קארין לירי: בבית של פיסטוק - לומדים משפטים

בבית של כצמן? בונים בניינים. או מכונים לחקר התחום. יו"ר גזית גלוב השיק באירוע עם כל המי ומי בכלכלה - מכון חדש באוניברסיטת תל אביב, ואת מי אירח הנסיך צ'ארלס?
קארין לירי |

היה נוצץ, עד כמה שנדל"ן יכול להיות נוצץ באירוע חניכת מכון חיים כצמן - גזית גלוב לנדל"ן באוניברסיטת תל אביב. מעבר לשר הפנים, אופיר פינס, ששמר על קור רוח מחויך, ופרופ' איתמר רבינוביץ, נשיא האוניברסיטה, נצפו כל המילייה של התעשייה והמגזר המוניציפלי.

בין האורחים נצפו רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב, מאיר ניצן, ראש עיריית ראשל"צ, אלי הורביץ, יו"ר טבע, ליאון רקנאטי, איזי בורוביץ, יוסי רוזן, מנכ"ל החברה לישראל, אלפרד אקירוב, רוני קוברסקי, מנכ"ל קוקה קולה, מיכה חריש, עוזי ורדיזר, יו"ר שיכון ובינוי, נתן חץ, מנכ"ל אלוני חץ, עו"ד שרגא בירן, ועוד רבים וטובים. שיחת הערב בין המסתודדים: מה יהיה עם מהפיכת ה-REIT שמתחילה אוטוטו ב-2006. תשובות? לא הרבה. הערפל רב והרחשים מאחורי הקלעים גדולים עוד יותר.

כמי שתמיד חיבבה תה בריטי מהביל עם ביסקוויטים, לא יכולתי להתעלם מהעובדה שאיש העסקים היהודי, תושב מונקו, הנרי זימנד, קיבל אירוח מלכותי אמיתי. הנסיך צ'רלס, לא פחות, אירח את זימנד באירוע לגיוס תרומות לחקר מחלת הסרטן. במסגרת האירוע נטעו היזמים גן נרקיסים גדול שכל ההכנסות ממנו יוקדשו למימון מחקרים בתחום הסרטן.

בטקס נטיעת הגן שנערך היום בלונדון מול ארמון בקינגהם, נטע הנרי זימנד, יחד עם ילדים וידוענים מקומיים גן נרקיסים ענק ובו 45,000 פקעות שיימכרו בשיא פריחתן, והכנסותיהן יוקדשו לחקר מחלת הסרטן. כל הכבוד, יור היינס.

ומאזניים לשיניים. הקומיקאי ספי ריבלין בן ה-59, נצפה חדור מוטיבציה ומתרגש בהיכנסו לשערי המסלול האקדמי המכללה למינהל. הסטודנטים בפקולטה למשפטים היו קצת המומים מהסטודנט החדש שישב לידם בכיתת הלימוד.

לשאלה למה החל ללמוד משפטים סיפר שביתו היא עורכת דין והוא רוצה ללמוד כדי שיוכל להבין אותה בארוחות ימי שישי. עוד סיפר ספי שקודם אנו לומדים מילים ואח"כ משפטים. וכחבר מועצה הוא עוסק בכל מה שקשוב לנזיקין ומקרקעין מכרזים ,חוזים ולימודי משפטים יכולים להיות לו לעזר רב.

גם התחום שספי ריבלין מגיע ממנו, נדרש יידע משפטי בתחום החוזים וההסכמים מאחר והוא עוסק בזכויות יוצרים, חוזים של הצגות, רכישת זכויות. מה נגיד? כבוד השופט, פיסטוק מבקש ארכה?

כשבעים יזמים, כמחציתם ממרכז הארץ, השתתפו בכנס שנערך בפארק שח"ק הסמוך למחלף ברקאי בכביש 6. סגן שר התעשייה אלי אפללו הראה נוכחות והתייצב. מנהל מרכז ההשקעות במשרדו חזי צאיג שמר על פאסון והגיע, ויחד הם הבטיחו שעל-פי חוק השקעות הון החדש יקבלו התעשיינים שיעבירו את מפעליהם לאזור פיתוח א' לפארק התעשייה שח"ק לשורה של הטבות וביניהן: השתתפות בשכר העובדים באלף עד אלפיים שקלים לחודש, פטור ממס חברות לעשר שנים, קרקע חינם וזאת בנוסף להטבות כספיות נוספות בארנונה. בשל קרבת פארק התעשייה לכביש 6 מגלים תעשיינים רבים ממרכז הארץ התעניינות רבה. אני מחכה לקבלות.

מה משותף לנשים הבאות (לפי הסדר): גליה מאור, מנכ"ל בנק לאומי, ציפי ליבני שרת המשפטים, שרי אריסון גלזר בעלת בנק הפועלים, שרת החנוך לימור ליבנת, עפרה שטראוס, השרה דליה איציק, השופטת ורדה אלשייך, גבי רביד - מנכ"לית פסגות אופק, רונית תירוש מנכ"לית משרד החינוך ואיריס בק סמנכ"ל שיווק בפרטנר? אילו הן עשרת הנשים החזקות במשק במהדורת חודש נובמבר של עיתון העסקים פורבס. עכשיו גם אתן יודעות. בשם הבלונד - בדקתי: פנינה רוזנבלום במקום ה-29.

