קארין לירי: בבית של פיסטוק - לומדים משפטים

בבית של כצמן? בונים בניינים. או מכונים לחקר התחום. יו"ר גזית גלוב השיק באירוע עם כל המי ומי בכלכלה - מכון חדש באוניברסיטת תל אביב, ואת מי אירח הנסיך צ'ארלס?
קארין לירי |

היה נוצץ, עד כמה שנדל"ן יכול להיות נוצץ באירוע חניכת מכון חיים כצמן - גזית גלוב לנדל"ן באוניברסיטת תל אביב. מעבר לשר הפנים, אופיר פינס, ששמר על קור רוח מחויך, ופרופ' איתמר רבינוביץ, נשיא האוניברסיטה, נצפו כל המילייה של התעשייה והמגזר המוניציפלי.

בין האורחים נצפו רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב, מאיר ניצן, ראש עיריית ראשל"צ, אלי הורביץ, יו"ר טבע, ליאון רקנאטי, איזי בורוביץ, יוסי רוזן, מנכ"ל החברה לישראל, אלפרד אקירוב, רוני קוברסקי, מנכ"ל קוקה קולה, מיכה חריש, עוזי ורדיזר, יו"ר שיכון ובינוי, נתן חץ, מנכ"ל אלוני חץ, עו"ד שרגא בירן, ועוד רבים וטובים. שיחת הערב בין המסתודדים: מה יהיה עם מהפיכת ה-REIT שמתחילה אוטוטו ב-2006. תשובות? לא הרבה. הערפל רב והרחשים מאחורי הקלעים גדולים עוד יותר.

כמי שתמיד חיבבה תה בריטי מהביל עם ביסקוויטים, לא יכולתי להתעלם מהעובדה שאיש העסקים היהודי, תושב מונקו, הנרי זימנד, קיבל אירוח מלכותי אמיתי. הנסיך צ'רלס, לא פחות, אירח את זימנד באירוע לגיוס תרומות לחקר מחלת הסרטן. במסגרת האירוע נטעו היזמים גן נרקיסים גדול שכל ההכנסות ממנו יוקדשו למימון מחקרים בתחום הסרטן.

בטקס נטיעת הגן שנערך היום בלונדון מול ארמון בקינגהם, נטע הנרי זימנד, יחד עם ילדים וידוענים מקומיים גן נרקיסים ענק ובו 45,000 פקעות שיימכרו בשיא פריחתן, והכנסותיהן יוקדשו לחקר מחלת הסרטן. כל הכבוד, יור היינס.

ומאזניים לשיניים. הקומיקאי ספי ריבלין בן ה-59, נצפה חדור מוטיבציה ומתרגש בהיכנסו לשערי המסלול האקדמי המכללה למינהל. הסטודנטים בפקולטה למשפטים היו קצת המומים מהסטודנט החדש שישב לידם בכיתת הלימוד.

לשאלה למה החל ללמוד משפטים סיפר שביתו היא עורכת דין והוא רוצה ללמוד כדי שיוכל להבין אותה בארוחות ימי שישי. עוד סיפר ספי שקודם אנו לומדים מילים ואח"כ משפטים. וכחבר מועצה הוא עוסק בכל מה שקשוב לנזיקין ומקרקעין מכרזים ,חוזים ולימודי משפטים יכולים להיות לו לעזר רב.

גם התחום שספי ריבלין מגיע ממנו, נדרש יידע משפטי בתחום החוזים וההסכמים מאחר והוא עוסק בזכויות יוצרים, חוזים של הצגות, רכישת זכויות. מה נגיד? כבוד השופט, פיסטוק מבקש ארכה?

כשבעים יזמים, כמחציתם ממרכז הארץ, השתתפו בכנס שנערך בפארק שח"ק הסמוך למחלף ברקאי בכביש 6. סגן שר התעשייה אלי אפללו הראה נוכחות והתייצב. מנהל מרכז ההשקעות במשרדו חזי צאיג שמר על פאסון והגיע, ויחד הם הבטיחו שעל-פי חוק השקעות הון החדש יקבלו התעשיינים שיעבירו את מפעליהם לאזור פיתוח א' לפארק התעשייה שח"ק לשורה של הטבות וביניהן: השתתפות בשכר העובדים באלף עד אלפיים שקלים לחודש, פטור ממס חברות לעשר שנים, קרקע חינם וזאת בנוסף להטבות כספיות נוספות בארנונה. בשל קרבת פארק התעשייה לכביש 6 מגלים תעשיינים רבים ממרכז הארץ התעניינות רבה. אני מחכה לקבלות.

מה משותף לנשים הבאות (לפי הסדר): גליה מאור, מנכ"ל בנק לאומי, ציפי ליבני שרת המשפטים, שרי אריסון גלזר בעלת בנק הפועלים, שרת החנוך לימור ליבנת, עפרה שטראוס, השרה דליה איציק, השופטת ורדה אלשייך, גבי רביד - מנכ"לית פסגות אופק, רונית תירוש מנכ"לית משרד החינוך ואיריס בק סמנכ"ל שיווק בפרטנר? אילו הן עשרת הנשים החזקות במשק במהדורת חודש נובמבר של עיתון העסקים פורבס. עכשיו גם אתן יודעות. בשם הבלונד - בדקתי: פנינה רוזנבלום במקום ה-29.

מסדרונות חברת רד תקשורת מחשבים התמלאו באחד הבקרים השבוע במיטות עליהן ניתן היה לפגוש כשהם במצב מאוזן מנהלים, מהנדסים, אנשי אדמיניסטרציה וטכנאים מהשורה. הסיבה: יום תרומת דם בו לקחו חלק עשרות עובדים, שפינו מקום בלוח הזמנים העמוס שלהם. "עובדי רד נענים ברצון לבקשת מד"א לתרום דם", לחשה לנו דניאלה אילן, סמנכ"ל משאבי אנוש ברד תקשורת. אם הם רצים אל המזרק, דניאלה, אנחנו יכולים לדמיין מה הם עושים כשיש מקלדת בסביבה...

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).