העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
האחים מנשה ואריק מור ירצו עונשי מאסר בפועל של כמה שנים, ויחולטו 20 מיליון שקל מרכוש שנתפס. השניים, עם שותף ישראלי שגר בספרד, הפעילו אתרי אינטרנט למכירת כרטיסים לאירועי ספורט ומוזיקה. אף שהפעלת האתרים נעשתה באמצעות חברה ישראלית, לא דווחו ההכנסות לרשויות המס בהיקף של כ-45 מיליון יורו. במטרה להתחמק מתשלום מסים, הועברו הכספים באמצעות חברות קש בחו"ל לחשבונות בנק בישראל על שם בני משפחתם
בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר עונשי מאסר על האחים מנשה ואריק מור, שהורשעו בעבירות מס, מרמה, הלבנת הון וסחיטה באיומים - כל אחד לפי חלקו. על מנשה מור נגזרו שש שנים וחמישה חודשים מאסר בפועל וקנס בסכום של מיליון שקל; ואילו על אחיו אריק נגזרו חמש שנים ושישה חודשים מאסר בפועל וקנס בסכום של 750 אלף שקל. על השניים הוטל גם מאסר על תנאי וחילוט נכסים בסכום של 20 מיליון שקל.
על פי הכרעת הדין, האחים מור, ביחד עם שותף ישראלי שמתגורר בספרד, הפעילו אתרי אינטרנט למכירת כרטיסים לאירועי ספורט ומוזיקה. אף שהפעלת האתרים נעשתה באמצעות חברה ישראלית, לא דווחו ההכנסות לרשויות המס בהיקף של כ-45 מיליון יורו. במטרה להתחמק מתשלום מסים, הועברו הכספים באמצעות חברות קש בחו"ל לחשבונות בנק בישראל על שם בני משפחתם, ובעיקר על שם חמיו של מנשה מור, אמם ואחיהם. חלק מהכספים הוסוו גם ברכישת נדל"ן וכלי רכב שנרשמו על שם בני המשפחה.
במסגרת הטיעונים לעונש, הדגישה הפרקליטות, באמצעות עו"ד טל תבור מפרקליטות מיסוי וכלכלה, את התחכום, השיטתיות, השימוש בחוות דעת מקצועיות לשם הסוואת העסק, פרק הזמן הארוך שבו ניתנו דיווחי שקר, ריבוי הגורמים הפיננסיים שנוצלו, ואת הנזק המשמעותי לקופת המדינה.
בית המשפט הרשיע את האחים ואת החברה שבבעלותם בהשמטת הכנסות בהיקף של כ-170 מיליון שקל במשך חמש שנים, ובהשמטת סכום נוסף ב-2014. במישור האישי, הורשעו האחים בהעלמת הכנסות בסכום של כ-41 מיליון שקל. בנוסף, הם הורשעו בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לאחר שהציגו מצגים כוזבים לבנקים בישראל, שלפיהם מנשה מור "חסר כל", ובכך השיגו מחיקת חובות בהיקף של כ-6 מיליון שקל. בית המשפט קבע כי ההפטר מחובות שקיבל מנשה מור מהווה "רכוש אסור" לפי חוק איסור הלבנת הון.
- תושב אילת חשוד בהעלמת הכנסות של מיליון שקל
- בעלי סוכנות רכב חשודים כי התחמקו מתשלום מס בסך עשרות מיליוני שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עוד הורשעו האחים בעבירות סחיטה באיומים, לאחר שהגיעו יחד עם אחרים שהציגו עצמם כ"שוטרים סמויים" לביתו של עובד לשעבר בחברה מתחרה ואיימו עליו. מנשה מור הורשע גם בזיוף ושימוש במסמך מזויף, לאחר ששלח למתחרים עסקיים מכתבים מזויפים שהתחזו להיות מגורם במשטרת אנגליה.
