
מאנדיי גייסה 10 מיליון דולר לבלוקס הישראלית
סטארטאפ ישראלי חדש שואף לשנות את הדרך שבה ארגונים בונים כלי עבודה חכמים וסוכני AI, ללא צורך בידע טכנולוגי; מאחורי ההקמה נמצאים בכירים לשעבר במאנדיי
בפעם הראשונה בתולדותיה, מאנדיי monday.com 0.73% נכנסת לזירת ההשקעות בסטארטאפים, עם גיוס סיד של 10 מיליון דולר לבלוקס (Blocks), סטארט אפ ישראלי של יוצאי החברה, שמתמקדת בשוק הארגוני הגלובלי. מאנדיי הובילה את סבב ההשקעה יחד עם קרנות Qumra Capital ו-Entree Capital. הגיוס ישמש לפיתוח פלטפורמה חדשנית שמאפשרת לעובדים לבנות אפליקציות פנים־ארגוניות וסוכני בינה מלאכותית באמצעות ממשק שפה טבעית, ללא צורך בקוד או בידע טכני מוקדם.
כאמור, מאחורי בלוקס עומדים מיכל לופו וטל הרמתי, יוצאי מאנדיי. לופו שימשה כסמנכ"לית מוצר וצמיחה, הרמתי הוביל את תחום האסטרטגיה הטכנולוגית והיה שותף בצוות ההקמה של החברה. החברה, שהוקמה בתחילת 2025, מעסיקה 10 עובדים בישראל ונמצאית כבר בעיצומו של גיוס עובדים נוספים, במיוחד לתפקידי פיתוח, מוצר ו-GTM.
הפלטפורמה של בלוקס פונה לצוותים בכל גודל, החל בחברות ענק וכלה בעסקים קטנים, ומציעה כלים לבניית תהליכים חכמים המשלבים בין אוטומציה, ניתוח נתונים והתנהגות פרואקטיבית. הכל מתבצע בתיאורים פשוטים, בשפה רגילה, ללא צורך בכתיבת שורות קוד או הסתמכות על פתרונות מדף כלליים.
הייחוד של בלוקס נעוץ בשילוב בין בניית אפליקציות לבין הפעלה של סוכני AI מתקדמים באותה הפלטפורמה, יכולת שאין כיום בשוק. כך ניתן למשל לבנות סוכן שמחלץ נתונים מקבצים, קובע פגישות, מבצע מחקרים שולח מיילים או מתחבר ל-CRM של החברה, וכל זה בהתאמה אישית מלאה. הפלטפורמה תומכת באינטגרציות עם מערכות מוכרות כמו לינקדאין, ג'ימייל, Snowflake, Hubspot, Notion וכמובן מאנדיי. בנוסף, היא מציעה שוק תבניות פעיל, שבו ניתן להשתמש במבנים קיימים שנבנו על ידי מומחים, או לבצע התאמות מדויקות לצורכי הארגון.
- מאנדיי צונחת ב-19% - התחזית להמשך חלשה
- מאנדיי משיקה: סוכני AI חדשים ומוצר לניהול קמפיינים כחלק מ-CRM
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מבחינת אבטחת מידע, בלוקס
עומדת בתקנים המחמירים ביותר, כולל SOC 2, ISO 27001 ו-GDPR, מתוך הבנה שהשימוש העסקי בפלטפורמות AI מחייב רמה גבוהה במיוחד של הגנה וציות רגולטורי. מאנדיי לא רק השקיעה אלא גם הביעה אמון אישי ביזמים, מהלך שמסמן את התחזקות הקשר בין חברות תוכנה מובילות לבין הדור
הבא של פתרונות AI ארגוניים. גם הקרנות שהשתתפו רואות במהלך זה לא רק כהשקעה טכנולוגית, אלא כחלק מתפיסה רחבה של שינוי תרבות העבודה – ממערכות פסיביות שמחכות להוראות, למערכות פרואקטיביות שחושבות ופועלות באופן עצמאי.
"במהלך שבע השנים בהם הובלתי את פיתוח המוצרים של מאנדיי, ראיתי מקרוב איך כלי no-code שיפרו את היעילות במקום העבודה," מסבירה מיכל לופו, מייסדת שותפה ומנכ"לית בלוקס. "טכנולוגיות ה-AI הורידו את החסמים בבניית תוכנה באופן דרמטי. בלוקס לוקחת את זה צעד משמעותי קדימה ומספקת לכל עובד דרך פשוטה ליצור כלי עבודה חכמים וסוכני AI המותאמים בדיוק לצרכים שלו - משהו שלא היה אפשרי קודם בלי צוות פיתוח נרחב".
"במהלך שנות העבודה המשותפת עם מיכל וטל בתפקידיהם הבכירים במאנדיי, זכינו להכיר מקרוב את יכולות האסטרטגיה, האקסקיושן והטכנולוגיה המעולות שלהם," מציין רועי מן, מייסד ומנכ״ל משותף של מאנדיי. "אנחנו גאים שזוהי ההשקעה הראשונה שלנו בחברה חיצונית. זו הזדמנות לתמוך ביזמים יוצאי דופן שאנחנו מכירים לעומק ומאמינים ביכולות שלהם לבנות את עתיד מקום העבודה."
- מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
- שנת המיזוגים והרכישות בהייטק: 74.3 מיליארד דולר בעסקאות ו-15.6 מיליארד דולר בהשקעות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
"מיכל וטל זיהו הזדמנות יוצאת דופן לחולל מהפכה בעולם היעילות הארגונית," אומר ארז שחר, שותף מנהל בקרן Qumra Capital. "הם הבינו שהכוח האמיתי של AI טמון ביכולת להפוך אותו נגיש לכל עובד, ללא קשר לרקע
הטכנולוגי שלו. אנחנו נרגשים לתמוך במשימה החשובה שלהם, לאפשר לכל ארגון לפתח כלי AI מותאמים אישית ולמנף את הפוטנציאל המדהים של הבינה המלאכותית כדי ליצור מקומות עבודה חכמים, יעילים וטובים יותר."

מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
ההייטק הישראלי צומח בלי לגייס עובדים - ה-AI החליף את הג'וניורים ומה השלב הבא?, על התחומים הצומחים ועל התחומים שנמצאים בסיכון
ההייטק לא קורס - הוא פשוט כבר לא צריך אתכם
בחודשים האחרונים מתרבים הדיווחים על התקררות בשוק העבודה בהייטק המקומי. מדברים על קיפאון, מדברים אפילו על ירידה בכמות העובדים. אין ירידה בכמות העובדים. התמונה אומנם מורכבת, אבל אין דרמה אמיתית. ההייטק הישראלי לא נמצא בנסיגה, אלא בעיצומו של שינוי מבני עמוק, שמתרחש במקביל בכל מוקדי הטכנולוגיה בעולם.
נכון לסוף 2025, מספר המועסקים בהייטק בישראל נע סביב 410 אלף עובדים - רמה דומה מאוד לשנה הקודמת, ואף עלייה צנועה. זו אינה ירידה, אלא האטה בקצב הצמיחה. האטה שמגיעה לאחר יותר מעשור של גידול מהיר שנתפס כמובן מאליו. במובן הזה, הנתון החריג אינו ירידה במספר העובדים, אלא העובדה שההייטק כבר לא מגדיל מצבת כוח אדם בקצב משמעותי מאוד כפי שהורגלנו בעבר.
הגורם המרכזי לשינוי אינו משבר כלכלי, אלא חדירה מואצת של כלי בינה מלאכותית לתהליכי עבודה. על פי הערכות גורמים בתעשייה, בין 7,000 ל-10,000 משרות - בעיקר משרות ג'וניור ותפקידי ביניים, הוחלפו או צומצמו באמצעות אוטומציה ו-AI. משימות שבעבר דרשו צוותים של מפתחים צעירים מבוצעות כיום באמצעות קוד גנרטיבי, מערכות אוטומטיות וכלי פיתוח חכמים.
חברות ענק כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון, סיילספורס ואחרות פיטרו עובדים לא בשל ירידה בפעילות, אלא כחלק מהתייעלות מבנית ומעבר למודלים המסתמכים על AI. גם בישראל, ההייטק לא צריך פחות עבודה - אלא פחות עובדים בתפקידים מסוימים. עם זאת, בהחלט יש "חשיבה מחדש" ושינוי מודל עסקי אמיתי בחברות תוכנה שמאוימות על ידי ה-AI. קל היום לפתח תוכנה ופתרון אפליקטיביים וזה מעמיד את החברות האלו בסיכון גדול ובאיום גדול. חברות כמו נייס, מאנדיי וויקס נפגעו בבורסה ואכזבו את המשקיעים בדוחות האחרונים, והשאלה מה יהיה קדימה. ההנהלות של החברות האלו מדברות על התעצמות והתחזקות, אבל וול סטריט סקפטית.
- אלפאבית רוכשת חברת תשתיות ב־4.75 מיליארד דולר
- אינטל עלתה יותר מ-80% - אך המבחן האמיתי עוד לפניה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ממספרים לערך
ההייטק עובר ממודל עתיר כוח אדם למודל עתיר תפוקה, שבו השאלה המרכזית אינה כמה עובדים יש לחברה, אלא כמה ערך מייצר כל עובד. מערכות אוטומציה ופלטפורמות פיתוח חכמות מאפשרים לצוותים קטנים לייצר תפוקות שבעבר דרשו מחלקות שלמות. משימות תכנות, בדיקות, תיעוד, אנליזה ואפילו ניהול תהליכים מבוצעות היום במהירות גבוהה פי כמה ובפחות ידיים. התוצאה: חברות ממשיכות לגדול בהכנסות, במוצר ובחדירה לשווקים, בלי להגדיל את מצבת כוח האדם בהתאם.
