דו"ח המבקר: "מתווה הגז גובש תחת אילוצים ומעמדה של חולשה מול הגורמים הפרטיים - יש לבחון פיקוח מחירים"
משרד מבקר המדינה בראשו עומד השופט בדימוס יוסף שפירא הותיר היום לפרסום את הדו"ח שלו לעניין מתווה הגז, דו"ח שמכיל 65 עמודים. 9 נקודות מרכזיות מעלה המבקר בדו"ח, ושורה תחתונה ברורה - "כל עוד קיים מונופול, יש צורך בפיקוח על המחירים".
בראשית הדו"ח מותח המבקר ביקורת חריפה על גופי הממשלה בכלל ועל משרד האנרגיה בפרט: "ממצאי דו"ח זה מלמדים שהתנהלות הממשלה על זרועותיה בתחום הגז הטבעי הייתה לקויה ובלתי מגובשת. הממצאים מצביעים על היעדר מדיניות ממשלתית כוללת ושלמה, חוסר עשייה אפקטיבית, פעולה בקצב אטי ואסדרה חלקית שאין בה כדי לספק את צורכי משק הגז הטבעי".
עוד נכתב בראשית הדו"ח, כי "משק הגז הטבעי עומד בפני אתגרים גדולים, וקיימים בו מאסדרים (עושי סדר) רבים. נוכח מגוון הסוגיות העומדות על הפרק, מורכבותן, הסכומים הגדולים שבהם מדובר והשפעתן של סוגיות אלה זו על זו, שום מאסדר אינו יכול להתמודד עם אתגרים אלה בכוחות עצמו, ושיתוף הפעולה בין המאסדרים הוא הכרחי. ואולם ממצאי הדוח מלמדים שאין די תיאום ושיתוף פעולה בין המאסדרים, ובתחומים רבים יצרו חוסר האסדרה והיעדר התיאום חיכוכים בין המאסדרים עצמם ובינם למחזיקי זכויות הגז. כל אלה גרמו לעיכובים בפיתוח משק הגז שעלולים למנוע מהמדינה לממש את מלוא הפוטנציאל הטמון במשאב זה. על הממשלה ליצור מנגנון קבוע ומתמשך של תיאום ותכלול בעל אחריות וסמכות שיביא את כל המשרדים והמאסדרים לפעולה מתואמת ומשותפת".
עוד נכתב: "התקופה הארוכה שחלפה עד שהחלה העבודה הבין-משרדית אופיינה במדיניות ממשלתית חסרה, באסדרה חלקית וחסרה ובחוסר תיאום בין מאסדרים, בהיעדר פתרון אחסון לגז, בהיעדר החלטה של ועדת המחירים בנוגע לרמת הפיקוח על מחירי הגז הטבעי ובעיכוב בקבלת החלטת הממונה על ההגבלים. בשל כל אלה גיבשו מקבלי ההחלטות את מתווה הגז תחת אילוצים ובעמדת חולשה מול הגורמים הפרטיים".
- בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
- רוצים לדעת כמה האינפלציה האמיתית במדינה? תסתכלו על הנתון הזה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
והנה הנקודות המרכזית בדו"ח:
1. ראוי שמשרד האנרגיה יפעל כדי להשלים את האסדרה במשק הגז הטבעי כך שיובטח משק מתקדם, שקוף ויציב.
2. על משרד האנרגיה להמשיך ולפעול גם לפיתוח של שדות קטנים ובינוניים, להפקת גז מהם ולחיבורם למערכת ההולכה כדי להוביל מהם את הגז למשתמשי קצה, ולהגדיל את היתירות האנרגטית ואת התחרות.
3. על משרד האנרגיה להכין תכנית פעולה ובה פירוט הפעולות הנדרשות בטרם יאפשר מתן רישיונות לחיפושים חדשים בים, ובכלל זה סיום חקיקתן של תקנות עדכניות שיעודדו כניסת מפעילים חדשים בעלי ניסיון מוכח למשק הגז הטבעי. ראוי כי תיעשה בדיקה מקיפה הנוגעת למבנה הבעלויות וההחזקה של הרישיונות לחיפושי נפט הקיימים ולאופן הענקת רישיונות בעתיד, כדי שבבוא העת שוב לא תימצא המדינה במצבה כיום, שבו מספר קטן של חברות מחזיק בכל שדות הגז הטבעי.
4. על משרד האנרגיה לגבש נוהל לכתיבת שטר חזקה ולעגן בו את העברתה של טיוטת השטר למשרדי הממשלה ולמאסדרים הנוגעים בדבר.
