אוריאל לין: הרפורמה במס - חשובה מהפחתות המיסים

נשיא איגוד לשכות המסחר מחמיא לרפורמה שיזם משרד האוצר ושעברה השבוע בחקיקה בכנסת. סבור: "היא מסמלת שינוי מעמיק במדיניות הכלכלית של ישראל"
חזי שטרנליכט |

"הרפורמה במס הינה הרבה יותר מהפחתת מסים. היא מסמלת שינוי מעמיק במדיניות הכלכלית של ישראל", כך אמר היום אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר.

לדברי לין, הביטוי המרכזי של מדיניות זו הוא יצירת תנאים שיבטיחו את המשך התפתחותו של המגזר העסקי כולו על כל ענפיו, כולל מגזר המסחר והשירותים ושוק ההון. זאת, תוך נטרול הגישה הסלקטיבית המסורתית על פיה שאפו לעודד, באופן מכוון, מגזרים מוגדרים הנחשבים כיצרנים, כמו ענפי התעשייה, החקלאות והבנייה.

"עם חקיקת הרפורמה, ישראל נכנסת לראשונה לתחרות ממשית עם העולם המערבי על משיכת השקעות זרות". לין מסביר כי תכנית רב שנתית של הפחתת מס חברות יחד עם רפורמות כלכליות המעודדות תחרות, מגבירה את מימד החופש הכלכלי של ישראל.

לעניין המס על הכנסת היחיד, מדגיש לין, כי הפחתת המס הישיר תגדיל את ההכנסה הפנויה של כל היחידים במשק ובדרך זו תגדיל את הצריכה הפרטית, שתביא לצמיחת המשק הישראלי כולו.

לין שב ומתנגד להטלת מס הכנסה שלילי באופן גורף על כל האוכלוסייה הרלוונטית ומדגיש שיש צורך בהגדרת אוכלוסיות יעודיות למתן ההטבה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"

בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש, באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"

מנדי הניג |

ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.

המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.

לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה  בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.

שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.

כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.