פרקליטות מיסוי וכלכלה הגישה לבית המשפט המחוזי בת"א – המחלקה הכלכלית כתב אישום כנגד שישה בעלי תפקידים בכירים בקבוצת שיכון ובינוי שיכון ובינוי 2.72%  – משה לחמני, עופר קוטלר, רוני פלוך, דן שחם, משה הפלניג ובנימין ארביט. בהתאם להודאתם הרשיע היום בית המשפט חמישה מהנאשמים ואף גזר על לחמני, ששימש כיו"ר שיכון ובינוי, קנס בגובה 1.5 מיליון שקל ומאסר על תנאי.

  המנכ"ל לשעבר, קוטלר (לילך צור, ביזפורטל)

עניינה של פרשת שיכון ובינוי באירועים שהתרחשו במסגרת פעילותה הבינלאומית של קבוצת שיכון ובינוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 99 לחוק העונשין בחודש יולי לשנת 2008, האוסר על מתן שוחד לעובד ציבור זר. על פי כתבי האישום שהוגשו, עוד טרם כניסתו לתוקף של התיקון, נהגו חלק מהחברות בקבוצה ואורגניהן השונים, לבצע תשלומים לגורמים שונים בארצות בהן פעלו, שחלקם היו בלתי נאותים. תשלומים שלא כדין אלו והרווחים שנבעו מהם נכללו והוטמעו בספרי הנהלת החשבונות של הקבוצה.

מכתב האישום המתוקן בו הודה משה לחמני, ששימש – יו"ר שיכון ובינוי מאמצע 2012 עד ראשית 2019, עולה כי עם כניסתו לתפקיד יו"ר דירקטוריון שיכון ובינוי ביולי 2012, הובא לידיעתו כי לא הופסק מתן התשלומים שחלקם היו שלא כדין. לחמני אמנם הורה לקדם את קוד אתי ותוכנית האכיפה, אך לא נקט אמצעים להבטיח באופן מידי להפסקת תשלומים אלו שהמשיכו להשיא רווחים לחברה. במסגרת דו"חות כספיים שפורסמו לציבור, נכללו תשלומים שלא כדין, לצד ביאורים אשר כללו את ההצהרה לפיה "תשלום ההוצאות במתכונת הנ"ל אינו מהווה חשיפה מהותית לחברות הקבוצה".

• כתב אישום נגד מהנדס תוכנה שניהל תיקים ללא רישיון ולקח עשרות אחוזים מהרווח
• הורשע דניאל קידר – רוצחו של יזם הנדל״ן המנוח אלדד פרי
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לא פעל בתאם לחובות המוטלות עליו

   "לא נקט אמצעים להבטיח באופן מיידי להפסקת תשלומים". לחמני (יח"צ)

שופט בית המשפט המחוזי בני שגיא הרשיע את לחמני בכך שלא פעל בהתאם לחובות המוטלות עליו לפי חוק ניירות ערך (סעיף 36) בכך שאפשרו את פרסום הדוחות על אף שהיה מודע לכך שדוחות שיכון ובינוי הכוללים את הביאור וההצהרה הנ"ל, המתעלמת מהשלכות אפשריות על עסקי החברות. לאור האמור הוא הורשע בעבירה על פי חוק ניירות ערך (סעיף 53(ב)(5א) ביחד עם 53(ה)(2)) וגזר עליו קנס בגובה 1.5 מיליון שקל ושישה חודשי מאסר על תנאי.

מכתב האישום שהוגש כנגד  עופר קוטלר ששימש כמנכ"ל שיכון ובינוי ויו"ר חברות הבת SBI תשתיות ו-SBI שוויץ מאמצע 2008 עד סוף 2015, רוני פלוך ששימש כמנכ"ל החברות הבנות SBI תשתיות ו-SBI שוויץ מסוף 2011 עד ראשית 2018, דן שחם ששימש מנכ"ל סניף קניה של SBI שוויץ בין השנים 2017-2013, משה הפלניג ששימש כסמנכ"ל הכספים של SBI שוויץ החל משנת 2003 ו בנימין ארביט שכיהן כאחראי אזור מזרח אפריקה ב SBI שוויץ החל משנת 2009 עולה כי הנאשמים קשרו קשר עם אורגנים שונים בחברות על מנת שלא להפסיק מתן תשלומים על ידי חברות הבת של SBI שוויץ וסניפים בארצות הפעילות, הגם שמדובר בתשלומים שחלקם לא כדין. היקף התשלומים הגיע לכדי סכומים לא מבוטלים שהשיא לחברות תועלת כלכלית משמעותית.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

• מחר אין מסחר, אבל בשני המניה הזו תזנק
• מדוע המשקיע העצמאי כמעט תמיד מפסיד: המחקרים המדעיים שחושפים את האמת המרה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט...

רצו קנס של 3 מיליון שקל

בהתאם להודאתם הרשיע היום השופט שגיא את קוטלר בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע לפי חוק העונשין ובכך שלא פעל בהתאם לחובות המוטלות עליו לפי חוק ניירות ערך (סעיף 36) בכך שאפשר את פרסום הדוחות על אף שהיה מודע לכך שדוחות שיכון ובינוי הכוללים ביאורים והצהרות, המתעלמות מהשלכות אפשריות על עסקי החברות. הצדדים עתרו להטיל על קוטלר קנס בגובה של 3 מיליון שקל ומאסר על תנאי.

את פלוך הרשיע בית המשפט בקשירת קשר לביצוע פשע לפי חוק העונשין ואיסור פעולה ברכוש שבמקורו בעבירה (סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון), זאת לאחר שפעל להטמיע את התשלומים שלא כדין בהוצאותיה ובהכנסותיה הלגיטימיות, במערכת החשבונאית ובדוחות הכספיים של SBI שוויץ, כפי שהיה טרם תיקון החוק – הצדדים עתרו להטיל על פלוך 9 חודשי מאסר בפועל (שניתן יהיה להמיר לעבודות שירות), קנס בגובה 500,000 שקל ומאסר על תנאי.

את שחם הרשיע בית המשפט בקשירת קשר לביצוע פשע לפי חוק העונשין וסיוע לרישום כוזב במסמכי תאגיד – הצדדים עתרו להטיל על שחם מאסר בפועל של 5 חודשים (ניתן להמרה לעבודות שירות), קנס בגובה 200,000 שקל ומאסר על תנאי ואת הפלינג בקשירת קשר לביצוע פשע לפי חוק העונשין ובעבירת מנהל בתאגיד- על הפלינג עתרו הצדדים להטיל 7 חודשי מאסר בפועל (שניתן יהיה להמיר לעבודות שירות), קנס בגובה 775,000 שקל  ומאסר על תנאי.

על בנימין ארביט, (שהדיון בעניינו נדחה למועד אחר) יוחסו עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע לפי חוק העונשין ועבירת מנהל בתאגיד ובהתאם להסכם יעתרו הצדדים להטיל עליו 6 חודשי מאסר בפועל (שניתן להמיר לעבודות שירות), קנס בגובה 450,000 שקל ומאסר על תנאי.