סם אלטמן
צילום: ויקיפדיה - TechCrunch

OpenAI רוכשת את Windsurf תמורת 3 מיליארד דולר: המטרה להפוך את הצ'אט למתכנת

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה OpenAI ChatGPT

חברת OpenAI, המובילה בתחום הבינה המלאכותית (AI) עם ה-ChatGPT, רוכשת את הסטארט-אפ Windsurf, שפיתח כלי קידוד מבוסס AI שנקרא בעבר Codeium, תמורת כ-3 מיליארד דולר. זו הרכישה הגדולה ביותר בתולדות OpenAI. העסקה טרם נסגרה רשמית.

מי היא Windsurf?

Windsurf, ששמה הרשמי הוא Exafunction Inc, מתמקדת בפיתוח כלים מבוססי בינה מלאכותית לסיוע למפתחי תוכנה. המוצר המרכזי של החברה הוא כלי קידוד מתקדם המאפשר למשתמשים לכתוב קוד באמצעות הנחיות בשפה טבעית, תוך שיפור יעילות תהליכי הפיתוח. הכלי, שהיה ידוע בעבר בשם Codeium, זכה לפופולריות בקרב מפתחים בשל יכולותיו לזרז משימות מורכבות כמו כתיבת קוד, איתור באגים והשלמת שורות קוד באופן אוטומטי.

לאחרונה, Windsurf ניהלה מגעים עם קרנות הון סיכון כמו Kleiner Perkins ו-General Catalyst לגיוס הון בשווי של 3 מיליארד דולר. בשנה שעברה, היא גייסה בשווי 1.25 מיליארד דולר בהובלת General Catalyst.

גיוס ההון האחרון של OpenAI

הרכישה מגיעה לאחר ש-OpenAI השלימה לאחרונה סבב גיוס הון ענק בסך 40 מיליארד דולר, בהובלת SoftBank Group Corp., שהעניק לחברה שווי שוק של 300 מיליארד דולר – מה שהופך אותה לאחת מחברות הטכנולוגיה היקרות בעולם. סבב הגיוס, שהושלם בחודשים האחרונים, כלל השתתפות של משקיעים מובילים נוספים, והוא נועד לתמוך בהרחבת פעילות החברה, תוך התמודדות עם תחרות הולכת וגוברת מצד חברות כמו Anthropic, Google ומיקרוסופט.

הרכישה מתרחשת על רקע תחרות עזה בשוק כלי הקידוד מבוססי AI. חברות כמו Anthropic, מתחרה ישירה של OpenAI, ו-GitHub שבבעלות מיקרוסופט (המשתפת פעולה עם OpenAI), מציעות כלים דומים למפתחים, כמו GitHub Copilot. במקביל, סטארט-אפים חדשים כמו Anysphere, מפתחת הכלי Cursor, מושכים השקעות משמעותיות ומרחיבים את התחרות. כלים אלה משנים את הדרך שבה מפתחים עובדים, ומאפשרים להם לחסוך זמן ולהתמקד במשימות יצירתיות יותר.

עבור OpenAI, רכישת Windsurf היא מהלך אסטרטגי לחיזוק היצע המוצרים שלה בתחום התוכנה. השילוב של טכנולוגיית הקידוד של Windsurf עם היכולות של OpenAI בתחום עיבוד השפה הטבעית (NLP) עשוי להוביל לפיתוח כלים חדשניים שישלבו בין כתיבת קוד לשיחה טבעית, ובכך להגדיל את נתח השוק שלה



הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סם אלטמן. קרדיט: רשתות חברתיותסם אלטמן. קרדיט: רשתות חברתיות

"ל-OpenAI יש חור תזרימי של 207 מיליארד דולר"

ניתוח של HSBC מלמד שלמובילה בתחום ה-AI יש יותר שימושים ממקורות והיא תצטרך לגייס הון, חוב או להקטין את התשלומים שלה בדרכים יצירתיות (כמו הנפקת מניות)

