חמישה מבכירי שיכון ובינוי הודו והורשעו; על לחמני נגזר קנס של 1.5 מיליון שקל ומאסר על תנאי
פרקליטות מיסוי וכלכלה הגישה לבית המשפט המחוזי בת"א – המחלקה הכלכלית כתב אישום כנגד שישה בעלי תפקידים בכירים בקבוצת שיכון ובינוי שיכון ובינוי 1.97% – משה לחמני, עופר קוטלר, רוני פלוך, דן שחם, משה הפלניג ובנימין ארביט. בהתאם להודאתם הרשיע היום בית המשפט חמישה מהנאשמים ואף גזר על לחמני, ששימש כיו"ר שיכון ובינוי, קנס בגובה 1.5 מיליון שקל ומאסר על תנאי.
המנכ"ל לשעבר, קוטלר (לילך צור, ביזפורטל)
עניינה של פרשת שיכון ובינוי באירועים שהתרחשו במסגרת פעילותה הבינלאומית של קבוצת שיכון ובינוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 99 לחוק העונשין בחודש יולי לשנת 2008, האוסר על מתן שוחד לעובד ציבור זר. על פי כתבי האישום שהוגשו, עוד טרם כניסתו לתוקף של התיקון, נהגו חלק מהחברות בקבוצה ואורגניהן השונים, לבצע תשלומים לגורמים שונים בארצות בהן פעלו, שחלקם היו בלתי נאותים. תשלומים שלא כדין אלו והרווחים שנבעו מהם נכללו והוטמעו בספרי הנהלת החשבונות של הקבוצה.
מכתב האישום המתוקן בו הודה משה לחמני, ששימש – יו"ר שיכון ובינוי מאמצע 2012 עד ראשית 2019, עולה כי עם כניסתו לתפקיד יו"ר דירקטוריון שיכון ובינוי ביולי 2012, הובא לידיעתו כי לא הופסק מתן התשלומים שחלקם היו שלא כדין. לחמני אמנם הורה לקדם את קוד אתי ותוכנית האכיפה, אך לא נקט אמצעים להבטיח באופן מידי להפסקת תשלומים אלו שהמשיכו להשיא רווחים לחברה. במסגרת דו"חות כספיים שפורסמו לציבור, נכללו תשלומים שלא כדין, לצד ביאורים אשר כללו את ההצהרה לפיה "תשלום ההוצאות במתכונת הנ"ל אינו מהווה חשיפה מהותית לחברות הקבוצה".
- כתב אישום נגד מהנדס תוכנה שניהל תיקים ללא רישיון ולקח עשרות אחוזים מהרווח
- הורשע דניאל קידר – רוצחו של יזם הנדל״ן המנוח אלדד פרי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לא פעל בתאם לחובות המוטלות עליו
"לא נקט אמצעים להבטיח באופן מיידי להפסקת תשלומים". לחמני (יח"צ)
שופט בית המשפט המחוזי בני שגיא הרשיע את לחמני בכך שלא פעל בהתאם לחובות המוטלות עליו לפי חוק ניירות ערך (סעיף 36) בכך שאפשרו את פרסום הדוחות על אף שהיה מודע לכך שדוחות שיכון ובינוי הכוללים את הביאור וההצהרה הנ"ל, המתעלמת מהשלכות אפשריות על עסקי החברות. לאור האמור הוא הורשע בעבירה על פי חוק ניירות ערך (סעיף 53(ב)(5א) ביחד עם 53(ה)(2)) וגזר עליו קנס בגובה 1.5 מיליון שקל ושישה חודשי מאסר על תנאי.
מכתב האישום שהוגש כנגד עופר קוטלר ששימש כמנכ"ל שיכון ובינוי ויו"ר חברות הבת SBI תשתיות ו-SBI שוויץ מאמצע 2008 עד סוף 2015, רוני פלוך ששימש כמנכ"ל החברות הבנות SBI תשתיות ו-SBI שוויץ מסוף 2011 עד ראשית 2018, דן שחם ששימש מנכ"ל סניף קניה של SBI שוויץ בין השנים 2017-2013, משה הפלניג ששימש כסמנכ"ל הכספים של SBI שוויץ החל משנת 2003 ו בנימין ארביט שכיהן כאחראי אזור מזרח אפריקה ב SBI שוויץ החל משנת 2009 עולה כי הנאשמים קשרו קשר עם אורגנים שונים בחברות על מנת שלא להפסיק מתן תשלומים על ידי חברות הבת של SBI שוויץ וסניפים בארצות הפעילות, הגם שמדובר בתשלומים שחלקם לא כדין. היקף התשלומים הגיע לכדי סכומים לא מבוטלים שהשיא לחברות תועלת כלכלית משמעותית.
