אולימפיאדה
צילום: Kyle Dias, Unsplash
היום לפני...

היום שבו פרצה אחת המלחמות הקשות שידע העולם ומה קרה היום לפני 41 שנה

היסטוריה כלכלית - "מה קרה היום לפני..." - מדור מיוחד שמוקדש לאירועים המרכזיים בכלכלה ובשווקים בישראל ובעולם. והיום - על ההתרחשויות הבולטות ב-28 ביולי

עמית בר |
נושאים בכתבה אולימפיאדה

28 ביולי 1984 - אולימפיאדת לוס אנג'לס נפתחת: הכנסות של יותר מחצי מיליארד דולר

ב-28 ביולי 1984 נפתחה בלוס אנג'לס אולימפיאדת הקיץ, שנכנסה להיסטוריה לא רק בזכות ההישגים הספורטיביים, אלא בעיקר כהצלחה כלכלית יוצאת דופן. בשונה מהאולימפיאדה במונטריאול 1976, שהסתיימה בגירעון של כ-1.5 מיליארד דולר, או מוסקבה 1980, שספגה הפסדים עקב חרם מערבי, לוס אנג'לס הציגה מודל חדשני ומדויק.
במקום לבנות תשתיות יקרות, העיר התבססה על מתקנים קיימים, כולל האצטדיון האולימפי, ונמנעה מהוצאות מיותרות. מימון המשחקים התבסס ברובו על חסויות מסחריות רחבות וזכויות שידור. למעלה מ-140 חברות שילמו סכומים גהיבוהים לשם חשיפה עולמית, וזכויות השידור נמכרו לעשרות מדינות בהיקפים חסרי תקדים.

מלבד ההישגים הספורטיביים, נסגרה עם הכנסות של מעל 500 מיליון דולר ורווח נקי מוערך של כ-225 מיליון דולר – שיא שלא נרשם קודם. בנוסף, הכלכלה המקומית של לוס אנג'לס נהנתה מהתעוררות, עלייה בהכנסות מתיירות, תעסוקה זמנית ושירותים נלווים. הדגם של לוס אנג'לס הפך למודל כלכלי עבור ערים שמארחות את המשחקים האולימפיים, והבהיר שאירוע בסדר גודל עולמי יכול להניב רווחים – ולא רק תהילה סמלית. 

28 ביולי 1965 - הנשיא ג’ונסון מגביר את המעורבות בווייטנאם, הגירעונות גדלים


מלחמה. צילום: Kony Xyzx, Pexels
מלחמה. צילום: Kony Xyzx, Pexels


ב-28 ביולי 1965 הודיע נשיא ארצות הברית לינדון ג’ונסון על הרחבת המעורבות האמריקאית במלחמת וייטנאם. ההצהרה כללה הגדלה מיידית של מספר החיילים האמריקאים בדרום וייטנאם מ-75 אלף ל-125 אלף, והכפלת קצב הגיוס החודשי מ-17 אלף ל-35 אלף איש. ההחלטה סימנה מעבר של ארה"ב ממעורבות מדודה למעורבות צבאית רחבת היקף, שנשאה איתה גם משמעויות כלכליות כבדות.

הוצאות הביטחון תפחו במהירות: ממשלת ארצות הברית מימנה העברות חירום, תשתיות לוגיסטיות, אספקה צבאית ומבצעים בשטח. בתוך זמן קצר נוצר לחץ כבד על התקציב הפדרלי, מה שהוביל לגידול בגירעונות, להנפקת אגרות חוב בהיקף חריג ולהתחלה של אינפלציה. התקציבים האזרחיים צומצמו, תוכניות חברתיות נבלמו, והמשק נכנס למתיחות כלכלית שנמשכה שנים.

המהלך הצית גם חוסר ודאות בשוקי ההון, גרם למשקיעים להעדיף נכסים סולידיים והאט את קצב ההשקעות. במקביל, התחזקו קולות ביקורת בציבור האמריקאי על השפעת המלחמה על כלכלה משקי הבית, בעיקר בקרב צעירים ומעמדות עובדים.

28 ביולי 1914 - פורצת מלמת העולם הראשונה, וול סטריט נסגרת ל-4 חודשים

ב־28 ביולי 1914 הכריזה אוסטרו־הונגריה מלחמה על סרביה - תגובה ישירה להתנקשות בחייו של הארכידוכס פרנץ פרדיננד ורעייתו בסרייבו חודש קודם לכן. ההתנקשות, שבוצעה על ידי הלאומן הסרבי גברילו פרינציפ, מתחה לקצה את המתח האזורי והביאה לשרשרת תגובות מהירה מצד מעצמות אירופה, שהיו כרוכות ברשת של בריתות צבאיות ומדיניות. בתוך ימים בודדים הידרדר העולם למלחמה כוללת, שתשפיע עמוקות גם על התחום הכלכלי.