5. ראוי כי משרד האנרגיה יטפל ביתר שאת במחסור בעובדים מקצועיים בתחום הגז הטבעי ויוודא יצירת עתודה מקצועית שתתמודד עם האתגרים הצפויים לנוכח התמורות במשק הגז הטבעי.
- מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
- מנכ"לית חיצונית ראשונה ב-BP עשויה להוביל לגל מיזוגים בענף האנרגיה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחיר הגז למצרים - 35% מעל המחיר לשוק המקומי; האם זה מספיק?...
6. על משרד האנרגיה לוודא כי המועצה המייעצת ומועצת הגז ימלאו את התפקידים שיוחדו להן. עליו לעשות זאת בין היתר באמצעות מינוי יו"ר קבוע למועצה המייעצת והשלמת מניין חוקי למועצת הגז.
7. על משרד האנרגיה לרכז את גיבושה של מדיניות לאומית כוללת למשק הגז הטבעי שתבטא את החזון ארוך הטווח של המדינה, ולהביאה לאישור הממשלה. על פי המדיניות יותווה מערך סדור של החלטות ופעולות, של משרד האנרגיה ושל יתר זרועות הממשלה הפועלות במשק זה.
8. קודם אישורו של מתווה הגז על הממשלה לקבוע מנגנוני פיקוח ובקרה על יישומו ועל השגת יעדיו, ולהדגיש כי אם חברות הגז לא יעמדו בהתחייבויותיהן אזי הממשלה תוכל לשוב ולבחון את הנושא בהתאם לסמכותה; זאת למרות "פסקת היציבות", שבה המדינה תצהיר על כוונתה להימנע במשך עשר שנים מביצוע שינויים מהותיים באסדרות שייקבעו.
9. על הממשלה לוודא כי כל עוד קיים מונופול באספקת הגז הטבעי, מחיר הגז יהיה תחרותי. לשם כך עליה לבחון את הצורך בשימוש במגוון האמצעים העומדים לרשותה, ובראשם פיקוח על המחירים. במסגרת זו עליה לאזן בין הצורך לפתח את משק הגז לבין השפעת מחירי הגז על עלות ייצור החשמל ויוקר המחיה.
תגובתו המלאה של משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים: "המשרד סבור, כפי שקבע גם המבקר בדו"ח זה, כי ריבוי המאסדרים בסמכות ואף בלי סמכות, חוסר התיאום ביניהם וקבלת החלטות נקודתיות, ללא בחינת השפעותיהן על משק הגז הטבעי כולו, הם אלה אשר הגבירו את אי-הוודאות והביאו לחלק ניכר מהליקויים עליהם הצביע המבקר. במהלך השנים, התערבו במשק גורמים שונים, ללא סמכות וללא נשיאה באחריות.
"על אף התערבות זו, עושה המשרד מאמצים רבים לקידום עצמאותה האנרגטית של ישראל, ומשק הגז הטבעי, הן בהיבט התשתיתי והן בהיבט הכלכלי. הוא עושה זאת במקצועיות וביעילות, שהוכיחה את עצמה, בפיתוח המהיר של מאגר תמר והמקשר הימי, בהשוואה למקובל בעולם. בנוסף, ניתנו על ידי המשרד שטרי חזקה מפורטים המעגנים את אינטרס הציבור, נקבעו כללים להעברת זכויות, כונסה ועדת צמח להסדרת נושא הייצוא. תוך תריסר שנים, עברה המדינה מאפס ל-50% ייצור חשמל מגז טבעי - היקף גבוה בקנה מידה עולמי. המשרד הוביל לחיסכון של מעל ל-40 מיליארד שקל למשק הודות לניהולו המושכל של ענף הגז הטבעי.
"המשרד סבור כי הפתרון לליקויים עליהם הצביע המבקר טמון בריכוז הסמכויות אצל הרגולטור המרכזי, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים. ראוי כי מי שנושא באחריות יישא גם בסמכות. לצערנו, חלק ניכר מהדברים לא בא לידי ביטוי בדוח. המשרד ימשיך לפעול במרץ לקידום הנושא לטובת המדינה ואזרחיה, ייבחן את ממצאי המבקר ברצינות ובאחריות ויפעל ליישום כל הפעולות לקידום הנושא".
