הבורסה עלתה לנוכח יום עמוס: לאומי עלתה ב-1.1%

המדדים המובילים נסחרו בעליות, ביום שבו נדחה שוב הדיון על גובה העמלות בועדת הכספים של הכנסת. תוצאות בנק לאומי עמדו על הפרק במרכז העניין - רווח של 1.1 מיליארד שקל במחצית
ליאור גוטליב |

הבורסה לניירות ערך בתל אביב חתמה את יום המסחר בעליות שערים חדות, זה היום השני ברציפות. ברקע, המסחר התאפיין בעליות שערים עוד מהפתיחה, כשלקראת הצהריים העליות התחזקו ולבסוף חתמו בעליות לא מבוטלות כלל. יום האירועים היה עמוס למדי, הוא כלל את הדיווחים של בנק לאומי למחצית הראשונה ואת הדיון בגובה העמלות של רפורמת בכר בכנסת (שנדחה לעוד שבועיים).

אבל זה לא הכל, היום גם כלל את הכרזתו של שר האוצר לשעבר, או יותר נכון - ראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו: אני מציג את מועמדותי לראשות הליכוד והממשלה. בקיצור, עמוס - גם לפעילי שוק ההון. אם מצרפים לכך, שאתמול הכריע פישר על גובה הריבית (זהה), הרי שתעורבת החדשות ממשיכה להיות עמוסה למדי.

מדד ת"א 25 עלה ב-1.12% לרמת 711.98 נקודות, מדד ת"א 100 הוסיף 1.02% לרמת 716.64 נקודות, ומדד התל טק 15 הצטרף אל השניים ועלה ב-0.74% לרמת 394.17 נקודות. מחזור המסחר הסתכם בכ-821 מיליון שקל, קצת גבוה ביחס לעת האחרונה.

יום רביעי רצוף של התחזקות הדולר האמריקני. אחר הצהרים נקבע שערו היציג על רמת 4.559 שקל, עליה של 0.44% לעומת שערו היציג מאתמול. ברקע, פקיעת האופציות על הדולר לחודש אוגוסט, התחזקותו בעולם למול העיקריים וההודעה על הותרת הריבית השקלית על רמת 3.5%. בארבעת ימי המסחר האחרונים התחזק הדולר למול השקל בשיעור של 1.5%. מנגד, לאחר שלושה ימי עליות רצופים, תיקן האירו וירד בשעור של 0.47% ושערו היציג נקבע על רמת 5.555 שקל.

יישום בכר ותוצאות לאומי הזניקו את הבנקים

מניות חמשת הבנקים הגדולים משכו את העליות באחד העם. מניות בנק לאומי עלו ב-1.06%, תוך שהן מרכזות את המחזור הגבוה ביותר - כ-115 מיליון שקל. הבנק השני בגודלו במדינה רשם זינוק של 26% ברווחים שלו ביחס למחצית הקודמת ב-2004. עם רווחי עתק של מעל ל-1.1 מיליארד שקל, מדובר בהיקף אדיר.

עם זאת, הרווח הנקי של קבוצת לאומי הסתכם ברבעון השני של השנה ב-578 מיליון שקל, עלייה מתונה יותר של כ-4.9% ביחס לרבעון המקביל אשתקד. העליה ה"מתונה" נבעה מכך שברבעון המקביל נרשמה הטבת מס. גם מניות בנק הפועלים ודיסקונט טיפסו ב-0.98% ו-1.84% בהתאמה. ומניות מזרחי והבינלאומי עלו ב-2.08% ו-1.14% בהתאמה.

מניות חברת הביטוח - מגדל, עלו ב-0.23%. הבוקר דיווחה החברה על תוצאותיה הכספיים לרבעון השני ולמחצית שנת 2005. מדוחות החברה עולה כי הרווח הנקי של הקבוצה הסתכם במחצית החולפת ב-254 מיליון שקל, לעומת 250 מיליון שקל בתקופה המקבילה, אשתקד - גידול צנוע של 1.6%. הרווח הרבעוני הציג גידול מרשים יותר של 13% לגובה 110 מיליון שקל, אל מול 97 מיליון שקל ברבעון המקביל - השני של 2004.

עוד מענף הביטוח, מניות ישיר- איי.די.איי. המוכרת יותר בשם "ביטוח ישיר" טיפסו ב-3.31% תוך מחזור של כ-2.8 מיליון שקל. החברה פרסמה היום את תוצאות הפעילות לרבעון השני של שנת 2005. הרווח מעסקי ביטוח הסתכם בכ-31.2 מיליון שקל, בהשוואה לכ-30 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-3.8%.

הרווח מעסקי ביטוח כללי הסתכם בכ-29.3 מיליון שקל, בהשוואה לכ-27 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-8.4%. הפרמיות בביטוח הכללי הסתכמו בכ-158.5 מיליון שקל, בהשוואה לכ-159.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, קיטון של 0.8%.

מניות כי"ל עלו ב-1.73%. תוך שהן מרכזות מחזור של כ-62.5 מיליון שקל. ברקע, חברת כיל דשנים, מקבוצת כימיקלים לישראל, דיווחה היום על המשך עליות המחירים בחלק משווקי היעד שלה. החברה הודיעה, כי היא סיכמה על חוזי המשך לאספקת אשלג ללקוחותיה בהודו. במסגרת חוזים אלו, לתקופה של חצי שנה עד לדצמבר 2005, הוסכם על עלייה נוספת במחירי האשלג תוך גידול בכמויות האספקה.

מניות כור חתמו בעליות של 3.05% תוך מחזור של כ-16.9 מיליון שקל. ברקע, כור זכתה להמלצת "קניה" מבית ההשקעות פסגות אופק, שם סבורים, כי מניות החברה נסחרות בחסר ללא כל סיבה ראויה.

היום נתנה התשובה של שוק ההון לאיש העסקים תשובה. הפעילים שלחו את מניות קבוצת דלק לזינוק מרקיע שחקים של 4.7% במחזור של 28 מיליון שקל, יום לאחר פרסום הדוחות. מסתבר שבשוק ההון אהבו את התוצאות ופירשו בחיוב, יום שני ברציפות. בתוך יומיים השלימה המנייה עלייה של כמעט 8%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".