קארין לירי: בבית של פיסטוק - לומדים משפטים

בבית של כצמן? בונים בניינים. או מכונים לחקר התחום. יו"ר גזית גלוב השיק באירוע עם כל המי ומי בכלכלה - מכון חדש באוניברסיטת תל אביב, ואת מי אירח הנסיך צ'ארלס?
קארין לירי |

היה נוצץ, עד כמה שנדל"ן יכול להיות נוצץ באירוע חניכת מכון חיים כצמן - גזית גלוב לנדל"ן באוניברסיטת תל אביב. מעבר לשר הפנים, אופיר פינס, ששמר על קור רוח מחויך, ופרופ' איתמר רבינוביץ, נשיא האוניברסיטה, נצפו כל המילייה של התעשייה והמגזר המוניציפלי.

בין האורחים נצפו רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב, מאיר ניצן, ראש עיריית ראשל"צ, אלי הורביץ, יו"ר טבע, ליאון רקנאטי, איזי בורוביץ, יוסי רוזן, מנכ"ל החברה לישראל, אלפרד אקירוב, רוני קוברסקי, מנכ"ל קוקה קולה, מיכה חריש, עוזי ורדיזר, יו"ר שיכון ובינוי, נתן חץ, מנכ"ל אלוני חץ, עו"ד שרגא בירן, ועוד רבים וטובים. שיחת הערב בין המסתודדים: מה יהיה עם מהפיכת ה-REIT שמתחילה אוטוטו ב-2006. תשובות? לא הרבה. הערפל רב והרחשים מאחורי הקלעים גדולים עוד יותר.

כמי שתמיד חיבבה תה בריטי מהביל עם ביסקוויטים, לא יכולתי להתעלם מהעובדה שאיש העסקים היהודי, תושב מונקו, הנרי זימנד, קיבל אירוח מלכותי אמיתי. הנסיך צ'רלס, לא פחות, אירח את זימנד באירוע לגיוס תרומות לחקר מחלת הסרטן. במסגרת האירוע נטעו היזמים גן נרקיסים גדול שכל ההכנסות ממנו יוקדשו למימון מחקרים בתחום הסרטן.

בטקס נטיעת הגן שנערך היום בלונדון מול ארמון בקינגהם, נטע הנרי זימנד, יחד עם ילדים וידוענים מקומיים גן נרקיסים ענק ובו 45,000 פקעות שיימכרו בשיא פריחתן, והכנסותיהן יוקדשו לחקר מחלת הסרטן. כל הכבוד, יור היינס.

ומאזניים לשיניים. הקומיקאי ספי ריבלין בן ה-59, נצפה חדור מוטיבציה ומתרגש בהיכנסו לשערי המסלול האקדמי המכללה למינהל. הסטודנטים בפקולטה למשפטים היו קצת המומים מהסטודנט החדש שישב לידם בכיתת הלימוד.

לשאלה למה החל ללמוד משפטים סיפר שביתו היא עורכת דין והוא רוצה ללמוד כדי שיוכל להבין אותה בארוחות ימי שישי. עוד סיפר ספי שקודם אנו לומדים מילים ואח"כ משפטים. וכחבר מועצה הוא עוסק בכל מה שקשוב לנזיקין ומקרקעין מכרזים ,חוזים ולימודי משפטים יכולים להיות לו לעזר רב.

גם התחום שספי ריבלין מגיע ממנו, נדרש יידע משפטי בתחום החוזים וההסכמים מאחר והוא עוסק בזכויות יוצרים, חוזים של הצגות, רכישת זכויות. מה נגיד? כבוד השופט, פיסטוק מבקש ארכה?

כשבעים יזמים, כמחציתם ממרכז הארץ, השתתפו בכנס שנערך בפארק שח"ק הסמוך למחלף ברקאי בכביש 6. סגן שר התעשייה אלי אפללו הראה נוכחות והתייצב. מנהל מרכז ההשקעות במשרדו חזי צאיג שמר על פאסון והגיע, ויחד הם הבטיחו שעל-פי חוק השקעות הון החדש יקבלו התעשיינים שיעבירו את מפעליהם לאזור פיתוח א' לפארק התעשייה שח"ק לשורה של הטבות וביניהן: השתתפות בשכר העובדים באלף עד אלפיים שקלים לחודש, פטור ממס חברות לעשר שנים, קרקע חינם וזאת בנוסף להטבות כספיות נוספות בארנונה. בשל קרבת פארק התעשייה לכביש 6 מגלים תעשיינים רבים ממרכז הארץ התעניינות רבה. אני מחכה לקבלות.

