בשעות האחרונות: עשרות קטיושות על יישובי הצפון

בצהריים החלו חילופי אש בין כוח של צה"ל לחמושים מהחיזבאללה באזור אביבים. מסוקים וטנקים מסייעים לכוחות במקום. צוותי רפואה זרמו לאזור
מעריב NRG |

כמה בני אדם נפגעו כתוצאה מנפילת עשרות קטיושות, במהלך השעה האחרונה, בכמה יישובים בצפון. קטיושה שנחתה ביישוב סמוך לטבריה גרמה לפציעתם של כמה בני אדם וגם בכרמיאל היו נפגעים לאחר שאחד הבתים ספג פגיעה ישירה. קטיושה שנחתה ברפת של אחד היישובים באצבע הגליל גרמה למותן של 24 פרות. מפקד פיקוד העורף דיווח לוועדת החוץ והביטחון על עמידותם של תושבי הצפון הנמצאים תחת אש.

המטחים האחרונים כללו בצהריים עשרות טילים על ישראל. זאת, לאחר שבבוקר נחתו 7 קטיושות בחיפה ופגעו בכמה מבנים. 3 בני אדם לקו בחרדה וטופלו במקום. מאוחר יותר נחתו 3 קטיושות נוספות בעיר, ואולם למרבה המזל לא דווח על נפגעים. בשעות הצהריים שוגרו מטחים לעבר היישוב טבעון שבעמק יזרעאל. הרקטות נחתו בשטח פתוח וגרמו לשריפה. מטחים נורו גם לעבר יישובים נוספים בצפון, ביניהם צפת ונהריה, שם נחתו 4 טילי קטיושה שלא גרמו לנפגעים. במקביל, נשמעה צפירת אזעקה בעפולה, אך לא אותרו נפילות בעיר.

אחת הרקטות שנחתה הבוקר בחיפה, פגעה סמוך למבנה רגיש בשכונה התחתית של חיפה. מהפיצוץ נפער בור גדול במקום וכוחות גדולים של חבלנים ומערך ההצלה זרמו לזירה. רקטה אחרת נחתה סמוך למסעדה בעיר. באחד ממוקדי הנחיתה פרצה שריפה וכוחות כיבוי זרמו למקום.

נזק נגרם לכלי רכב רבים, בהם אוטובוס שכל שמשותיו התנפצו. במקום ישנם שלושה נפגעי הלם. נהג האוטובוס נפגע רק באורח קל, לאחר שהחנה את רכבו ויצא לנוח. האוטובוס היה באותם רגעים ריק מאדם, אך הוא נפגע ונהרס כליל. אזרחים רבים התלוננו כי לפני נפילת הקטיושות לא פעלה במקום מערכת האזעקה.

ויקטור לוי, תושב השכונה שספגה את המטח, סיפר ל-nrg מעריב על שאירע במקום. "השכונה רעדה. לרגע ראיתי הבזק של אור ושני פיצוצים אדירים", הוא אמר. לוי הוסיף כי הקטיושות פגעו "כמה מטרים מהאנשים ובנס איש לא נפגע".

מעט לפני השעה 8:00 בבוקר נשמעה אזעקה בעיר חיפה, אך לא דווח על נפילות. כשעתיים קודם לכן נשמעה אזעקה במטה-אשר שבגליל המערבי. במקביל זוהו שלוש קטיושות שנחתו בגליל המערבי אך לא דווח על נפגעים באירוע.

נציין, כי באירוע, שהתחיל סמוך לשעה 11:30, נכנס כוח של יחידה בצה"ל לעומק השטח הלבנוני, סמוך למוצב אביבים, על מנת לסייע לכוחות בשטח בזיהוי ופגיעה של חוליות טרור של החיזבאללה. הכוח נתקל בחוליית מחבלים של החיזבאללה, ובמקום התפתחו חילופי אש כבדים בסיוע מסוקים של צה"ל וארטילריה משני הצדדים. צה"ל הכניס כוח רגלי וכוח שריון על מנת לחלץ את החיילים שנתקלו. כוחות גדולים חסמו את הגישה למוצב אביבים ומהמוצב מיתמר עשן.

עיתון הגרדיאן מדווח כי ארה''ב נתנה לישראל חופש פעולה מוחלט בלבנון, אבל רק למשך שבוע ימים.

בחילופי האש משתתפים כוחות ארטילריה משני הצדדים. צוותי רפואה ממתינים במקום כדי להעביר את הפצועים למסוק - ומשם לבית החולים.

במקביל החלו בחיזבאללה לשגר מטחי קטיושות לעבר יישובים באזור, בקצב של פגז אחת לכמה דקות. חלק מהפגזים נחתו בתוך היישובים, ושריפות פרצו במקומות שונים. כרגע, כל הגזרה אפופת עשן ומסוקי חיל האוויר חגים באוויר ויורים לעבר מקורות השיגור.

כוחות צה"ל הציבו מחסומים בגזרה, כדי למנוע הגעה של תושבים ועיתונאים לגזרת הגבול. בדקות האחרונות נראה כאילו ישנו שקט יחסי, אם כי נשמעות התפוצצויות רחוקות. תושבי האיזור סגורים בבתיהם, ולא נראית תנועה בכבישים. כוחות צה"ל הציבו מחסומים בגזרה כדי למנוע הגעה של תושבים ועיתונאים לגזרת הגבול.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.

אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.