קיראו עוד ב"שוק ההון"
רצו קנס של 3 מיליון שקל
בהתאם להודאתם הרשיע היום השופט שגיא את קוטלר בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע לפי חוק העונשין ובכך שלא פעל בהתאם לחובות המוטלות עליו לפי חוק ניירות ערך (סעיף 36) בכך שאפשר את פרסום הדוחות על אף שהיה מודע לכך שדוחות שיכון ובינוי הכוללים ביאורים והצהרות, המתעלמות מהשלכות אפשריות על עסקי החברות. הצדדים עתרו להטיל על קוטלר קנס בגובה של 3 מיליון שקל ומאסר על תנאי.
את פלוך הרשיע בית המשפט בקשירת קשר לביצוע פשע לפי חוק העונשין ואיסור פעולה ברכוש שבמקורו בעבירה (סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון), זאת לאחר שפעל להטמיע את התשלומים שלא כדין בהוצאותיה ובהכנסותיה הלגיטימיות, במערכת החשבונאית ובדוחות הכספיים של SBI שוויץ, כפי שהיה טרם תיקון החוק – הצדדים עתרו להטיל על פלוך 9 חודשי מאסר בפועל (שניתן יהיה להמיר לעבודות שירות), קנס בגובה 500,000 שקל ומאסר על תנאי.
את שחם הרשיע בית המשפט בקשירת קשר לביצוע פשע לפי חוק העונשין וסיוע לרישום כוזב במסמכי תאגיד – הצדדים עתרו להטיל על שחם מאסר בפועל של 5 חודשים (ניתן להמרה לעבודות שירות), קנס בגובה 200,000 שקל ומאסר על תנאי ואת הפלינג בקשירת קשר לביצוע פשע לפי חוק העונשין ובעבירת מנהל בתאגיד- על הפלינג עתרו הצדדים להטיל 7 חודשי מאסר בפועל (שניתן יהיה להמיר לעבודות שירות), קנס בגובה 775,000 שקל ומאסר על תנאי.
על בנימין ארביט, (שהדיון בעניינו נדחה למועד אחר) יוחסו עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע לפי חוק העונשין ועבירת מנהל בתאגיד ובהתאם להסכם יעתרו הצדדים להטיל עליו 6 חודשי מאסר בפועל (שניתן להמיר לעבודות שירות), קנס בגובה 450,000 שקל ומאסר על תנאי.
- 7.יעקב 28/01/2024 13:56הגב לתגובה זוחברים נגעתם ל"בכירים" בציפורן. לכו תבדקו כמה בונוסים הם קיבלו כל שנה... מבקר החברה ידע הכל, ההנהלה ידעה ונסעה לבקר שם עם כל הפקידות הנחמדות, חבל ששרי והמנהלת האישית שלה שהייתה בדרעקטוריון לא פעלה. עוד פרשת אמת שנסגרת בפחות מנזיד עדשים.
- 6.שפירא שלמה 17/01/2024 19:46הגב לתגובה זוהמשכורת וההטבות שקבלו במהלך עבודתם הוא פסיק קטן בהשואה לקנס הכספי .העונש היה צריך להיות משמעותי יותר.מפסיקות בתי המשפט במקרים קלים יותר ראינו חומרה גדולה יותר
- 5.קנס זניח עבור המודחתים למה לא מאסר בפועל ? (ל"ת)גבי 10/01/2024 16:46הגב לתגובה זו
- 4.חשבתי שלחמני רואה חשבון לא מושחת אז טעיתי (ל"ת)ענת 10/01/2024 13:07הגב לתגובה זו
- 3.יצאו בזול המושחתים ! (ל"ת)רן 09/01/2024 21:14הגב לתגובה זו
- 2.YL 08/01/2024 21:49הגב לתגובה זותחשבו על כל תעשיות הנשק של מדינת ישראל האם יש ***רק אחד במדינה**** ש חושב ש בצד השני לא דורשים ***מתנות*** אן מתנות אן עסקה צר לי שאן אומץ ל שופטים לראות את המציאות העולמית
- 1.כרגיל במדינת המושחתים ים הפשע משתלם קנס קטן ואין כלא (ל"ת)ירון 08/01/2024 19:03הגב לתגובה זו

מנכ"ל מאסיבית: "הטכנולוגיה שלנו היא כמו כפפה ליד לתעשייה הביטחונית"
מאסיבית שמדפיסה בתלת-מימד מזנקת היום אחרי הודעה על הקמת מרכז ייצור לתעשיה הבטחונית - המנכ"ל החדש יוסי אזרזר עונה לכל השאלות - מה המרכז החדש יכלול והאם זה באמת פותח להם דלת לתעשייה הבטחונית? מתי זה יתורגם לשורת הרווח? האם הם לא מאחרים ל"מסיבה" של התעשיה הבטחונית? וגם: על ההתייעלות והדרך לאיזון
מאסיבית שעוסקת בטכנולוגיות הדפסה תלת־מימד דיווחה על חתימת מזכר הבנות עם חברת קומפרטס, שבמסגרתו היא תקים מרכז ייצור משותף בשביל תעשיות הביטחון והתעופה. המרכז יתמחה בייצור תבניות מחומרים מרוכבים - שזה רכיב חיוני בשביל פיתוח כלי טיס ומערכות הגנה והוא יוכל לקצר משמעותית תהליכי ייצור שנמשכים כיום חודשים רבים.
