צ'אטים בוטים (דאלי אי)
צ'אטים בוטים (דאלי אי)

מה־ELIZA ועד ChatGPT: ההיסטוריה של הצ'אטבוטים – וכיצד הם שינו את הדרך שבה אנחנו מדברים עם מחשבים

היום זה נשמע מובן מאליו – אתה מקליד שאלה, ובתוך שניות מקבל תשובה. אבל הדרך לצ’אטבוטים המתקדמים של 2025 הייתה ארוכה, מוזרה ולעיתים גם מאוד משעשעת. איך זה התחיל, למה זה לא באמת היה חכם בהתחלה, ומה גרם למהפכה הגדולה שמתרחשת מול העיניים שלנו

עמית בר |
נושאים בכתבה chat gpt מהפכת ה-AI

כבר היום קשה לדמיין עולם בלי צ’אטבוטים. הם עונים לנו בחברות ביטוח, מתאמים פגישות בבנקים, עוזרים לנו להחליט מה לאכול, מייצרים לנו פוסטים לרשתות. אבל הצ’אט שאנחנו מכירים היום – רחוק מאוד מהגרסה הראשונה שהופיעה עוד בשנות ה־60 של המאה הקודמת.

צ’אטבוטים הם לא תופעה חדשה. למעשה, הרעיון שמחשב ינהל שיחה עם אדם הלהיב חוקרים עוד לפני שהמחשב האישי הראשון נולד. אלא שכמו הרבה דברים בבינה מלאכותית, זה התחיל מניסוי אקדמי, עבר דרך ניסיונות שיווקיים, והפך למהפכה אמיתית רק לאחרונה.


ELIZA: הפסיכולוגית הדיגיטלית הראשונה (1966)

הצ’אטבוט הראשון שמקובל לציין כ"ראשון בעולם" היה ELIZA, שפותח ב־1966 על ידי ג’וזף וייצנבאום ב־MIT. הרעיון היה פשוט: לדמות פסיכותרפיסט שמחזיר תשובות כמו "מה גורם לך להרגיש כך?" או "ספר לי עוד על זה".

לא היה שם בינה, ולא היה ממש ניתוח של הטקסט – אלא רק תגובה לתבניות. ועדיין, הרבה משתמשים התבלבלו – וחשבו שהמחשב "מבין" אותם. זה היה הרגע הראשון שבו מחשב הצליח לייצר אשליה של שיחה – גם אם פשטנית לגמרי.


PARRY: הבינה של סכיזופרניה (1972)

כחמש שנים אחר כך הופיע PARRY – צ’אטבוט שנועד לדמות אדם עם סכיזופרניה פרנואידית. פותח על ידי הפסיכיאטר קנת' קולבי, הבוט נועד לבחון איך פסיכיאטרים יתמודדו עם "מטופל" ממוחשב שמפתח פרנויה, חוסר אמון ואמירות מבולבלות.

שוב, לא מדובר היה בבינה אמיתית – אלא במערכת חוקים פשוטה. אבל משהו התחיל לנבוט: צ’אט יכול לשמש לא רק למשחק, אלא גם למחקר, טיפול וחיקוי מורכב.


העשור האבוד: הרבה רעש, מעט חוכמה (1980–1990)

בשנות ה־80 וה־90, עולמות המחשוב עברו למהפכת ה-PC והאינטרנט, אבל הצ’אטבוטים קצת נעלמו. לא היו יכולות טכנולוגיות, והבוטים שנוצרו באותה תקופה התבססו על תסריטים פשוטים מאוד.

קיראו עוד ב"BizTech"

הצ’אט שהתפשט דווקא היה בין בני אדם – דרך IRC (Internet Relay Chat) שהופיע ב־1988 והפך לפלטפורמה הראשונה של שיחות בזמן אמת באינטרנט. אך בינה מלאכותית לא הייתה שם.


הצ'אטבוטים חוזרים – אבל בצורת גימיק (2000–2010)

בתחילת שנות ה־2000, עם עליית מסנג’ר של MSN, AOL ו־Yahoo – הופיעו שוב בוטים לשיחות. הבוטים כמו SmarterChild (2001) יכלו לספק מידע כמו מזג אוויר, חדשות, משחקים – אבל תמיד בתשובות קצרות מראש. לא הייתה בהם הבנה של שפה טבעית – רק תפריטים.

הם שימשו בעיקר להדגמות טכנולוגיה או ככלי שיווקי – מותגים יצרו "צ’אטבוטים" שידעו לקדם מוצר, אבל לא הבינו כלום ממה שנאמר להם.


