בחרתם ללמוד מחשבים או משהו קרוב כדי להשתלב בהייטק. סיימתם את הלימודים והתברר לכם שיש בעיה - השוק כבר לא מקבל אתכם בזרועות פתוחות. יש לזה כמה סיבות - האטה בהייטק, ובעיקר סוכני AI שיודעים לעשות מה שג'וניורים עושים ואם כך לא באמת צריך אותם. 

יש ביקוש לאנשים מנוסים, אבל החשש שסוכני ה-AI ישתכללו עם הזמן וגם משרות שלא רק טכניות יתבררו בהמשך כמיותרות או לחלופין שלא יצטרכו מספר עובדים בצוות-מדור מסוים וישתלבו בו סוכני AI. כבר יש מגמה בחברות לא מעטות לא לגייס עובדים אלא אחרי בדיקה שה-AI באמת לא יכול לעשות זאת במקומם. בסוף, וחשוב להבין את זה - החברות האלו צריכות לדווח על ביצועים טובים ואם אפשר לחסוך בהוצאות אז זה מתבקש. 

כתבות חשובות בנושא:

סיים תואר במדעי המחשב ולא מוצא עבודה - משבר הג'וניורים בהייטק

OpenAI רוכשת את Windsurf תמורת 3 מיליארד דולר: המטרה להפוך את הצ'אט למתכנת

• איבדו פרופורציה: מענקי חתימה של 100 מיליון דולר, חבילת תגמול של 200 מיליון דולר
• מה השכר בהייטק? תמונת מצב
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מה־ELIZA ועד ChatGPT: ההיסטוריה של הצ'אטבוטים – וכיצד הם שינו את הדרך שבה אנחנו מדברים עם מחשבים

זה גם לחסוך בהוצאות וגם לקבל תפוקה ידועה וברורה, אין כאן עובד שלא יגיע מחר כי הוא חולה ויעזוב היום באמצע יום העבודה כי הוא צריך לעזור למשפחה. רובוטים הם לפחות בשלב הזה נטולי משפחות ואין להם צרכים שמעבר לעבודה עצמה. 

ככל שהם יתקדמו יותר הם ינגסו בעבודה של מתכנתים נוספים. בהתחלה זה בעיקר עבודות אוטומטיות או פשוטות יחסית, אבל מי שחושב שזה ייעצר שם הוא תמים וכמובן שזה משליך על סקטורים ותחומים רחבים מאוד, לא רק בשוק התוכנה. וכך נוצר מצב שצעירים שיוצאים לשוק נשארים בחוץ. צעירים שמסיימים לימודים בתחום המחשבים מתקשים למצוא עבודה כשזמן החיפושים עולה. מה הם עושים? מוצאים פתרונות בחברות שפחות היו רוצים לעבוד בהן, אבל כך הם צוברים נסיון, ממשיכים ללמוד ולהתמקצע וכך לחשוף יתרונות שכן נדרשים בשוק התעסוקה. יש כמובן גם כאלו שמוצאים, בכל זאת יש עדיין הרבה חברות שמגיסות ג'וניורים כשיש גם הרבה שמחפשים לאורך זמן ממושך יחסית.    

• "חוששים שה-AI יוביל לפיטורים - יקרה ההיפך"
• שוק העבודה מתייצב: ירידה באבטלה, עלייה במשרות הפנויות, אך לא בכל התחומים
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• "חוששים שה-AI יוביל לפיטורים - יקרה ההיפך"

הם ממש לא ציפו לזה. עם תואר במדעי המחשב הם ציפו להיכנס בסערה לעולם ההייטק. זה השתנה בשנה-בשנה-שנה וחצי האחרונות כשמסתמנת מגמה מדאיגה: ירידה חדה בביקוש למפתחים ומהנדסים מתחילים וזו תופעה עולמית. בוגרי אוניברסיטאות שולחים ערימות של קורות חיים בתקווה למשרת ג'וניור ראשונה, אבל מספר המשרות הצטמצם ואיתו גם הסבלנות של החברות לחסרי ניסיון. שילוב של עודף בוגרים, קיצוצים בהייטק הגלובלי, ומשב רוח חדש ומשמעותי של בינה מלאכותית – יצר "משבר ג'וניורים" המערער הנחות ותיקות בשוק העבודה הטכנולוגי.