כתב האישום המקורי כלל גם שתי עבירות מרמה גדולות בגין פעילות האתרים, אך הפרקליטות חזרה בה מאישומים אלה במהלך ניהול המשפט. בנוסף, זוכו הנאשמים מחמת הספק מהשמטת הכנסות ב-2009-2008, אף שבית המשפט קבע כי העסקות שבוצעו בין החברה בארץ לחברות בחו"ל היו בדויות.
בנוסף נגזרו העונשים באים: על יצחק מור, אחיהם של משה ואריק, נגזרו שלושה חודשי מאסר בפועל (שייתכן שירוצו בעבודות שירות), חמישה חודשי מאסר על תנאי וקנס בסכום של 15 אלף שקל; על אמם ג'נט מועלם נגזרו ארבעה חודשי מאסר בפועל, שלושה חודשי מאסר על תנאי וקנס בסכום של 25 אלף שקל ועל החברה שבבעלותם קנס בגובה של 5,000 שקל. כמו כן, הורה בית המשפט על חילוט בסכום של 20 מיליון שקל מתוך הנכסים שנתפסו, בהם שלוש דירות ובית, כשחלק מהרכוש מיועד להבטחת תשלומי מס.
- ניצחון לרוכשי הדירות: המחוזי החיה חברה באופן זמני
- רכשה דירה, חיכתה שנה וחצי - ולא תקבל פיצוי
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- צוואת הסבתא בת ה-97 נפסלה - וזו הסיבה לכך
החקירה נוהלה על-ידי יחידת ההונאה של מחוז מרכז במשטרת ישראל ויחידת יהלום של רשות המסים. התיק נוהל על-ידי עו"ד טל תבור וטל פיינשטיין מפרקליטות מיסוי וכלכלה, בסיוע המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה.
- 3.אנונימי 25/09/2025 20:37הגב לתגובה זווהכסף מחולק לשחקני קולנוע וספורט ופקזיטים מפקולטות למדעי הרוחכך הזיופים של האזרח הפשוט הופכים לנורמה
- 2.טריא 16/09/2025 17:59הגב לתגובה זוומתחשבים במידת האפשר.
- 1.עדיין יצאו כספית מורווחים לא מבין את חשבון השופטים (ל"ת)אנונימי 16/09/2025 15:08הגב לתגובה זו
- ח 16/09/2025 21:50הגב לתגובה זוזה רק עונש פלילי בנוסף תהייה שומת מס הכנסה במישור האזרחי
צוואת הסבתא בת ה-97 נפסלה - וזו הסיבה לכך
שופטת בית המשפט לענייני משפחה קבעה כי צוואתה של האשה, עיוורת וחירשת, שנערכה לטובת נכדה ששימש כנהגה - פסולה. הפגמים הצורניים, הספקות בכשרותה, המעורבות המשמעותית של הנהנה, והיעדר יכולת ההוכחה שידעה על מה חתמה, הובילו למסקנה אחת. בפסק הדין נכתב: "נותר
ספק ממשי שהצוואה משקפת את רצונה החופשי והאמיתי של המנוחה"
בוקר אחד בראשית פברואר 2017 הובאה אשה ירושלמית כבת 97 אל משרדו של עורך דין מוכר בעיר. השנים הארוכות והקשות שעברה - עלייה מעיראק בשנות החמישים, התאלמנות מוקדמת, גידול שתי בנות בעוני ובמאמץ מתמיד - כבר הותירו בה את חותמן. היא לא ידעה קרוא וכתוב, ראייתה לקתה עד שהוגדרה עיוורת, שמיעתה היתה ירודה והיא תלויה בעזרת הליכון כדי להתנייד. באותם ימים כבר כמעט שלא יצאה מביתה. הפגישה שנערכה באותו משרד תוליך אותה אל מסמך אחד - צוואה, שלימים תיהפך למוקד מאבק משפחתי ומשפטי עיקש, שבסופו הכרעה תקדימית.