מה משותף לנשים הבאות (לפי הסדר): גליה מאור, מנכ"ל בנק לאומי, ציפי ליבני שרת המשפטים, שרי אריסון גלזר בעלת בנק הפועלים, שרת החנוך לימור ליבנת, עפרה שטראוס, השרה דליה איציק, השופטת ורדה אלשייך, גבי רביד - מנכ"לית פסגות אופק, רונית תירוש מנכ"לית משרד החינוך ואיריס בק סמנכ"ל שיווק בפרטנר? אילו הן עשרת הנשים החזקות במשק במהדורת חודש נובמבר של עיתון העסקים פורבס. עכשיו גם אתן יודעות. בשם הבלונד - בדקתי: פנינה רוזנבלום במקום ה-29.

מסדרונות חברת רד תקשורת מחשבים התמלאו באחד הבקרים השבוע במיטות עליהן ניתן היה לפגוש כשהם במצב מאוזן מנהלים, מהנדסים, אנשי אדמיניסטרציה וטכנאים מהשורה. הסיבה: יום תרומת דם בו לקחו חלק עשרות עובדים, שפינו מקום בלוח הזמנים העמוס שלהם. "עובדי רד נענים ברצון לבקשת מד"א לתרום דם", לחשה לנו דניאלה אילן, סמנכ"ל משאבי אנוש ברד תקשורת. אם הם רצים אל המזרק, דניאלה, אנחנו יכולים לדמיין מה הם עושים כשיש מקלדת בסביבה...

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לוחם מקבל מידע מסוכן AI (דובר צה"ל)לוחם מקבל מידע מסוכן AI (דובר צה"ל)

צה"ל מקים חטיבת AI - סוכני AI יעזרו ללוחמים במידע וניתוח מהיר ורלבנטי

צה"ל מפרק את לוט"ם ומקים שתי חטיבות טכנולוגיות לקראת עימותים עתידיים. במקום חטיבה אחת יפעלו מעתה שתי זרועות מתמחות - אחת תעסוק ביישומי בינה מלאכותית לשדה הקרב, והשנייה תתמקד בשליטה בתקשורת לוויינית ולוחמה אלקטרונית



רן קידר |

צה"ל מודיע על ארגון מחדש של מערך הטכנולוגיה הצבאית: חטיבת לוט"ם תפורק, ובמקומה יוקמו שתי חטיבות נפרדות שיסמנו את כיוון הפעולה של הצבא בעשורים הקרובים. מדובר במהלך אסטרטגי שמתבסס על לקחי מבצע חרבות ברזל, ומטרתו להיערך לאתגרי הלחימה בעידן מבוסס מידע, אלגוריתמים וקישוריות גלובלית.

חטיבת AI: מהפכה דיגיטלית בעבודת המטה והשטח

חטיבת הבינה המלאכותית תאגד את כל כוחות המחשוב, התוכנה והדאטה של צה"ל, כולל יחידות ממר"ם, מצפן ושחר. המשימה המרכזית: לפתח ולהטמיע מודלים מבצעיים מתקדמים, מבוססי AI, שישמשו את כלל הדרגים בלחימה.

בין השימושים המרכזיים של החטיבה: סיכום שיחות ברשתות קשר, תחקור אירועים בזמן אמת, הצגת תמונת קרב עדכנית על גבי מפות דיגיטליות, תיאום תקיפות ומניעת ירי דו-צדדי. כל זאת, תוך שמירה הדוקה על אבטחת מידע וצמצום התלות בשירותי ענן מסחריים, באמצעות שימוש בקוד פתוח ומערכות מבוזרות.

