28 ביולי 1984 - אולימפיאדת לוס אנג'לס נפתחת: הכנסות של יותר מחצי מיליארד דולר

ב-28 ביולי 1984 נפתחה בלוס אנג'לס אולימפיאדת הקיץ, שנכנסה להיסטוריה לא רק בזכות ההישגים הספורטיביים, אלא בעיקר כהצלחה כלכלית יוצאת דופן. בשונה מהאולימפיאדה במונטריאול 1976, שהסתיימה בגירעון של כ-1.5 מיליארד דולר, או מוסקבה 1980, שספגה הפסדים עקב חרם מערבי, לוס אנג'לס הציגה מודל חדשני ומדויק.
במקום לבנות תשתיות יקרות, העיר התבססה על מתקנים קיימים, כולל האצטדיון האולימפי, ונמנעה מהוצאות מיותרות. מימון המשחקים התבסס ברובו על חסויות מסחריות רחבות וזכויות שידור. למעלה מ-140 חברות שילמו סכומים גהיבוהים לשם חשיפה עולמית, וזכויות השידור נמכרו לעשרות מדינות בהיקפים חסרי תקדים.

מלבד ההישגים הספורטיביים, נסגרה עם הכנסות של מעל 500 מיליון דולר ורווח נקי מוערך של כ-225 מיליון דולר – שיא שלא נרשם קודם. בנוסף, הכלכלה המקומית של לוס אנג'לס נהנתה מהתעוררות, עלייה בהכנסות מתיירות, תעסוקה זמנית ושירותים נלווים. הדגם של לוס אנג'לס הפך למודל כלכלי עבור ערים שמארחות את המשחקים האולימפיים, והבהיר שאירוע בסדר גודל עולמי יכול להניב רווחים – ולא רק תהילה סמלית. 

28 ביולי 1965 - הנשיא ג’ונסון מגביר את המעורבות בווייטנאם, הגירעונות גדלים

ב-28 ביולי 1965 הודיע נשיא ארצות הברית לינדון ג’ונסון על הרחבת המעורבות האמריקאית במלחמת וייטנאם. ההצהרה כללה הגדלה מיידית של מספר החיילים האמריקאים בדרום וייטנאם מ-75 אלף ל-125 אלף, והכפלת קצב הגיוס החודשי מ-17 אלף ל-35 אלף איש. ההחלטה סימנה מעבר של ארה"ב ממעורבות מדודה למעורבות צבאית רחבת היקף, שנשאה איתה גם משמעויות כלכליות כבדות.

• קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
• סיכום האולימפיאדה בפריז - מי המובילות ואיפה ישראל נמצאת?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הוצאות הביטחון תפחו במהירות: ממשלת ארצות הברית מימנה העברות חירום, תשתיות לוגיסטיות, אספקה צבאית ומבצעים בשטח. בתוך זמן קצר נוצר לחץ כבד על התקציב הפדרלי, מה שהוביל לגידול בגירעונות, להנפקת אגרות חוב בהיקף חריג ולהתחלה של אינפלציה. התקציבים האזרחיים צומצמו, תוכניות חברתיות נבלמו, והמשק נכנס למתיחות כלכלית שנמשכה שנים.

המהלך הצית גם חוסר ודאות בשוקי ההון, גרם למשקיעים להעדיף נכסים סולידיים והאט את קצב ההשקעות. במקביל, התחזקו קולות ביקורת בציבור האמריקאי על השפעת המלחמה על כלכלה משקי הבית, בעיקר בקרב צעירים ומעמדות עובדים.

28 ביולי 1914 - פורצת מלמת העולם הראשונה, וול סטריט נסגרת ל-4 חודשים

ב־28 ביולי 1914 הכריזה אוסטרו־הונגריה מלחמה על סרביה - תגובה ישירה להתנקשות בחייו של הארכידוכס פרנץ פרדיננד ורעייתו בסרייבו חודש קודם לכן. ההתנקשות, שבוצעה על ידי הלאומן הסרבי גברילו פרינציפ, מתחה לקצה את המתח האזורי והביאה לשרשרת תגובות מהירה מצד מעצמות אירופה, שהיו כרוכות ברשת של בריתות צבאיות ומדיניות. בתוך ימים בודדים הידרדר העולם למלחמה כוללת, שתשפיע עמוקות גם על התחום הכלכלי.

• מנכ"ל רובין הוד: השווקים הפרטיים יוצרים אי-שוויון בהשקעות
• בעקבות ביקוש שיא: פיגמה מעלה את יעד ההנפקה ל-1.2 מיליארד דולר
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"
• הטורקים הפילו את לוקהיד מרטין - פרויקט המסוקים הגדול בטורקיה...

התגובה הכלכלית הייתה כמעט מיידית: משקיעים חיפשו מקלט בטוח ומיהרו למכור נכסים. הבורסות המרכזיות קרסו, תנועת הון בינלאומית נעצרה, ובורסת ניו יורק נסגרה לארבעה חודשים. ברחבי אירופה נרשמה בהלה, והבנקים הקפיאו אשראי. סוחרים ומשקיעים משכו זהב מהבנקים, ומדינות רבות נאלצו להשעות את האפשרות להמרת שטרות נייר לזהב – מה שהוביל לנטישה בפועל של תקן הזהב.

המלחמה גרמה להקפאת השקעות בינלאומיות ולהתרסקות האמון במטבעות הלאומיים. סחר החוץ ירד בחדות, וחסמי יבוא ויצוא שיבשו שרשראות אספקה. ממשלות החלו להנפיק אגרות חוב בהיקפים גדולים למימון המאמץ הצבאי, דבר שגרר עלייה חדה בחובות הציבוריים ובאינפלציה. המלחמה סימנה סיום תקופה של יציבות יחסית בכלכלה העולמית, והובילה לעשור של אי־ודאות, גירעונות כרוניים וחשש גובר מקריסה של הסדר הפיננסי הבינלאומי.