סקר: 26% מהעסקים הקטנים במשק - בסכנת סגירה
סקר ענפי שערכה חברת המידע העיסקי דן אנד ברדסטריט ישראל מעלה כי כ-26% מהעסקים והחברות הקטנות במדינת ישראל, המעסיקות עד 10 עובדים, נמצאים בסכנת סגירה.
מדובר ברמת סיכון גבוהה המתאפיינת בחברות עם מוסר תשלומים לקוי, מעורבות בתביעות המהוות איום על הפעילות השוטפת, חוסר יכולת לעמוד בהתחייבויות.
עוד עולה מהסקר כי כ-44% מהעסקים והחברות הקטנות נמצאים ברמת סיכון ממוצעת ורק כ-30% מהעסקים והחברות הקטנות נמצאים ברמת סיכון נמוכה, שמשמעה איתנות פיננסית טובה, מוסר תשלומים תקין וותק של מספר רב של שנים.
השוואה למצב כלל העסקים והחברות במשק הישראלי מעלה כי, מצבם של העסקים הקטנים קשה בהרבה מאילו של העסקים הבינוניים ומאילו של העסקים הגדולים, שכן רמת הסיכון הממוצעת במשק עומדת נכון חודש יוני על כ-18.2% עסקים בסכנת סגירה.
מנכ"ל דן אנד ברדסטריט, ראובן קובנט , מסביר כי העסקים והחברות הקטנות בישראל מהווים כ- 69% מכלל העסקים במשק וכאשר כל עסק קטן רביעי נמצא בסכנת סגירה , הרי שהדבר מעיד על כך שהמשק הישראלי עדיין זקוק לזריקת הבראה. אמנם בשנת 2004 היינו עדים לצמיחה שנתית של 4.3% בתמ"ג, אך את הצמיחה הזו הרגישו בעיקר החברות הגדולות.
בחינת פילוג העסקים על פי תחום העיסוק מעלה כי כ-67% מהעסקים והחברות הקטנות מוגדרים כעסקי מסחר קמעונאי וסיטונאי, כלומר חנויות וסוחרים בתחומי המזון, ביגוד, חומרי בנין ועוד כ-17% מוגדרים כעסקים בתחום השירותים ? חינוך, בריאות, הנדסה ועוד וכ-16% עסקים בתחום התעשייה.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
