בן זאב: היין יסייע למכוניות היפניות וגם לדלק רכב

"פרת המזומנים תמשיך להניב תשואה יפה גם בשנים הבאות", כך סבור באופטימיות האנליסט יובל בן זאב מבית ההשקעות כלל פיננסים בטוחה. מעלה מחיר יעד למניה הגבוה ב-10.8% ממחיר השוק
ענת שגב |

בית ההשקעות כלל פיננסים בטוחה אופטימי ביחסו לחברת דלק רכב. האנליסט יובל בן זאב העלה את המלצתו ל"תשואת יתר" וקבע למניה מחיר יעד של 36 שקל, גבוה ב-10.8% ממחירה הנוכחי בשוק.

בבית בהשקעות מאמינים כי דלק רכב הוכיחה בעשר השנים האחרונות הובלת שוק תוך התמודדות עם תקופות קשות ופריחה בתקופות טובות. בזכות כך, "פרת המזומנים תמשיך להניב תשואה יפה גם בשנים הבאות", לדברי בן זאב.

האנליסט יובל בן זאב מעריך, על סמך מודל הערכת שווי ובהתבסס על נתוני מסירת רכב, כי החברה תסיים את הרבעון הרביעי של השנה עם רווח נקי של כ-50-55 מיליון שקל. האנליסט סבור, כי למרות פגיעה באטרקטיביות של מכוניות המיובאות מיפן ביחס למכוניות מקוריאה בעקבות ירידה חדה בשבוע האחרון בשער הדולר ביחס ליין היפני וביחס לאירו. עדיין מדובר בשערי חליפין נוחים בהרבה מאלו של תחילת השנה.

בשנת 2006 מעריכים בבית ההשקעות, מעמדה של טויוטה צפוי להתחזק בתחרות המקומית בזכות שתי השפעות. האחת, היחלשות היין היפני צפויה לסייע בתחרות מול יבואנים מקוריאה השנייה, שנת 2007 היא השנה האחרונה בה תייצר טויוטה את דגם קורולה. להערכתם, היצרן גמיש יותר במתן הנחות אשר יסייעו ליבואן המקומי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"

בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש, באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"

מנדי הניג |

ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.

המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.

לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה  בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.

שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.

כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.