קיראו עוד ב"גלובל"

התגובה הכלכלית הייתה כמעט מיידית: משקיעים חיפשו מקלט בטוח ומיהרו למכור נכסים. הבורסות המרכזיות קרסו, תנועת הון בינלאומית נעצרה, ובורסת ניו יורק נסגרה לארבעה חודשים. ברחבי אירופה נרשמה בהלה, והבנקים הקפיאו אשראי. סוחרים ומשקיעים משכו זהב מהבנקים, ומדינות רבות נאלצו להשעות את האפשרות להמרת שטרות נייר לזהב – מה שהוביל לנטישה בפועל של תקן הזהב.

המלחמה גרמה להקפאת השקעות בינלאומיות ולהתרסקות האמון במטבעות הלאומיים. סחר החוץ ירד בחדות, וחסמי יבוא ויצוא שיבשו שרשראות אספקה. ממשלות החלו להנפיק אגרות חוב בהיקפים גדולים למימון המאמץ הצבאי, דבר שגרר עלייה חדה בחובות הציבוריים ובאינפלציה. המלחמה סימנה סיום תקופה של יציבות יחסית בכלכלה העולמית, והובילה לעשור של אי־ודאות, גירעונות כרוניים וחשש גובר מקריסה של הסדר הפיננסי הבינלאומי.



הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
Wearable Devices, צילום: רשתות חברתיותWearable Devices, צילום: רשתות חברתיות

המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום

חברה ישראלית מיקנעם, כמעט אלמונית, זינקה אתמול יותר מ-410%, וגם עכשיו הראלי לא נרגע כשבמסחר המאוחר היא מוסיפה 25%: אחרי שנתיים של מו"פ היא מדווחת שמוצר הדגל שלה - צמיד לביש שמאפשר לשלוט במכשירים דיגיטליים עם מחוות ידיים - יצא למשלוחים מסחריים וגם הוגן בפטנט; Wearable Devices הולכת ראש-בראש עם ענקיות הטק, שורפת מליונים אבל וול סטריט בכל זאת נותנת לה צ'אנס 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה Wearable Devices

אתמול תוך שעות בודדות היא הפכה לשם הכי חם בוול סטריט.  Wearable Devices או אם נתרגם את השם שלה לעברית - "מוצרים לבישים" חברה קטנה מיקנעם, עם עשרות עובדים קפצה 410% ומשווי שמגרד את ה-3 מיליון הדולר היא הגיעה לכ-12 מיליון דולר. החברה מייצרת צמיד לביש שאמור לאפשר לכם לשלוט במכשיר הנייד או המחשב עם מחוות ידיים עדינות. זה קורה על ידי זה שהצמיד שנקרא Mudra Link מזהה עם אלקטרודות חכמות אותות עצביים שמורגשים על פני העור כשמוח שולח פקודה למשל להזיז את היד - וזה אפילו אם לא ביצעתם את התנועה בפועל. מה שאומר שאתם יכולים לחשוב או לדמיין שאתם מזיזים את העכבר במחשב ימינה ומיד זה יקרה.

הטכנולוגיה הזאת רלוונטית להרבה תחומים, גם בידוריים וגם רפואיים, היא מושכת עניין גם מצד ענקיות כמו אפל, מטא, סמסונג ואחרות שהן פועלות בזירת הממשקים הלבישים והשליטה ללא מגע, בעיקר דרך מצלמות, חיישני תנועה או משקפי XR. אבל בניגוד אליהן, Wearable Devices מנסה להציע פתרון פשוט יותר, לביש, אפילו דיסקרטי שמבוסס על קריאת אותות עצביים אמיתיים מהיד עצמה, ולא על ראייה ממוחשבת או חיישנים חיצוניים. זה נותן לה יתרון בשוק שבו יש צורך בממשקים אינטואיטיביים, מהירים, ואישיים יותר במיוחד באפליקציות כמו בריאות דיגיטלית, תפעול צבאי וגם ברכבים חכמים.