כמה זמן לוקח למצוא עבודה כיום?

בישראל, זמן החיפוש אחר משרת ג'וניור קפץ לממוצע של כ־10-11 חודשים – עלייה משמעותית ביחס ל-3–4 חודשים שהיו מקובלים בעבר. כך על פי מספר סקרים שפורסמו על ידי חברות כוח אדם בתחום. בארה"ב ובאירופה, תקופות ההמתנה נעות קצת מתחת למה שקורה בישראל. זמן ההמתנה הולך ועולה עם הזמן. הפער הזה משפיע על מסלולי חיים שלמים: יש בוגרים חוזרים להורים, יש דוחים מעבר לעיר גדולה, ולעיתים אף נשחקים ומאבדים מוטיבציה לעסוק בתחום שלמדו.

השכר שמוצע לג'וניורים כיום בישראל נע סביב 19–14 אלף ש"ח לחודש - ירידה משמעותית בשל הביקוש הגדול וההיצע הנמוך. אך יש גם רבים שמוכנים להשתכר בפחות, העיקר להתחיל לעבוד. עובדים רבים מעדיפים לעבוד בחברות פחות מלהיבות מבחינתם העיקר לקבל ניון כשהכסף משחק תפקיד משני בשלב הזה של החיים. אחרי הכל הם חותרים קדימה וצריך להזכיר שהמשכורות בהמשך מלהיבות -  מפתח עם ניסיון של 5–6 שנים עשוי להגיע לשכר של 42–34 אלף שקל

.עודף ג'וניורים – לאן זה הולך?

בישראל ובחו"ל נוצר מצב שבו מספר הבוגרים השנתי גבוה בעשרות אחוזים ממספר המשרות הפתוחות – תוצאה של עידוד מוגבר ללימודי הייטק לאורך שנים. התוצאה: תחרות קשה על כל משרה, ולעיתים עשרות ומאות מועמדים לכל תקן. מי שלא מגיע עם ניסיון מוקדם, פרויקטים עצמאיים או קשרים בתעשייה – פשוט לא נכנס.

כתוצאה מכך, רבים מהבוגרים בוחרים להאריך את הלימודים לתואר שני, לפנות להסבות מקצועיות, להשתלב בתחומים חדשניים ונדרשים כמו AI או לעסוק בדברים שנמצאים ליד כמו כמו חינוך טכנולוגי, ייעוץ או שיווק – או פשוט לעזוב את התחום. אחרים מחפשים הזדמנויות בחו"ל, או בוחרים בתפקידים טכניים "נמוכים" רק כדי "לשים רגל בדלת".

בפועל, נוצרה שכבת ביניים של מועמדים מוכשרים אך לא מועסקים – סוג של "דור מבוזבז". ישנם בוגרים שבונים בעצמם את הניסיון, למשל על ידי הקמת סטארט־אפ קטן, פיתוח כלים בקוד פתוח, או עבודה כפרילנסרים במחירים נמוכים כדי לצבור קבלות בשוק.

שינוי באקדמיה ובמוטיבציה ללימודים

למרות הקושי, לא נרשמה ירידה חדה במספר הנרשמים לתואר ראשון במדעי המחשב – בישראל ובמדינות מובילות. עם זאת, במכשורי הכשרה ותוכניות חוץ אקדמאיות נראית ירידה ברישום ובהשמה. הבטחות כמו "6 חודשים לקוד ו-20 אלף ש"ח משכורת" כבר לא משכנעות.

מנגד, יש מגמות חיוביות של חיבור הדוק יותר לתעשייה: חלק מהמוסדות מציעים כיום מסלולים עם התמחות משולבת, קורסים מעשיים בליווי מנטורים מהשוק, או שיתופי פעולה עם האקוסיסטם המקומי. הסטודנטים עצמם מחפשים יותר השמה מאשר תיאוריה – וזה משנה גם את תכני הלימוד.