הנכד, שהיה גם הנהג הקבוע שלה ומי שליווה אותה לכל מקום, ביקש לקיים את הצוואה. בתה של המנוחה, שהיא דודתו, התנגדה לקיומה. מאחורי ההתנגדות לא עמד רק כאב משפחתי, אלא שורה של טענות כבדות משקל: פגמים צורניים בצוואה, שאלות בדבר כושרה של האם לחתום עליה, מעורבות עמוקה של הנהנה בהכנתה, ותמונה רפואית ותפקודית שהציבה סימני שאלה קשים סביב יכולת גמירת הדעת של המנוחה.
בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, מפי השופטת אורית בן דור ליבל, בחן במשך חודשים ארוכים את העדויות, המסמכים, חוות הדעת והקשרים המשפחתיים, ובסופו קבע בפסק דין מקיף כי הצוואה פסולה. בסיכומו של דבר הסבתא, שהיתה בת 97 בעת עריכתה לפי הרישום, לא הוכח שידעה מהו המסמך שעליו חתמה, לא נאמרה בפניה הצהרה כנדרש, העדים לא אישרו את שנדרש מהם, והנהנה - הנכד - היה בעל מעורבות עמוקה מדי בכל שלבי הכנת המסמך. הצוואה, כך נקבע, אינה יכולה לשקף את רצונה החופשי.
הפגמים בצוואה לא היו שוליים
הסיפור מתחיל בקביעה בסיסית שמנחה את דיני הירושה: כיבוד רצון המת. אלא שכפי שמזכירה השופטת בתחילת פסק הדין, הכלל הזה אינו מוחלט. לעתים אותות המציאות מצביעים על כך שהמסמך המוצג כמבטא את רצון המצווה אינו אלא צל של רצון, או תוצר של פגמים חמורים. "צוואה שיש בה פגם מבחינת הצורה אינה נהנית עוד מהחזקה שהיא משקפת את רצונו החופשי", ציינה השופטת. במקרה הזה הפגמים לא היו שוליים כלל - הם עמדו בלב ההכרעה.
- הבת התערבה בעריכת הצוואה - מה קבע ביהמ"ש?
- ביקש לפסול את צוואה שלטענתו נוגדת מסורת תימנית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפסק הדין נכתב כי הצוואה לא כללה את אישור העדים לכך שהמצווה הצהירה בפניהם שזו צוואתה - פגם שהפסיקה רואה בו פגם צורני מובהק, שמעביר את נטל ההוכחה לכתפי מבקש הקיום. "על התובע מוטל הנטל להוכיח את היסוד העובדתי", קבעה השופטת בהחלטתה, "שהמנוחה הצהירה בפני העדים שזו צוואתה קודם לחתימה עליה". אלא שהתובע לא הצליח לשכנע בכך. לא העדים, לא המסמכים, ולא התצהירים תמכו בטענה שהמנוחה כלל אמרה את המלים האלה.
חוזה מכירת דירה CHATGPTניצחון לרוכשי הדירות: המחוזי החיה חברה באופן זמני
עמדתם של רוכשי הדירות התקבלה על ידי המחוזי מרכז לוד, שאישר להחיות חברת נדל"ן שפורקה, במקביל למינוי עורך הדין שלהם לכונס נכסים לצורך רישום הזכויות בטאבו. בניגוד לעמדת משרד המשפטים, נקבע כי פיצול ההליך לשני הליכים נפרדים רק יכביד על הצדדים ויבזבז משאבים
שיפוטיים, ללא כל הצדקה עניינית
בשולי המרשם היבש של רשם החברות, הרחק מהכותרות היומיומיות על עסקות ענק ויזמים גדולים, התנהלה במשך שנים מציאות מורכבת עבור רוכשי דירות שביקשו לעשות דבר בסיסי לכאורה: להשלים רישום זכויות במקרקעין על שמם. החברה המשכנת שהיתה אמורה לבצע את הפעולה כבר חדלה מלהתקיים, נמחקה ממרשם החברות, והשאירה אחריה נכס לא רשום, בעלי זכויות חסרי אונים, ומבוי סתום ביורוקרטי. השבוע קבע בית המשפט המחוזי מרכז לוד כי במצב שכזה, אין סיבה להוסיף עוד מכשולים בדרך, וקיבל את בקשת הרוכשים להחיות את החברה ולמנות כונס נכסים במסגרת הליך אחד.
