הבורסה עלתה לנוכח יום עמוס: לאומי עלתה ב-1.1%
הבורסה לניירות ערך בתל אביב חתמה את יום המסחר בעליות שערים חדות, זה היום השני ברציפות. ברקע, המסחר התאפיין בעליות שערים עוד מהפתיחה, כשלקראת הצהריים העליות התחזקו ולבסוף חתמו בעליות לא מבוטלות כלל. יום האירועים היה עמוס למדי, הוא כלל את הדיווחים של בנק לאומי למחצית הראשונה ואת הדיון בגובה העמלות של רפורמת בכר בכנסת (שנדחה לעוד שבועיים).
אבל זה לא הכל, היום גם כלל את הכרזתו של שר האוצר לשעבר, או יותר נכון - ראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו: אני מציג את מועמדותי לראשות הליכוד והממשלה. בקיצור, עמוס - גם לפעילי שוק ההון. אם מצרפים לכך, שאתמול הכריע פישר על גובה הריבית (זהה), הרי שתעורבת החדשות ממשיכה להיות עמוסה למדי.
מדד ת"א 25 עלה ב-1.12% לרמת 711.98 נקודות, מדד ת"א 100 הוסיף 1.02% לרמת 716.64 נקודות, ומדד התל טק 15 הצטרף אל השניים ועלה ב-0.74% לרמת 394.17 נקודות. מחזור המסחר הסתכם בכ-821 מיליון שקל, קצת גבוה ביחס לעת האחרונה.
יום רביעי רצוף של התחזקות הדולר האמריקני. אחר הצהרים נקבע שערו היציג על רמת 4.559 שקל, עליה של 0.44% לעומת שערו היציג מאתמול. ברקע, פקיעת האופציות על הדולר לחודש אוגוסט, התחזקותו בעולם למול העיקריים וההודעה על הותרת הריבית השקלית על רמת 3.5%. בארבעת ימי המסחר האחרונים התחזק הדולר למול השקל בשיעור של 1.5%. מנגד, לאחר שלושה ימי עליות רצופים, תיקן האירו וירד בשעור של 0.47% ושערו היציג נקבע על רמת 5.555 שקל.
יישום בכר ותוצאות לאומי הזניקו את הבנקים
מניות חמשת הבנקים הגדולים משכו את העליות באחד העם. מניות בנק לאומי עלו ב-1.06%, תוך שהן מרכזות את המחזור הגבוה ביותר - כ-115 מיליון שקל. הבנק השני בגודלו במדינה רשם זינוק של 26% ברווחים שלו ביחס למחצית הקודמת ב-2004. עם רווחי עתק של מעל ל-1.1 מיליארד שקל, מדובר בהיקף אדיר.
עם זאת, הרווח הנקי של קבוצת לאומי הסתכם ברבעון השני של השנה ב-578 מיליון שקל, עלייה מתונה יותר של כ-4.9% ביחס לרבעון המקביל אשתקד. העליה ה"מתונה" נבעה מכך שברבעון המקביל נרשמה הטבת מס. גם מניות בנק הפועלים ודיסקונט טיפסו ב-0.98% ו-1.84% בהתאמה. ומניות מזרחי והבינלאומי עלו ב-2.08% ו-1.14% בהתאמה.
מניות חברת הביטוח - מגדל, עלו ב-0.23%. הבוקר דיווחה החברה על תוצאותיה הכספיים לרבעון השני ולמחצית שנת 2005. מדוחות החברה עולה כי הרווח הנקי של הקבוצה הסתכם במחצית החולפת ב-254 מיליון שקל, לעומת 250 מיליון שקל בתקופה המקבילה, אשתקד - גידול צנוע של 1.6%. הרווח הרבעוני הציג גידול מרשים יותר של 13% לגובה 110 מיליון שקל, אל מול 97 מיליון שקל ברבעון המקביל - השני של 2004.
עוד מענף הביטוח, מניות ישיר- איי.די.איי. המוכרת יותר בשם "ביטוח ישיר" טיפסו ב-3.31% תוך מחזור של כ-2.8 מיליון שקל. החברה פרסמה היום את תוצאות הפעילות לרבעון השני של שנת 2005. הרווח מעסקי ביטוח הסתכם בכ-31.2 מיליון שקל, בהשוואה לכ-30 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-3.8%.
הרווח מעסקי ביטוח כללי הסתכם בכ-29.3 מיליון שקל, בהשוואה לכ-27 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-8.4%. הפרמיות בביטוח הכללי הסתכמו בכ-158.5 מיליון שקל, בהשוואה לכ-159.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, קיטון של 0.8%.
מניות כי"ל עלו ב-1.73%. תוך שהן מרכזות מחזור של כ-62.5 מיליון שקל. ברקע, חברת כיל דשנים, מקבוצת כימיקלים לישראל, דיווחה היום על המשך עליות המחירים בחלק משווקי היעד שלה. החברה הודיעה, כי היא סיכמה על חוזי המשך לאספקת אשלג ללקוחותיה בהודו. במסגרת חוזים אלו, לתקופה של חצי שנה עד לדצמבר 2005, הוסכם על עלייה נוספת במחירי האשלג תוך גידול בכמויות האספקה.
מניות כור חתמו בעליות של 3.05% תוך מחזור של כ-16.9 מיליון שקל. ברקע, כור זכתה להמלצת "קניה" מבית ההשקעות פסגות אופק, שם סבורים, כי מניות החברה נסחרות בחסר ללא כל סיבה ראויה.
היום נתנה התשובה של שוק ההון לאיש העסקים תשובה. הפעילים שלחו את מניות קבוצת דלק לזינוק מרקיע שחקים של 4.7% במחזור של 28 מיליון שקל, יום לאחר פרסום הדוחות. מסתבר שבשוק ההון אהבו את התוצאות ופירשו בחיוב, יום שני ברציפות. בתוך יומיים השלימה המנייה עלייה של כמעט 8%.
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
