חיוב עובד בעלות קורס הכשרה
ע"ע 1137/04 יואב כהנא נ. מעוז חברה לביטוח, ניתן ביום 16.5.2005.
עובדות
מעוז חברה לביטוח בע"מ (להלן – החברה) העסיקה את יואב כמפקח רכישה, החל מיום 22.10.1995 ועד יום 12.3.1996, עת התפטר מעבודתו.
יואב עבר קורס מפקחי רכישה, החל מיום 16.7.1995 ועד יום 15.10.1995, שמומן בידי החברה והתקיים בבית מלון. בגין השתתפותו בקורס קיבל יואב מהחברה דמי השתלמות בסך 6,600 ₪, מחולקים לשלושה תשלומים חודשיים.
ימים ספורים לפני שהחל את הקורס, חתם יואב על התחייבות, בה נקבע כי במידה ויעזוב את החברה בתוך 4 שנים מ-16.7.1995 ואילך, הוא מתחייב לשלם לחברה סך 7,500 דולר (דמי עלות הקורס), בתוספת 6,600 ש"ח (דמי ההשתלמות שקיבל).
ביום 22.10.1995 החלה החברה להעסיק את יואב בסוכנות בחיפה. כעבור כחמישה חודשים, התפטר יואב מעבודתו. בספטמבר 1996 החל לעבוד כמפקח סוכנים בחברה מתחרה של החברה.
בית הדין האזורי קיבל את תביעתה של החברה לשיפוי בגין הוצאות הקורס שמימנה עבור יואב. בית הדין האזורי קבע כי אין מדובר בקורס שעלותו זניחה והשווי שנקבע בהסכם בין הצדדים סביר ביחס למשך הקורס, תנאיו ורמתו המקצועית. בהכרעתו הביא בית הדין האזורי בחשבון את העובדה כי החברה השקיעה סכום ניכר בהכשרתו של יואב כמפקח רכישה, אך נהנתה מפירות ההכשרה שמימנה במשך חמישה חודשים בלבד. לפיכך, לא מצא בית הדין האזורי כל סיבה להתערב ולהפחית את הפיצויים המוסכמים שקבעו הצדדים מראש. מכאן הערעור.
בית הדין הארצי לעבודה פסק
בהיבט העיקרוני, אין מניעה שמעביד, על מנת לקבל לעבודה עובדים מוכשרים, יממן למועמדים קורס השתלמות מקצועית שיכול לשמש אותם ללא כל קשר לעבודתם אצלו תמורת התחייבותם להעסקה לפרק זמן מוגדר. אין גם מניעה עקרונית לחיוב אותם עובדים בתשלום עלות הקורס ודמי ההשתלמות שקיבלו במהלכו, ככל שהם מתפטרים ממקום העבודה, שהכשירם לאותה עבודה, תקופה קצרה לאחר תחילת עבודתם ועוברים לעבוד באותה עבודה מקצועית אצל המתחרה. משכך הם הדברים, גם במקרה זה, בדין חויב יואב בתשלום עלות הקורס היוקרתי ודמי ההשתתפות בו.
שאלת סבירות אורך תקופת התחייבות יואב לעבוד אצל החברה לא מתעוררת במקרה זה, כיוון שכבר בראשית דרכו אצל החברה, פחות מחצי שנה מאז תחילת עבודתו אצלה, הוא התפטר.
משלא הוכח שעלות הקורס היוקרתי המרוכז שעבר יואב, אשר כלל שהייה בבית מלון למשך כשלושה חודשים בתנאי אירוח מלא, אינה ביחס נאות לסכום חיובו, אין צידוק להתערבות בחיובו לתשלום פיצוי מלא כפי שהתחייב מלכתחילה על פי ההסכם עליו חתם.
בית הדין ציין כי הרושם שמותיר המקרה, איננו של מעביד הכובל עובד לעבוד אצלו, מתוך מחשבה מוקדמת, שאותו עובד לא יוכל לעמוד בהחזר מלוא עלות הקורס הגבוהה שמימן לו, אלא הרושם בנסיבות המקרה הינו של עובד שניצל מעבידו לרכישת מקצוע, וחש עצמו פטור מכל התחייבות כלפיו, ומשום כך מיהר לעבור לעבוד במקצועו החדש אצל מתחריו.