מהפכת הקול: סירי, קורטנה ואלקסה נכנסות לחדר (2011–2016)

הדור הבא של הצ’אט הגיע דרך הקול. Siri של אפל הושקה ב־2011, והביאה לעולם את הקונספט של "עוזר אישי קולי". היא לא הייתה חכמה במיוחד, אבל החוויה – לדבר עם הטלפון שלך – כבשה את העולם.

אחריה הגיעו Google Assistant, Amazon Alexa, ו־Cortana של מיקרוסופט. כל אחת ניסתה להיות החכמה ביותר, אבל בפועל הן ביצעו בעיקר פקודות פשוטות: "הפעל מוזיקה", "מה השעה", "איך מגיעים...".

השיחה הייתה חד־כיוונית. אתה שואל – הן עונות. זה לא באמת היה דיאלוג.


המשבר הגדול: כולם ניסו – אף אחד לא הצליח (2016–2019)

באמצע העשור, מאות חברות השקיעו בבניית צ’אטבוטים – בעיקר לשירות לקוחות. הרעיון היה לחסוך כוח אדם. אבל מה שקרה בפועל זה שכולם קיבלו בוטים טיפשים עם תפריטים קבועים. לקוחות התעצבנו, המותגים נסוגו, וכולם התחילו לשנוא את הרעיון של "לחץ 1 אם אתה רוצה לדבר עם נציג". דווקא אז, מאחורי הקלעים – התחילה להתבשל המהפכה האמיתית.


נובמבר 2022: ChatGPT משנה את המשחק

ההשקה של ChatGPT על ידי OpenAI בנובמבר 2022 סימנה נקודת מפנה. זה לא היה עוד בוט עם תפריט – זו הייתה שיחה אמיתית. המערכת יכלה לנהל דיאלוגים מורכבים, להבין הקשר, לזכור מה שנאמר קודם, ולנסח תשובות שנשמעות טבעיות. לראשונה, אנשים הרגישו שהם מדברים עם "משהו שחושב". היישומים זינקו: חינוך, שיווק, כתיבה, תכנות, עיצוב. תוך חודשים, הצ’אטבוט הפך לכלי יומיומי במיליוני מקומות עבודה.


2023–2025: מצ'אט לסוכן חכם

אחרי ChatGPT הגיעו גם Bard של גוגל, Claude של Anthropic, Grok של xAI, ו־Copilot של מיקרוסופט. הכלים הלכו והתפתחו ובשנה האחרונה הדגש עבר מצ’אט לשירות: הבוטים התחילו להפעיל אפליקציות, לשלוט בקבצים, לקרוא מיילים, לכתוב קוד, ואף לבצע פעולות אמיתיות באינטרנט.

המגמה ב־2025 ברורה: הצ’אטבוט מפסיק להיות שיחה – והופך להיות סוכן. משהו שמבין אותך, מקבל פקודות, ופועל. ממש כמו עובד, רק דיגיטלי.


מה הלאה? כמו שזה נראה, העתיד שייך לא לצ’אט – אלא לפעולה. הבוטים ילמדו עליך, יכירו אותך, ינהלו משימות בשמך, ואולי יום אחד גם יקבלו החלטות לבד. אבל הכל התחיל מאותו רגע ב־1966, כשמחשב שאל: "ולמה אתה חושב כך?" השאלה שנותרה פתוחה – היא עד לאן  זה יגיע - כך תיראה הבינה המלאכותית ב-2030 – ומה זה יעשה לחיים שלנו


הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
DOTI (עומר הכהן)DOTI (עומר הכהן)

כמה מרוויחים היזמים והעובדים באקזיט? דוגמה מהאקזיט של דוטי

פי 4 ב-11 חודשים - סיילספורס רוכשת את הסטארטאפ הישראלי דוטי ב-100 מיליון דולר; יוצאי Wix הקימו את דוטי וגייסו כ-7 מיליון דולר; המשקיעים מורווחים פי 4, המייסדים הרוויחו על פי ההערכות כ-30 מיליון דולר לכל אחד; העובדים הרוויחו בממוצע מאות אלפי דולרים

רן קידר |
נושאים בכתבה אקזיט

סיילספורס ממשיכה להרחיב את אחיזתה בתחום הבינה המלאכותית, והפעם עם רכישה מקומית: החברה הודיעה כי תרכוש את דוטי, סטארטאפ ישראלי, תמורת סכום שמוערך בכ־100 מיליון דולר. מדובר באקזיט משמעותי במיוחד לחברה שהוקמה לפני פחות משנה, על ידי יוצאי Wix מתן כהן ועופר חופשי, ופעלה עד כה מתחת לרדאר, עם מימון ראשוני בהיקף כולל של כ־7 מיליון דולר בלבד.

