צ'אטים בוטים (דאלי אי)צ'אטים בוטים (דאלי אי)

מה־ELIZA ועד ChatGPT: ההיסטוריה של הצ'אטבוטים – וכיצד הם שינו את הדרך שבה אנחנו מדברים עם מחשבים

היום זה נשמע מובן מאליו – אתה מקליד שאלה, ובתוך שניות מקבל תשובה. אבל הדרך לצ’אטבוטים המתקדמים של 2025 הייתה ארוכה, מוזרה ולעיתים גם מאוד משעשעת. איך זה התחיל, למה זה לא באמת היה חכם בהתחלה, ומה גרם למהפכה הגדולה שמתרחשת מול העיניים שלנו

עמית בר |
נושאים בכתבה chat gpt מהפכת ה-AI

כבר היום קשה לדמיין עולם בלי צ’אטבוטים. הם עונים לנו בחברות ביטוח, מתאמים פגישות בבנקים, עוזרים לנו להחליט מה לאכול, מייצרים לנו פוסטים לרשתות. אבל הצ’אט שאנחנו מכירים היום – רחוק מאוד מהגרסה הראשונה שהופיעה עוד בשנות ה־60 של המאה הקודמת.

צ’אטבוטים הם לא תופעה חדשה. למעשה, הרעיון שמחשב ינהל שיחה עם אדם הלהיב חוקרים עוד לפני שהמחשב האישי הראשון נולד. אלא שכמו הרבה דברים בבינה מלאכותית, זה התחיל מניסוי אקדמי, עבר דרך ניסיונות שיווקיים, והפך למהפכה אמיתית רק לאחרונה.


ELIZA: הפסיכולוגית הדיגיטלית הראשונה (1966)

הצ’אטבוט הראשון שמקובל לציין כ"ראשון בעולם" היה ELIZA, שפותח ב־1966 על ידי ג’וזף וייצנבאום ב־MIT. הרעיון היה פשוט: לדמות פסיכותרפיסט שמחזיר תשובות כמו "מה גורם לך להרגיש כך?" או "ספר לי עוד על זה".

לא היה שם בינה, ולא היה ממש ניתוח של הטקסט – אלא רק תגובה לתבניות. ועדיין, הרבה משתמשים התבלבלו – וחשבו שהמחשב "מבין" אותם. זה היה הרגע הראשון שבו מחשב הצליח לייצר אשליה של שיחה – גם אם פשטנית לגמרי.


PARRY: הבינה של סכיזופרניה (1972)

כחמש שנים אחר כך הופיע PARRY – צ’אטבוט שנועד לדמות אדם עם סכיזופרניה פרנואידית. פותח על ידי הפסיכיאטר קנת' קולבי, הבוט נועד לבחון איך פסיכיאטרים יתמודדו עם "מטופל" ממוחשב שמפתח פרנויה, חוסר אמון ואמירות מבולבלות.

שוב, לא מדובר היה בבינה אמיתית – אלא במערכת חוקים פשוטה. אבל משהו התחיל לנבוט: צ’אט יכול לשמש לא רק למשחק, אלא גם למחקר, טיפול וחיקוי מורכב.


העשור האבוד: הרבה רעש, מעט חוכמה (1980–1990)

בשנות ה־80 וה־90, עולמות המחשוב עברו למהפכת ה-PC והאינטרנט, אבל הצ’אטבוטים קצת נעלמו. לא היו יכולות טכנולוגיות, והבוטים שנוצרו באותה תקופה התבססו על תסריטים פשוטים מאוד.

קיראו עוד ב"BizTech"

הצ’אט שהתפשט דווקא היה בין בני אדם – דרך IRC (Internet Relay Chat) שהופיע ב־1988 והפך לפלטפורמה הראשונה של שיחות בזמן אמת באינטרנט. אך בינה מלאכותית לא הייתה שם.


הצ'אטבוטים חוזרים – אבל בצורת גימיק (2000–2010)

בתחילת שנות ה־2000, עם עליית מסנג’ר של MSN, AOL ו־Yahoo – הופיעו שוב בוטים לשיחות. הבוטים כמו SmarterChild (2001) יכלו לספק מידע כמו מזג אוויר, חדשות, משחקים – אבל תמיד בתשובות קצרות מראש. לא הייתה בהם הבנה של שפה טבעית – רק תפריטים.

הם שימשו בעיקר להדגמות טכנולוגיה או ככלי שיווקי – מותגים יצרו "צ’אטבוטים" שידעו לקדם מוצר, אבל לא הבינו כלום ממה שנאמר להם.


