זינוק חד של 26% בכמות הגולשים בישראל ביחס ל-2004
ממצאי סקר TIM לבדיקת הרגלי הגלישה של הישראלים חושפים היום כי האינטרנט המהיר הפך לעובדה מוגמרת במציאות של הגולש הישראלי. כ-91% מהגולשים בישראל עושים זאת דרך האינטרנט המהיר. כ-3.4 מיליון גולשים בישראל מגיל 13 ומעלה, מדובר בזינוק של כ-26% בתוך שנה - בשוק שנחשב כרווי.
כ-95% מהגולשים עוסקים באינטרנט בחיפוש מידע, כ-83% מהם קוראים דואר אלקטרוני, ולא פחות מאשר 70% קוראים את העיתונים והחדשות שלהם באינטרנט. כ-61% מהישראלים עוסקים בהורדת קבצים ותוכנות דרך המחשב, כ-55% משתמשים בתוכנות המסרים המידיים, וכ-45% מבצעים פעולות פיננסיות במחשבים.
עוד עולה כי 67% מכלל משקי הבית באוכלוסייה היהודית מחוברים כיום לאינטרנט, כ-69% מכלל משתמשי האינטרנט עושים שימוש כלשהו באינטרנט בתדירות יומיומית (כל יום). אומדן זה משמעו שמדי יום נמצאים באינטרנט כ-2.3 מיליון ישראלים בגילאי 13 ומעלה.
כ-96% מכלל משתמשי האינטרנט נוהגים לגלוש מן הבית וכ-58% נוהגים לגלוש (גם) ממקומות אחרים מחוץ לבית. עוד עולה כי כ-33% גולשים ממקומות העבודה, 18% מבתי"ס ואוניברסיטאות וכ-26% ממקומות אחרים - חברים, בתי קפה וכד'.
בסקר הנוכחי מדווחים כ-41% מכלל משתמשי אינטרנט, כלומר כל אדם חמישי בישראל, על ביצוע קניות או הזמנת מוצרים או שירותים כלשהם באמצעות האינטרנט כהרגל או נוהג קבוע.
כ-43% מכלל הגולשים מדווחים על פעולות רכישה במהלך השנה האחרונה. נזכיר כי בעת המקבילה היה מדובר בכ-40% מהישראלים שביצעו רכישה בשנה החולפת דרך האינטרנט.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