מסדרונות חברת רד תקשורת מחשבים התמלאו באחד הבקרים השבוע במיטות עליהן ניתן היה לפגוש כשהם במצב מאוזן מנהלים, מהנדסים, אנשי אדמיניסטרציה וטכנאים מהשורה. הסיבה: יום תרומת דם בו לקחו חלק עשרות עובדים, שפינו מקום בלוח הזמנים העמוס שלהם. "עובדי רד נענים ברצון לבקשת מד"א לתרום דם", לחשה לנו דניאלה אילן, סמנכ"ל משאבי אנוש ברד תקשורת. אם הם רצים אל המזרק, דניאלה, אנחנו יכולים לדמיין מה הם עושים כשיש מקלדת בסביבה...

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

אילוסטרציה מעצר. קרדיט: AIאילוסטרציה מעצר. קרדיט: AI

21 חשודים נעצרו בחשד לזיוף תקנים בהיקף של 15 מיליון שקל

בתום חקירה סמויה, עוכבו 21 חשודים בחשד למעורבות בביצוע עבירות שחיתות ציבורית חמורות בהן, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שוחד, הלבנת הון, עבירות על חוק מע"מ ועל פקודת המכס ועבירות על פקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים

רן קידר |
נושאים בכתבה הלבנת הון

במסגרת שיתוף פעולה בין היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ), להב 433, חקירות מכס מע"מ ת"א, בקרת יבוא במכס אשדוד ומשרד הכלכלה והתעשייה, עלה חשד כי אחת ממעבדות הבדיקה בתחום יבוא מוצרים לישראל, חברה לגורמים עבריינים ויחדיו קשרו לקשר שוחדי ומרמתי, במסגרתו שוחררו והופצו כמויות גדולות של מוצרים החייבים עמידה בדרישות תקנים רשמיים, מבלי שעברו את מלוא הבדיקות הנדרשות, ובנוסף לא הועבר הדיווח הנדרש לרשויות בהתאם. 

מרגע שנודעו החשדות האמורים, הוקפאה ההכרה של המעבדה לבדיקות יבוא. בנוסף, עלו חשדות על קשר בין החשוד המרכזי למעבדה במערכת שוחדית, כאשר הוא מפנה אליה יבואנים, תמורת תשלום עמלות ואילו המעבדה בתמורה, מאשרת את שחרור המוצרים. ללא ביצוע הבדיקות וללא דיווח לרגולטור, כנדרש. 

בדרך זו, עולה החשד, כי נכנסו לישראל כמויות גדולות של מוצרים החשודים כמסוכנים, ללא הבדיקות הנדרשות וללא הדיווח הנדרש לרשויות. בשלב זה, על פי החשדות, המוצרים או מרביתם הועברו לשטחים. החקירה מלווה על ידי היחידה המשפטית לתיקים מיוחדים ברשות המיסים ויחידת התביעה הפלילית במשרד הכלכלה. סך עבירות המס נכון ליום זה של החקירה הינן למעלה מ-15 מיליון שקל.

הליך היבוא התקני 

הליך יבוא תקני לישראל נבנה כך שיוודא שכל מוצר שנכנס לשוק המקומי עומד ברף בטיחות ואיכות בסיסי, כך שגם המדינה וגם הצרכן לא נפגעים. הכל מתחיל ברשימון היבוא שמוגש למכס, מסמך רשמי שבו היבואן מפרט את כל פרטי הסחורה, היכן יוצרה, מה ערכה הכספי ומה הייעוד שלה. לאחר מכן מגיע שלב קריטי של בדיקות מעבדה ותקינה: מוצרים מתחומים רגישים כמו חשמל, צעצועים לילדים, קוסמטיקה או ציוד רפואי חייבים לעמוד בתקנים ישראליים מחייבים. כאן נכנסות לפעולה המעבדות המורשות, שאמורות לבדוק אם המוצרים אכן תואמים את התקנות מבחינת בטיחות שימוש, חומרים מסוכנים או התאמה חשמלית. 

במקביל, היבואן מחויב לשלם את כלל המיסים הנדרשים, מכס, מע"מ ולעיתים מסי קנייה נוספים, לפני שהמוצרים יכולים להשתחרר מהנמל. רק כאשר כל התנאים הללו מתקיימים, מקבל היבואן אישור רשמי לשחרור הסחורה לשוק המקומי ולהפצתה לצרכנים. כאשר התהליך הזה נעקף באמצעות שוחד, זיוף אישורים או העלמות מס, נגרמת פגיעה משולשת: ראשית, הציבור חשוף למוצרים שעלולים להיות מסוכנים, החל במוצרי חשמל לא תקינים ועד צעצועים עם חומרים רעילים; שנית, נפגעת התחרות מול יבואנים שמקפידים על החוק ונדרשים להוצאות גבוהות יותר; ושלישית, נגרע כסף רב מקופת המדינה עקב אובדן מסים. 

וכך, הפרשה הנוכחית לא רק שגורעת כספים מהמדינה לטובת מוצרים שחלקם מועברים לשטחים, אלא גם חושפת את הציבור למוצרים שעלולים להוות סכנה.