פסיקת בית משפט גזר דין פטיש שופט פרקליטות
צילום: Istock

מתי ניתן לחלט נכסי חברה שבעל השליטה בה הורשע בעבירות פליליות?

שופט העליון יוסף אלרון מתווה עקרונות בסוגיה זו במסגרת פסק דין בתיק שנוגע לבעל שליטה בחברת תרופות שהואשם בעבירות הלבנת הון. מה קורה כשהעבירות לא מיוחסות לחברה עצמה, ומתי ניתן לקבוע כי מבצע העבירה הרחיק ממנו נכסים לחברה בשליטתו?
תומר אמן |

דמיינו לעצמכם את הסיטואציה הבאה: אתם מנהלים חברה וביצעתם עבירה פלילית. על פי חוק איסור להלבנת הון בית המשפט ראשי להורות על "תפיסת" נכסיכם הפרטיים לצורך חילוט עתידי, וזאת במידה ותורשעו. אך מה יקרה במידה ואין לכם מספיק נכסים פרטיים? או שקיים חשש שהשתמשתם בחברה שלכם על מנת להרחיק מכם את הנכסים אשר הושגו באופן לא חוקי? בבית המשפט העליון דנו בסוגיה זו בדיוק.

השופט יוסף אלרון בחן האם יש אפשר את "תפיסתם" של נכסי חברות בע"מ לצורך הבטחת מימושו של חילוט עתידי לו יורשע בעל השליטה בחברות אלו בעבירות המיוחסות לו, כאשר החברות אינן מעורבות בעבירות מושא כתב האישום, ונכסים אלו לא הושגו כתוצאה מהפעילות העבריינית המתוארת בכתב האישום.

השופט קבע, כי לא בכל מקרה בו נידון (או נאשם) הוא בעל שליטה בחברה במובן התאגידי, רכושו ייחשב כרכוש "בשליטתו" אשר ניתן לתפסו באופן זמני או לחלטו בסופו של הליך. אמת המידה אותה נדרש בית המשפט לבחון לשם הכרעה בעניין זה היא האם מידת שליטתו של בעל השליטה בחברה היא כזו המעוררת חשש כי נעשה שימוש בחברה

כדי להרחיק את נכסיו ממנו.

כמו כן קבע השופט, כי היעדר מעורבותן של החברות בפעילות העבריינית היא בעלת משקל של ממש בבחינת מידתיות הצו הזמני שניתן, כך שנדרש לבחון האם לא קיים אמצעי אשר פגיעתו פחותה, בשני היבטים: הן בבחירה לבקש את תפיסת קניינן של החברות והן בבקשה לתפוס דווקא כסף המופקד בחשבונן.

בפסק דין בתיק ספציפי שהובא לפתחו של בית המשפט, השופט אלרון מביע גם אמירה עקרונית בסוגיה וכותב כי המדינה צריכה להראות שתפיסת מניות בעל השליטה בחברות אינה מספיקה ושאכן אין בידי בעל השליטה או החברות נכסים חלופיים אשר ניתן לחלט. כלומר, יש להראות כי תפיסת כספיהן של החברות נעשית כ"מוצא אחרון".

התיק עצמו נגע לבעל שליטה בחברת תרופות שהואשם בעבירות הלבנת הון וערער לבית המשפט העליון, לאחר שזה "תפס" את נכסיו. בנסיבות האירוע, סבר השופט יוסף אלרון אשר היה אמון על העתירה כי לאור היקף החזקותיו הרב של בעל השליטה בחברות, היותן חברות פרטיות בסדר גודל קטן, העובדה כי יתר המשקיעים בחברות הם אזרחים זרים וחברות זרות אשר כלל לא התייצבו בהליכים, ומאחר שבעל השליטה מכהן כדירקטור בכל החברות - אשר הדירקטוריון שלהם מונה לכל היותר 2-3 דירקטורים, נקבע כי יש לראות בנכסי החברות כנכסים בשליטתו של בעל השליטה, כלומר שלו - ולא של החברה, אזי שניתן לחלטם. 

כמו כן נקבע כי מאחר שבית המשפט המחוזי הורה כי ייתפס רק סכום הרווח הישיר המיוחס לבעל השליטה בכתב האישום, ומפי שלא הוצעה ערובה חלופית על ידי החברות או בעל השליטה בהן, תוצאת החלטת בית המשפט המחוזי - מידתית, והערעור נדחה.