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה OpenAI סם אלטמן HSBC

HSBC פרסם ניתוח כלכלי מקיף, המעריך כי OpenAI עומדת בפני פער מימון עצום של כ־207 מיליארד דולר עד שנת 2030. הפער נובע בעיקר מהוצאות אדירות על תשתיות ענן, חוות שרתים, רכישת קיבולות עיבוד גדולות וחוזי שכירות ארוכי טווח. הניתוח, שפורסם על ידי צוות אנליסטים של הבנק בהובלת ניקולס קוט־קוליסון, מבוסס על חוזים קיימים של OpenAI עם ענקיות טכנולוגיה כמו מיקרוסופט (250 מיליארד דולר) ואמזון (38 מיליארד דולר), וכן עם אורקל (300 מיליארד דולר). עלויות אלה צפויות להגיע ל־1.4 טריליון דולר בחישוב כולל עד 2033, כולל 620 מיליארד דולר על השכרת מרכזי נתונים בלבד.

הדוח מדגיש כי ללא זרימת מזומנים חדשה, OpenAI תיתקל בבעיית מזומנים, אך האנליסטים מסבירים שלחברה יש אפשרויות כמו גיוסים ועסקאות שונות עם לקוחות וספקים. למעשה, ההשקעה הענקית בתשתיות היא הבעיה של חלק גדול מהחברות בתחום. הן משקיעות בידיעה שהתשואה רחוקה. ראינו כאן את הפער הענק בין ההשקעות של כל ענקיות הטק בתשתיות AI ובין התשואה הנמוכה שהן יפיקו בשנים הבאות - מה מאיים על מהפכת ה-AI?


OpenAI, מדווחת על כ־800 מיליון משתמשים חודשיים ועדיין תזרים המזומנים הנוכחי שלילי כשלא מפורסם עד כמה הוא שלילי, אך סיכוי טוב שמדובר על כמה עשרות מיליארדי דולרים. האנליסטים מציינים כי אפילו בתסריטים אופטימיים, כולל כיסוי 10% משוק הפרסום הדיגיטלי, ההכנסות לא יכסו את ההוצאות.

הפער בין המקורות לשימושים מבוסס על התחייבויות קונקרטיות. HSBC מעריכה כי עלויות החישוב לבדן יגיעו ל־792 מיליארד דולר בין סוף 2025 ל־2030, כאשר OpenAI שואפת ל־36 גיגאוואט של כוח חישוב, כמות חשמל שמספיקה לכ־27 מיליון בתים פרטיים, שווה ערך לצריכת מדינה בגודל טקסס. חוזי השכירות מתפרסים על פני שנים רבות, והם כוללים תשלומים קבועים ללא קשר לביקוש בפועל. במקביל, ההכנסות, מדמי מנוי (כ־20 דולר לחודש למשתמשים בתשלום), API לשירותים עסקיים ושירותים נוספים, צפויות לצמוח ל־213 מיליארד דולר ב־2030, אך זה עדיין משאיר פער מצרפי של 207 מיליארד.


האפשרויות לסגירת הפער הן כאמור גיוס הון דרך סבבי השקעה פרטיים או מוסדיים, כפי שקרה בסבב האחרון של 40 מיליארד דולר בהערכת שווי של 300 מיליארד. אפשרות נוספת - הלוואות מבנקים או אגרות חוב, עם שעבוד על נכסים כמו דאטה סנטרים, אך HSBC מזהיר כי שוק החוב הנוכחי קשה לחברות טכנולוגיה לא רווחיות. שלישית, הגדלת הכנסות: מעבר למודלים כמו פרסום ממוקד AI, ושירותים לארגונים וכלים לעסקים. אפשרות נוספת - משא ומתן מחדש על חוזים, הפחתת קיבולת או מעבר לחישובים פנימיים יעילים יותר. וגם כאמור אפשרות של השקעה בתמורה לסחורה ושירותים - אנבידיה השקיעה בחברה  ותספק לה שבבי AI שחלק מהעסקה.