מאחורי החברה, שהוקמה ב־2014, עומדים שלושה יזמים ישראלים - אשר דהן, גיא ואגנר וליאור לנגר. אחרי כמעט עשור של פיתוחים, הצגה בתערוכות וגם השקעה בקניין הרוחני, החברה הודיעה שהמוצר נכנס לראשונה לשלב המסחרי, מה שעשוי להפוך את Mudra Link לפלטפורמה שניתן יהיה לשלב במוצרים צרכניים, מקצועיים וצבאיים כאחד (ואולי גם לגרום לאחת מהענקיות לרכוש אותם?)

שנים של מו"פ ונקודת המפנה?

כמה שזה נשמע עתידני - שליטה במחשב באמצעות כח המחשבה - הדרך לשם עבור החברה מיקנעם לא הייתה פשוטה. השנתיים האחרונות היו מתסכלות עבור Wearable Devices או אם נדייק בעיקר לבעלי המניות שלה. היא שרפה מליונים על מו"פ, על שיווק והצגה בתערוכות והמשקיעים התחילו לאבד סבלנות. השווי שוק שלה צלל והיא נאלצה לדלל בלי סוף כדי לשרוד את השנה. מאז ההנפקה בספטמבר 2022 בנאסד"ק, שבה גייסה כ-16 מיליון דולר, צנחה המניה ביותר מ־90% והפכה מבחינת רבים לסיפור של פוטנציאל לא ממומש. שווי השוק של החברה גירד לאחרונה את רף המיליון דולר כשהיא כמעט מסתכנת בזריקה מהבורסה כשבנאסד"ק הדרישה היא לשווי שוק של לפחות 2.5 מיליון דולר בנוסף לנזילות וסחירות.

אבל שלשום הגיעה מה שנראה ככל הנראה נקודת המפנה שלה. זה התחיל בפרסום הדוחות החצי־שנתיים: החברה אמנם רשמה ירידה בהכנסות ל־294 אלף דולר במחצית הראשונה של 2025, לעומת 394 אלף בתקופה המקבילה, במקביל להפסד נקי שהצטמצם ל-3.7 מיליון דולר, לעומת הפסד של 4.2 מיליון דולר בתקופה המקבילה אבל וול סטריט לא התמקדהבשורה העליונה וגם לא בשורת הרווח. מה שבלט לעין המשקיעים היה שבפעם הראשונה מאז ההקמה, החברה מדווחת על התחלת משלוחים מסחריים בפועל של ה־Mudra Link, מה שמסמן מעבר ממחקר ופיתוח להכנסות אמיתיות ממכירות.

אסיה בורסות (גרוק)אסיה בורסות (גרוק)

השווקים באסיה במרחק נגיעה משיא היסטורי: המשקיעים בטוחים שהפד יוריד ריבית

מה קורה בחוזים על וול סטריט ולמה עליבאבא מזנקת?

צוות גלובל |
נושאים בכתבה אסיה חוזים

מדד MSCI האזורי מתקרב לשבור את השיא של 2021, עליבאבא מזנקת ב-7%, ומניות השבבים מובילות את הראלי. אסיה בירוק. החוזים על וול סטריט סביב האפס. 

העליות באסיה הן על רקע הערכה שהריבית בארה"ב תרד ותסמן המשך הפחתות ריבית ברחבי העולם.  

הבורסות ביפן, קוריאה הדרומית, אוסטרליה והונג קונג רשמו עליות, בעוד המסחר בסין מעורב. בולטת במיוחד הזינוק של עליבאבא ביותר מ-7%, לאחר שהענקית הסינית גייסה 3.2 מיליארד דולר להשקעות בתשתיות בינה מלאכותית.

הנתונים שמדליקים את השווקים

שני נתונים מרכזיים מארה"ב הניעו את הגל החיובי: ליבת האינפלציה עלתה ב-0.3% באוגוסט בדיוק כפי שצפו האנליסטים, בעוד תביעות האבטלה השבועיות זינקו לרמה הגבוהה ביותר מזה כמעט ארבע שנים.

השילוב הזה יוצר תמונה ברורה עבור הפד: האינפלציה תחת שליטה, אך שוק העבודה מתקרר. זהו בדיוק התרחיש שמאפשר לבנק המרכזי להתחיל בהורדות ריבית מבלי לחשוש מהתלקחות מחודשת של האינפלציה.

השוק כבר מתמחר סבירות גבוהה להורדת ריבית בישיבת הפד ב-16-17 בספטמבר, ובמסחר בנגזרים המשקיעים מהמרים על שתיים עד שלוש הורדות נוספות עד סוף 2025.