הבורסה עלתה לנוכח יום עמוס: לאומי עלתה ב-1.1%

המדדים המובילים נסחרו בעליות, ביום שבו נדחה שוב הדיון על גובה העמלות בועדת הכספים של הכנסת. תוצאות בנק לאומי עמדו על הפרק במרכז העניין - רווח של 1.1 מיליארד שקל במחצית
ליאור גוטליב |

הבורסה לניירות ערך בתל אביב חתמה את יום המסחר בעליות שערים חדות, זה היום השני ברציפות. ברקע, המסחר התאפיין בעליות שערים עוד מהפתיחה, כשלקראת הצהריים העליות התחזקו ולבסוף חתמו בעליות לא מבוטלות כלל. יום האירועים היה עמוס למדי, הוא כלל את הדיווחים של בנק לאומי למחצית הראשונה ואת הדיון בגובה העמלות של רפורמת בכר בכנסת (שנדחה לעוד שבועיים).

אבל זה לא הכל, היום גם כלל את הכרזתו של שר האוצר לשעבר, או יותר נכון - ראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו: אני מציג את מועמדותי לראשות הליכוד והממשלה. בקיצור, עמוס - גם לפעילי שוק ההון. אם מצרפים לכך, שאתמול הכריע פישר על גובה הריבית (זהה), הרי שתעורבת החדשות ממשיכה להיות עמוסה למדי.

מדד ת"א 25 עלה ב-1.12% לרמת 711.98 נקודות, מדד ת"א 100 הוסיף 1.02% לרמת 716.64 נקודות, ומדד התל טק 15 הצטרף אל השניים ועלה ב-0.74% לרמת 394.17 נקודות. מחזור המסחר הסתכם בכ-821 מיליון שקל, קצת גבוה ביחס לעת האחרונה.

יום רביעי רצוף של התחזקות הדולר האמריקני. אחר הצהרים נקבע שערו היציג על רמת 4.559 שקל, עליה של 0.44% לעומת שערו היציג מאתמול. ברקע, פקיעת האופציות על הדולר לחודש אוגוסט, התחזקותו בעולם למול העיקריים וההודעה על הותרת הריבית השקלית על רמת 3.5%. בארבעת ימי המסחר האחרונים התחזק הדולר למול השקל בשיעור של 1.5%. מנגד, לאחר שלושה ימי עליות רצופים, תיקן האירו וירד בשעור של 0.47% ושערו היציג נקבע על רמת 5.555 שקל.

יישום בכר ותוצאות לאומי הזניקו את הבנקים

מניות חמשת הבנקים הגדולים משכו את העליות באחד העם. מניות בנק לאומי עלו ב-1.06%, תוך שהן מרכזות את המחזור הגבוה ביותר - כ-115 מיליון שקל. הבנק השני בגודלו במדינה רשם זינוק של 26% ברווחים שלו ביחס למחצית הקודמת ב-2004. עם רווחי עתק של מעל ל-1.1 מיליארד שקל, מדובר בהיקף אדיר.

עם זאת, הרווח הנקי של קבוצת לאומי הסתכם ברבעון השני של השנה ב-578 מיליון שקל, עלייה מתונה יותר של כ-4.9% ביחס לרבעון המקביל אשתקד. העליה ה"מתונה" נבעה מכך שברבעון המקביל נרשמה הטבת מס. גם מניות בנק הפועלים ודיסקונט טיפסו ב-0.98% ו-1.84% בהתאמה. ומניות מזרחי והבינלאומי עלו ב-2.08% ו-1.14% בהתאמה.

מניות חברת הביטוח - מגדל, עלו ב-0.23%. הבוקר דיווחה החברה על תוצאותיה הכספיים לרבעון השני ולמחצית שנת 2005. מדוחות החברה עולה כי הרווח הנקי של הקבוצה הסתכם במחצית החולפת ב-254 מיליון שקל, לעומת 250 מיליון שקל בתקופה המקבילה, אשתקד - גידול צנוע של 1.6%. הרווח הרבעוני הציג גידול מרשים יותר של 13% לגובה 110 מיליון שקל, אל מול 97 מיליון שקל ברבעון המקביל - השני של 2004.