מהפכת הקול: סירי, קורטנה ואלקסה נכנסות לחדר (2011–2016)

הדור הבא של הצ’אט הגיע דרך הקול. Siri של אפל הושקה ב־2011, והביאה לעולם את הקונספט של "עוזר אישי קולי". היא לא הייתה חכמה במיוחד, אבל החוויה – לדבר עם הטלפון שלך – כבשה את העולם.

אחריה הגיעו Google Assistant, Amazon Alexa, ו־Cortana של מיקרוסופט. כל אחת ניסתה להיות החכמה ביותר, אבל בפועל הן ביצעו בעיקר פקודות פשוטות: "הפעל מוזיקה", "מה השעה", "איך מגיעים...".

השיחה הייתה חד־כיוונית. אתה שואל – הן עונות. זה לא באמת היה דיאלוג.


המשבר הגדול: כולם ניסו – אף אחד לא הצליח (2016–2019)

באמצע העשור, מאות חברות השקיעו בבניית צ’אטבוטים – בעיקר לשירות לקוחות. הרעיון היה לחסוך כוח אדם. אבל מה שקרה בפועל זה שכולם קיבלו בוטים טיפשים עם תפריטים קבועים. לקוחות התעצבנו, המותגים נסוגו, וכולם התחילו לשנוא את הרעיון של "לחץ 1 אם אתה רוצה לדבר עם נציג". דווקא אז, מאחורי הקלעים – התחילה להתבשל המהפכה האמיתית.


נובמבר 2022: ChatGPT משנה את המשחק

ההשקה של ChatGPT על ידי OpenAI בנובמבר 2022 סימנה נקודת מפנה. זה לא היה עוד בוט עם תפריט – זו הייתה שיחה אמיתית. המערכת יכלה לנהל דיאלוגים מורכבים, להבין הקשר, לזכור מה שנאמר קודם, ולנסח תשובות שנשמעות טבעיות. לראשונה, אנשים הרגישו שהם מדברים עם "משהו שחושב". היישומים זינקו: חינוך, שיווק, כתיבה, תכנות, עיצוב. תוך חודשים, הצ’אטבוט הפך לכלי יומיומי במיליוני מקומות עבודה.


2023–2025: מצ'אט לסוכן חכם

אחרי ChatGPT הגיעו גם Bard של גוגל, Claude של Anthropic, Grok של xAI, ו־Copilot של מיקרוסופט. הכלים הלכו והתפתחו ובשנה האחרונה הדגש עבר מצ’אט לשירות: הבוטים התחילו להפעיל אפליקציות, לשלוט בקבצים, לקרוא מיילים, לכתוב קוד, ואף לבצע פעולות אמיתיות באינטרנט.

המגמה ב־2025 ברורה: הצ’אטבוט מפסיק להיות שיחה – והופך להיות סוכן. משהו שמבין אותך, מקבל פקודות, ופועל. ממש כמו עובד, רק דיגיטלי.


מה הלאה? כמו שזה נראה, העתיד שייך לא לצ’אט – אלא לפעולה. הבוטים ילמדו עליך, יכירו אותך, ינהלו משימות בשמך, ואולי יום אחד גם יקבלו החלטות לבד. אבל הכל התחיל מאותו רגע ב־1966, כשמחשב שאל: "ולמה אתה חושב כך?" השאלה שנותרה פתוחה – היא עד לאן  זה יגיע - כך תיראה הבינה המלאכותית ב-2030 – ומה זה יעשה לחיים שלנו


הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אקסוניוסאקסוניוס

על הקשר בין פיטורים לבין הנפקה - אקסוניוס מפטרת לקראת כוונה להנפיק

חברת הסייבר נערכת לפיטורי 100 עובדים וטוענת כי זה נובע מהרצון להתייעל ולהתמקד לקראת הנפקה אפשרית

רן קידר |
נושאים בכתבה אקסוניוס

פיטורים בחברת הסייבר אקסוניוס.  החברה המגנה ומנהלת נכסים דיגיטליים תפטר כ-100 מתוך כ-900. כמחצית מהפיטורים, כ-50 עובדים, יהיו בישראל, שבו מרכז הפיתוח והחדשנות של החברה. דין זיסמן, המנכ"ל והמייסד, תיאר את הצעד כחלק ממבנה מחדש תפעולי שמטרתו: לייעל את המבנה הארגוני, לחזק את הפלטפורמה המרכזית ולהאיץ השקעות בטכנולוגיות בינה מלאכותית, מנוע הצמיחה הצפוי להוביל את התעשייה בשנים הבאות.