תוכנה שמפתחת תוכנה: איום גם על הסניורים?

אם בעבר חששנו שה-AI יפגע בעובדים זוטרים בלבד, כיום כבר ברור שמדובר באיום מערכתי רחב בהרבה. כלים כמו GPT-4 ו-GitHub Copilot כבר יודעים לכתוב, לבדוק ולייעל קוד. חברות מדווחות על ירידה בצורך במפתחים, בשל עלייה בפרודוקטיביות באמצעות AI. ככל שהמערכות האלו מיתקדמו וישתפרו, הם ינגסו בעוד משרות בהייטק. התוכנה מפתחת תוכנה ומייתרת את המתכנתים. לא לגמרי, אבל התרחיש של ירידה משמעותית בצמיחה בכמות כוח האדם בתחום ואולי אפילו ירידה הוא אפשרי. למעשה בנתונים האחרונים של הלמ"ס למרות עלייה בשכר הממוצע במשק, נמצאה ירידה קלה בתחומי המחקר ופיתוח. לא ירידה שתפיל אתכם מהכיסא, ובכל זאת ירידה. 

בטווח הקצר, הג'וניורים הם הראשונים להיפגע – אך בטווח הבינוני, גם משרות ביניים ואף משרות בכירות מסוימות עלולות להצטמצם. תהליכים שלמים יעברו אוטומציה, והצוותים יקטנו. לא מדובר רק בחיסכון, אלא בשינוי כללי המשחק: המקצוע דורש רמות חדשות של ערך מוסף, שילוב הבנה עסקית, ארכיטקטורה והובלה. המתכנת העתידי יהיה גם אנליסט, גם מעצב פתרונות, וגם מאמן AI.

בכמה חברות גדולות כבר הוגדרו צוותים ייעודיים שפועלים כ"אינטגרטורים" של AI במקום לכתוב את הקוד בפועל. הצוותים מצטמצמים, הדרישות עולות – וגם המתכנתים המנוסים מבינים שמה שהיה נכון לפני חמש שנים, כבר לא מספיק היום. בפועל, במקרים רבים מה שהיה נכון ללפני שנה כבר לא רלבנטי כעת. ההתקדמות הטכנולוגית מביאה שיפורים באופן שוטף במערכו ה-AI ומאפשרת ייעול וחיסכון גדולים. 

מה האקדמיה עושה?

האקדמיה צריכה להתאים את עצמה: להכניס יותר הכשרה מעשית, לחבר בין התעשייה לאוניברסיטה, ולעודד התמחות עוד במהלך הלימודים. היא כבר עושה זאת. המדינה צריכה לתמרץ מעסיקים לגייס חסרי ניסיון. והצעירים? הם חייבים להיות יוזמים יותר מבעבר ולהכין פרויקטים עצמאיים, להתמחות בתחומים מסוימיםולהוכיח שהם בעלי יכולת למידה מתפתחת. אחת מהיוזמות המעניינות שצצות כעת היא הכשרה בתוך ארגונים: חברות שמגייסות סטאז'רים ומעניקות להם הכשרה ייחודית, מתוך מטרה לטפח עובדים לטווח ארוך. זה דורש השקעה מהחברה – אבל עשוי להשתלם יותר מהמרדף אחרי טאלנטים נדירים.

מדובר במשבר שעדיין נמצא בתחילתו ולא ברור לאן יוביל. משבר שהוא לא רק בשוק התעסוקה, זה גם משבר שיכול לגלוש לאקדמיה. ככל שהסטודנטים יבינו שלא כולם מקבלים עבודה, ההרשמה העתידית עלולה לרדת. זה גם מעיד על שוק העבודה העתידי - תזזיתי, משתנה, גמיש כשהעובדים ייצטרכו יכולות למידה עצמית גבוהות וגמישות מחשבתית רחבה.