עליות שערים בפתיחת המסחר על רקע מבול נתוני מאקרו

מחירי הנפט יורדים לפני פרסום נתוני המלאי השבועיים. מחירי הזהב עולים זה היום החמישי ברציפות ונסחרים ברמות של 518 דולר לאונקייה. אלדין עולה ב-1.36%, ארוטק יורדת ב-2.56%, ג'קדה עולה ב-5.42%
יניב לפן |

וול סטריט פתחה את יום המסחר בעליות שערים. שבוע המסחר האחרון מאופיין במחזורי מסחר נמוכים לאור עונת החגים הפוקדת את ארה"ב, משקיעים רבים מבלים את החג עם משפחותיהם ולא מעורבים בנעשה במסחר. אנליסטים רבים טוענים כי לא ניתן להשליך מהנעשה בשווקים בשבוע האחרון של חודש דצמבר על האמור להתרחש במסחר בטווח הקצר והבינוני. במרכז המסחר היום עומדת עסקת הענק שצפוייה לקבל היום אישרורים אחרונים הנוגעת למכירתה של רשת המלונות הבינלאומית Hilton Group לחברת Hilton Hotels Corp. אנליסטים מאמינים כי העסקה המדוברת תוביל למספר עסקאות נוספות בענף. מספר נתוני מאקרו חשובים צפויים להתפרסם במהלך שעות המסחר, ביניהם נתוני מלאי הנפט השבועי של המשק האמריקני.

מדד הנאסד"ק עולה ב-0.08% לשער של 2,230 נקודות, מדד הדאו עולה ב-0.21% לשער של 10,819 נקודות.

בשאר העולם נסחרו המדדים בטוקיו, לונדון ופרנקפורט ברמות שיא של מספר שנים.

מחירי הנפט נסחרים בירידות שערים לאחר שסגרו אתמול ברמות מחירים הגבוהות מ-60 דולר לחבית. במהלך השבוע נסחרו מחירי הנפט בירידות שערים על רקע חדשות על מזג אוויר חם מהרגיל לעונה. בשעות פתיחת המסחר נסחרים המחירים בירידה וברמות של 59.6 דולר לחבית.

הזהב נסחר השבוע במגמת עלייה. אתמול סגרה המתכת היקרה יום רביעי של עליות שערים ובמחיר של 516 דולר לאונקייה לאחר שהספיקה להסחר ברמות שיא שבועיות של 520 דולר לאונקייה. היום נסחרת המתכת בעלייה של 1.7 דולר ובמחיר של 518 דולר לאונקייה.

נתוני מאקרו

כשעה לפני פתיחת המסחר התפרסמו נתוני הדרישות החדשות לדמי אבטלה. השבוע דווח על עלייה של יותר מ-3,000 תביעות חדשות לרמה של 322,000 תביעות. הממוצע הנע של ארבעה שבועות, הנחשב למדד אמין יותר, המסנן תנועות חדות של הנתונים הגולמיים, נותר ללא שינוי וברמה של 325 אלף. הדעה הרווחת בקרב אנליסטים הייתה לעלייה גבוהה יותר של 7,000 תביעות חדשות לרמה של 325,000.

כחצי שעה לאחר פתיחת המסחר צפויים להתפרסם נתוני מכירות הבתים הקיימים לחודש דצמבר. בחודש שעבר דווח כי מכירות הבתים הקיימים באוקטובר ירדו ב-2.7% לקצב שנתי של 7.09 מיליון בתים. הדעה הרווחת בקרב אנליסטים הינה לירידה נוספת לקצב מכירות שנתי של 7 מיליון בתים.

במקביל לפרסום מכירות הבתים הקיימים צפוי להתפרסם מדד מנהלי הרכש של שיקגו. בחודש שעבר דווח על ירידה במדד ל-61.7. המדד אשר מודד את הפעילות של המפעלים באיזור שיקגו נחשב כאינדיקטור מוביל לפעילות העסקית במשק האמריקני. הדעה הרווחת בקרב אנליסטים הינה לירידה נוספת ל-60 ובטווח של 58-63.

כשעה לאחר פתיחת המסחר צפוים להתפרסם נתוני מלאי הנפט השבועיים של המשק האמריקני. בשבוע שעבר דווח כי מלאי הנפט הגולמי עלה ב-1.3 מיליון חביות. מלאי הבנזין ירד ב-300 אלף חביות. מלאי תזקיקי הנפט, הכולל בין היתר את תזקיקי הנפט לחימום ירד ב-2.8 מיליון חביות.

