קארין לירי: בבית של פיסטוק - לומדים משפטים

בבית של כצמן? בונים בניינים. או מכונים לחקר התחום. יו"ר גזית גלוב השיק באירוע עם כל המי ומי בכלכלה - מכון חדש באוניברסיטת תל אביב, ואת מי אירח הנסיך צ'ארלס?
קארין לירי |

היה נוצץ, עד כמה שנדל"ן יכול להיות נוצץ באירוע חניכת מכון חיים כצמן - גזית גלוב לנדל"ן באוניברסיטת תל אביב. מעבר לשר הפנים, אופיר פינס, ששמר על קור רוח מחויך, ופרופ' איתמר רבינוביץ, נשיא האוניברסיטה, נצפו כל המילייה של התעשייה והמגזר המוניציפלי.

בין האורחים נצפו רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב, מאיר ניצן, ראש עיריית ראשל"צ, אלי הורביץ, יו"ר טבע, ליאון רקנאטי, איזי בורוביץ, יוסי רוזן, מנכ"ל החברה לישראל, אלפרד אקירוב, רוני קוברסקי, מנכ"ל קוקה קולה, מיכה חריש, עוזי ורדיזר, יו"ר שיכון ובינוי, נתן חץ, מנכ"ל אלוני חץ, עו"ד שרגא בירן, ועוד רבים וטובים. שיחת הערב בין המסתודדים: מה יהיה עם מהפיכת ה-REIT שמתחילה אוטוטו ב-2006. תשובות? לא הרבה. הערפל רב והרחשים מאחורי הקלעים גדולים עוד יותר.

כמי שתמיד חיבבה תה בריטי מהביל עם ביסקוויטים, לא יכולתי להתעלם מהעובדה שאיש העסקים היהודי, תושב מונקו, הנרי זימנד, קיבל אירוח מלכותי אמיתי. הנסיך צ'רלס, לא פחות, אירח את זימנד באירוע לגיוס תרומות לחקר מחלת הסרטן. במסגרת האירוע נטעו היזמים גן נרקיסים גדול שכל ההכנסות ממנו יוקדשו למימון מחקרים בתחום הסרטן.

בטקס נטיעת הגן שנערך היום בלונדון מול ארמון בקינגהם, נטע הנרי זימנד, יחד עם ילדים וידוענים מקומיים גן נרקיסים ענק ובו 45,000 פקעות שיימכרו בשיא פריחתן, והכנסותיהן יוקדשו לחקר מחלת הסרטן. כל הכבוד, יור היינס.

ומאזניים לשיניים. הקומיקאי ספי ריבלין בן ה-59, נצפה חדור מוטיבציה ומתרגש בהיכנסו לשערי המסלול האקדמי המכללה למינהל. הסטודנטים בפקולטה למשפטים היו קצת המומים מהסטודנט החדש שישב לידם בכיתת הלימוד.

לשאלה למה החל ללמוד משפטים סיפר שביתו היא עורכת דין והוא רוצה ללמוד כדי שיוכל להבין אותה בארוחות ימי שישי. עוד סיפר ספי שקודם אנו לומדים מילים ואח"כ משפטים. וכחבר מועצה הוא עוסק בכל מה שקשוב לנזיקין ומקרקעין מכרזים ,חוזים ולימודי משפטים יכולים להיות לו לעזר רב.

גם התחום שספי ריבלין מגיע ממנו, נדרש יידע משפטי בתחום החוזים וההסכמים מאחר והוא עוסק בזכויות יוצרים, חוזים של הצגות, רכישת זכויות. מה נגיד? כבוד השופט, פיסטוק מבקש ארכה?

כשבעים יזמים, כמחציתם ממרכז הארץ, השתתפו בכנס שנערך בפארק שח"ק הסמוך למחלף ברקאי בכביש 6. סגן שר התעשייה אלי אפללו הראה נוכחות והתייצב. מנהל מרכז ההשקעות במשרדו חזי צאיג שמר על פאסון והגיע, ויחד הם הבטיחו שעל-פי חוק השקעות הון החדש יקבלו התעשיינים שיעבירו את מפעליהם לאזור פיתוח א' לפארק התעשייה שח"ק לשורה של הטבות וביניהן: השתתפות בשכר העובדים באלף עד אלפיים שקלים לחודש, פטור ממס חברות לעשר שנים, קרקע חינם וזאת בנוסף להטבות כספיות נוספות בארנונה. בשל קרבת פארק התעשייה לכביש 6 מגלים תעשיינים רבים ממרכז הארץ התעניינות רבה. אני מחכה לקבלות.

מה משותף לנשים הבאות (לפי הסדר): גליה מאור, מנכ"ל בנק לאומי, ציפי ליבני שרת המשפטים, שרי אריסון גלזר בעלת בנק הפועלים, שרת החנוך לימור ליבנת, עפרה שטראוס, השרה דליה איציק, השופטת ורדה אלשייך, גבי רביד - מנכ"לית פסגות אופק, רונית תירוש מנכ"לית משרד החינוך ואיריס בק סמנכ"ל שיווק בפרטנר? אילו הן עשרת הנשים החזקות במשק במהדורת חודש נובמבר של עיתון העסקים פורבס. עכשיו גם אתן יודעות. בשם הבלונד - בדקתי: פנינה רוזנבלום במקום ה-29.

מסדרונות חברת רד תקשורת מחשבים התמלאו באחד הבקרים השבוע במיטות עליהן ניתן היה לפגוש כשהם במצב מאוזן מנהלים, מהנדסים, אנשי אדמיניסטרציה וטכנאים מהשורה. הסיבה: יום תרומת דם בו לקחו חלק עשרות עובדים, שפינו מקום בלוח הזמנים העמוס שלהם. "עובדי רד נענים ברצון לבקשת מד"א לתרום דם", לחשה לנו דניאלה אילן, סמנכ"ל משאבי אנוש ברד תקשורת. אם הם רצים אל המזרק, דניאלה, אנחנו יכולים לדמיין מה הם עושים כשיש מקלדת בסביבה...

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.