אקסוניוס הוקמה ב-2017 על ידי שלישייה מיחידת 8200: זיסמן עצמו, עופרי שור בתפקיד CTO ואבידור ברטוב כ-CPO. החברה בנתה פלטפורמה שמנטרת ומנהלת אלפי נכסים דיגיטליים בארגונים גדולים, ממכשירי קצה ועד שרתים בענן. הפלטפורמה מאפשרת אוטומציה של עדכונים, ניהול הרשאות וזיהוי סיכונים בזמן אמת. הטכנולוגיה, שמשלבת ניתוח נתונים עם אינטגרציות רחבות, הפכה את אקסוניוס לאחת השחקניות הבולטות בתחום ה-Cyber Asset Attack Surface Management (CAASM). התחום מתמודד עם אתגר הולך וגובר: ניהול סביבות IT מורכבות בעידן של IoT, עבודה היברידית ואיומי סייבר מתוחכמים.

מאז הקמתה, החברה גייסה כ-600 מיליון דולר ממשקיעים מובילים כמו Accel, Bain Capital ו-Sequoia. הם העמידו את שווייה על 2.6 מיליארד דולר בסבבי הגיוס של 2022 ו-2024. קצב הכנסות השנתי שלה (ARR) לא נמסר אך לפני כשנתיים הוא היה באזור 100 מיליון דולר.

המהלך הנוכחי מגיע על רקע האטה בהייטק, אם כי בתחום הסייבר דווקא הגיוסים נמשכים. לאחרונה רכשה אקסוניוס את סיינריו  שפועלת בתחום אבטחת בריאות דיגיטלית בכ-100 מיליון דולר.

פיטנגו, צילום: ביאנה קארו ויטקיןפיטנגו, צילום: ביאנה קארו ויטקין

פיטנגו גייסה 300 מיליון דולר לקרנות טכנולוגיה ובריאות המשקיעות בשלבים מוקדמים

קרן ההון סיכון הישראלית מחזקת את פעילותה המוקדמת עם גיוס ל-2 קרנות - Pitango First ו-Pitango HealthTech שמתמקדות בהשקעות בשלבי סיד והון מוקדם; מתכננת גיוס נוסף לקרן growth בקרוב

מנדי הניג |
נושאים בכתבה פיטנגו גיוס הון

פיטנגו, מהוותיקות והמוכרות בקרנות ההון סיכון בישראל, הודיעה על גיוס כולל של 300 מיליון דולר לשתי קרנות Early Stage: Pitango First, המתמחה בטכנולוגיה, ו-Pitango HealthTech, המתמקדת בתחומי הבריאות ומדעי החיים.

הגיוס מגיע ברקע רצף הצלחות של חברות פורטפוליו בולטות: Via, שהונפקה לאחרונה; PsiQuantum, שגייסה מיליארד דולר; ו-Vertos, שנמכרה בעסקת אקזיט משמעותית. לפי הקרן, הצעד הבא יהיה גיוס קרן צמיחה ייעודית שתתמקד בליווי חברות שעברו את שלב הסיד וצומחות במהירות.

את Pitango First, קרן הסיד של הקבוצה, מובילים אייל ניב, ד"ר איל איצקוביץ, גד חולדאי ויאיר קסוטו. הקרן כבר ביצעה השקעות ראשונות בחברות כמו AAI, Gamma Time ו-Apprentice.AI, בתחומי בינה מלאכותית (AI), קוואנטום (Quantum), תשתיות, סייבר וענן (Cloud).


לדברי אייל ניב, שותף מנהל ב-Pitango First: "עם ניסיון מוכח של 30 שנה בזיהוי חברות מהפכניות, אנחנו רואים תפנית דרמטית בשוק עם טכנולוגיות AI וקוואנטום שמשנות כללי משחק. המטרה שלנו היא לזהות ולהוביל את החברות שיהיו בחזית המהפכה הטכנולוגית הבאה, ולבנות איתן עסקים במיליארדי דולרים".

במקביל, Pitango HealthTech מתמקדת ביזמים הפועלים בתחומי רפואה דיגיטלית, מכשור רפואי ו-ביו-פארמה (BioPharma), עם דגש על שילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית לשיפור קבלת ההחלטות והאבחון. הקרן מנוהלת על ידי איתי הראל, הילה קארח וד"ר יהונתן גלזר, והיא כבר השקיעה בחברות כגון QuantHealth, Somite, Leafix ו-Guardoc.