אמריקניות במרכז

חברת Hilton Hotels (שסימולה: HLT) נסחרת היום על רקע צפי להודעה על רכישת המלונות הבינלאומיים של קבוצת Hilton Group הבריטית. הצפי להודעה מגיע לאור כתבה שפורסמה בעיתון היוקרתי Wall Street Journal וה-Financial Times. בחודש אוקטובר דיווחו שתי החברות כי הן נמצאות בתהליך של משא ומתן בנוגע לרכישה. בעיתונים דווח כי העסקה צפוייה לעמוד על סדרי גודל של 6 מיליארד דולר. מניות החברה עולות ב-1.39% לשער של 22.61 דולר.

Alkermes (שסימולה: ALKS) עלתה ב-6.2% במסחר שלפני הפתיחה. רשויות ה-FDA אותתו מוקדם יותר כי יאשרו את ייצורה ושיווקה של התרופה שיוצרה על ידי החברה ועל ידי חברת Cephalon (שסימולה: CEPH) לטיפול במכורים לאלכוהול. מניות Alkermes עולות ב-7.7% לשער של 19.16 דולר. מניות Cephalon עולות ב-0.4% לשער של 64.93 דולר.

מניות ג'נרל מוטורס (שסימולה: GM) ומניות DaimlerChrysler (שסימולה: DCX) נסחרות היום על רקע עדכון המלצה מצד האנליסט קריסטופר קרסו מבנק ההשקעות הגדול CS First Boston. האנליסט הודיעה כי הוא צופה ירידה במכירות של שתי החברות בחודש דצמבר. מניות GM יורדות ב-0.97% לשער של 18.43 דולר, מניות DaimlerChrysler עולות ב-0.47% לשער של 51.61 דולר.

ישראליות במרכז

חברת תרו (שסימולה: TARO) נסחרת היום על רקע הודעתה על שיתוף פעולה עם יצרנית התרופות Alkem. שתי החברות הודיעו כי חתמו על הסכם לשיתוף פעולה בייצור מוצרים לשוק האמריקני. מניות החברה עולות ב-1.53% לשער של 13.97 דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

יבוא יצוא
צילום: תמר מצפי

הפטור ממע"מ ביבוא אישי עולה ל-150 דולר והלחץ עובר לשוק המקומי

התקרה החדשה נכנסת לתוקף בחצות, באוצר מציגים לחץ תחרותי על המחירים, ובשוק המקומי מזהירים מפגיעה בעסקים המקומיים

ליאור דנקנר |

הלילה בחצות נכנסת לתוקף הרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי, כך שהתקרה עולה מ-75 דולר ל-150 דולר. בפועל זה פותח עוד שכבה גדולה של הזמנות מחו"ל שעד היום נפלו בין הכיסאות ונדרשו במע"מ.

הבדיקה נעשית לפי ערך החבילה ולא לפי מועד ההזמנה, והקובע הוא מועד הגעת החבילה למכס בישראל. המשמעות היא שאותה רכישה יכולה לקבל טיפול שונה לפי מועד השחרור, וגם לפי הדרך שבה החבילה פוצלה או אוחדה בדרך.

ההרחבה הגיעה אחרי פרסום טיוטת הצו להערות הציבור והשלמת הליך החתימה. באוצר מציגים את המהלך כחלק ממדיניות שנועדה לחזק תחרות וללחוץ את מחירי המדף בישראל דרך חלופה מחו"ל, בעיקר בתחומי האופנה ומוצרי הצריכה.


איך זה עובד בשטח ומה נחשב בתוך התקרה

הפטור מתייחס לערך המוצר עצמו. עלויות משלוח לא נכללות בחישוב המע"מ, אבל בפועל יכולות להתווסף עלויות טיפול ושחרור שמשתנות לפי אתר, ספק וחברת שילוח.

מבחינת המכס, הערך נבחן ברמת החבילה. כשכמה פריטים מגיעים יחד באותה חבילה, הם נספרים יחד לצורך התקרה, ובמקרים מסוימים המכס יכול להתייחס לפיצול שנראה מלאכותי כניסיון לעקוף את הכללים ולחייב בהתאם.