בוררות/חובת ההנמקה בפסק דין של בורר/מחוזי
עובדות וטענות:
המשיבים החזיקו בנכס לממכר פלאפל בחיפה לגביו טענו לזכויות של בני רשות מעיריית חיפה. המבקשת פרסמה בילקוט הפרסומים הודעה לפי הסעיפים 5 ו-7 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943 ובה עשתה שימוש בסמכותה לפי הסעיפים 189 ו-190 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 והודיעה, כי המקרקעין דרושים לה באופן דחוף לצרכי ציבור, כי הם מופקעים והיא מתכוונת לקנות בהם חזקה לאלתר. המבקשת ניהלה עם המשיבים מו"מ ארוך לפינוי הנכס. בשלב מסוים היא אף פנתה לביהמ"ש המחוזי בבקשה לפינוי. במהלך ההליכים המשפטיים, הגיעו הצדדים לכלל הסכם על פיו יקבלו המשיבים את הפיצוי שאינו שנוי במחלוקת כנגד פינוי הנכס. כן, הוסכם בין הצדדים על מינויה של בוררת שתקבע את "שיעור פיצויי ההפקעה המגיעים למוכר על פי הדין המהותי". הצדדים הסכימו כי על הבוררת יהיה לנמק את פסקה. המבקשת טוענת כי התעלמותה של הבוררת מהלכת ביהמ"ש העליון ברע"א 1054/03 הוועדה המקומית לתו"ב י-ם נ' בדיחי לפיה, "אין לפצות מי שהפעילו עסק בלתי חוקי בגין אובדנו ו/או בגין אובדן המוניטין שלו מחמת הפקעת המקרקעין עליהם הוא ניצב", הינה פסיקה בניגוד לדין המהותי והינה נוגדת את תקנת הציבור. וכמו כן, בניגוד לקבוע בין הצדדים, לא נימקה הבוררת את פסק דינה. המשיבים טענו כי טעויות בפירוש הדין וביישומו מצד בורר, אין בהן כדי להוות עילה לביטול הפסק על יסוד סעיף 24(7). טעות שכזו אינה מהווה חריגה מסמכות.
דיון משפטי:
כב' הש' ע' גרשון:
אף כי אני סבור שצודקת המבקשת בטענותיה על כך שהבוררת פסקה תוך התעלמות מהלכת בדיחי ובניגוד לה, נראה לי כי מן הדין לדחות את טענות המבקשת על כך שמתקיימת במקרה זה עילה לביטול הפסק לפי סעיף 24(7) לחוק. הבוררת התייחסה בפסקה, הן להוראות החוק השונות והן לפסקי דין השונים של ביהמ"ש העליון. נראה, כי בסופו של דבר הנחתה הבוררת את עצמה לפסוק על פי ההלכה שנפסקה ברע"א 2620/01 מ"י נ' צובחי מנאע. כאשר כאלה הם פני הדברים, הרי שברור שהבוררת לא התעלמה מן הדין המהותי ואף לא פסקה בניגוד לו. גם אם הדין הוא כפי שנקבע בהלכת בדיחי, הרי שלכל היותר ניתן לקבוע כי הבוררת טעתה בפירוש הדין וביישומו או בשיקול דעתה. מצב דברים זה אינו מקים עילת ביטול על פי סעיף 24(7). הלכה פסוקה היא כי אין הטעות מהווה חריגה מסמכות. הואיל וכך, גם הטענה על חריגת הבוררת מסמכותה, ועל קיומה של עילת ביטול לפי סעיף 24(3) לחוק – נדחית. באשר להנמקת פסק הדין – אין צורך להכביר מילים על חשיבות העניין. כוונת הצדדים לעניין ההנמקה הייתה, שיוכלו לעקוב אחר מסקנותיה ולהבין את ההגיון שבהן, שלא יעמדו בפני עובדות מוגמרות שעמן לא יוכלו להתמודד. ואכן, באין הנמקה, כיצד יוכל בעל הדין לדעת על שום מה ולמה פסקה הבוררת את שפסקה? בעניין זה, סבורני כי הדין עם המבקשת: אכן כן, הבוררת הוציאה מתחת ידה פסק ארוך ומפורט, ואולם בקטע החשוב ביותר בפסקה, סתמה ולא פירשה. קריאת פסק הבוררות אינה מלמדת מה עמד מאחורי קביעת סכום הפיצוי של 145,000 דולר. סבורני כי השגותיה של המבקשת בעניין זה, כמפורט לעיל, הן במקומן. לא ברור מתוך פסק הבוררת כיצד הגיעה הבוררת לסכום שאליו הגיעה ועל פי איזו שיטת השוואה עשתה כן. לא ברור מה הן העסקאות שעליהן סמכה את מסקנותיה. הוא הדין גם לעניין הפסדי ההכנסות שפסקה הבוררת. שהר,י ראש נזק זה חייב היה להיות מבוסס על חומר ראיות. אשר על כן, אני מקבל את הבקשה ככל שהדבר נוגע לעילת הביטול שלפי סעיף 24(6) לחוק – העדר הנמקה.
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
פטריק דרהי קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