הטכנולוגיה שפיתחה דוטי מתמקדת ביצירת "מוח ארגוני" - פלטפורמה מבוססת AI שמחברת בין מערכות פנימיות שונות בארגון, מאחדת נתונים ומנגישה אותם לעובדים באופן מיידי ובהתאמה להקשר. כלומר, במקום לעבור בין מערכות ולחפש מידע באופן ידני, העובדים יכולים לשאול שאלות בפשטות ולקבל תשובות ממוקדות שמבוססות על מכלול הידע הארגוני.

שילוב טכנולוגי לתוך Slack וחיזוק מרכז הפיתוח המקומי

לפי סיילספורס, הרכישה נועדה בין השאר לחזק את מרכז המו"פ של החברה בישראל, בדגש על טכנולוגיות בינה מלאכותית. המתכנתים והמנהלים מדוטי צפויים להשתלב בתוך סלאק, פלטפורמת התקשורת הארגונית שנרכשה אף היא על ידי סיילספורס בשנת 2020. כהן וחופשי יובילו את פעילות סלאק בישראל לאחר הרכישה.

הטכנולוגיה של דוטי תשולב בפיתוח "שכבת חיפוש חכמה", Agentic Search, שתהיה חלק מהיכולות העתידיות של מוצרי סיילספורס, ותפעל דרך ממשק השיחה של סלאק. מטרת העל: לאפשר לעובדים ולסוכני ה־AI בארגון לאתר מידע ולבצע פעולות ביעילות, תוך שילוב בין חוויית משתמש חלקה ויכולות ניתוח מתקדמות.

דוטי מעסיקה כיום כ־20 עובדים, ורובם יצטרפו רשמית לצוות סלאק המקומי. לדברי מתן כהן, מנכ"ל דוטי, הרכישה תאפשר להפיץ את הטכנולוגיה בקנה מידה עולמי, ולהגשים את החזון של הנגשת מידע ארגוני בצורה אינטואיטיבית ומהירה. דניז דרסר, מנכ"לית סלאק, הוסיפה כי "המומחיות של דוטי מאיצה את החזון שלנו להמציא מחדש את החיפוש הארגוני בכל מוצרי סיילספורס".


אקסוניוסאקסוניוס

על הקשר בין פיטורים לבין הנפקה - אקסוניוס מפטרת לקראת כוונה להנפיק

חברת הסייבר נערכת לפיטורי 100 עובדים וטוענת כי זה נובע מהרצון להתייעל ולהתמקד לקראת הנפקה אפשרית

רן קידר |
נושאים בכתבה אקסוניוס

פיטורים בחברת הסייבר אקסוניוס.  החברה המגנה ומנהלת נכסים דיגיטליים תפטר כ-100 מתוך כ-900. כמחצית מהפיטורים, כ-50 עובדים, יהיו בישראל, שבו מרכז הפיתוח והחדשנות של החברה. דין זיסמן, המנכ"ל והמייסד, תיאר את הצעד כחלק ממבנה מחדש תפעולי שמטרתו: לייעל את המבנה הארגוני, לחזק את הפלטפורמה המרכזית ולהאיץ השקעות בטכנולוגיות בינה מלאכותית, מנוע הצמיחה הצפוי להוביל את התעשייה בשנים הבאות.

אקסוניוס הוקמה ב-2017 על ידי שלישייה מיחידת 8200: זיסמן עצמו, עופרי שור בתפקיד CTO ואבידור ברטוב כ-CPO. החברה בנתה פלטפורמה שמנטרת ומנהלת אלפי נכסים דיגיטליים בארגונים גדולים, ממכשירי קצה ועד שרתים בענן. הפלטפורמה מאפשרת אוטומציה של עדכונים, ניהול הרשאות וזיהוי סיכונים בזמן אמת. הטכנולוגיה, שמשלבת ניתוח נתונים עם אינטגרציות רחבות, הפכה את אקסוניוס לאחת השחקניות הבולטות בתחום ה-Cyber Asset Attack Surface Management (CAASM). התחום מתמודד עם אתגר הולך וגובר: ניהול סביבות IT מורכבות בעידן של IoT, עבודה היברידית ואיומי סייבר מתוחכמים.

מאז הקמתה, החברה גייסה כ-600 מיליון דולר ממשקיעים מובילים כמו Accel, Bain Capital ו-Sequoia. הם העמידו את שווייה על 2.6 מיליארד דולר בסבבי הגיוס של 2022 ו-2024. קצב הכנסות השנתי שלה (ARR) לא נמסר אך לפני כשנתיים הוא היה באזור 100 מיליון דולר.

המהלך הנוכחי מגיע על רקע האטה בהייטק, אם כי בתחום הסייבר דווקא הגיוסים נמשכים. לאחרונה רכשה אקסוניוס את סיינריו  שפועלת בתחום אבטחת בריאות דיגיטלית בכ-100 מיליון דולר.