העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
האחים מנשה ואריק מור ירצו עונשי מאסר בפועל של כמה שנים, ויחולטו 20 מיליון שקל מרכוש שנתפס. השניים, עם שותף ישראלי שגר בספרד, הפעילו אתרי אינטרנט למכירת כרטיסים לאירועי ספורט ומוזיקה. אף שהפעלת האתרים נעשתה באמצעות חברה ישראלית, לא דווחו ההכנסות לרשויות המס בהיקף של כ-45 מיליון יורו. במטרה להתחמק מתשלום מסים, הועברו הכספים באמצעות חברות קש בחו"ל לחשבונות בנק בישראל על שם בני משפחתם
בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר עונשי מאסר על האחים מנשה ואריק מור, שהורשעו בעבירות מס, מרמה, הלבנת הון וסחיטה באיומים - כל אחד לפי חלקו. על מנשה מור נגזרו שש שנים וחמישה חודשים מאסר בפועל וקנס בסכום של מיליון שקל; ואילו על אחיו אריק נגזרו חמש שנים ושישה חודשים מאסר בפועל וקנס בסכום של 750 אלף שקל. על השניים הוטל גם מאסר על תנאי וחילוט נכסים בסכום של 20 מיליון שקל.
על פי הכרעת הדין, האחים מור, ביחד עם שותף ישראלי שמתגורר בספרד, הפעילו אתרי אינטרנט למכירת כרטיסים לאירועי ספורט ומוזיקה. אף שהפעלת האתרים נעשתה באמצעות חברה ישראלית, לא דווחו ההכנסות לרשויות המס בהיקף של כ-45 מיליון יורו. במטרה להתחמק מתשלום מסים, הועברו הכספים באמצעות חברות קש בחו"ל לחשבונות בנק בישראל על שם בני משפחתם, ובעיקר על שם חמיו של מנשה מור, אמם ואחיהם. חלק מהכספים הוסוו גם ברכישת נדל"ן וכלי רכב שנרשמו על שם בני המשפחה.
במסגרת הטיעונים לעונש, הדגישה הפרקליטות, באמצעות עו"ד טל תבור מפרקליטות מיסוי וכלכלה, את התחכום, השיטתיות, השימוש בחוות דעת מקצועיות לשם הסוואת העסק, פרק הזמן הארוך שבו ניתנו דיווחי שקר, ריבוי הגורמים הפיננסיים שנוצלו, ואת הנזק המשמעותי לקופת המדינה.
בית המשפט הרשיע את האחים ואת החברה שבבעלותם בהשמטת הכנסות בהיקף של כ-170 מיליון שקל במשך חמש שנים, ובהשמטת סכום נוסף ב-2014. במישור האישי, הורשעו האחים בהעלמת הכנסות בסכום של כ-41 מיליון שקל. בנוסף, הם הורשעו בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לאחר שהציגו מצגים כוזבים לבנקים בישראל, שלפיהם מנשה מור "חסר כל", ובכך השיגו מחיקת חובות בהיקף של כ-6 מיליון שקל. בית המשפט קבע כי ההפטר מחובות שקיבל מנשה מור מהווה "רכוש אסור" לפי חוק איסור הלבנת הון.
- אב ובנו ממזרח ירושלים חשודים בהעלמת כ-8 מיליון שקל
- משכירים דירה ולא מדווחים? כך רשות המסים מענישה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עוד הורשעו האחים בעבירות סחיטה באיומים, לאחר שהגיעו יחד עם אחרים שהציגו עצמם כ"שוטרים סמויים" לביתו של עובד לשעבר בחברה מתחרה ואיימו עליו. מנשה מור הורשע גם בזיוף ושימוש במסמך מזויף, לאחר ששלח למתחרים עסקיים מכתבים מזויפים שהתחזו להיות מגורם במשטרת אנגליה.
כתב האישום המקורי כלל גם שתי עבירות מרמה גדולות בגין פעילות האתרים, אך הפרקליטות חזרה בה מאישומים אלה במהלך ניהול המשפט. בנוסף, זוכו הנאשמים מחמת הספק מהשמטת הכנסות ב-2009-2008, אף שבית המשפט קבע כי העסקות שבוצעו בין החברה בארץ לחברות בחו"ל היו בדויות.
בנוסף נגזרו העונשים באים: על יצחק מור, אחיהם של משה ואריק, נגזרו שלושה חודשי מאסר בפועל (שייתכן שירוצו בעבודות שירות), חמישה חודשי מאסר על תנאי וקנס בסכום של 15 אלף שקל; על אמם ג'נט מועלם נגזרו ארבעה חודשי מאסר בפועל, שלושה חודשי מאסר על תנאי וקנס בסכום של 25 אלף שקל ועל החברה שבבעלותם קנס בגובה של 5,000 שקל. כמו כן, הורה בית המשפט על חילוט בסכום של 20 מיליון שקל מתוך הנכסים שנתפסו, בהם שלוש דירות ובית, כשחלק מהרכוש מיועד להבטחת תשלומי מס.