ההחלטה ניתנה על ידי השופט הבכיר יעקב שפסר, בתיק שעסק בבקשה להחייאת בלו גולדמן חברה לבניין, חברת נדל"ן שחוסלה בעבר. המבקשים - קבוצת רוכשי דירות, כולם בעלי זכויות במקרקעין נשוא הבקשה - פנו לבית המשפט בבקשה חריגה יחסית בהיקפה אך לא במהותה: להחיות את החברה באופן זמני, אך ורק לצורך הסדרת רישום המקרקעין, ובמקביל למנות את בא כוחם ככונס נכסים כדי שיבצע את פעולות הרישום בטאבו. מול הבקשה הזו ניצבה עמדת משרד המשפטים, באמצעות רשמת החברות והשותפויות, שהתנגדה לכריכת הסעדים. לטענת המדינה, יש להיצמד לכלל הדיוני שלפיו תחילה יש לדון אך ורק בשאלת החייאת החברה, ורק לאחר שהחברה אכן הוחייתה, לפנות בהליך נוסף, נפרד, לקבלת סעדים משלימים, ובראשם מינוי כונס נכסים והסמכתו לבצע פעולות רישום.
אלא שבית המשפט בחר לסטות מהכלל, וקבע כי בנסיבות המקרה אין מדובר בסטייה בלתי מוצדקת, אלא בהכרעה מתבקשת, יעילה והוגנת כלפי המבקשים. בפסק הדין ציין השופט שפסר כי לאחר שעיין בבקשה ובנספחיה, ולאחר שבוצע יידוע לכל בעלי העניין בדבר הגשת הבקשה להחייאת החברה, וכשלא הוגשו התנגדויות, אין מניעה עקרונית לאשר את ההחייאה. עוד צוין בפסק הדין שפורסם כי מולאו כל התנאים שאליהם הפנתה המשיבה, ובכללם הסכמת המבקשים לכך שבתום הפעולה שלשמה התבקשה ההחייאה, יינתן צו להשבת החברה לסטטוס של חברה מחוסלת.
"החייאת החברה לצורך ביצוע פעולה נקודתית"
בהקשר הזה, הדגיש בית המשפט בהכרעת הדין כי מדובר בהחייאת חברה לצורך פעולה נקודתית ומוגדרת היטב. בפסק הדין נכתב כי מדובר ב"החייאת החברה לצורך ביצוע פעולה נקודתית של הסדרת רישום מקרקעין, באופן שבסופו של יום לא יווצר מצב בו תוותר במרשם חברה שאין בה פעילות תוך הטעיית הציבור". הדברים האלה שימשו בסיס להחלטה לאשר את החייאת החברה והשבתה לרישומי רשמת החברות.
- בעל שליטה בחברה שקרסה ב-2014 ישלם את חובותיה
- רשם החברות מאפשר פטור מאגרה על פירוק חברות לא פעילות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שעיקר המחלוקת לא נסב סביב עצם ההחייאה, אלא סביב השאלה האם ניתן וראוי לכרוך בהליך אחד גם את מינוי כונס הנכסים והסמכתו להשלים את פעולות הרישום. משרד המשפטים הפנה לפסיקה שלפיה הכלל הוא שיש להפריד את הסעדים, וציין כי תחילה יש לדון רק בהחייאת החברה, ורק לאחר מכן - ובהליך נוסף - לדון בסעדים נוספים. בית המשפט לא התעלם מן הכלל, ואף ציין במפורש בהחלטתו כי, "אכן, הכלל הוא יש לדון מלכתחילה רק בשאלת החייאת החברה, וככל שהוחייתה, יש לעתור בהליך נוסף ונפרד, לקבלת סעדים נוספים". עם זאת, כאן בדיוק נכנס החריג לכלל. השופט שפסר הבהיר כי בנסיבות הספציפיות של המקרה, הכלל הדיוני אינו משרת את תכלית ההליך, אלא להפך.
