שוק פירות ירקות סופר קניות מחיר קמעונאות
צילום: Pixabay

מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר 2019 עלה ב-0.4%

עליות מחירים נרשמו במיוחד בביגוד, נעליים , ירקות ופירות; בחודשים אוגוסט – ספטמבר 2019 מחירי הדירות עלו במעט - במיוחד בצפון הארץ, אולם מחירי הדירות החדשות ירדו ב-5.4% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד
ערן סוקול | (4)

מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אוקטובר 2019 בשיעור של 0.4%, כך על פי נתונים שמפרסמת היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. עליות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפי הלבשה והנעלה 6.9%, ירקות ופירות 2.0% ומזון 0.7%. מנגד, נרשמה ירידת מחירים במיוחד בסעיף תרבות ובידור בשיעור של 1.2%.

מתחילת השנה עלה מדד המחירים לצרכן באחוז אחד, ובשנים עשר החודשים האחרונים עלה ב-0.4%.

מחירי הדירות עלו ב-0.2%

במקביל פורסמו נתוני שוק הדירות (אינו חלק ממדד המחירים לצרכן). מהשוואת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים אוגוסט – ספטמבר 2019 לעומת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים יולי – אוגוסט 2019, נמצא כי מחירי הדירות עלו ב-0.2% ובכך השלימו עלייה של 1.9% לעומת התקופה המקבילה אשתקד (אוגוסט 2018 – ספטמבר 2018).

 

בפילוח שינויי מחירי הדירות לפי מחוזות בחודשים אוגוסט – ספטמבר 2019 לעומת החודשים יולי – אוגוסט 2019, נמצאו עליות מחירים במחוזות ירושלים והמרכז 1.2% כל אחד; לעומתם ירידות מחירים נרשמו במחוזות: תל אביב - 0.8%, חיפה - 0.5%, דרום - 0.3% וצפון - 0.2%.

מחירי הדירות בצפון הובילו את העליה - 3.5%

בפילוח שינויי מחירי הדירות לפי מחוזות לעומת התקופה המקבילה אשתקד, אוגוסט – ספטמבר 2019 לעומת אוגוסט – ספטמבר 2018, נמצא כי עליות מחירים בולטות נרשמו בעיקר במחוזות: צפון 3.5%, תל אביב 1.9% וחיפה אחוז אחד.

 

מחירי הדירות החדשות ירדו ב-5.4% לעומת אשתקד

במדד מחירי הדירות החדשות נמצא כי מחיריהן ירדו בחודשים אוגוסט – ספטמבר 2019 לעומת יולי – אוגוסט 2019 ב-2.4%. אחוז העסקאות שבוצעו בתמיכה ממשלתית והשתתפו בחישוב מהווה 49.7% בהשוואה ל-42.7% בתקופה הקודמת (יולי – אוגוסט 2019).

מהשוואות העסקאות שבוצעו בתקופה הנוכחית לעומת התקופה המקבילה אשתקד, אוגוסט – ספטמבר 2019 לעומת אוגוסט – ספטמבר 2018, נמצא כי מחירי הדירות החדשות ירדו ב-5.4%.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    חודש מהיום דולר 3.65 (ל"ת)
    כלכלן 15/11/2019 18:30
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    השקר הגדול 15/11/2019 16:49
    הגב לתגובה זו
    כמה זמן אפשר יהיה לשקר על האין אינפלציה. איפה שלא מסתכלים היא המחירים רק עולים. המקום היחיד שבה היא עומדת היא בלשכה המרכזית. מושחתים נמאסתם
  • 1.
    בושה 15/11/2019 15:54
    הגב לתגובה זו
    השקל החזק מול הדולר הורס את הכלכלה
  • יעקב מארצות הברית 15/11/2019 21:50
    הגב לתגובה זו
    השכר נטו בישראל נמוך בחצי מאשר בארצות הברית. כוח קניה שלנו חלש מאוד. אמריקה ברחה לנו....
כסףכסף

האינפלציה תישאר, כך תקחו אותה בחשבון בתכנון הכלכלי

הטבות מס, שיעור חיסכון ופיזור: האינפלציה כאן כדי להישאר, וצריך לקחת אותה בחשבון בהשקעות ההון המשפחתי

זיו וולף |
נושאים בכתבה תכנון פיננסי

לאחר עשור בו האינפלציה היתה זיכרון רחוק, חמש השנים  הרי שהיום ברור שהיא כאן כדי להישאר. אחרי מגפת הקורונה, ההתאוששות הכלכלית המהירה, שיבושי שרשראות האספקה והמלחמות שפרצו באירופה ובמזרח התיכון – העולם נכנס לעידן חדש: כזה שבו מחירים עולים באופן עקבי, ועלויות הייצור גבוהות. לאלו התווספו גם המכסים בעקבות מלחמת הסחר, והשכר לא מדביק את הקצב.

