הצרות של PWC - פירמת רואי החשבון הגדולה סוגרת פעילות ב-12 מדינות אחרי פשלות חשבונאיות
המהלך נועד לצמצם סיכוני חשיפה לשערוריות חשבונאיות וזאת בהמשך לשערוריות חשבונאיות שפגעו במוניטין של הפירמה, לרבות הביקורת הכושלת בדוחות של אוורגנרד, ענקית הסינית שקרסה; הסניף המקומי לא צפוי להיפגע
פירמת ראיית החשבון העולמית PwC (PricewaterhouseCoopers), אחת מארבע הגדולות בתחום, שיש לה פעילות גם בארץ (דרך השותף המקומי - קסלמן וקסלמן) הודיעה על סגירת פעילותה בלמעלה מתריסר מדינות - כך מדווח הפיינשל טיימס. המהלך נועד לצמצם סיכונים ולמנוע שערוריות נוספות מהסוג שהכתימו את שמה של החברה בשנים האחרונות. הפירמה בעצם חוששת מעבודה לא טובה של עובדיה ומהונאות בדוחות ולכן עוזבת מספר מדינות. אבל, זה מעורר שאלות - אחרי הכל, אם העבודה תהיה טובה, לא יהיו הונאות בדוחות או נכון יותר - יהיו הונאות (אין ביקורת של 100%), אבל במספר מוגבל ולא כאלו שרואי החשבון שעשה את עבודתו כהלכה היה יכול לאתר אותם. ואם כך, אז למה לסגור פעילויות? - פשוט תעשו עבודה טובה.
ההסבר הרשמי רחב יותר - הפירמה, כך נכתב, רוצה להתמקד בשווקים גדולים ורווחיים יותר. המדינות שנבחרו לסגירה נחשבות לקטנות יחסית, מסוכנות מבחינה רגולטורית או לא רווחיות מספיק. ישראל היא כנראה שוק בינוני, בעיקר כי הפעילות כאן חולשת על מעל 100 חברות נסחרות בארץ ובחו"ל, לרבות חברות תרופות וטכנולוגיה. ישראל לא בסכנת סגירה. למעשה, הפעילות המקומית רווחית ועל פי ההערכות היא משמעותית יחסית בפעילות הגלובלית של המשרד שאחרי הצמצומים יהיה עם פעילות של 140 מדינות. הפירמה כולה הכניסה בשנה האחרונה 55.4 מיליארד דולר כשההכנסות מגיעות משירותי ייעוץ וכלכלי, ליווי עסקי, שירותים טכנולוגיים, ביקורת (הבסיס של החשבונאות), מסים ועוד. לפירמה מעל 180 אלף לקוחות, כשעל פי ההערכות לפירמה בארץ יש מעל 1,000 לקוחות.
הרקע להחלטה
PwC, שמנוהלת על ייד מומחד קנדה, שמעסיקה כ-328,000 עובדים ברחבי העולם, נקלעה בשנים האחרונות לסדרה של שערוריות שפגעו במוניטין שלה. בין היתר, החברה ספגה קנס שיא בסין בסך מיליארד יואן (כ-140 מיליון דולר) והשעיה של פעילותה המקומית עקב תפקודה כרואת החשבון של קבוצת אוורגרנד, שהסתבכה בהונאה פיננסית. באוסטרליה, PwC התמודדה עם חקירה פלילית לאחר ששותף בכיר הדליף מידע סודי על תוכניות מס. הבעיות הצטברו ובפירמה נרשמה עזיבה רבה של מנהלים ועובדים, ובמקביל PwC החליט לצמצם פעילות.
- פירמות ראיית החשבון הגדולות בעולם - ומה המצב בישראל?
- מפטרים רואי חשבון בבריטניה; מרחיבים את תחום הייעוץ בארה"ב - פירמת PwC
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השפעות המהלך
הסגירה צפויה להשפיע על לקוחות, עובדים ושותפים מקומיים כשהתהליך הזה כבר התחיל וצפוי להתרחב. במקביל, PwC ממשיכה להתמודד עם אתגרים פנימיים - בבריטניה, החברה השהתה את תוכנית ההתמחות שלה המשלבת טכנולוגיה כשעל פי המדווח 27 מתוך 91 מתמחים שסיימו ב-2024 לא קיבלו הצעות עבודה, מה שגרם לתסכול בקרב צעירים שציפו להשתלב בחברה. בסין וב הונג קונג, PwC דחתה תשלומים לשותפים יוצאים, מה שגרם למתיחות פנימית (Financial Times, 26 במרץ 2025).
- 3.אנונימי 16/04/2025 15:23הגב לתגובה זולהזכירכם קסלמן הקריסו את הבנק למסחר אחרי שפקידה פשוטה עשתה להם בית ספר.במדינה מתוקנת גם בארץ היו שולחים אותם ללשכת העבודה אבל פה הכל קשרים
- 2.אנונימי 16/04/2025 12:14הגב לתגובה זוחבל ששמו לב מאוחר מדי. פירמה שמגייסת כוכבי פלפול ותיקתוק במקום מקצוענים.
