בן זאב: היין יסייע למכוניות היפניות וגם לדלק רכב
בית ההשקעות כלל פיננסים בטוחה אופטימי ביחסו לחברת דלק רכב. האנליסט יובל בן זאב העלה את המלצתו ל"תשואת יתר" וקבע למניה מחיר יעד של 36 שקל, גבוה ב-10.8% ממחירה הנוכחי בשוק.
בבית בהשקעות מאמינים כי דלק רכב הוכיחה בעשר השנים האחרונות הובלת שוק תוך התמודדות עם תקופות קשות ופריחה בתקופות טובות. בזכות כך, "פרת המזומנים תמשיך להניב תשואה יפה גם בשנים הבאות", לדברי בן זאב.
האנליסט יובל בן זאב מעריך, על סמך מודל הערכת שווי ובהתבסס על נתוני מסירת רכב, כי החברה תסיים את הרבעון הרביעי של השנה עם רווח נקי של כ-50-55 מיליון שקל. האנליסט סבור, כי למרות פגיעה באטרקטיביות של מכוניות המיובאות מיפן ביחס למכוניות מקוריאה בעקבות ירידה חדה בשבוע האחרון בשער הדולר ביחס ליין היפני וביחס לאירו. עדיין מדובר בשערי חליפין נוחים בהרבה מאלו של תחילת השנה.
בשנת 2006 מעריכים בבית ההשקעות, מעמדה של טויוטה צפוי להתחזק בתחרות המקומית בזכות שתי השפעות. האחת, היחלשות היין היפני צפויה לסייע בתחרות מול יבואנים מקוריאה השנייה, שנת 2007 היא השנה האחרונה בה תייצר טויוטה את דגם קורולה. להערכתם, היצרן גמיש יותר במתן הנחות אשר יסייעו ליבואן המקומי.
צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?
מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים
שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.
הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי, בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.
מדינה על הנייר, כיבוש במציאות
הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.
הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.
ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.