בישראל, מדד המחירים לצרכן אמנם נראה מתון ביחס לעולם, קצב שנתי של 2.5%, המדדים בפועל מצביעים על מגמה של עליות מתמשכות בשכר הדירה ובמזון.

העשור הנוכחי נפתח שינוי גדול מאוד במדיניות המוניטרית: לאחר שנים של ריביות אפסיות, הבנקים המרכזיים העלו את הריבית בקצב חד, כדי לבלום את האינפלציה אך למרות העלאות הריבית, המחירים המשיכו לעלות. במילים אחרות: גם אם המדדים מתמתנים זמנית, הכוחות שמניעים את האינפלציה לא נעלמו. 

המשמעות למשקיע: החיסכון נשחק, ההשקעות חייבות לעבוד

בעידן של אינפלציה מתמשכת, הכסף בבנק מאבד מערכו מדי שנה. אם הריבית על פיקדון עומדת על 3%, והאינפלציה היא 4%, הרי שהתשואה הריאלית היא שלילית. כלומר, החיסכון נשחק. זו הסיבה שמשקיעים בכל העולם מחפשים אלטרנטיבות: נכסים ריאליים, שוק המניות, קרנות צמודות מדד, ופתרונות אלטרנטיביים כמו תשתיות ונדל"ן.

האסטרטגיה הפיננסית בעידן כזה דורשת איזון חדש בין השקעה בנכסים ששומרים על ערכם, כמו השקעה בנדל"ן, סחורות וזהב, לבין נכסי סיכון.  

כסףכסף

האינפלציה תישאר, כך תקחו אותה בחשבון בתכנון הכלכלי

הטבות מס, שיעור חיסכון ופיזור: האינפלציה כאן כדי להישאר, וצריך לקחת אותה בחשבון בהשקעות ההון המשפחתי

זיו וולף |
נושאים בכתבה תכנון פיננסי

לאחר עשור בו האינפלציה היתה זיכרון רחוק, חמש השנים  הרי שהיום ברור שהיא כאן כדי להישאר. אחרי מגפת הקורונה, ההתאוששות הכלכלית המהירה, שיבושי שרשראות האספקה והמלחמות שפרצו באירופה ובמזרח התיכון – העולם נכנס לעידן חדש: כזה שבו מחירים עולים באופן עקבי, ועלויות הייצור גבוהות. לאלו התווספו גם המכסים בעקבות מלחמת הסחר, והשכר לא מדביק את הקצב.

בישראל, מדד המחירים לצרכן אמנם נראה מתון ביחס לעולם, קצב שנתי של 2.5%, המדדים בפועל מצביעים על מגמה של עליות מתמשכות בשכר הדירה ובמזון.

העשור הנוכחי נפתח שינוי גדול מאוד במדיניות המוניטרית: לאחר שנים של ריביות אפסיות, הבנקים המרכזיים העלו את הריבית בקצב חד, כדי לבלום את האינפלציה אך למרות העלאות הריבית, המחירים המשיכו לעלות. במילים אחרות: גם אם המדדים מתמתנים זמנית, הכוחות שמניעים את האינפלציה לא נעלמו. 

המשמעות למשקיע: החיסכון נשחק, ההשקעות חייבות לעבוד

בעידן של אינפלציה מתמשכת, הכסף בבנק מאבד מערכו מדי שנה. אם הריבית על פיקדון עומדת על 3%, והאינפלציה היא 4%, הרי שהתשואה הריאלית היא שלילית. כלומר, החיסכון נשחק. זו הסיבה שמשקיעים בכל העולם מחפשים אלטרנטיבות: נכסים ריאליים, שוק המניות, קרנות צמודות מדד, ופתרונות אלטרנטיביים כמו תשתיות ונדל"ן.

האסטרטגיה הפיננסית בעידן כזה דורשת איזון חדש בין השקעה בנכסים ששומרים על ערכם, כמו השקעה בנדל"ן, סחורות וזהב, לבין נכסי סיכון.