OpenAI רוכשת את Windsurf תמורת 3 מיליארד דולר: המטרה להפוך את הצ'אט למתכנת
חברת OpenAI, המובילה בתחום הבינה המלאכותית (AI) עם ה-ChatGPT, רוכשת את הסטארט-אפ Windsurf, שפיתח כלי קידוד מבוסס AI שנקרא בעבר Codeium, תמורת כ-3 מיליארד דולר. זו הרכישה הגדולה ביותר בתולדות OpenAI. העסקה טרם נסגרה רשמית.
מי היא Windsurf?
Windsurf, ששמה הרשמי הוא Exafunction Inc, מתמקדת בפיתוח כלים מבוססי בינה מלאכותית לסיוע למפתחי תוכנה. המוצר המרכזי של החברה הוא כלי קידוד מתקדם המאפשר למשתמשים לכתוב קוד באמצעות הנחיות בשפה טבעית, תוך שיפור יעילות תהליכי הפיתוח. הכלי, שהיה ידוע בעבר בשם Codeium, זכה לפופולריות בקרב מפתחים בשל יכולותיו לזרז משימות מורכבות כמו כתיבת קוד, איתור באגים והשלמת שורות קוד באופן אוטומטי.
לאחרונה, Windsurf ניהלה מגעים עם קרנות הון סיכון כמו Kleiner Perkins ו-General Catalyst לגיוס הון בשווי של 3 מיליארד דולר. בשנה שעברה, היא גייסה בשווי 1.25 מיליארד דולר בהובלת General Catalyst.
גיוס ההון האחרון של OpenAI
הרכישה מגיעה לאחר ש-OpenAI השלימה לאחרונה סבב גיוס הון ענק בסך 40 מיליארד דולר, בהובלת SoftBank Group Corp., שהעניק לחברה שווי שוק של 300 מיליארד דולר – מה שהופך אותה לאחת מחברות הטכנולוגיה היקרות בעולם. סבב הגיוס, שהושלם בחודשים האחרונים, כלל השתתפות של משקיעים מובילים נוספים, והוא נועד לתמוך בהרחבת פעילות החברה, תוך התמודדות עם תחרות הולכת וגוברת מצד חברות כמו Anthropic, Google ומיקרוסופט.
- openAI נלחמת על הבכורה ומכריזה על "קוד אדום" לשיפור ChatGPT
- דיפסיק חוזרת - מאתגרת את OpenAI ואת גוגל עם גרסאות חדשות; האם האיום אמיתי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרכישה מתרחשת על רקע תחרות עזה בשוק כלי הקידוד מבוססי AI. חברות כמו Anthropic, מתחרה ישירה של OpenAI, ו-GitHub שבבעלות מיקרוסופט (המשתפת פעולה עם OpenAI), מציעות כלים דומים למפתחים, כמו GitHub Copilot. במקביל, סטארט-אפים חדשים כמו Anysphere, מפתחת הכלי Cursor, מושכים השקעות משמעותיות ומרחיבים את התחרות. כלים אלה משנים את הדרך שבה מפתחים עובדים, ומאפשרים להם לחסוך זמן ולהתמקד במשימות יצירתיות יותר.
עבור OpenAI, רכישת Windsurf היא מהלך אסטרטגי לחיזוק היצע המוצרים שלה בתחום התוכנה. השילוב של טכנולוגיית הקידוד של Windsurf עם היכולות של OpenAI בתחום עיבוד השפה הטבעית (NLP) עשוי להוביל לפיתוח כלים חדשניים שישלבו בין כתיבת קוד לשיחה טבעית, ובכך להגדיל את נתח השוק שלה
הונאה ברשת (AI)ככה לא תיפלו בהונאות פיננסיות דיגיטליות - מדריך חשוב
אינסוף הונאות פיננסיות מפילות המוני אנשים בארץ ובעולם - איך מזהים הונאה, איזה פעולות צריך לעשות כדי "לצאת" מההונאה ואיך לא להיות הקורבן הבא? שיטות ההונאה הקיימות כיום וכלים להתמודד עם הונאות עתידיות
הקדמה: עידן חדש של הונאות מתוחכמות
בשנים האחרונות, עולם ההונאות הדיגיטליות והפיננסיות עבר מהפכה טכנולוגית שאין דומה לה בהיסטוריה. השילוב בין בינה מלאכותית מתקדמת, טכנולוגיות Deepfake, פסיכולוגיה מתוחכמת ומידע אישי זמין ברשת, הפך את הרמאים המודרניים ליצורים מסוכנים במיוחד. הם כבר לא פושעים חובבניים - מדובר בארגוני פשיעה בינלאומיים מתוחכמים, המעסיקים מאות עובדים, משתמשים בטכנולוגיות מתקדמות ומפעילים מרכזי תקשורת שלמים.