- 1.אנונימי 16/04/2025 09:33הגב לתגובה זוכל פעם שאחת מהפירמות האלו עושה עליי ביקורת אני נדהם מהרמה הירודה לא מבינים כלום לא את הביזנס ולא את הטיפול החשבונאי. לוקחים חשבוניות דגימות כאילו אנחנו בשנות ה 80 ... ועוד לוקחים מהחברה מאות אלפי שח. לדעתי שורש הבעיה נעוץ בכך שמלמדים את המקצוע בכל המכללות סוג ז כמו קרית אונו ורופין.
- אנונימי 16/04/2025 11:21הגב לתגובה זובניגוד לעובדי טכנולוגיות שכל שינוי בטכנולוגיה משפיע עליהם ישירות רואי החשבון הבנקים והביטוח עדיין מוגנים בגלל חקיקה. 80% מהעבודה שלהם יכל לעבור לאוטומציה אבל ברור שזה לא קורה בגלל שמדובר בארגונים שקיימים שנים רבות ולא רוצים לזעזע אותם
- ערן 16/04/2025 11:12הגב לתגובה זוומי יחתום על דוחות כספיים אתה

רפאל מציגה את "מגן אור" מערכת הלייזר החדשה
רפאל מציגה בתערוכת DSEI 2025 וחושפת את מערכת הלייזר החדשה "מגן אור", עם מכוון עוצמתי יותר, טווח מוגדל ותגובה מהירה; המטרה: יירוט מהיר, זול ומדויק, במהירות האור
חברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות מציגה בתערוכת DSEI 2025 בלונדון את הדור החדש של מערכת "מגן אור" (IRON BEAM 450), מערכת לייזר מבצעית שמיועדת ליירוט מהיר של איומים אוויריים קצרי טווח. מדובר בתצורה משודרגת, עם מכוון חדש המאפשר לטפל באיומים בטווחים גדולים יותר, עם דיוק גבוה יותר ויכולת תגובה מהירה בהרבה לעומת הדגם הקודם.
המערכת החדשה מתוכננת לנטרל איומים במהירות האור, בעלות שולית נמוכה מאוד לכל יירוט, יתרון משמעותי ביחס למערכות טילים קיימות, שבהן כל יירוט עשוי לעלות עשרות אלפי דולרים. היא מיועדת להגן על שטחים נרחבים, פועלת ברצף ויכולה לתת מענה גם לתרחישים מורכבים שבהם נדרש יירוט רב־שכבתי ומתואם.
לדברי מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, מדובר בפריצת דרך טכנולוגית שמסמנת שינוי תפיסתי בתחום ההגנה האווירית: "הצגת המכוון החדש IRON BEAM 450 בתערוכת DSEI ממחישה כיצד פריצות דרך בטכנולוגיית לייזר רב עוצמה משנה את כללי המשחק בתחום ההגנה האווירית ומאפשרות יירוטים יעילים מאוד ובעלות נמוכה. לצד מערכות ההגנה האווירית שלנו, מערכת "מעיל רוח, מערכת ההגנה האקטיבית המבצעית הראשונה והיחידה בעולם לרק״ם. המערכת מותקנת על טנקים ורכבים משוריינים במספר צבאות, מגנה על הצוותים והפלטפורמות מפני איומים נ״ט ומבססת את ההגנה האקטיבית כסטנדרט מרכזי בכוחות מתמרנים. בנוסף, עם פתרונות הנ״ט, מערכות נגד כטב״מים והמערכות הימיות, רפאל מספקת פתרונות משולבים העונים על צרכי ההווה ומתכוננים לאתגרים של המחר”.
בין המערכות המשלימות שמציגה רפאל בתערוכה: כיפת ברזל לטווחים קצרים, "קלע דוד" לטילים בטווחים ארוכים, ומערכות ספיידר לטווחים בינוניים. לצד מערכות שליטה ובקרה כמו MIC4AD ו-SKY SPOTTER, וכן DRONE DOME ו־LITE BEAM שנועדו להתמודדות עם רחפנים וחימושים משוטטים.
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- תעשייה אווירית, רפאל, אלביט מערכות - מי קיבלה יותר פרסים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במימד הימי מציגה החברה את הגרסאות המותאמות של מערכות היירוט: C-DOME, שהיא הגרסה הימית של כיפת ברזל, וכן Naval Iron Beam ו-TORBUSTER. כל אלו מבוססים על ארכיטקטורה פתוחה שמאפשרת שילוב בציים
קיימים, גם בשגרה וגם בלחימה. IRON BEAM צפויה להשלים את ההגנה הרב־שכבתית של ישראל, תוך צמצום משמעותי של עלויות והתאמה לאיומים משתנים, בין אם מדובר בירי רקטות, ברחפנים או במטחים מרובי ראשי קרב. המערכת טרם נכנסה לשימוש מבצעי, אך עם ההתקדמות הטכנולוגית הנוכחית,
נראה שהיא בדרך להפוך לחלק בלתי נפרד מהגנת העורף והחזית גם יחד.

צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?
מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים
שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.
הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי, בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.
מדינה על הנייר, כיבוש במציאות
הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.
הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.
ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.