קיראו עוד ב"בארץ"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)

חוק הגיוס: כשזה מגיע לחרדים, עוצמה יהודית מאבדת את העוצמה

עוצמה יהודית רוצה מלחמה בלי לוחמים: השתיקה המפלגתית על גיוס החרדים חושפת עד כמה המספרים מתעתעים, איך יוצאים בשאלה נספרים כחרדים, ואיך החוק החדש מאפשר להציג עמידה ביעדים כמעט בלי לגייס באמת, מהלך שמרחיק את החרדים מלהשתלב בתעסוקה ופוגע במשק כולו
ד"ר אדם רויטר |

במסגרת מאמציהם למנוע את רוע הגזירה, משמע לשאת בעול הביטחון כמו כל יהודי אחר במדינת ישראל, מנהיגי החרדים מייצרים כמה שיותר קומבינטוריקה וביסמוט נופל או מופל לפח. במסגרת ההסכמות שחוק הגיוס החדש והרע מאד הזה קובע, ייספרו בתוואי הגיוס כל הבנים שלמדו אי פעם במוסדות חרדיים, כולל 20% מהם שבכלל עזבו את המגזר. אסביר בסוף גם איך כל זה קשור לא רק לביטחון אלא גם לכלכלה.

מסתבר שכיום שיעור היוצאים בשאלה מכל שנתון חרדי עומד על שיעור של כ-20%. אתם קוראים נכון. לפי "עמותת הלל", שהיא הכתובת הראשית של יוצאות ויוצאים בשאלה מהמגזר - שמגיעים אליה ונעזרים בה לרוב כשהם בגילאי 17 עד 25, אלו מביניהם בגילאי 18 עד 20 מתגייסים ברובם לצה"ל. למעשה לפי עמותת הלל כ-75% בגילאים הללו מתגייסים לצה"ל.

בואו ניכנס רגע למספרים. בשנתון הגיוס של 2024-2025 (תשפ"ה) יש כ-76 אלף בנים שנולדו בשנת 2006, מתוכם כ-57 אלף הם יהודים שמתוכם כ-14 אלף הם מהמגזר החרדי. מתוכם התגייסו השנה כ-2,900 שהם כ-20% מהשנתון החרדי (המקור: עיתון "הארץ" )

יש לציין כי זו קפיצה משמעותית ביותר לעומת כ-1,200 מגויסים יוצאי המגזר בממוצע שנתי, משמע 8% מכל שנתון, בשנים שקדמו לתשפ"ה וזו לפחות בהחלט בשורה טובה.

כמה מתוך המתגייסים יצאו מהמגזר וכבר אינם חרדים? ע"פ הערכות כ-20% מכל שנתון עזבו את המגזר. משמע מתוך שנתון של 15,000 כ-3,000 כבר אינם חרדים. לפי עמותת הלל המלווה יוצאים ויוצאות מהמגזר, כ-75% מהם מתגייסים לצה"ל. משמע מתוך ה-2,900 שהתגייסו, שהם יוצאי המגזר החרדי ניתן להניח שכ-2,250 מהם בכלל עזבו את המגזר. מבחינתם, הם לא מתגייסים לצה"ל כחרדים אלא כדתיים לאומיים, כמסורתיים או כחילוניים (רובם נותרים קרובים לאמונה ולמסורת ואינם הופכים לחילוניים). אבל הם נספרים כמתגייסים חרדים - וזו נקודה מאד חשובה.

חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.

הידע הפיננסי, שבעבר היה נחלתם של בעלי מקצועות הצווארון הלבן, הפך לדמוקרטי וזמין. פודקאסטים, קבוצות פייסבוק ייעודיות ואושיות רשת בתחום הפיננסים מספקים הדרכה בגובה העיניים, המותאמת לדור ה-Z.

בניגוד לדימוי של בני נוער חסרי דאגות, דור החיילים הנוכחי מפגין בגרות פיננסית מפתיעה ואחריות כלכלית. רבים מהם מבינים ששוק הדיור בישראל מאתגר ויוקר המחיה גבוה באופן כללי, והם מחפשים כל דרך לצבור הון ראשוני שיאפשר להם לקנות דירה או לפתוח עסק לאחר השחרור. השילוב בין שירות משמעותי לבין בניית עתיד כלכלי אינו סותר מבחינתם, אלא משלים.