עוד מענף הביטוח, מניות ישיר- איי.די.איי. המוכרת יותר בשם "ביטוח ישיר" טיפסו ב-3.31% תוך מחזור של כ-2.8 מיליון שקל. החברה פרסמה היום את תוצאות הפעילות לרבעון השני של שנת 2005. הרווח מעסקי ביטוח הסתכם בכ-31.2 מיליון שקל, בהשוואה לכ-30 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-3.8%.

הרווח מעסקי ביטוח כללי הסתכם בכ-29.3 מיליון שקל, בהשוואה לכ-27 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-8.4%. הפרמיות בביטוח הכללי הסתכמו בכ-158.5 מיליון שקל, בהשוואה לכ-159.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, קיטון של 0.8%.

מניות כי"ל עלו ב-1.73%. תוך שהן מרכזות מחזור של כ-62.5 מיליון שקל. ברקע, חברת כיל דשנים, מקבוצת כימיקלים לישראל, דיווחה היום על המשך עליות המחירים בחלק משווקי היעד שלה. החברה הודיעה, כי היא סיכמה על חוזי המשך לאספקת אשלג ללקוחותיה בהודו. במסגרת חוזים אלו, לתקופה של חצי שנה עד לדצמבר 2005, הוסכם על עלייה נוספת במחירי האשלג תוך גידול בכמויות האספקה.

מניות כור חתמו בעליות של 3.05% תוך מחזור של כ-16.9 מיליון שקל. ברקע, כור זכתה להמלצת "קניה" מבית ההשקעות פסגות אופק, שם סבורים, כי מניות החברה נסחרות בחסר ללא כל סיבה ראויה.

היום נתנה התשובה של שוק ההון לאיש העסקים תשובה. הפעילים שלחו את מניות קבוצת דלק לזינוק מרקיע שחקים של 4.7% במחזור של 28 מיליון שקל, יום לאחר פרסום הדוחות. מסתבר שבשוק ההון אהבו את התוצאות ופירשו בחיוב, יום שני ברציפות. בתוך יומיים השלימה המנייה עלייה של כמעט 8%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?

הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026: קצבאות הנכות של אנשים עם מוגבלות קיבלו תוספת של 480 שקל בשנתיים בעוד הקצבאות של האזרחים הוותיקים הוסיפו עשרות שקלים בודדים

מנדי הניג |

הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026, והמספרים מראים שוב את הפער בין הקצבאות שמוצמדות לשכר הממוצע במשק לבין אלו שמוצמדות רק למדד המחירים לצרכן. בעוד השכר הממוצע עולה ב-3.4%, המדד עלה בשיעור נמוך יותר של 2.4%.

כלומר מי שהקצבה שלו מוצמדת לשכר הממוצע במשק מרוויח, ומי שהקצבה שלו מוצמדת רק למדד נשאר מאחור. בשנים האחרונות השכר הממוצע במשק עלה מהר יותר ממדד המחירים, ולכן קצבאות הנכות, שירותים מיוחדים וילד נכה גדלו בצורה משמעותית. אנשים עם מוגבלות רואים תוספות של מאות שקלים בתוך שנתיים, ובחלק מהמקרים גם יותר. לעומת זאת, קצבאות כמו אזרח ותיק, הבטחת הכנסה ושארים כמעט שלא זזו. הן אמנם מתעדכנות לפי החוק, אבל העלייה קטנה, בעשרות שקלים בלבד, ולא באמת סוגרת את הפער מול יוקר המחיה.

קצבת נכות כללית בדרגת אי כושר השתכרות מלאה תעמוד מינואר הקרוב על 4,771 שקל, לעומת 4,556 שקל בשנת 2025. בתוך שנתיים מדובר בעלייה של כמעט 480 שקל, אחרי שב-2024 עמדה הקצבה על 4,291 שקל. נכה עם בן או בת זוג שאינם מקבלים קצבה יגיע לקצבה חודשית של 6,229 שקל, לעומת 6,024 שקל בשנה שעברה.


