"להקים מערכת סולארית שמתפקדת, זו שמחה"
עופר אזולאי, מייסד ובעלים של חברת טריפלאס אנרגיות מתחדשות המתמחה בפתרונות אנרגיה ירוקה ואגירה למסחר קטן בינוני ולפרטיים. בן 46, נשוי פלוס חמישה ילדים, מתורר במגדל העמק. על ההתחזקות, הסיפוק בהקמת מערכת אנרגיה סולארית, ועל בדידותו של המנכ"ל
רקע: "נולדתי וגדלתי במגדל העמק. אמא ממוצא רומני, מנתיבות, ואבא מרוקאי ממגדל העמק, עסק במכירת מחשבים והיה הראשון שמכר מחשבים במגדל העמק. כבר בגיל 12 התחלתי לעבוד איתו, הייתי מרכיב את המחשבים בבית הלקוח ומלמד אותם להשתמש במערכת (דוס). נחשבתי לילד הכי חכם במגדל העמק רק כי ידעתי להתקין מחשבים. בתיכון הייתי מהפריקים של השכבה, ובין היחידים ששמעו רוק כבד. בצבא שירתי בחיל האוויר ביחידה בתחום התקשורת, ומיד אחרי השחרור טסתי לארה"ב, לאחר מכן להודו ונפאל. אחרי חצי שנה שם, חזרתי לארץ, התנדבתי בקיבוץ נאות סמדר ובחוות בודדים, והתקרבתי לתורה. בגיל 26, תוך כדי ההתחזקות, הכרתי את אשתי, ואז גם נכנסתי לתחום האנרגיה הסולארית. "
המהלך המקצועי המשמעותי בחייך: "הכניסה לתחום האנרגיה הסולארית, ששילב עבורי מספר עולמות: הטכני, העסקי, הפיננסי. בתקופת ההתחזקות שלי ראיתי הארה בכל מה שקשור לאנרגיה מתחדשת. באחד המקומות שבהם התנדבתי, החווה של מרון, בדרום הר חברון, היתה חווה אקולוגית, ולמדתי שם מהי חקלאות בת קיימא (פארמקלצ'ר). שם לראשונה ראיתי פנאלים סולארים שמייצרים חשמל לשימושים אישיים. זה היה משהו מאוד נישתי לאנשים 'ירוקים' שרוצים לגור במקומות מבודדים, וזה הדליק אותי. כשראיתי שמחפשים מישהו במכירות בתחום הסולארי, זה שילב לי את שני העולמות שאני מכיר (גם לעשות טוב וגם אנרגיה ירוקה). עד היום זה נראה לי מדהים. המהלך הזה הכניס לי גם יציבות בתוך המשפחה, וגם בנה אותי באופן אישי, והרחיב לי את האופקים. "
מהלך שאתה מצטער עליו: "בתור איש מאמין, יש פחות דברים שאני מצטער עליהם. אולי רק שלא התחתנתי מוקדם יותר."
דמות שהשפיעה עליך, ולמה: "בחברה הראשונה שבה עבדתי בתחום האנרגיה הסולארית, מקורות אנרגיה, המנכ"ל מאיר מימון ז"ל (שנפטר בנסיבות טראגיות) לקח אותי תחת חסותו ולימד אותי כל מה שצריך לדעת על התחום. לפני שהכרתי אותו הייתי הרבה פחות ממוקד ממה שאני היום. הוא לקח את כל התכונות הפראיות שלי וביית אותן, ונתן לי מטרות, כדי שלא ארוץ סתם ללא מטרה בג'ונגל. הוא היה איש מאוד דומיננטי, והדומיננטיות שלו היא שעזרה לי להתמקד".
מוטו בעבודה ובחיים האישיים: "לשמוח ולשמח. לעשות טוב, לחפש טוב, לראות טוב. יש הרבה מהמורות בדרך עד לתוצאה של מערכת סולארית עובדת ומתפקדת. אבל בסוף כשרואים את השפע שנוצר, זה משמח גם את הלקוחות וגם אותי".
שעות הפנאי: "אוהב לטייל בעיקר במקורות מים (חוף הים, כנרת, מעיינות) ובקברי צדיקים (נסיעות רוחניות), להיות עם המשפחה, ללמוד חסידות ולצפות בספורט
.
אתה בעתיד: "אני מתכנן להקים פורום מקומי, לצורך הקמת מיזמים בתחום האנרגיה הסולארית, שישווקו ברשות המקומית. "
.
הייתי רוצה להיפגש עם: "רבי נחמן. הייתי שואל אותו איך לא בא משיח בדור שלו. "
התכונות שהביאו אותך למקום שלך היום: "נחישות ורצון שמתחדש כל הזמן. בתחום האנרגיה הירוקה זה מאוד מייגע – כשהתחום היה בירידה הלכתי ומכרתי כיסאות וחשמל חכם, בתים ירוקים. כל הזמן ניסיתי לייצר עוד הכנסה, העיקר לא לעזוב את התחום. להצמיח אנשים כמנהל וכבעל עסק, יש בזה פן מנהיגותי."
