
מי הגופים הישראלים שהרוויחו באורקל?
אין גופים כאלו - על התשואות הפושרות של הגופים המוסדיים בחו"ל והאם מגיע להם דמי ניהול על מעקב אחרי מכשירים עוקבי S&P 500?
הגופים הישראלים שולחים לנו כשיש הצלחה במניה שהם מחזיקים, תראו הרווחנו הרבה בשביל העמיתים שלנו. תראו אנחנו מחזיקים מכל גוף אחר. אבל האמת היא שהגופים הישראלים שמנהלים את הכסף שלנו מספקים בחו"ל - אפס ערך מוסף. הם עוקבים אחרי מדדים, הם לא מייצרים תשואות עודפות. צריך לשאול, למה הם מקבלים דמי ניהול על מכשירים עוקבי מדדים? רוב ההשקעה במניות היא בחו"ל ואתם יכולים להשקיע באפס דמי ניהול אז למה הם גובים 0.7% ויותר על קרנות השתלמות ואג"ח, 1% בפוליסות חיסכון? כי אפשר.
יש שני סוגי השקעות - השקעות פאסיביות והשקעות אקטיביות. היכולת של גוף מוסדי לספק תשואות עודפות בחו"ל היא אפסית ולכן רוב ההשקעות הן פאסיביות - עוקבות אחרי מדדים. היכולת לייצר תשואה עודפת בארץ למנהלי השקעות טובים היא גבוהה כי מתחברים למנהלים, מבינים מה קורה בשוק, בחברות אחרות, בסביבה העסקית. חיים את העסק. יודעים מה קורה בשטח. בישראל יש יתרון להשקעות כאלו, השקעות מנוהלות, אקטיביות. בארה"ב אין יתרון.
אלא שאין ברירה - הכספים זורמים לקופות, קרנות, פנסיה והבורסה המקומית קטנה עליהם. אנחנו טובים בלחסוך. אנחנו לא טובים בלהיות פלטפורמה לגיוסים ומסחר. זה דיסונס גדול וזה מעיד כמו שאנחנו כותבים כאן ללא הפסקה על הפוטנציאל האדיר של הבורסה כשהיא מגיעה רק למימוש חלק קטן ממנו. בכל מקרה, הגופים המוסדיים יוצאים לחו"ל, ובמילים אחרות, הם מוותרים על היתרון המקומי. אין להם ברירה.
שהם רוצים לממש מניות ב-1 מיליארד שקל - בארץ אי אפשר בוול סטריט אפשר. זה גם סחירות, גם נזילות וגם השקעות - אין כאן מגוון. יש כאן בנקים, ביטוח, נדל"ן.
- מה המוסדיים יודעים שאנחנו לא?
- כדי להקטין את ההשפעה של המוסדיים: שינוי בתגמול של סוכני ביטוח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היציאה החוצה כאמור היא בעיקר במכשירים פאסיביים. אבל מנהלי השקעות מספרים לנו שהם נותנים ערך מוסף. "השקענו באנבידיה", "השקענו בוויקס". כשבודקים מגלים שזה השקעות נמוכות ביחס לתיק כולו, הן לא מזיזות את המחט. התשואה נקבעת בעיקר על ידי המכשירים הפאסיביים ובעיקר - מדד ה-S&P 500.
והנה עוד הוכחה לכך - אף גוף מוסדי לא מחזיק באופן משמעותי באורקל. כל ההשקעות של הגופים המוסדיים בארץ באורקל מסתכמות ב-1.4 מיליארד שקל והכוונה מתוך כל ההשקעות - פנסיה, גמל, השתלמות, פוליסות, קרנות נאמנות, סדר גודל של מעל 3 טריליון. אורקל מהווה מהתיק של הגמל 0.04% ומהתיק של קרנות הנאמנות 0.02%. עשרות גופים ואין צדיק אחד.

