האם גרסת הקבריולה של מרצדס עונה על כל הדרישות?

גיא רוטקופ, אוטו |

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רכב חשמלי. צילום: Pexelsרכב חשמלי. צילום: Pexels

רשות המסים: בעלי רכבי פלאג אין הרוויחו יותר, וגם נסעו יותר

סקירת רשות המסים לשנת 2024 חושפת שינויים מבניים עמוקים בענף הרכב: ירידה בנסועה, עלייה דרמטית במשקל הרכבים, התרחבות שוק היד השנייה והעמקת הפערים הכלכליים בין בעלי רכב חדש, חשמלי ופלאג־אין - לבין מי שנאלץ להחזיק רכב ישן

רן קידר |
נושאים בכתבה למ"ס

שנת 2024 סימנה תפנית ברורה בדפוסי השימוש ברכב הפרטי בישראל. לראשונה מאז הקורונה נרשמה ירידה ניכרת בנסועה השנתית הממוצעת של כלי רכב פרטיים, שעמדה על כ-13.3 אלף ק"מ בלבד, ירידה של יותר מ־3% לעומת השנה הקודמת. מאחורי הנתון היבש מסתתרות סיבות כמו השפעת המלחמה, צמצום נסיעות הפנאי, עבודה מהבית בחלק מהמגזרים ואי-ודאות כלכלית שהובילה משקי בית רבים לצמצם שימוש ברכב.

אלא שהירידה אינה אחידה. רכבים בבעלות תאגידים, ובעיקר רכבים צמודים, ממשיכים לנסוע כמעט פי שניים מרכב פרטי ממוצע. מנגד, בעלי רכבים ישנים, בעיקר בפריפריה, נוסעים פחות, בין השאר בשל עלויות דלק, תחזוקה ובלאי.

ירוק יותר = חדש יותר = נוסע יותר 

אחד הממצאים הבולטים בסקירה הוא הקשר ההדוק בין טכנולוגיית ההנעה לבין היקף השימוש. רכבי פלאג-אין, ובעיקר כאלה המדורגים ברמות זיהום נמוכות, הם שיאני הנסועה: מעל 23 אלף ק"מ בשנה בממוצע. המשמעות היא שרכב שנתפס כ-"חסכוני" לא רק מחליף נסיעות בתחבורה ציבורית, אלא גם מעודד נסיעות נוספות.

לעומתם, רכבים מזהמים יותר, בעיקר בעלי דרגות זיהום גבוהות, נוסעים פחות, לעיתים בפער של אלפי קילומטרים בשנה. הנתון הזה מחזק את הטענה שמדיניות מיסוי ירוקה אינה רק כלי סביבתי, אלא גם מנגנון שמכוון התנהגות תחבורתית בפועל.

הסקירה ממחישה בצורה חדה את הקשר בין רמת הכנסה לסוג הרכב. רוכשי רכב חדש משתכרים בממוצע כ-26.8 אלף שקל בחודש, יותר מפי 2 מהשכר הממוצע במשק. רוכשי רכב חשמלי כבר משתייכים לשכבה מבוססת במיוחד, עם הכנסה חודשית של כ-36.6 אלף שקל, ואילו רוכשי פלאג-אין נמצאים בפסגת הפירמידה הכלכלית, עם הכנסה ממוצעת של יותר מ-53 אלף שקל בחודש.

תאונת דרכים בכביש 90. צילום מד"אתאונת דרכים בכביש 90. צילום מד"א

השנה הקטלנית בכבישים - 455 הרוגים. הכשלון של השרה רגב

455 בני אדם נהרגו ו 2351 נפצעו קשה בכבישי ישראל בשנת 2025. 

האחריות היא על השרה מירי רגב - שרת התחבורה והבטיחות בדרכים.

הנזק הכלכלי הישיר למשק מעל 10 מיליארד שקל בשנת 2025.

יואב פולס |

שנת 2025 הסתיימה אמש עם נתון בלתי נתפס של 455 הרוגים בתאונות דרכים. נתון נוראי זה מצטרף למספר של עוד 2351 אנשים שנפצעו קשה בתאונות דרכים. כבישי ישראל מדממים, והאחראים לכך נמצאים כרגע ובשנתיים האחרונות במסעות בעולם. כאילו ששמו של משרד התחבורה הוא רק "משרד התחבורה" ולא "משרד התחבורה והבטיחות בדרכים".

הכשלון של המשרד והשרה מירי רגב העומדת בראשו לא באמת מסעיר את אנשי המשרד שעסוקים בהפצת הודעות לעיתונות המאדירים את השרה ופועלה, בזמן שכולנו ללא קשר לעמדות פוליטיות נהרגים ונפצעים בכבישים.

תאונת דרכים. צילום איחוד הצלה


הנתונים לעניות דעתנו קשים מאוד. יש לזכור שלצד הנתונים הקשים, כלי הרכב הופכים להיות בטוחים יותר ויותר עם מערכות בטיחות מתקדמות, הגנה פאסיבית טובה יותר ועוד. לצד זאת כלי הרכב השתדרגו משמעותית בהיבט של נתוני הספק ומומנט, והם מהירים מאוד דבר שעלול להכשיל נהגים שאינם מנוסים מספיק.

לכישלון יש אבא. אמא במקרה הזה

הכישלון המהדהד במלחמה בתאונות הדרכים נמצא כולו באחריותה של השרה רגב ומשרד התחבורה.  


אתם קוראי ביזפורטל – פשוט סעו במשנה זהירות כדי שניפגש כאן גם ב 2026.



השרה מירי רגב. עוד טכס חגיגי. קרדיט משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

הנזק הכלכלי של תאונות הדרכים נאמד בלמעלה מעשרה מיליארד שקלים בשנה מדממת כמו 2025 כשהלמ"ס לוקח בחשבון עלויות טיפולים רפואיים, פגיעה בתשתיות, אבדן ימי עבודה ועוד, כשמעגל הנפגעים הוא רחב ומקיף.