אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: יעל צור

המט"ח של בנק ישראל זינק בעוד 4.3 מיליארד ד' לשיא של 213 מיליארד

גילעד אלטשולר סבור כי הבנק המרכזי כלל לא מנסה לעצור את הנפילה של הדולר אלא להרגיל את השוק לשער החדש; למרות שבנק ישראל כבר סיים בחודש אוקטובר את מכסת 30 מיליארד הדולרים - הוא ממשיך לרכוש, והרבה
נתנאל אריאל | (2)

יתרות מטבע החוץ של בנק ישראל הסתכמו בסוף חודש דצמבר בכ-213 מיליארד דולר, לעומת 208.77 מיליארד דולר בסוף חודש נובמבר. מדובר בסכום השקול ל-46.6% מהתוצר המקומי הגולמי (התמ"ג).

במהלך דצמבר יתרות המט"ח של הבנק המרכזי גדלו ב-4.259 מיליארד דולר, כאשר הבנק רכש 729 מיליון דולר, העברות המגזר הפרטי הסתכמו ב-2.2 מיליארד דולר, ושערוך יתרות מטבע החוץ עמדו על 1.16 מיליארד דולר.

הזינוק ביתרות המט"ח ממשיך לאחר שבחודש נובמבר הבנק רכש 4 מיליארד דולר נוספים. בחודש אוקטובר חצה הבנק את 30 מיליארד הדולרים עליהם הכריז בתחילת השנה כדי לנסות לתמוך בדולר אל מול המטבע המקומי והניסיון לעצור את ייסוף השקל.

בבנק ישראל אמרו זה מכבר כי ככל שיצטרכו יוסיפו לרכוש מט"ח גם מעבר למכסה שצוינה. ואולם, בשונה מגישת השקיפות מתחילת השנה, הפעם בבנק מעדיפים שלא לספר על התערבויות שלהם במסחר במטבע חוץ. עם זאת, במקרים בחודש האחרון בהם התקרב השקל לקידומת 2 הסברות הן כי בנק ישראל פעל לחלצו משם ולהחלישו מול הדולר.

בינתיים, היום הדולר מתחזק לעומת השקל, בעקבות פרסום פרוטוקול הפד' אמש, שהפיל את וול סטריט. הדולר עולה היום ב-0.5% ונסחר תמורת 3.1084 שקלים בשעה זו (לאחר שמוקדם יותר כבר הגיע ליותר מ-3.12 שקלים לדולר).

 

דולר שקל רציף

דולר ארה"ב > לשער הדולר היציג לחצו כאן

אירו רציף

גם בחודש נובמבר הרכישות גדלו בצורה משמעותית לעומת חודש אוקטובר, מה שמצביע לכאורה על המשך הנחישות של בנק ישראל לנסות למנוע את המשך היחלשות הדולר.

לקריאה נוספת:

>>> הקשר בין העליות בבורסה לירידה בשער הדולר; ומה הסיבות הנוספות לחולשה בדולר?

רונן מנחם, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות הסביר כי "בנק ישראל עושה נכון כשהוא פועל היכן שהוא מזהה תיסוף יתר של השקל. במבט קדימה, אני צופה כי בנק ישראל ימשיך להתערב בשוק המט"ח, גם בהיקפים גדולים ובמועדים אקראיים".

קיראו עוד ב"מט"ח"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    כמה בנק ישראל מופסד? (ל"ת)
    יקי 06/01/2022 15:11
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הונאה! הונאה מטורפת! הונאת מטבע כדי להשאיר אותנו עניים. (ל"ת)
    י 06/01/2022 14:27
    הגב לתגובה זו
דולרים כסף מזומן
צילום: Pixabay

שער הדולר בשפל - האם הוא יכול לרדת מתחת ל-3 שקלים ואיך זה קשור לריבית?

שער הדולר-שקל ירד לאחרונה מתחת ל-3.17 שקלים, רף שלא נראה מאז 2021. התחזקות המטבע המקומי, שתורמת להפחתת הלחצים האינפלציוניים במשק, מעוררת הערכות שהשקל עשוי להמשיך להתחזק, אולי אפילו לכיוון שלושה שקלים לדולר. עם זאת, הוועדה המוניטרית בבנק ישראל צפויה להשאיר את הריבית במפגש הקרוב ללא שינוי.