קריסת התיירות בטורקיה: 3 מיליארד דולר הפסדים, 30% ירידה באנטליה ובריחה המונית ליוון
אינפלציה של 33.5% הורסת את היתרון של הלירה החלשה; מלונות מחזיקים מעמד עם "הכול כלול" בזמן שעסקים קטנים קורסים; 1.5 מיליון טורקים נוטשים לטובת האיים היווניים; מאנטליה ועד איסטנבול: המספרים שמטלטלים את הענף שמניב 12% מהתמ"ג
ענף התיירות הטורקי, שהיווה במשך עשורים את אחד מעמודי התווך של הכלכלה המקומית, נמצא בצניחה חופשית. הנתונים העדכניים מציירים תמונה קשה: ירידה של 5% במספר התיירים הזרים ביולי, צניחה של 30% במבקרים באנטליה ברבעון הראשון, והפסדים צפויים של 3 מיליארד דולר בהכנסות השנתיות. מדובר ברעידת אדמה כלכלית עבור מדינה שבה התיירות מהווה 12% מהתמ"ג ומעסיקה מעל 3 מיליון עובדים.
המשבר מתבטא בירידה חדה במספרים: גרמניה, שהיא השוק הגדול ביותר של מבקרים, רשמה ירידה של 8%, בריטניה 10%, וארצות הברית צנחה ב-22%. אבל מעבר לסטטיסטיקה היבשה, מדובר בסיפור של ענף שלם שמתמוטט תחת העומס של אינפלציה דוהרת, אסונות טבע חוזרים ומדיניות כלכלית כושלת עם תדמית שהולכת ונהית בעייתית יותר לעולם המערבי - ארדואן נגד להקת בנות - "לבוש ומעשים לא הולמים". ארדואן נלחם באופוזיציה הליברלית, שם מנהיגים שלה בכלא, ומדבר יותר ויותר על קיצוניות דתית. זה עלול להפחיד את התיירים.
וכל זה קורה כשטורקיה נתפסת זולה מאוד. המטבע שלה איבד מעל%5 ב-20 שנה, אלא שהאינפלציה של 335 שהיא אומנם בירידה, מחסלת את היתרון התחרותי. משפחה של ארבעה משלמת כיום 150-200 דולר ללילה במלון בינוני באנטליה, לעומת 100-130 דולר לפני כשלוש שנים.
המודל של "הכול כלול": כך שורדים המלונות הגדולים בזמן שהמסעדות המקומיות נסגרות
הפתרון שמחזיק את הענף בחיים הוא דווקא מודל הכל כלול. המלונות מרכיבים חבילות מיוחדות לתיירים רוסים כדי לשמור על תפוסה גבוהה. השוק הרוסי, שמהווה 14% מהמבקרים, נשאר יציב יחסית בזמן שהאירופים בורחים.
- תבעו את סוכנות הנסיעות וזכו - "הסוכנות טעתה בתכנון הטיול"
- בריטניה מזהירה מפני הגעה לישראל ומשגרת מטוסי קרב למזרח התיכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל יש לזה מחיר כבד. המודל יוצר "בועה" שבה התיירים לא יוצאים מהמלון ולא מוציאים כסף בכלכלה המקומית. התוצאה: בעלי עסקים קטנים באנטליה מדווחים על ירידה של 40% במכירות. מסעדות משפחתיות נסגרות, חנויות מזכרות מורידות תריסים, ומדריכי טיולים מקומיים נשארים ללא עבודה.

אלביט מערכות חושפת את פרונטיר: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
בתערוכת DSEI בלונדון משיקה אלביט את "פרונטיר"; מערכת תצפית וניטור מבוססת בינה מלאכותית, שמפחיתה עומס על מפעילים ומייעלת תגובה לאיומים מתפתחים ביבשה, בים ובאוויר
אלביט מערכות מציגה היום בתערוכת DSEI שבלונדון את Frontier מערכת תצפית וניטור מתקדמת לשטחים נרחבים, שמבוססת על טכנולוגיות בינה מלאכותית ומציעה גישה חדשה להתמודדות עם אתגרי הגנת הגבולות. המערכת, שפותחה מתוך הבנה של הדינמיקה המשתנה בזירה הביטחונית, נועדה לתת מענה למורכבויות ההולכות ומתחדדות בעולמות המודיעין, השליטה והבקרה. היא מסוגלת לזהות, לסווג ולנתח איומים באופן עצמאי ובזמן אמת, תוך הפעלת יכולות AI מתקדמות שמבצעות אופטימיזציה של המידע המודיעיני ושל תהליכי קבלת ההחלטות, הן ביבשה, הן באוויר והן בים.
