר ממה שהיה בעבר. 

מונדיאל 2022 אמנם סיפק לקטאר במה מרכזית לתצוגת תכלית של תשתיות מרשימות, לאחר השקעה של כ-300 מיליארד דולר, אך עם זאת גם חשף שורה של בעיות עמוקות. לפי דיווחים, אלפי עובדים זרים מתו או נפצעו קשות בתנאי העסקה בעייתיים במהלך הבנייה האינטנסיבית של המתקנים. אמנסטי וארגוני זכויות אדם אחרים קראו לפיפ"א ולממשלת קטאר להבטיח פיצוי לנפגעים. 

• היום שבו פרצה אחת המלחמות הקשות שידע העולם ומה קרה היום לפני 41 שנה
• סיכום האולימפיאדה בפריז - מי המובילות ואיפה ישראל נמצאת?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מערכת הקפאלה, שהיא שיטת פיקוח על עובדים זרים, שהייתה נהוגה במדינות רבות במפרץ הפרסי, כולל קטאר, סעודיה ואיחוד האמירויות. מדובר במנגנון משפטי שמחייב כל עובד זר להיקשר באופן ישיר למעסיק מקומי, ששולט בניידות העובד, עוררה ביקורת חריפה. גם חופש הביטוי הוגבל, עם חוקים שמאפשרים מעצר של מפגינים בטענה ל"הפרת הסדר הציבורי", כולל דיווחים על מעצרים בתנאים קשים. 

הניסיון לארח את האולימפיאדה יציב את כל אלו שוב במרכז הבמה, לא רק כהצהרות, אלא כשאלות שדורשות תשובות מעשיות: האם קטאר מסוגלת להבטיח סביבה פתוחה, שוויונית ובטוחה עבור ספורטאים, עיתונאים ואוהדים? 

ולבסוף – סוגיית מזג האוויר. אולימפיאדת קיץ מתקיימת בדרך כלל ביולי-אוגוסט. אך בדוחא, הטמפרטורות בעונה הזו עולות על 40 מעלות, מה שיחייב כנראה שינוי מועד המשחקים, אולי לסתיו, בדומה למונדיאל. נשיאת IOC החדשה, קירסטי קובנטרי, כבר רמזה על פתיחות לשינויים כאלה.

• לאחר העלייה לשמינית הגמר, האם נבחרת ישראל מתומחרת ב-"דיסקאונט"?
• לא כל הנוצץ זהב: ההעברות היקרות בעולם, ומה יצא מהן?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• כמה מרוויח כדורגלן בליגת העל? לא מה שחשבתם

תחרות אזורית וגלובלית, כולל שכנה חזקה במיוחד

בזירה הבינלאומית, התחרות על אירוח אולימפיאדת 2036 הולכת ומתחממת. הודו, טורקיה, אינדונזיה וצ'ילה כבר הכריזו על מועמדות. גם מצרים, גרמניה ודרום קוריאה שוקלות להצטרף, אבל העין מופנית גם לסעודיה, שעשויה להיכנס למירוץ עם יכולות כלכליות אף גדולות משל קטאר. לצד זאת, קטאר נהנית מתמיכה בינלאומית גוברת, כולל קשרים קרובים עם ארה"ב, ונתפסת כשחקנית דיפלומטית חשובה, בין היתר בשל תפקידה כמגשרת במזרח התיכון. 

אך עדיין, בגזרת התדמית הציבורית, היא ניצבת מול מדינות עם אוכלוסיות עצומות, כלכלה בצמיחה וקהל מקומי רעב לאירועי ענק,  כמו אחמדאבד שבהודו עם מעל 1.5 מיליארד אוהדים פוטנציאליים. האם קטאר מסוגלת לשכנע שהמשחקים לא רק יתקיימו כראוי, אלא גם יקדמו ערכים אוניברסליים אמיתיים? זו תהיה השאלה המרכזית בשנים הקרובות, כשב‑IOC יבחנו את כל ההצעות. הניסיון, התשתית והכסף, כבר קיימים. אבל האולימפיאדה דורשת הרבה יותר מזה.