משותפויות הגז נמסר בתגובה: "דו"ח המבקר מחזק ומוכיח את הדברים שנאמרו על ידי שותפויות הגז לאורך כל הדרך, שלפיהם ריבוי הרגולטורים וחוסר התיאום ביניהם, הסחבת הארוכה של שנים ארוכות בקבלת ההחלטות, לצד השינויים התכופים באלה שכן נתקבלו, יצרו חוסר וודאות בשוק האנרגיה המקומי, הביאו לעיכוב בפיתוח תעשיית הגז ומנעו את הגעתם של שחקנים חדשים לישראל. אנו תקווה שלאור ממצאי הדו"ח הברורים ימשיכו משרדי הרגולציה והממשלה את שיתוף הפעולה ביניהם שהחל בחודשים האחרונים סביב מתווה הגז הקיים, ויפעלו ליצירת וודאות ויציבות בשוק האנרגיה. המשך הסחבת וחוסר התיאום יביאו לעיכובים מיותרים נוספים בפיתוח המאגרים ויסבו נזקים קשים לתעשייה המקומית ולמשק הישראלי".
- 14.יופיטר 22/07/2015 14:40הגב לתגובה זובכלכלה חופשית לא מתערבים בכוחות השוק. מה זה ענינו של המבקר? מה הוא מבין בזה? ולמה הוא כופה עלינו בירוקרטיה ממשלתית בולשביקית?
- 13.דעה אישית 21/07/2015 10:04הגב לתגובה זולנושא ואני סבור שזהו מחדל נוסף של הממשלות בישראל. לדעתי האישית, זהו גם מחדל של משרד מבקר המדינה אשר התעלם מהנושא,ובמקרה כזה הנושא נופל בין הכסאות ואף אחד לא מטפל בו! זהו מקרה קלאסי לדעתי של התעלמות מהנושא ומחדל של מי שאמור לטפל בנושא.
- 12.אזרח 21/07/2015 07:22הגב לתגובה זומדוח המבקר נראה שכל הנוגעים בדבר במשרדי הממשלה עשו הכל כדי ליצור תנאים שיאפשרו לתשובה להשתלט על כל שדות הגז, ללא תחרות , ללא פיקוח על מחיר סביר. קשה להאמין שזה היה מקרי.
- 11.אלי 20/07/2015 20:12הגב לתגובה זולרגולטור כמוהו מתכון המבקר גילה מהר הביתה
- בחייך 21/07/2015 07:40הגב לתגובה זוגילה הוא הרגולטור היחיד שיצא לעשות סדר בתוהו ובוהו שעשו אנשי משרד האנרגיה והאוצר שכל פעולתיהם כוונו לתת לתשובה מונופול על הגז.
- או שאתה טוקביסט של הקרן להשמדת ישראל (ל"ת)יחי החופש 22/07/2015 14:37
- 10.מבין 100 20/07/2015 19:00הגב לתגובה זוולהפסיק את מחדל 5 השנים האחרונות של קפאון פיתוח שוק נגז נפט. בנוסף יש להתעלם מהפופוליזם השיקרי של השמאל הרדיקלי , אנשי שינאת חינם אשר מעוניינים להמשיך את המחדל והקפיא למוות את פיתוח שוק הגז נפט ולהוריד לטמיון את עשרות מילארדי הדולרים הצופיים כהכנסות למדינה , העיקר להכשיל את הממשלה וכל האמצעים כשרים בעיניהם גם לזקור את התינוק עם העירסה למים. השורה התחתונה כן לאישור המתווה ויפה שעה אחת קודם. כל יום עיכוב משמעותו הפסד למדינה של 40 מליון ש"ח. היה מחדל של שנים וכעת סוף סוף נתניהו קיבל שכל ורוצה הזיז את משק הגז קדימה .
- זהו דף המסרים החדש שתשובה נותן לכם לדקלם? (ל"ת)מה אתה באמת מבין 20/07/2015 20:49הגב לתגובה זו
- 9.איתן 20/07/2015 18:50הגב לתגובה זולא יעזור כלום. את השמאל לא מענין בכלל טובת העם. זה פופוליזם במלא מובן המילה. שמאל מגד ימין. לצערי בקרב הזה העם יפסיד בגדול. תפנימו רבותי.
- 8.אבי קול 20/07/2015 18:18הגב לתגובה זוהשאלה מופנית למבקר המדינה שהתעורר מאוחר ולדעתי בגלל הלחץ הפוליטי על המתווה...הגיע הזמן במדינה מתוקנת להחליט כבר ולתת לגז להגיע בכמה צינורות ומקורות כל הדוח לא עניני לגבי המתווה שנקבע...זה פירוט המחדלים של העבר המתווה מתקן זאת...לגבי המחיר נקבע פיקוח במתווה...הגיע הזמן לתת ליזמים ולמשקיעים לעבוד בכדי להזרים גז ומיליארדים לקופת המדינה ולהשתיק את הסוציאליסטים והקומוניסטים כולל חיימוביץ שלא השקיעו שקל ולא יזמו שהממשלה בכספה תשקיע מספיק נמאס מהסיפור ומהסגה הזאת שנמשכת שנים!!!