המערכת החדשה מבית אלביט משתלבת במגמה הולכת ומתרחבת של מערכות שפועלות בקצה הרשת, כלומר בשטח עצמו, ומבצעות פעולות חישוב, עיבוד והסקה בצורה סימולטנית בלי להמתין להוראות מגורם מרכזי. כך מתאפשרת תגובה מהירה ומדויקת יותר לאירועים חריגים, תוך שיפור ניכר בזמן ההגעה של המידע למפעילים הרלוונטיים. היכולת הזאת מאוד חשובה לפעילות בזירות רגישות, שבהן הפער בין התרעה לבין תגובה יכול להיות ההבדל בין הצלחה לכישלון.
פחות טעויות אנוש ופחות משאבים
פרונטיר נבנתה מתוך הבנה של הצורך לייעל מבצעי תצפית וניטור, בעידן שבו כוחות הביטחון נאלצים להתמודד עם הצפה תמידית של התרעות ונתונים. צוותי מודיעין נדרשים כיום לנתח אלפי התרעות בכל שעה, להתמודד עם כמויות עצומות של מידע גולמי, ולהכריע מהר לא פעם תחת תנאים של אי-ודאות. המערכת החדשה שואפת לצמצם את העומס הזה ולספק פתרון שמגביר את הדיוק והמהירות, תוך הפחתת הסיכון לטעויות.
בין היכולות שהוטמעו בפרונטיר ניתן לציין את מנגנון הלמידה האדפטיבית, שמבוסס על טכנולוגיות AI ומאפשר למערכת לזהות דפוסים שגרתיים, להבחין בחריגות וללמוד באופן רציף את ההתנהלות בשטח. יכולת הסיווג העצמאי של איומים מתבצעת גם היא בזמן אמת, ומאפשרת דירוג של רמת הסיכון ותגובה מבצעית מדויקת יותר. לצד אלה, המערכת כוללת גם תמיכה חכמה בתהליכי קבלת ההחלטות, באמצעות ממשק ניתוח שמספק למפעיל תובנות ממוקדות והמלצות לפעולה. פרונטיר יודעת לאחד מידע ממגוון חיישנים תנועה, וידאו, שמע ואחרים – כדי לייצר תמונת מצב כוללת, סינכרונית, שמתעדכנת בזמן אמת. כל המרכיבים האלה משתלבים לכדי מערכת אחת, שמפחיתה את התלות בכוח אדם אנושי, חוסכת בעלויות תפעוליות, ומשפרת את סיכויי הצלחת המשימה.
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- הזדמנות הזהב לתעשייה הביטחונית הישראלית? כך ישפיע מירוץ החימוש הסיני
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחת הבעיות המרכזיות עמן מתמודדים כיום ארגוני ביטחון ברחבי העולם היא "עומס היתר" המודיעיני שזה כמויות אדירות של התרעות, נתונים לא מסוננים, וזמן תגובה קצר מדי כדי לעבד את כל אלה לעומק. התוצאה: עומס קוגניטיבי על המפעילים, פוטנציאל לטעות אנוש, ובמקרים מסוימים גם פספוס של התרעות מהותיות. אלביט, בזיהוי נכון של הבעיה, מציעה כאן פתרון טכנולוגי ששם דגש על מיקוד. המערכת אוספת מידע ממקורות שונים, מסננת אותו, מעבדת אותו באופן עצמאי, ומעבירה לגורמים הרלוונטיים רק את המידע שעבר תהליך אנליזה מבוסס AI. כלומר, המפעילים לא מקבלים "ים של נתונים", אלא תובנות ממוקדות שמוכנות להפעלה – מה שמאפשר קיצור דרמטי בזמני תגובה.