זכייה של "עוסק" בפרס כספי במסגרת תחרות–חיוב במע"מ
חברת אדריכלים זכתה בפרס כספי בתחרות תכנון שכונות מגורים, אשר אורגנה על ידי העירייה. למשתתפים בתחרות הובהר כי הזכייה בתחרות אינה מהווה בסיס להתקשרות עתידית בין הזוכה לעירייה. החברה הזוכה השקיעה זמן והוצאות שכר עבור עבודת עובדים לצורך הכנת המודל הזוכה בתחרות. האם החברה חייבת במס ערך מוסף (מס עסקאות) בשל קבלת הפרס הכספי מהעירייה?
בהתאם להוראות חוק מע"מ ולנוהלי מע"מ, כספי הפרס אינם מהווים תמורה בגין עסקה, על פי החלופות להגדרת עסקה בסעיף 1 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (לעיל ולהלן - חוק מע"מ), מאחר ואין מדובר בעסקה בין נותן שירות לבין לקוח.
בנוסף, כספי הפרס אף אינם מהווים תרומה, תמיכה, או סיוע אחר שקיבל העוסק, כמפורט בסעיף 12 לחוק מע"מ וזאת מהטעם כי מדובר בתחרות הפתוחה לכל העוסקים בתחום ולא לעוסק ספציפי.
לאור האמור לעיל, נוהלי מע"מ קובעים כי אין מקום לחיוב במס ערך מוסף בגין הפרס הכספי לזוכה התחרות, בהתקיים התנאים המצטברים הבאים:
א. מדובר בתחרות הפתוחה לכלל העוסקים בתחום העסק נשוא הפרס;
ב. מעבר לזכייה הכספית, אין המשכיות לפרוייקט והזכייה בפרס אינה מבטאת התחייבות של העירייה להתקשרות עם חברת האדריכלים לתכנון הפרוייקט.
הכותב ממשרד ג. בלנגה ושות'
לתגובות והצעות: [email protected]

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%
הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%
התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של
השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.
על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.
תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים
תמ"ג - נתונים מנוכי עונתיות שינוי כמותי לעומת רבעון קודם בחישוב שנתי
צריכה פרטית
בפילוח לפי רכיבי התוצר, עולה כי ההוצאות על צריכה פרטית זינקו ב־21.6% בחישוב שנתי (5% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 5.1% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-19.9% בחישוב שנתי. העלייה בצריכה הפרטית נרשמה כמעט בכל סעיפי ההוצאה, ובפרט במוצרים ברי-קיימא (למשל ריהוט, מקררים ומכונות כביסה) וברי-קיימא למחצה (למשל בגדים, נעליים וחפצים לבית).