- אבי אתה שקרן 20/07/2015 19:24הגב לתגובה זוקבעו מחיר של 5.7 דולר ליחידה שזה כמעט כפול מהמחיר המקובל בעולם. לזה אתה קורא פיקוח? זה פיקוח שהרווח של תשובה וחבורתו יישאר מופרז.
- ואתה מסריח. סע לקובה קומוניסט (ל"ת)הלן 22/07/2015 14:38
- 7.פשוט ולעניין, המסקנה: מכרו אותנו בגרוש ומגלגלים עיניים (ל"ת)בשם האזרחים "הקטנים" 20/07/2015 17:31הגב לתגובה זו
- יופיטר 22/07/2015 14:41הגב לתגובה זוהגז שייך לו
- 6.פול 20/07/2015 17:11הגב לתגובה זונערי האוצר ופקידים נוספים--בימיוחד חוזי חח"י. מה עוד רוצים? אין שום שוק חופשי כאן. היום כאשר איראן עומדת לחזור לשווקים עם 1100 TCF גז כדאיות הפקת לווייתן עומדת בספק
- 5.אזרח 20/07/2015 16:44הגב לתגובה זוהלואי וכל הגז יתנדף לאלף עזאזל השמאל לא ראוי למתנה זו!!
- השמאל??? מה הקשר? (ל"ת)הזוי שכמוך 20/07/2015 17:37הגב לתגובה זו
- מה אתה מגלגל עינים. אתה לא מבין את הקשר? (ל"ת)בן חורין 22/07/2015 14:41
- 4.הפרה החולבת 20/07/2015 16:39הגב לתגובה זולמה עוד צריך לחכות אחרי ההצגה של כבל ושטנצלר ? למי יש עדין ספק שלא צריך לסגור את הבורדל של המדינה ?
- 3.מבין 100 20/07/2015 16:38הגב לתגובה זוולהפסיק את ה קפאון רב השנים ומחדל הרגולטורים בקיצור אוקי ( גם אם בפה עקום כי זה תפקיד המבקר ) למתווה הגז.
- 2.סוף סוף צדיק בסדום 20/07/2015 16:34הגב לתגובה זואת היללות הרגילות שלכם: שהוא בולשביק, קומוניסט, צפון קוריאה, ושאר הביטויים החלולים שאתם מקריאים מדף המסרים של תשובה/נובל?
- אפשר לסמוך על הקרן להשמדת ישראל שתתגמל אותך על מאמציך (ל"ת)בן חורין 22/07/2015 14:42הגב לתגובה זו
- 1.א 20/07/2015 16:32הגב לתגובה זושל לוויתן. זו חלק מהסיבה שהאירופאים מיהרו לחתום עם האיראנים , הגז האיראני בדרכו לאירופה , ישראל פיספסה חלון הזדמנויות מוזהב בשנתיים האחרונות לזירוז פיתוח של לוויתן בגלל שכולם נרדמו והתעורר לאחר זמן הפציעות.
- מצויין, יהיה יותר גז לשוק המקומי לשנים רבות (ל"ת)משלם מיסים 20/07/2015 16:47הגב לתגובה זו
- בן חורין 22/07/2015 14:44הכל נשאר לרוסיה, והאנשים גוועו ברעב, ומי שצעק שלחו אותו למחנות עבודה וחינוך, וכדי שאנשים לא יברחו מגן העדן הקומוניסטי בו הכל לשוק המקומי, הקימו חומה גדולה בברלין. אם זה גן עדן למה צריך חומה?
- א 20/07/2015 17:19כל זה בגלל שלא השכילו לדחוף את לוויתן קדימה בין 2012 ל-2014.
קידוח גז (רשתות)מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש
בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.
ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.
עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה
השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.
בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.
- קטאר מתעצמת במיזמי AI - עסקה של 20 מיליארד עם ברוקפילד
- ארה״ב וקטאר נגד אירופה: חוק הקיימות החדש יוביל להפסקת מסחר וסנקציות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותמבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים
המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים
וציבוריים
משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.
על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.
מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.
במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.
- מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?
- 400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.