התכונות החשובות כדי להצליח: "התמדה, מעוף, חריצות, והכי חשוב זה ללמוד מכל אדם. אני כל כך למדתי מכל אחד. המגע עם אנשים, לדעת להתחבר לכל אדם, להבין את הצרכים שלו, להיות שירותי. וכמובן גם יכולת הסתגלות והתאמות – מי שמנהל חברה צריך לראות את התמונה המלאה, להבין מה קורה בשוק בענף ולבצע התאמות בלי רגש."
התכונות שמזיקות לך: "טמפרמנט גבוה, פזיזות, עובד עם הרבה רגש, לוקח ללב."
אוהב ולא אוהב במקום הנוכחי: "תפקיד המנכ"ל הוא תפקיד מאתגר. מצד אחד אתה חייב להיות בפיתוח עסקי, לחפש שת"פים, לא לעמוד במקום, לצמוח; מצד שני, זה מקום מאוד בודד, מאוד מנוכר. כל החלטה משפיעה על הרבה אנשים, ואם אתה לא יודע לשחרר, העומס הוא גדול. אמנם, הפוזיציה מאפשרת לך להביא את תפישת העולם שלך לתפקיד, אך החיסרון הוא שאין עם מי להתייעץ".
מזל או שכל: "אמונה."
כבוד, כוח, או כסף: "שלושתם. שלושת הדברים האלו נותנים לך את היכולת להשפיע ולכן שלושתם חשובים באותה מידה. לכל אחד מהם יש צד הרסני מאוד וצד בונה מאוד. כל אחד מהם חשוב אבל צריך לדעת כיצד להפעיל אותו כדי שלא יהפוך להרסני. "
בעוד 3 שנים: "נייצר חשמל ירוק בצורה בלתי תלויה ברגולטור".
סטף ורטהיימר - "הכל בעשר אצבעות"
לא סיים בית ספר, פוטר מרפאל, חלם בגדול והיה איש עבודה חרוץ - "חייתי חיים של כמה אנשים"; "אני רוצה שיזכרו אותי כמי שבנה, לא כמי שצבר"; "הכסף הוא לא המטרה, אלא התוצאה"
סטף ורטהיימר, מגדולי התעשיינים של ישראל, הלך לעולמו בגיל 98, והשאיר אחריו מורשת כלכלית, תעשייתית וחברתית שאין לה אח ורע. הוא היה יזם בנשמתו, קידם את התעשייה הישראלית בכל כוחו, והאמין בכלכלה יצרנית שתביא לפריחה של המדינה כולה. מפעליו הפכו להצלחות עולמיות, וההשפעה שלו על החברה הישראלית תורגש עוד שנים רבות.
ההתחלה: מסלול לא שגרתי אל עולם התעשייה
סטף ורטהיימר נולד בגרמניה בשנת 1926 ועלה לישראל עם משפחתו בגיל 11. עוד כנער, הוא נמשך לעולם הטכנולוגיה וההנדסה. הוא נשר מבית הספר בגיל 16, אך במקום להתרכז בלימודים אקדמיים, בחר ללמוד דרך העשייה. בזמן מלחמת העולם השנייה הצטרף לחיל האוויר הבריטי ושירת כטכנאי ציוד אופטי. בהמשך, הצטרף לפלמ"ח ושירת במחלקה הגרמנית, שם סייע בפיתוח כלי נשק ששימשו את ההגנה.
מהמוסך הפרטי לסטנדרט עולמי: הקמת "ישקר"
הקריירה התעשייתית שלו החלה בשנת 1952, כשהקים בביתו שבנהריה בית מלאכה קטן לייצור כלי חיתוך מדויקים. זה היה הצעד הראשון בדרך להפיכתו לאחד התעשיינים המובילים בעולם. המפעל, שקיבל את השם "ישקר", הפך עם השנים למובילה עולמית בתחום כלי החיתוך למתכת.
בתחילת הדרך, ורטהיימר היה אחראי על כל שלבי הייצור והשיווק בעצמו. הוא פיתח טכנולוגיות חדשות, הרחיב את קו המוצרים, וכבר בשנות ה-80 הפך את "ישקר" לאחת מהחברות המובילות בתחום בעולם. ההצלחה לא נבעה רק מהטכנולוגיה, אלא גם מהתרבות הארגונית שטיפח – מתן עצמאות לעובדים, חדשנות בלתי פוסקת, וגישה בינלאומית שהפכה את החברה למצליחה גם מחוץ לישראל.
מכירת "ישקר" לוורן באפט – האקזיט הישראלי הגדול ביותר
ב-2006 נמכרו 80% ממניות "ישקר" לתאגיד ההשקעות של וורן באפט, "ברקשייר האת'וויי", בעסקה בשווי 4 מיליארד דולר – האקזיט הגדול ביותר בתולדות ישראל באותה תקופה. באפט לא הסתיר את התפעלותו מהחברה ומהניהול שלה, וב-2013 השלים את רכישת יתרת המניות תמורת 2 מיליארד דולר נוספים.