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

שער הדולר-שקל  דולר שקל רציף ירד אתמול ל-3.17 שקלים, רמה שלא נראתה מאז 2021, ואז עלה מעט בחזרה. הדולר חלש בעולם במחצית השנייה של השנה וזה מכוון - ארה"ב רוצה דולר חלש, זה מחזק את הייצוא שלה. אבל לא זו הסיבה העיקרית לנפילה משער של 3.647 שקלים בתחילת השנה לשער הנוכחי - איבוד ערך של כ-13%. מה שקורה בעולם מתורגם לאחוזים בודדים ביחס בין השקל-דולר. הצניחה מגיעה מסיבות מקומיות.

בראש וראשונה, החוזקה של הכלכלה המקומית, וההצלחה הגדולה במלחמה מול איראן. פרמיית הסיכון ירדה דרמטית וזה התבטא בשווקים בארץ ובשער הדולר. כמו כן, הבסיס של תנועות ההון תוך בשחיקת הדולר ביחס לשקל - יש יותר מכירות דולרים כי יש יותר ייצוא ויותר השקעות שזורמות לכאן גם בשל הפרשי הריביות - משקיעים סולידים מסיטים דולרים לישראל ומשיעים באפיק סולידי בתשואה גבוהה יותר ממקומות אחרים, אם כי כיוון הריבית כאן גם בירידה     

התחזקות המטבע המקומי מפחיתה לחצים אינפלציוניים, עם ירידה במחירי יבוא, ומעלה אפשרות להמשך עלייה בשער השקל, כשכלכלנים מסמנים את שער ה-3 שקלים לדולר. עם זאת, הוועדה המוניטרית בבנק ישראל הורידה את הריבית ל-4.25% בנובמבר 2025, הפעם הראשונה מזה כמעט שנתיים, אך צפויה לשמור על זהירות במפגש ינואר 2026, עם תחזיות להורדות נוספות עד 3.5% במהלך השנה. ככל שבנק ישראל יחזיק את הריבית גבוהה ממקומות אחירם בעולם, תהיה מוטיבציה למשקיעים זרים להזרים דולרים לכאן וזה יתמוך בשחיקת הדולר. כשזה ישתנה, הזרימות בהדרגה יאטו והכיוון יתהפך. בכל מקרה, הזרמות אלו, חשובות ככל שיהיו, הם גם לא המרכיב העיקרי של השינוי בשער הדולר בחודשים ובשנה האחרונה.  

הגורמים להתחזקות השקל כוללים כאמור בעיקר שיפור ביטחוני, כמו הפסקת אש בעזה והפחתת מתיחות עם איראן, שמפחיתים סיכונים גיאופוליטיים ומעודדים השקעות זרות; המשך אקזיטים בהייטק שמכניסים לכאן כסף גדול במקביל למימוש דולרים, המשך גידול בייצוא שמומר מדולרים לשקלים. 

מעבר לכך, גורם משמעותי בהשפעה על שער הדולר הוא התנהגות המוסדיים בשוק המט"ח. כאשר תיק ההשקעות של המוסדיים בחו"ל עולה במקביל לעליות בוול סטריט הם מצמצמים את החשיפה דרך פעולות ששקולות למכירת דולרים. ההשפעות האלו יומיות וחדות ולכן יש להם אפקט גדול. כלומר, בבסיס, השקעות המוסדיים מצריכות קניית דולרים כי השוק המקומי קטן על הכספים שלנו והמוסדיים קונים מדי חודש מניות בוול סטריט, אבל זו "זרימה טבעית", ביקושים טבעיים. כאשר יש יום של עליות משמעותיות או ירידות משמעותיות, המוסדיים בהתאמה  מתקנים בשוקי הנגזרים-אופציות ובאופן ישיר את החשיפה וזה נעשה בצורה מהירה וחדה שמשפיעה על השערים. 

דולרים כסף מזומן
צילום: Pixabay

שער הדולר בשפל - האם הוא יכול לרדת מתחת ל-3 שקלים ואיך זה קשור לריבית?

