לשכות המסחר: מחירי שמן הזית עלולים לזנק ללא הצדק

"לא יתכן כי בשנים שחונות ועם תוצרת נמוכה שאינה עונה על הביקושים, נדרש הצרכן הישראלי לשלם 'קנס' בעבור מכסי המגן הגבוהים המוטלים על יבוא שמן זית", מציין מנכ"ל האגוד, יחזקאל דסקל
חזי שטרנליכט |

"לא יתכן כי בשנים שחונות ועם תוצרת נמוכה שאינה עונה על הביקושים, נדרש הצרכן הישראלי לשלם 'קנס' בעבור מכסי המגן הגבוהים המוטלים על יבוא שמן זית. ההגבלות המוטלות על יבוא שמן זית גורמות לעליות מחירים לא ריאליות על גבם של הצרכנים".

כך אמר היום יחזקאל דסקל, מנכ"ל איגוד לשכות המסחר בתגובה לנתוני מועצת הזיתים, המראים כי כתוצאה ממחסור בייצור המקומי צפויה עליה חדה במחירי שמן הזית לצרכן.

לפי הדיווחים, הייצור המקומי יעמוד השנה רק על כ-3,000 טון וייווצר מחסור של כ-4,500 טון שמן זית במשק. כתוצאה, יש לצפות לעליית מחירים של כ-30%-40% לצרכן. כך, מחיר ליטר שמן זית, העומד היום על 30-35 שקל, עלול להגיע אף ל-50 שקל ויותר.

נכון להיום מוטל מכס גבוה על יבוא שמן זית הנאמד בלפחות 5.5 שקל לק"ג. מכס זה מייקר את היבוא ועל כן מצמצם את יבוא שמן הזית ל- 2,000 טון בלבד. מנכ"ל האיגוד הדגיש כי יש להפחית את המכס המוטל על יבוא שמן זית כדי לענות על הביקוש המתגבר ולעצור את עליית המחירים החדה במשק.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIבחור במכולת, נוצר באמצעות AI

הפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב מהמבוגרים"

בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל 

מנדי הניג |

מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.

מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.

"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".

החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים

במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".

הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.