ההונאות של היום אינן מסתפקות בסכומים קטנים. מדובר בפעולות מתוכננות בקפידה שמטרתן לגזול מהקורבן את כל חסכונות חייו, תוך שימוש בלחץ פסיכולוגי עז, טכנולוגיות הזדהות מתוחכמות ותסריטים מדויקים שנבנו על בסיס מחקר עמוק של התנהגות אנושית. בעוד שבעבר ניתן היה לזהות הונאה בקלות יחסית - איות גרוע, דומיינים חשודים, או טענות לא הגיוניות - כיום ההונאות מושלמות עד כדי כך שאפילו אנשי מקצוע מנוסים, אנשי אקדמיה ואנשי עסקים נופלים בפח.
הנתונים מדברים בעד עצמם: בשנת 2025 בלבד, הנזק הכלכלי העולמי מהונאות דיגיטליות הגיע לסכום מדהים של כ-500 מיליארד דולר. זהו סכום גבוה פי שניים מהנזק שנגרם ב-2023. בישראל, הנזק השנתי עומד על מיליארדי שקלים, כאשר עשרות אלפי אזרחים נופלים קורבן מדי שנה. המגמה הצפויה רק הולכת ומתעצמת: ככל שהטכנולוגיה מתקדמת, כך גם שיטות ההונאה משתכללות, והגבול בין אמת לשקר הופך מטושטש יותר ויותר.
מדריך זה שמחולק לשני חלקים (בסוף החלק הזה יש הפנייה לחלק ב') נועד לספק לכם את כל הידע, הכלים והאסטרטגיות הנדרשים כדי להגן על עצמכם, אבל צריך להגיד את האמת - ההונאות נעשות מורכבות יותר, וקשות יותר לגילוי. היכולות של הפושעים עולות מדראגה באופן מרשים ומעבר להכרת השיטות והזהירות, אתם צריכים להיות חשדניים. התחכום בהונאות רק ילך ויעלה.
- ככה לא תיפלו בהונאות פיננסיות דיגיטליות - מדריך חשוב (חלק ב')
- הונאה של 40 מיליארד דולר - כמה שנים יקבל האחראי, דו קוון?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נסקור כאן לעומק את ההונאות המתוחכמות ביותר שמוכרות עד כה, נלמד כיצד לזהות אותן בשלבים המוקדמים, ונבין מה עושה אותן כל כך מסוכנות. חשוב להבין: החשדנות והידע הוא הנשק החזק ביותר שלכם. רמאים מסתמכים על בורות, פחד ותגובות רגשיות מהירות. כשאתם מבינים את שיטות הפעולה שלהם, אתם כבר לא מטרה קלה.
