חילוט הוא הליך שבו המדינה נוטלת לידיה רכוש הקשור לעבירה, בין שהוא פרי הפעילות העבריינית ובין ששימש לביצועה. הכלי נועד לפגוע בכדאיות הכלכלית של הפשיעה, והוא מופעל בעיקר בתיקי הלבנת הון, סחר בסמים,
עבירות מס והימורים בלתי חוקיים. החילוט יכול להיות פלילי, בעקבות הרשעה, או אזרחי, המתנהל נגד הרכוש עצמו גם ללא הרשעת אדם מסוים. בשלב מוקדם של חקירה נהוג לבקש צווי תפיסה זמניים על חשבונות בנק, על כלי רכב ועל נכסי נדל"ן, כדי למנוע הברחת נכסים עד תום ההליך. סוגיה
מרכזית המתעוררת היא פגיעה בצדדים שלישיים תמימים, ובהם בני משפחה ונושים, ולכן בקשות מסוג זה נבחנות בבית המשפט לצד כתב אישום.
בית המשפט העליון קבע ברוב דעות: זכותם של עורכי דין לשכר טרחה אינה גוברת על האינטרס הציבורי שקיים בחילוט של כספי עבירה. לדברי השופטים שכריעו בנושא ברוב קולות, ללא נימוקים מיוחדים - הכספים יישארו בידי המדינה