סקר: 26% מהעסקים הקטנים במשק - בסכנת סגירה
סקר ענפי שערכה חברת המידע העיסקי דן אנד ברדסטריט ישראל מעלה כי כ-26% מהעסקים והחברות הקטנות במדינת ישראל, המעסיקות עד 10 עובדים, נמצאים בסכנת סגירה.
מדובר ברמת סיכון גבוהה המתאפיינת בחברות עם מוסר תשלומים לקוי, מעורבות בתביעות המהוות איום על הפעילות השוטפת, חוסר יכולת לעמוד בהתחייבויות.
עוד עולה מהסקר כי כ-44% מהעסקים והחברות הקטנות נמצאים ברמת סיכון ממוצעת ורק כ-30% מהעסקים והחברות הקטנות נמצאים ברמת סיכון נמוכה, שמשמעה איתנות פיננסית טובה, מוסר תשלומים תקין וותק של מספר רב של שנים.
השוואה למצב כלל העסקים והחברות במשק הישראלי מעלה כי, מצבם של העסקים הקטנים קשה בהרבה מאילו של העסקים הבינוניים ומאילו של העסקים הגדולים, שכן רמת הסיכון הממוצעת במשק עומדת נכון חודש יוני על כ-18.2% עסקים בסכנת סגירה.
מנכ"ל דן אנד ברדסטריט, ראובן קובנט , מסביר כי העסקים והחברות הקטנות בישראל מהווים כ- 69% מכלל העסקים במשק וכאשר כל עסק קטן רביעי נמצא בסכנת סגירה , הרי שהדבר מעיד על כך שהמשק הישראלי עדיין זקוק לזריקת הבראה. אמנם בשנת 2004 היינו עדים לצמיחה שנתית של 4.3% בתמ"ג, אך את הצמיחה הזו הרגישו בעיקר החברות הגדולות.
בחינת פילוג העסקים על פי תחום העיסוק מעלה כי כ-67% מהעסקים והחברות הקטנות מוגדרים כעסקי מסחר קמעונאי וסיטונאי, כלומר חנויות וסוחרים בתחומי המזון, ביגוד, חומרי בנין ועוד כ-17% מוגדרים כעסקים בתחום השירותים ? חינוך, בריאות, הנדסה ועוד וכ-16% עסקים בתחום התעשייה.

מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