תערוכת NEXT 2026, גרשון פניטש, דב מורן, קובי סמבורסקי, תמי ברונר, אירן רזניקוב. קרדיט: בר כהןה-AI והסייבר עוד רחוקים ממיצוי: על כנס NEXT 2026
מעל 600 משתתפים, עשרות קרנות הון סיכון ויותר מ-200 חברות סטארט-אפ התכנסו בתל אביב לאירוע הבינלאומי NEXT 2026, שחשף כיצד משקיעים ומייסדים רואים את האתגרים וההזדמנויות של השנה הקרובה: מהפכת הבינה המלאכותית, מגמות הסייבר, הערכות השווי והכלים שבאמצעותם ייבנו החברות המצליחות של 2026
אירוע NEXT 2026: The Future Is Israeli Tech, שנערך בתל אביב, נחתם בתחושת מומנטום ויצירתיות המחזקת את מעמדו של ההייטק הישראלי בזירה הבינלאומית. זוהי המהדורה החיה הראשונה של המיזם הבינלאומי What’s Next in Israel Tech, שהוקם ביוזמת Finnegan, אחד ממשרדי
הקניין הרוחני הבולטים בעולם. המיזם קם אחרי אירועי 7 באוקטובר במטרה להדגיש לעולם את עוצמתה האמיתית של "אומת הסטארט-אפ" ולעודד המשך השקעות בישראל. מאז השקתו כבר פורסמו קרוב ל-100 ראיונות וידאו בני 90 שניות עם מנכ״לי סטארט־אפים ישראליים, ופניגן נושאת במלוא העלויות
במסגרת יוזמה חברתית־ערכית.
הפסגה שנערכה השבוע סימנה שלב נוסף ומשמעותי במיזם: מעל 50 קרנות הון סיכון ויותר מ-200 חברות הגיעו לשמוע תובנות אסטרטגיות על מגמות 2026, להעמיק קשרים ולחזק שיתופי פעולה בתוך האקוסיסטם. ההיענות הרחבה משקפת מחדש את החוסן
והאטרקטיביות של תעשיית ההייטק הישראלית למרות האתגרים הגלובליים והמקומיים.
אסטרטגיית IP כמנוע ערך
גרשון פניטש, מייסד המיזם ושותף מנהל ב-Finnegan Israel, פתח את האירוע בהדגשה כי בעידן הנוכחי קניין רוחני איננו רק רישום פורמלי אלא כלי אסטרטגי
ליצירת יתרון תחרותי. “משקיעים יודעים לזהות IP חזק,” אמר פניטש, “ובוחרים להשקיע בחברות שמצליחות לייצר לעצמן בלעדיות אמיתית.” לדבריו, NEXT 2026 נבנה כדי לאפשר למייסדים לפתח את הכלים הקריטיים שידרשו מהם בשנים הקרובות, הן ברמת המוצר והטכנולוגיה והן ברמת האסטרטגיה
העסקית.
בפאנל בהנחיית בן אינגל (Finnegan), מנכ״לים מובילים - שלמה טובול (Xeris AI), מיכל צור (Remepy), קובי אייזנברג (Autofleet) ודידייה טוביה (Aleph Farms) - הציגו זווית פרקטית של קבלת החלטות, גיוס ושימור טאלנטים, שימוש נכון בקניין רוחני כמאיץ
שווי ופיתוח תרבות ארגונית עמידה. הם ניתחו את האתגרים בשוק כיום והדגישו כי ב־2026 מנכ״לים יידרשו לא רק לחזון טכנולוגי אלא בעיקר ליכולת ביצוע, ריכוז מאמצים ומיקוד בנתיבים שמייצרים ערך מוכח.
- עתיד ההייטק: יש עוד הרבה עבודה אבל החוסן הישראלי לא נעלם מן העולם
- פערי השכר בהייטק הישראלי שוברים שיאים בינלאומיים, ומה לגבי האיכות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פאנל נוסף בהנחיית נילי פיליפ (Finnegan) איגד את דב מורן,
תמי ברונר, אירן רזניקוב וקובי סמבורסקי. הם דנו בעומק במהפכת הבינה המלאכותית, בממשק בין חומרה לתוכנה, בגלי הקונסולידציה הצפויים בסייבר ובהשפעה הגוברת של קרנות אמריקאיות על האקוסיסטם הישראלי. הדיון חידד תמונה ברורה: שנת 2026 תהיה שנה רוויית הזדמנויות – אך גם
סלקטיבית במיוחד – שבה רק חברות שידעו להוכיח בידול ממשי יזכו בתשומת לב השקעתית.