האולימפיאדה היא אירוע גדול בקנה מידה ספורטיבי, זה ברור, אבל יש לו משמעות רבה במישור הדיפלומטי (זה היה נכון בזמן המלחמה הקרה וזה נכון גם היום) ובוודאי שגם משמעות כלכלית רבה. בהקשר הכלכלי, יש לציין כי אמנם אולימפיאדת אתונה 2004 לא הייתה הגורם הישיר למשבר הכלכלי של יוון, אך תרמה להעמקת הגירעון ולגידול בחוב הציבורי. המדינה השקיעה כ‑11 עד 13 מיליארד דולר בתשתיות ומתקנים, שרבים מהם לא נוצלו לאחר מכן, והעומס התקציבי הכביד על הכלכלה דווקא בשנים שבהן הייתה דרושה התאוששות. עיקר המשבר היווני נבע ממדיניות פיסקלית רופפת, חוב מתמשך, זיוף נתונים ומחסור באמון מצד השווקים, כך שהאולימפיאדה הייתה זרז, אך לא הסיבה המרכזית.

האולימפיאדיות הקרובות יתקיימו בלוס אנג'לס 2028 (ויחזרו לשם 44 שנה לאחר לוס אנג'לס 1984) ובבריסביין אוסטרליה ב-2032. 

איך קטאר קונה השפעה בארצות הברית ובעולם במיליארדים

אירועי הספורט הם מאוד חשובים, אבל הם רק חלק מהפעילות של קטאר בעולם שנועדה לייצר השפעה וכוח. קטאר ביססה בעשור האחרון רשת השפעה רחבת היקף בארצות הברית. מדובר בתהליך שנמשך שנים, ובמסגרתו מוזרמים מיליארדי דולרים לאוניברסיטאות, מכוני מחקר, ארגוני תקשורת וגופים פוליטיים. המהלך הזה מעלה שאלות קשות לגבי גבולות ההשפעה הזרה, גם אם הוא מתבצע באמצעים שנראים לגיטימיים כלפי חוץ.

המפתח להשפעה של קטאר הוא החיבור לעולם ההשכלה הגבוהה. לאורך שנים הוקמו בדוחא שלוחות של אוניברסיטאות אמריקאיות מהשורה הראשונה, לרבות ג’ורג’טאון, נורת’ווסטרן, קרנגי מלון, טקסס A&M ואחרות. המימון אינו מסתכם במבנים וקמפוסים, הוא כולל מלגות, פרויקטים מחקריים וחילופי מרצים. התוצאה היא קשר הדוק ומתמשך שמטשטש לעיתים את קווי הגבול בין מחקר עצמאי לבין מחקר שמשרת נרטיב שמקדם האינטרס הקטארי.

במקביל, פועלים בוושינגטון מכונים כמו המרכז הערבי בוושינגטון והמרכז הערבי למחקר ומדיניות שבדוחא. הם מציגים עצמם כגופים אובייקטיביים, אבל בפועל הם ממומנים ישירות על ידי קרן קטאר. אותם מכונים מפיקים דוחות, סקרים וכנסים שבהם מקודמות טענות שמערערות על המדיניות הישראלית ומציירות את קטאר כקול רציונלי במזרח התיכון. לא פעם מוצגים הממצאים כאילו מדובר במחקר נטול אינטרסים, אם כי במבט מעמיק ברור שהקו התודעתי משרת את דוחא.

לצד ההשקעה באקדמיה ובמכוני המחקר, קטאר מזינה גם את עולם התקשורת. היא מקדמת הופעות של דוברים המזוהים עם האינטרסים שלה ומממנת קמפיינים מתוחכמים שמופצים באמצעי מדיה שונים, מימין ומשמאל. מדובר בשילוב של ראיונות, מאמרי דעה ותכנים שמועברים ישירות לעיתונאים ולחוקרים, לעיתים תוך תשלום עקיף. עם זאת, חלק מהקשרים האלו נבחנים כיום על ידי רשויות אכיפת החוק האמריקאיות, במיוחד לאור חוקי רישום סוכנים זרים.

במקביל, לא נעלם גם המישור הפוליטי. לאחרונה דווח על מטוס בואינג יוקרתי בשווי מאות מיליוני דולרים שקטאר העניקה לטראמפ במתנה. צעד כזה, גם אם נראה סמלי, מעורר לא פעם ביקורת על כך שמדובר במהלך שנועד לקנות רצון טוב ולהבטיח אוזן קשבת ברמות הגבוהות ביותר.

הפעילות של קטאר בארצות הברית ובעולם המערבי משלבת השקעות באקדמיה, קידום נרטיבים דרך מכוני מחקר, השפעה במדיה ואפילו מהלכים פוליטיים גלויים. מדובר בתוכנית ארוכת טווח שמצליחה לחלחל אל מוקדי קבלת ההחלטות וליצור מציאות שבה קטאר מנקה את השם שלה, נתפסת כמדינה ככל העמים, כשמאחורי הקלעים מדובר על בניית תשתית תודעתית שמשרתת את יעדיה האסטרטגיים.