שער הדולר-שקל ירד לאחרונה מתחת ל-3.17 שקלים, רף שלא נראה מאז 2021. התחזקות המטבע המקומי, שתורמת להפחתת הלחצים האינפלציוניים במשק, מעוררת הערכות שהשקל עשוי להמשיך להתחזק, אולי אפילו לכיוון שלושה שקלים לדולר. עם זאת, הוועדה המוניטרית בבנק ישראל צפויה להשאיר את הריבית במפגש הקרוב ללא שינוי.

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

שער הדולר-שקל  דולר שקל רציף ירד אתמול ל-3.17 שקלים, רמה שלא נראתה מאז 2021, ואז עלה מעט בחזרה. הדולר חלש בעולם במחצית השנייה של השנה וזה מכוון - ארה"ב רוצה דולר חלש, זה מחזק את הייצוא שלה. אבל לא זו הסיבה העיקרית לנפילה משער של 3.647 שקלים בתחילת השנה לשער הנוכחי - איבוד ערך של כ-13%. מה שקורה בעולם מתורגם לאחוזים בודדים ביחס בין השקל-דולר. הצניחה מגיעה מסיבות מקומיות.

בראש וראשונה, החוזקה של הכלכלה המקומית, וההצלחה הגדולה במלחמה מול איראן. פרמיית הסיכון ירדה דרמטית וזה התבטא בשווקים בארץ ובשער הדולר. כמו כן, הבסיס של תנועות ההון תוך בשחיקת הדולר ביחס לשקל - יש יותר מכירות דולרים כי יש יותר ייצוא ויותר השקעות שזורמות לכאן גם בשל הפרשי הריביות - משקיעים סולידים מסיטים דולרים לישראל ומשיעים באפיק סולידי בתשואה גבוהה יותר ממקומות אחרים, אם כי כיוון הריבית כאן גם בירידה     

התחזקות המטבע המקומי מפחיתה לחצים אינפלציוניים, עם ירידה במחירי יבוא, ומעלה אפשרות להמשך עלייה בשער השקל, כשכלכלנים מסמנים את שער ה-3 שקלים לדולר. עם זאת, הוועדה המוניטרית בבנק ישראל הורידה את הריבית ל-4.25% בנובמבר 2025, הפעם הראשונה מזה כמעט שנתיים, אך צפויה לשמור על זהירות במפגש ינואר 2026, עם תחזיות להורדות נוספות עד 3.5% במהלך השנה. ככל שבנק ישראל יחזיק את הריבית גבוהה ממקומות אחירם בעולם, תהיה מוטיבציה למשקיעים זרים להזרים דולרים לכאן וזה יתמוך בשחיקת הדולר. כשזה ישתנה, הזרימות בהדרגה יאטו והכיוון יתהפך. בכל מקרה, הזרמות אלו, חשובות ככל שיהיו, הם גם לא המרכיב העיקרי של השינוי בשער הדולר בחודשים ובשנה האחרונה.  

הגורמים להתחזקות השקל כוללים כאמור בעיקר שיפור ביטחוני, כמו הפסקת אש בעזה והפחתת מתיחות עם איראן, שמפחיתים סיכונים גיאופוליטיים ומעודדים השקעות זרות; המשך אקזיטים בהייטק שמכניסים לכאן כסף גדול במקביל למימוש דולרים, המשך גידול בייצוא שמומר מדולרים לשקלים. 

מעבר לכך, גורם משמעותי בהשפעה על שער הדולר הוא התנהגות המוסדיים בשוק המט"ח. כאשר תיק ההשקעות של המוסדיים בחו"ל עולה במקביל לעליות בוול סטריט הם מצמצמים את החשיפה דרך פעולות ששקולות למכירת דולרים. ההשפעות האלו יומיות וחדות ולכן יש להם אפקט גדול. כלומר, בבסיס, השקעות המוסדיים מצריכות קניית דולרים כי השוק המקומי קטן על הכספים שלנו והמוסדיים קונים מדי חודש מניות בוול סטריט, אבל זו "זרימה טבעית", ביקושים טבעיים. כאשר יש יום של עליות משמעותיות או ירידות משמעותיות, המוסדיים בהתאמה  מתקנים בשוקי הנגזרים-אופציות ובאופן ישיר את החשיפה וזה נעשה בצורה מהירה וחדה שמשפיעה על השערים.