אוקטובר שחור לישראליות בוול סטריט: מניות רבות סבלו מירידות של עשרות אחוזים

מדד מיטב ניו יורק 40 צנח ב-21.4% באוקטובר לעומת ירידה של 17.7% במדד הנאסד"ק
איריס בר טל |

אם ספטמבר נחשב כחודש אימים, הרי שאוקטובר הפך לחלום בלהות עם ירידה של כ-17.7% במדד הנאסד"ק, ואם לא די בכך, הרי שהסנטימנט השלילי בא לביטוי באופן חמור יותר במניות הישראליות בוול סטריט.

מסיכומי חברת מיטב במוגע לביצועי המניות הישראליות הנסחרות בארה"ב עולה כי מדד מיטב ניו יורק 40 Online צנח ב-21.4% באוקטובר 2008, לעומת ירידה של 17.7% במדד הנאסד"ק. מניה אחת בלבד מתוך 40 מניות מדד הישראליות השיגה תשואה חיובית.

יחד עם זאת, חשוב לזכור שההשקעות במניות הישראליות בנאסד"ק נעשות באמצעות דולרים, כך שהפיחות בשקל מול הדולר בחודש אוקטובר, מיתן במקצת את התשואה השלילית. אולם לנוכח התיסוף בשקל מול הדולר מתחילת השנה, המכה שקיבלו המשקיעים הרבה יותר גדולה.

המנייה היחידה שהצליחה לחמוק מירידות ואף בלטה באוקטובר בתשואה חיובית היא קליקסופטוור עם עלייה של 40.8%. החברה הרוויחה ברבעון השלישי יותר ממה שהרוויחה בשנת 2007 כולה, הכנסותיה צמחו ב-56% והרווח הנקי זינק ביותר מ-100%.

בלטו בירידה: סביינט שנחתכה ב-68.1%, אורבוטק שנחתכה ב-59.5% וגילת שנחתכה ב-46.3%. הראשונה, צנחה בכ-73% ביום אחד בלבד, בעקבות אזהרה לגבי הבטיחות של תרופה של החברה לטיפול במחלת הגאוט (שידגון). השנייה, פרסמה אזהרת רווח לרבעון השלישי במסגרתה הקטינה ב-10%-15% את תחזית ההכנסות הרבעונית שלה, והודיעה כי היא מצפה לרשום ברבעון "הפסד נקי מתון". השלישית, הייתה אמורה להירכש על-ידי קבוצה שכוללת את מבטח שמיר וקרן פרייבט אקוויטי אמריקנית תמורת 475 מיליון דולר. אולם, העסקה בוטלה וכעת הוגשו תביעות הדדיות של החברה נגד קבוצת המשקיעים ולהיפך.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נפט (גרוק)נפט (גרוק)

מחירי הנפט מתחת ל-55 דולר לחבית - הרמה הנמוכה ביותר מאז 2021

הרחבת ההפקה של OPEC+, אפשרות לחזרת נפט רוסי לשוק והצטברות מלאים בסין מציבים את שוק האנרגיה בפני אחת השנים החלשות בעשור

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה נפט

מחירי הנפט בארה״ב ירדו מתחת לרמה של 55 דולר לחבית, לראשונה מאז תחילת 2021. הירידה משקפת שילוב של חששות מעודף היצע עולמי והערכות גוברות לירידה בסיכון הגיאופוליטי, בעיקר על רקע האפשרות להסכם בין רוסיה לאוקראינה.

חוזי הנפט מסוג WTI נסחרו  בשפל של 54.98 דולר לחבית, רמה שלא נראתה מאז פברואר 2021. בהמשך המסחר התייצב המחיר מעט מעל 55 דולר, אך עדיין רושם ירידה יומית חדה של קרוב ל־3%. נפט מסוג ברנט ירד אל מתחת ל־59 דולר לחבית, ירידה של כ־2.8%, והגיע לרמות שנחשבות נמוכות ביחס לשנים האחרונות. שני המדדים מצביעים על מגמה של ירידה מתמשכת במחירי האנרגיה.

במבט שנתי, מדובר באחת השנים החלשות לנפט בעשור האחרון. הנפט האמריקאי איבד כ־23% מערכו מאז תחילת השנה, בעוד שמחיר הברנט ירד בכ־21%. עבור שני המדדים מדובר בביצועים השליליים ביותר מאז 2018 ו־2020, בהתאמה.