בצה"ל כבר החלו בשדרוג משמעותי של תשתיות העיבוד הגרפי, עם הגדלה ניכרת של כמות המעבדים והרחבת תשתיות החשמל הייעודיות ל-AI. תפקידים חדשים נולדים במסגרת החטיבה, ביניהם: מידענים צבאיים, אנליסטים ומדעני נתונים שילוו את הכוחות בשטח.

חטיבת הספקטרום: מענה צבאי למרוץ לחלל

החטיבה השנייה תתמקד בתחום הספקטרום והלוויינים, ותאגד את יחידות חושן, מעוף ופריזמה. יעדה המרכזי: מתן פתרונות תקשורת ולוחמה אלקטרונית גם בזירות מרוחקות ומאוימות, תוך היערכות לאתגרי מרחב החלל.

ילד משקיע בשוק ההון צילום: ביזפורטלילד משקיע בשוק ההון צילום: ביזפורטל
מהפכת ה-AI

38% מבני הנוער אומרים שה-AI מבין אותם יותר טוב מהמשפחה והחברים

בתוך 3 שנים בלבד - 92% מהישראלים כבר משתמשים ב-AI, לפי דוח"ח האינטרנט של בזק אנחנו מבלים 1.5 שעות ביום בממוצע בלדבר עם הצ'אט; אחד מכל חמישה ישראלים משלם על כלי AI; השימוש מתרחב גם לתחומים רגישים: 38% קיבלו עצה רפואית; 59% בני נוער קיבלו תמיכה רגשית; 78% אומרים שהם פונים לאלגוריתם לפני בכלל ששוקלים לגשת לאיש מקצוע

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בזק

בזק מפרסמת את דו"ח האינטרנט השנתי והמספרים בו מראים כמה אנחנו אימצנו את הבינה המלאכותית, זה אולי כמעט ללא תקדים אם נשווה למהפכות הטכנולוגיות הקודמות. סקר מקיף שכלל 4,750 ישראלים מגיל 13 ומעלה בשיתוף עם KANTAR ישראל, חושף כיצד ה-AI הפך מכלי ניסיוני למלווה יומיומי שמשפיע על כל תחום בחיים שלנו. מבריאות מתמיכה רגשית, דרך קניות, לימודים, ועד להורות ולתעסוקה. 

92% מהישראלים השתמשו לפחות בכלי AI אחד בשלוש השנים האחרונות, שזה גידול של כ-33% בהשוואה לשנה שעברה, והוא עוקף בהרבה טכנולוגיות אחרות למשל לפלטפורמת המסרונים שאין מי מאיתנו שלא משתמש בה כיום, וואטסאפ, נדרשו 10 שנים כדי להגיע לאימוץ דומה כמו לכלי ה-AI ולעשיית קניות באתרי האונליין לקח אפילו שני עשורים כדי להגיע לאותן רמות. 

הישראלי הממוצע משתמש כיום ב-2.7 כלי AI שונים, לעומת 1.8 בשנה שעברה. כל אחת מאיתנו מבלה בצ'אטים למיניהם כ-1.5 שעות ביום בממוצע, וזה קורה בעיקר בנייד. מי מוביל? ChatGPT בראש, אבל גם Gamma, Perplexity, Gemini ו-Canva מטפסים. 

הנתונים מראים שה-AI לא רק מוסיף זמן מסך (70% מהמשתמשים הגבירו את השימוש בכלים כאלה בהשוואה לשנה שעברה) אלא הוא גם מחליף פעילויות אחרות: אצל 50% הוא בא על חשבון גלישה כללית באינטרנט, אצל 35% זה מגיע על חשבון רשתות חברתיות, ואצל 33% על חשבון צפייה בסטרימינג. אחד מכל חמישה ישראלים גם משלם על מנוי ל-AI, מה שמעיד על כמה השימוש חשוב לישראלים שמוכנים גם לשלם כדי לנצל את היכולות המוגברות ואת המודלים המשופרים.


התוכן באינטרנט "מתלכלך"


אבל לצד ההתלהבות, יש גם משבר אמון. 67% מהישראלים מודים שהם מתקשים להבחין בין תוכן שנוצר על ידי אדם לבין כזה שיוצר על ידי AI, ו-71% מהישראלים רוצים שתוכן שיוצר על ידי בינה מלאכותית יסומן ככזה.