ע"ע 1137/04 יואב כהנא נ. מעוז חברה לביטוח, ניתן ביום 16.5.2005.

עובדות

מעוז חברה לביטוח בע"מ (להלן – החברה) העסיקה את יואב כמפקח רכישה, החל מיום 22.10.1995 ועד יום 12.3.1996, עת התפטר מעבודתו.

יואב עבר קורס מפקחי רכישה, החל מיום 16.7.1995 ועד יום 15.10.1995, שמומן בידי החברה והתקיים בבית מלון. בגין השתתפותו בקורס קיבל יואב מהחברה דמי השתלמות בסך 6,600 ₪, מחולקים לשלושה תשלומים חודשיים.

ימים ספורים לפני שהחל את הקורס, חתם יואב על התחייבות, בה נקבע כי במידה ויעזוב את החברה בתוך 4 שנים מ-16.7.1995 ואילך, הוא מתחייב לשלם לחברה סך 7,500 דולר (דמי עלות הקורס), בתוספת 6,600 ש"ח (דמי ההשתלמות שקיבל).

ביום 22.10.1995 החלה החברה להעסיק את יואב בסוכנות בחיפה. כעבור כחמישה חודשים, התפטר יואב מעבודתו. בספטמבר 1996 החל לעבוד כמפקח סוכנים בחברה מתחרה של החברה.

בית הדין האזורי קיבל את תביעתה של החברה לשיפוי בגין הוצאות הקורס שמימנה עבור יואב. בית הדין האזורי קבע כי אין מדובר בקורס שעלותו זניחה והשווי שנקבע בהסכם בין הצדדים סביר ביחס למשך הקורס, תנאיו ורמתו המקצועית. בהכרעתו הביא בית הדין האזורי בחשבון את העובדה כי החברה השקיעה סכום ניכר בהכשרתו של יואב כמפקח רכישה, אך נהנתה מפירות ההכשרה שמימנה במשך חמישה חודשים בלבד. לפיכך, לא מצא בית הדין האזורי כל סיבה להתערב ולהפחית את הפיצויים המוסכמים שקבעו הצדדים מראש. מכאן הערעור.

בית הדין הארצי לעבודה פסק

בהיבט העיקרוני, אין מניעה שמעביד, על מנת לקבל לעבודה עובדים מוכשרים, יממן למועמדים קורס השתלמות מקצועית שיכול לשמש אותם ללא כל קשר לעבודתם אצלו תמורת התחייבותם להעסקה לפרק זמן מוגדר. אין גם מניעה עקרונית לחיוב אותם עובדים בתשלום עלות הקורס ודמי ההשתלמות שקיבלו במהלכו, ככל שהם מתפטרים ממקום העבודה, שהכשירם לאותה עבודה, תקופה קצרה לאחר תחילת עבודתם ועוברים לעבוד באותה עבודה מקצועית אצל המתחרה. משכך הם הדברים, גם במקרה זה, בדין חויב יואב בתשלום עלות הקורס היוקרתי ודמי ההשתתפות בו.

שאלת סבירות אורך תקופת התחייבות יואב לעבוד אצל החברה לא מתעוררת במקרה זה, כיוון שכבר בראשית דרכו אצל החברה, פחות מחצי שנה מאז תחילת עבודתו אצלה, הוא התפטר.

משלא הוכח שעלות הקורס היוקרתי המרוכז שעבר יואב, אשר כלל שהייה בבית מלון למשך כשלושה חודשים בתנאי אירוח מלא, אינה ביחס נאות לסכום חיובו, אין צידוק להתערבות בחיובו לתשלום פיצוי מלא כפי שהתחייב מלכתחילה על פי ההסכם עליו חתם.

בית הדין ציין כי הרושם שמותיר המקרה, איננו של מעביד הכובל עובד לעבוד אצלו, מתוך מחשבה מוקדמת, שאותו עובד לא יוכל לעמוד בהחזר מלוא עלות הקורס הגבוהה שמימן לו, אלא הרושם בנסיבות המקרה הינו של עובד שניצל מעבידו לרכישת מקצוע, וחש עצמו פטור מכל התחייבות כלפיו, ומשום כך מיהר לעבור לעבוד במקצועו החדש אצל מתחריו.

סוף דבר – הערעור נדחה. יואב ישלם לחברה הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 3,000 ש"ח בתוספת מע"מ.