הירידה במחירי הנפט מחלחלת גם לצרכן 

בארה״ב ירדו מחירי הבנזין אל מתחת ל־3 דולרים לגלון, הרמה הנמוכה ביותר מזה ארבע שנים, לפי נתוני ארגון הנהגים AAA. מדובר בהתפתחות שמקלה על האינפלציה, אך גם משקפת חולשה בביקוש. אחת הסיבות המרכזיות ללחץ על המחירים היא מדיניות ההפקה של מדינות OPEC+. לאחר שנים של קיצוצי תפוקה, המדינות החברות החלו להגדיל את הייצור בקצב מהיר יחסית, מה שמגדיל את ההיצע בשוק העולמי בתקופה שבה הביקוש אינו מציג האצה משמעותית.

במקביל, המשקיעים מתמחרים ירידה אפשרית בסיכון הגיאופוליטי. נשיא ארה״ב דונלד טראמפ מפעיל לחץ על אוקראינה להגיע להסכם עם רוסיה, והאפשרות לסיום הלחימה משנה את הערכות הסיכון לגבי אספקת נפט מאזור מזרח אירופה.

דוראד
צילום: צילום מסך אתר החברה

אדלטק נסוגה מהתביעה נגד דוראד הדרך להרחבת התחנה נפתחה

שינוי תקנון החברה ניטרל את עילת התביעה; השותפים האחרים יוכלו לקדם את פרויקט דוראד 2



אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה דוראד

המאבק המשפטי סביב הרחבת תחנת הכוח דוראד באשקלון הגיע לנקודת הכרעה - אדלקום, זרוע האנרגיה של קבוצת אדלטק, הודיעה לבית המשפט על מחיקת התביעה שהגישה נגד דוראד והשותפות בה, לאחר שהתברר כי שינוי תקנון החברה ניטרל בפועל את עיקר הסעדים שביקשה. מבחינת השותפים האחרים קבוצת אלומיי-לוזון וקצא"א, מדובר בהסרת החסם המרכזי שעמד בדרכו של פרויקט "דוראד 2", הרחבה בהיקף של מאות מגה-ואטים לתחנת הכוח הפרטית הראשונה בישראל והשבחת ערך משמעותית בהמשך. 

הסכסוך בין השותפים בדוראד נמשך שנים, אך בשנה האחרונה עלה מדרגה. בלב המחלוקת עמדה פרשנות תקנון החברה והסכם בעלי המניות: האם הרחבת התחנה מחייבת אישור פה אחד של האסיפה הכללית, כפי שטענה אדלטק, או שמספיק רוב בדירקטוריון. אדלטק ניסתה לבלום את קידום הפרויקט באמצעות בתי המשפט, אך במהלך השנה שינו בעלי השליטה את תקנון דוראד, כך שהחלטות מהותיות, ובהן הרחבת תחנת הכוח, אינן מחייבות עוד הסכמה מלאה. מהלך זה הפך את התביעה לצעד הגנתי חסר תוחלת, והוביל לנסיגה של אדלטק מההליך.

מבחינה עסקית, זהו הפסד ברור לאדלטק. החברה מחזיקה ב-18.75% ממניות דוראד, אך מתנגדת להרחבה לא משיקולים הנדסיים או סביבתיים, אלא מסיבות אסטרטגיות. הרגולציה בישראל מגבילה יזמים לנתח של עד כ-20% מכושר ייצור החשמל במשק, והרחבת דוראד "מבזבזת" לאדלטק חלק ניכר מהמכסה הזו,  מבלי להעניק לה שליטה או תשואה עודפת. מבחינתה, השקעה בתחנה שבה היא שותפת מיעוט פוגעת ביכולת שלה לקדם תחנות כוח אחרות, שבהן הייתה יכולה ליהנות מחלק גדול יותר מהערך הכלכלי.ולכן, לא מן הנמנע שנפתחה הדרך לעסקת מכירה. 

אלומיי ולוזון - השבחה עתידית בעקבות דוראד 2

לעומת זאת, עבור אלומיי-לוזון וקצא"א, התמונה הפוכה. השתלטותן על המניות שהוחזקו בעבר בידי זורלו הטורקית יצרה רוב שמאפשר להן להניע את הפרויקט קדימה. מבחינתן, דוראד 2 הוא נכס אסטרטגי: הרחבת תחנה קיימת, עם תשתיות פעילות, חיבור לרשת ולקוחות קיימים, נחשבת מהלך מהיר וזול יותר ביחס להקמת תחנת כוח חדשה מאפס.

רשות החשמל מגבילה את מספר תחנות הכוח החדשות שיכולות להתחבר לרשת עד סוף העשור. המשמעות היא משחק סכום אפס: כל פרויקט שמתקדם ותופס "מקום" ברשת, חוסם פרויקטים אחרים. אם דוראד 2 תגיע לסגירה פיננסית ותבטיח את מקומה, היא תצמצם באופן ניכר את מרחב הפעולה של יזמים מתחרים ותשפיע על מפת הייצור של החשמל בישראל לשנים קדימה.