סוף דבר – הערעור נדחה. יואב ישלם לחברה הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 3,000 ש"ח בתוספת מע"מ.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- פועלים: רווח נקי של 2.8 מיליארד שקל; התשואה להון 17.6%
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
אנבידיהקריית טבעון - למה אנבידיה בחרה בה ו-10 עובדות על האזור
רשות מקרקעי ישראל אישרה הקצאת קרקע בפטור ממכרז לחברת אנבידיה בקריית טבעון, כחלק מתוכנית להקמת קמפוס טכנולוגי ענק - קריית טבעון על המפה של אנבידיה: הקמפוס החדש צפוי לשנות את פני הצפון. הפרויקט, שממתין לאישור סופי מהנהלת החברה העולמית, צפוי להעסיק קרוב ל-10,000 עובדים ולהשפיע על לפחות 10,000 נוספים. קריית טבעון שמתגוררים בה כ-20,000 תושבים, עומדת לכאורה בפני שינוי גדול. האם הציפיות מוגזמות?
הקמפוס החדש יעסיק כאמור עובדים חדשים רבים, אבל לא חייבים לגור בקריית טבעון כדי לעבוד באנבידיה. יש ישובים רבים בסמוך, חיפה במרחק של 18 דקות. גם תל אביב במרחק של שעה, נתניה בפחות מ-50 דקות. ויש תחבורה יחסית נוחה - זה היה התנאי הגדול של אנבידיה. כלומר, זה בהחלט אירוע חשוב לקריית טבעון ולאזור כולו, אבל צריך לקחת אותו בפרופורציות. חלק גדול מהעובדים יגיע לאזור בבוקר ויעזוב אחרי הצהריים. יהיו כאלו שיעדיפו לגור בסביבה, אבל צריך לזכור שמדובר על הקמה שתיקח שנים ושהמעבר לאזור על פני שנים, כנראה לא יהיה בהיקפים ענקיים - כן, האזור יגדל באוכלוסייה, יתחזק כנראה כלכלית, אבל האם קריית טבעון תגדל ל-30 אלף איש תוך 3 שנים? - מה פתאום. ועדיין זה כמובן יכול להיות משמעותי, במיוחד, אגב התקופה שהיא "החלום". ההבנה שהולך לקום דבר גדול מאוד בקריית טבעון של המובילה העולמית בתחום הטכנולוגיה, מוסיפה כבר ביום הראשון כמה אחוזים טובים למחירי הדירות.
מחירי הדירות בקריית טבעון
מחירי הדירות יעלו. גם ככה אין היצע גדול של דירות והמחירים בעלייה, והציפיה לאנבידיה תוביל לעלייה מדורגת במחירי הדירות באזור. יהיו עסקים רבים בקמפוס והתעסוקה באזור תגדל - גם של יהודים וגם של ערבים (שמהווים כ-25%-30% מאוכלוסיית האזור). האם זה יוביל לפריחה אדירה? אולי זה יקרה במרחק של 10 שנים מהיום, אם הקמפוס יילך ויתרחב. אלו תהליכים ארוכים. תהיה פריחה, אבל לא בום כלכלי אדיר באזור.
בינתיים, הדיווחים על כך שאנבידיה תקים את הקמפוס כמובן מעודדים את האזור. השיח על כך כבר משפיע על שוק הנדל"ן המקומי כי אלו שרצו למכור חושבים פעמיים או מעלים מחיר והקונים כנראה יסכימו להוסיף סכום מסוים כי תהיה השבחה עתידית. ביישוב כבר יש תחושת ציפייה, בעלי בתים מקווים לעליית ערך הנכסים, תושבים מדברים על האפשרות לשדרוג תשתיות וחיזוק השירותים העירוניים. על פניו, מדובר בהזדמנות נדירה ליישוב קטן להפוך לחלק משמעותי ממפת ההייטק הצפונית.
- קריית טבעון על המפה של אנבידיה: הקמפוס החדש צפוי לשנות את פני הצפון
- השאלה שעולה מדוח המבקר בנושא הארנונה: לאן נעלמו 10 מיליארד שקל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לא כולם בטוחים שזה יביא רק בשורות. אין עדיין תחנת רכבת, דרכי הגישה עמוסות, והרחוב הראשי כבר פקוק ברוב שעות היום. גם ההשפעה על מחירי הדיור אינה חד-משמעית, מצד אחד צפוי ביקוש מצד עובדים פוטנציאליים, מצד שני ההיצע מוגבל מאוד ואין תוכניות בנייה משמעותיות באופק.