ההודעה גרמה לבאזז מיידי בשוק, המניה טסה בשעות המסחר הראשונות ביותר מ-80% לשווי של יותר מ-60 מיליון שקל אבל העליות התמתנו מאז. היא עדיין רחוקה מאוד מהשיא איתו נכנסה לשוק בתחילת 2021. היא הצרפה לבורסה
יחד עם יותר מ־100 חברות בשנים 2020-2021, וגייסה 149 מיליון שקל לפי שווי של 490 מיליון שקל לפני הכסף,ככה שהיא התחילה להיסחר לפי שווי של 640 מיליון שקל, את השיא שלה היא רשמה קצת אחרי ההנפקה במאי 2021, אז היא נשקה לשווי של כ-780 מיליון שקל, אבל מאז היא בירידה
תלולה ומחקה מאות מליונים בשווי השוק שלה עד לשפל של באיזור ה-20 מיליון שקל.
יוסי אזרזר קיבל את מושכות המנכ"לות של מאסיבית במרץ האחרון, אחרי תקופה ארוכה שבה החברה נוהלה על ידי ממלאי מקום בעקבות התפטרות המנכ"ל הקודם בסוף השנה שעברה כשמאסיבית מנסה
לשנות כיוון ולייצב גם את הדרג הניהולי.
הכניסה שלו לוותה בצעדי התייעלות נרחבים. כבר ביולי 2024 יצאה החברה לתכנית קיצוצים ראשונה שכללה הפחתות שכר, ובינואר 2025 הוחלט שלא להאריך אותה למעט יו"ר הדירקטוריון ירון יחזקאל והמייסד גרשון מילר שהמשיכו מיוזמתם
בהפחתת שכר. בהמשך אישר הדירקטוריון תכנית התייעלות חדשה שנועדה להתאים את מבנה ההוצאות למציאות העסקית. התכנית כוללת הפחתה נוספת של 30% בשכר היו"ר, ויתור מלא על שכרו של מילר, קיצוץ של 50% בשכר חודש אוגוסט של המנכ"ל אזרזר ושל סמנכ"ל המחקר ופיתוח איגור יעקובוב,
לצד צמצומי שכר נוספים והפחתות בהוצאות התפעול. בסך הכול, לפי הערכת החברה, הצעדים הללו צפויים לחסוך עד 300 אלף דולר בחודש ולהקל על תזרים המזומנים.
- מאסיבית מזנקת 80% אחרי שת"פ בטחוני - אבל הדרך "להדפיס כסף" עוד ארוכה
- שנה קשה למאסיבית - ההכנסות נחתכו ב-66% ל-4.6 מ' דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל עדיין למאסיבית יש עוד דרך לעבור כדי להגיע לאיזון. בדוחות למחצית הראשונה של 2025 ההכנסות הסתכמו בכ־2.9 מיליון דולר, עלייה לעומת 1.3 מיליון דולר במחצית הקודמת כשעיקר השיפור נובע ממכירה חוזרת של מדפסות שהוחזרו ב־2024, מה שמעלה ספק לגבי עוצמת הצמיחה האורגנית. במקביל, סך ההכנסות לשנת 2024 כולה נחתך בכ־66% ל־4.6 מיליון דולר, לעומת 12.6 מיליון דולר ב־2023, והחברה הציגה ירידה חדה במכירות המדפסות מ־23 יחידות ל־15 בלבד תוך עלייה במספר ההחזרות.