טבלת עדכון לקצבת נכות כללית:



גם בעלי דרגות אי כושר חלקיות יראו תוספת. בדרגת אי כושר של 74% הקצבה תעמוד על 3,211 שקל, בדרגת 65% על 2,894 שקל ובדרגת 60% על 2,718 שקל. תוספת לילד, עד שני ילדים, תעמוד על 1,214 שקל לכל ילד.


חייל מילואים
צילום: דובר צהל

כשהמילואים הופכים לעסק: הסחר הפיקטיבי שעולה למדינה מיליארדים

משלמים לספקים ב"ימי מילואים", קולטים מילואימניק רק כדי לקבל את השכר שלו ליחידה 

רן קידר |
נושאים בכתבה מילואימניקים

זה מתחיל בטלפון. מפקד יחידה מתקשר למילואימניק ששכרו באזרחות גבוה במיוחד. "תקבל צו 8," הוא אומר, "אבל אתה לא צריך להתייצב. זה לטובת הקופה הקטנה של היחידה." המילואימניק מסכים, מקבל את התשלום היומי שלו, לפעמים עד 1,700 שקלים ליום, והכסף זורם ישירות לקופה של היחידה. לא היה שירות, לא הייתה נוכחות, אבל התשלום עבר. זו לא אגדה אורבנית צבאית, אלא מציאות שהתרחשה ומתרחשת  ברחבי צה"ל, ועולה למדינה סכומי עתק.

מאז פרוץ המלחמה, כשתקופות המילואים התארכו והזימונים התרבו, הפכה הפרקטיקה הזו לשיטתית יותר. מפקדים לומדים לזהות את בעלי השכר הגבוה ביחידותיהם. הם יודעים מי מרוויח 30,000 שקל בחודש ומי מגיע ל-50,000. והם מבינים שזימון של אדם כזה, גם ללא התייצבות בפועל, יכול להזרים לקופה הקטנה של היחידה מאות אלפי שקלים בשנה. הכסף משמש למימון אירועים חברתיים, לרכישת ציוד שהתקציב הרגיל לא מכסה, ולפעילויות שונות שמשפרות את מורל היחידה. נשמע תמים? אולי. אבל כשמסתכלים על התמונה הרחבה, זה הופך לניצול כספי ציבור.

המחיר האמיתי: עשרות מיליארדי שקלים 

העלויות מדהימות. מאז תחילת המלחמה, המדינה ועד היום ההוצאות בגין מילואימניקים ונלוות עלו על 100 מיליארד שקל. העלות הכלכלית האמיתית גבוהה הרבה יותר. כשמביאים בחשבון את הפגיעה בתפוקה המשקית, את היעדרותם של אנשי מקצוע מהשוק הפרטי, ואת ההשפעה על חברות ועסקים, מגיעים לסכום מוערך של כ-150 מיליארד שקלים.

ועכשיו תוסיפו לתמונה הזו את הבזבוז שנוצר מזימונים פיקטיביים - משרדי האוצר והביטחון מעריכים שבשימוש מבוקר ונכון בצווי מילואים ניתן היה לחסוך למעלה מ-7 מיליארד שקלים. סכום שבעצם נזרק לפח ויש גם הערכות גבוהות הרבה יותר.

איך בכלל קורה מצב של צווים פיקטיביים? המערכת הנוכחית של צווי מילואים היא די פשוטה. מפקד יחידה יכול להנפיק צו 8 בקלות יחסית. הצו הזה מזמן את המילואימניק לשירות, והתשלום מחושב לפי השכר שלו באזרחות. המערכת בנויה כך שהיא מכירה בפערים בהכנסות: מי שמרוויח 8,000 שקל בחודש יקבל כ-320 שקלים ליום, ומי שמרוויח 40,000 שקל יקבל עד 1,700 שקלים ליום. הרעיון הוא הוגן, לפצות אנשים יותר כשההפסד שלהם גדול יותר. זה מוביל לאבסורד גדול. יש מילואימניקים שמקבלים 1,700 שקל ליום פי 5 מחיילים עם שכר נמוך שמקבלים 320 שקל ליום. בפועל, יש גם רבים שמקבלים את השכר הגבוה ואל באמת "שווים" את השכר הזה, וההיפך.