- נפצע בכנס באילת: מי אחראי - המלון או חברת ההפקות?
- ועד של מושב יפצה במאות אלפי שקלים
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ויתר על הירושה כדי לא לשלם לנושים - מה קבע בית המשפט?
החקירה נוהלה על-ידי יחידת ההונאה של מחוז מרכז במשטרת ישראל ויחידת יהלום של רשות המסים. התיק נוהל על-ידי עו"ד טל תבור וטל פיינשטיין מפרקליטות מיסוי וכלכלה, בסיוע המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה.
ויתר על הירושה כדי לא לשלם לנושים - מה קבע בית המשפט?
חייב שנושא חוב לעורך דינו כבר מאז שנות התשעים ויתר על חלקו בעיזבון של אמו כבר לפני עשור, ביחד עם אחיו, כדי לאפשר לאביו להמשיך להתגורר בבית המשפחה. כעת, על אף מצבו הרפואי ונכותו, בית המשפט הורה לבטל את הסתלקותו מהירושה ולהעביר את חלקו לקופת הנשייה - צעד שהיה תנאי למתן הפטר מוחלט מחובותיו.
בבית משפט השלום בטבריה ניתן באחרונה פסק דין העוסק בסיטואציה כמעט נדירה: אדם שנושא חוב לעורך דינו, מצא לנכון לוותר על חלקו בירושת אמו לפני כעשור כדי לאפשר לאביו להישאר בבית המשפחה. השופטת נסרין אסכנדר־מוסא נדרשה לשאלה אם ראוי שבית המשפט יכבד את הסתלקותו מהירושה, או שמא יבטל אותה כדי לאפשר לנושה הוותיק לקבל את חלקו. ההכרעה שהתקבלה חושפת את האיזון העדין בין דאגה לחייב במצב אישי וכלכלי קשה, לבין הגנה על זכויות הנושים.
הרקע למקרה מתחיל עוד ב-1995, אז שכר החייב את שירותיו של עורך הדין חסאן בסתוני אך לא שילם את שכר הטרחה שלו. החוב, שנפסק כבר אז בפסק דין חלוט, תפח עם השנים והגיע לסכום של 116,861 שקל. החייב, סובל מנכות רפואית לצמיתות בשיעור של 55% ואובדן כושר עבודה מלא. הוא מתקיים מקצבת נכות של כ-4,800 שקל לחודש ומתגורר בשכירות, כשהוא נעזר בסיוע בשכר דירה בסכום של כ-700 שקל בלבד. כלומר מדובר באדם שמצבו הכלכלי רעוע ביותר ואין לו שום נכסים משמעותיים.
למרות נסיבות חייו הקשות, התברר כי ב-2015, זמן רב לאחר שנוצר החוב ולא שולם, בחר החייב להסתלק מהעזבון של אמו המנוחה, שכלל דירת מגורים. לטענתו, ההחלטה נבעה משיקולים משפחתיים בלבד, במטרה לאפשר לאביו להמשיך להתגורר בבית. אלא שבית המשפט לא קיבל את הטענה הזו ככזו שמבטלת את זכויות הנושה. השופטת קבעה בפסק הדין שפורסם כי, "היחיד היה חייב כספים לנושה... היה על היחיד להיות הוגן כלפי הנושה בטרם יהיה נדיב כלפי אביו, ועליו לדאוג לשלם את חובו לנושה בטרם ייתן מתנה לאביו".
הנאמנת: חוסר תום לב של החייב
ההליך הנוכחי נפתח לאחר שבקשת החייב לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון התקבלה בנובמבר 2023, והנאמנת מונתה לפקח על ביצוע ההליך. בדו"חות שהוגשו על ידי הממונה צוין כי מצבו האישי והבריאותי של החייב מצדיק מתן הפטר מהחוב, אבל הנאמנת טענה אחרת. לדבריה, הסתלקותו של החייב מהעזבון בעת שהיה מצוי בחובות מצביעה על חוסר תום לב. היא דרשה מבית המשפט לבטל את ההסתלקות כדי להחזיר את הנכס לקופת הנשייה.
- רשם הוצל"פ הפחית את ריביות לחייבת אחרי 20 שנה
- החוב נפרע, אבל הליכי הכינוס יימשכו - למה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון שהתקיים בפברואר 2025 ניסה החייב להגיע להסדר והציע להוסיף לקופת הנשייה 60 אלף שקל - סכום ששווה לשווי חלקו בעיזבון כפי שהוערך בהליך קודם שהתנהל בעניינו. ואולם לאחר כמה חודשים הודיע החייב כי אינו מסוגל לעמוד בתשלום, והנאמנת הגישה בקשה רשמית לביטול ההסתלקות. השופטת קיבלה את עמדתה וקבעה כי הסתלקות מירושה מהווה פעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה לפי סעיף 221 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. "יש לראותה כפעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה", היא כתבה בהכרעתה, והדגישה כי החוק נועד למנוע מיחיד לבצע פעולות בנכסיו באופן שפוגע בנושים.
