עליות בוול סטריט טבע עולה ב-2.35%
המדדים המובילים בוול-סטריט נסחרים לפי שעה בעליות שערים. דו"חות טובים מצד חברות טכנולוגיה מובילות, ומחירי נפט שיורדים זה היום השלישי ברציפות גורמים למשקיעים להתעלם מנתוני מאקרו מדאיגים ולשלוח את המדדים לעליות שערים.
מדד הנאסד"ק נסחר בעלייה של 0.64% לשער של 2,154 נקודות. מדד הדאו עולה בשיעור של 0.58% לרמה של 10,574 נקודות.
מחירי הנפט שעלו ביום שישי האחרון למחירי שיא של 67 דולר לחבית נרגעים קצת השבוע. מאז יום שני רושמים המחירים ירידות שערים קלות. התחושה בחלק מבתי ההשקעות הינה כי זהו השקט לפני הסערה הבאה שתשלח את הזהב השחור להסחר במחירים אף גבוהים מאלו של היום. הנפט נסחר סביב רמות מחירים של 64.5 דולר.
ככל הנראה התיקון של היום במחירי הנפט הוא תיקון טכני בלבד. הנתונים שפורסמו מוקדם יותר על ידי הלשכה האמריקנית לאנגיה לא היו מרגיעים והצביעו על ירידה מדאיגה במלאי הבנזין.
מאקרו אמריקני
נתון חשוב שהתפרסם היום הינו מדד המחירים ליצרן. המדד הראה עלייה של 1% בניגוד לצפי לעלייה של 0.5%. מחירי הליבה עלו ב-0.4% בניגוד לצפי לעלייה של 0.1%. העלייה הבלתי צפוייה מגיעה בעקבות הזינוק במחירי האנרגיה. הנתונים שהתפרסמו מדאיגים מאוד את הסוחרים ומעידים על לחץ אינפלציוני גבוהה מזה שציפו האנליסטים.
היום התפרסם הדו"ח השבועי של הרשות האמריקנית לאנרגיה. הדו"ח הצביעה על צניחה חדה ב-5 מיליון חביות המביאה את מלאי הדלק לרמות מדאיגות. מלאי הנפט הגולמי עלה בשיעור נמוך בהרבה מהמצופה. ברחוב ציפו לעלייה של 1.25 מיליון חביות ואילו בפועל עלה המלאי ב-300 אלף בלבד
אמריקניות במרכז
היולט פאקרד (HPQ) מזנקת היום ב-10.34%. החברה דיווחה אמש על שיפור בתוצאות הרבעון הפיסקאלי. הרווח על בסיס GAAP של HP הגיע ברבעון החולף ל-36 סנט למניה (כולל הטבת מס של 3 סנט למניה), בעוד בשווקים צפו לה רווח של 31 סנט למניה בלבד. גם ההכנסות עקפו תחזיות והסתכמו ב-20.8 מיליארד דולר. לרבעון הפיסקאלי הרביעי חוזה כעת HP רווח של 44-47 סנט למניה, לעומת האנליסטים שחוזים לה 43 סנט למניה בלבד.
אפלייד מטיריאלס (AMAT), עולה היום ב-6.7%. החברה הציגה אמש לאחר הסגירה דו"חות מרשימים. על אף שענקית ציוד השבבים דיווחה על צניחה חדה של 50% ברווחי הרבעון הפיסקלאי השלישי ל-370 מיליון דולר או 23 סנט למניה, עדיין הצליחה לעקוף את הקונצנזוס בשווקים לרווח של 14 סנט למניה בלבד.
ישראליות במרכז
ארוטק שהתרסקה ביומיים האחרונים במעל 20% לאחר פרסום דו"חות רבעוניים מאכזבים והורדת צפיות לכניסה לרווחיות מגיעה היום עם קצת חדשות טובות. החברה הודיעה כי על חוזה חדש של 10 מיליון דולר למחלקת ההדמייה ואבטחה שלה. מניות החברה מזנקות ב-11.9%.
מאינד זינקה מאז תחילת השבוע בלמעלה מ-8%, בניגוד למגמה בשוק ובמחזורים גבוהים. מניותיה של ספקית הבילינג נסחרות בעליה של 3.15%.
אמ-סיסטמס חטפה אתמול הורדת ההמלצה על ידי דויטשה בנק ל"החזק". אמש צנחה המניה ב-4.2%, בעקבות ההמלצה המאכזבת, לאחר שבתחילת השבוע נגעה בשיא של כ-5 שנים בגובה 26.8 דולר. היום נסחרת המניה בעלייה של 1.7%.
דלתא גליל נהנתה ביומיים החולפים מסנטימנט חיובי במיוחד, זאת מאז הודעתה על מכירת אחזקת קרן שרה לי בחברה (23%) בלמעלה מ-27 מיליון דולר. מניית החברה עולה היום ב-6.72%.
מניות ענקית הפרמצטביקה טבע עולות היום בשיעור של 2.35%. אתמול הודיעה החברה על אישור סופי של ה-FDA לתרופה נגד דכאון.
טופ אימג' הודיעה היום על חוזה חדש עם חברה גרמנית. חברת Festo AG & Co. KG בחרה ליישם את פתרונות מוצר ה- eFLOW אצלה. טופ אימג' נסחרת לפני שעה בעליה של 1.61%.
גילת פרסמה מוקדם יותר הודעה על חוזה חדש. החברה חתמה על הסכם עם חברת המדייה VST. בגילת לא ציינו את גודל החוזה. מניות החברה מגיבות בעלייה של 1.16%.
אודיוקודס מזנקת היום ב-5.25%. המנייה שמדשדשת כבר למעלה משלושה שבועות לאחר נפילה רציפה של שבועיים עולה היום במחזור גבוהה.
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
