עופר קוטלר
צילום: לילך צור Bizportal

חמישה מבכירי שיכון ובינוי הודו והורשעו; על לחמני נגזר קנס של 1.5 מיליון שקל ומאסר על תנאי

כתב האישום שהוגש כנגד  שישה בעלי תפקידים בכירים בקבוצת שיכון ובינוי – משה לחמני, עופר קוטלר, רוני פלוך, דן שחם, משה הפלניג ובנימין ארביט הסתיים היום בהודאה של חמישה מהם ובהרשעה. על לחמני, ששימש כיו"ר שיכון ובינוי, נגזר עונש של קנס בגובה 1.5 מיליון שקל ומאסר על תנאי של שישה חודשים
נחמן שפירא | (7)

פרקליטות מיסוי וכלכלה הגישה לבית המשפט המחוזי בת"א – המחלקה הכלכלית כתב אישום כנגד שישה בעלי תפקידים בכירים בקבוצת שיכון ובינוי שיכון ובינוי -1.88%  – משה לחמני, עופר קוטלר, רוני פלוך, דן שחם, משה הפלניג ובנימין ארביט. בהתאם להודאתם הרשיע היום בית המשפט חמישה מהנאשמים ואף גזר על לחמני, ששימש כיו"ר שיכון ובינוי, קנס בגובה 1.5 מיליון שקל ומאסר על תנאי.

עופר קוטלר (לילך צור, ביזפורטל)

  המנכ"ל לשעבר, קוטלר (לילך צור, ביזפורטל)

עניינה של פרשת שיכון ובינוי באירועים שהתרחשו במסגרת פעילותה הבינלאומית של קבוצת שיכון ובינוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 99 לחוק העונשין בחודש יולי לשנת 2008, האוסר על מתן שוחד לעובד ציבור זר. על פי כתבי האישום שהוגשו, עוד טרם כניסתו לתוקף של התיקון, נהגו חלק מהחברות בקבוצה ואורגניהן השונים, לבצע תשלומים לגורמים שונים בארצות בהן פעלו, שחלקם היו בלתי נאותים. תשלומים שלא כדין אלו והרווחים שנבעו מהם נכללו והוטמעו בספרי הנהלת החשבונות של הקבוצה.

מכתב האישום המתוקן בו הודה משה לחמני, ששימש – יו"ר שיכון ובינוי מאמצע 2012 עד ראשית 2019, עולה כי עם כניסתו לתפקיד יו"ר דירקטוריון שיכון ובינוי ביולי 2012, הובא לידיעתו כי לא הופסק מתן התשלומים שחלקם היו שלא כדין. לחמני אמנם הורה לקדם את קוד אתי ותוכנית האכיפה, אך לא נקט אמצעים להבטיח באופן מידי להפסקת תשלומים אלו שהמשיכו להשיא רווחים לחברה. במסגרת דו"חות כספיים שפורסמו לציבור, נכללו תשלומים שלא כדין, לצד ביאורים אשר כללו את ההצהרה לפיה "תשלום ההוצאות במתכונת הנ"ל אינו מהווה חשיפה מהותית לחברות הקבוצה".

 

לא פעל בתאם לחובות המוטלות עליו

 משה לחמני (יח

   "לא נקט אמצעים להבטיח באופן מיידי להפסקת תשלומים". לחמני (יח"צ)

שופט בית המשפט המחוזי בני שגיא הרשיע את לחמני בכך שלא פעל בהתאם לחובות המוטלות עליו לפי חוק ניירות ערך (סעיף 36) בכך שאפשרו את פרסום הדוחות על אף שהיה מודע לכך שדוחות שיכון ובינוי הכוללים את הביאור וההצהרה הנ"ל, המתעלמת מהשלכות אפשריות על עסקי החברות. לאור האמור הוא הורשע בעבירה על פי חוק ניירות ערך (סעיף 53(ב)(5א) ביחד עם 53(ה)(2)) וגזר עליו קנס בגובה 1.5 מיליון שקל ושישה חודשי מאסר על תנאי.

מכתב האישום שהוגש כנגד  עופר קוטלר ששימש כמנכ"ל שיכון ובינוי ויו"ר חברות הבת SBI תשתיות ו-SBI שוויץ מאמצע 2008 עד סוף 2015, רוני פלוך ששימש כמנכ"ל החברות הבנות SBI תשתיות ו-SBI שוויץ מסוף 2011 עד ראשית 2018, דן שחם ששימש מנכ"ל סניף קניה של SBI שוויץ בין השנים 2017-2013, משה הפלניג ששימש כסמנכ"ל הכספים של SBI שוויץ החל משנת 2003 ו בנימין ארביט שכיהן כאחראי אזור מזרח אפריקה ב SBI שוויץ החל משנת 2009 עולה כי הנאשמים קשרו קשר עם אורגנים שונים בחברות על מנת שלא להפסיק מתן תשלומים על ידי חברות הבת של SBI שוויץ וסניפים בארצות הפעילות, הגם שמדובר בתשלומים שחלקם לא כדין. היקף התשלומים הגיע לכדי סכומים לא מבוטלים שהשיא לחברות תועלת כלכלית משמעותית.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

רצו קנס של 3 מיליון שקל

 

בהתאם להודאתם הרשיע היום השופט שגיא את קוטלר בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע לפי חוק העונשין ובכך שלא פעל בהתאם לחובות המוטלות עליו לפי חוק ניירות ערך (סעיף 36) בכך שאפשר את פרסום הדוחות על אף שהיה מודע לכך שדוחות שיכון ובינוי הכוללים ביאורים והצהרות, המתעלמות מהשלכות אפשריות על עסקי החברות. הצדדים עתרו להטיל על קוטלר קנס בגובה של 3 מיליון שקל ומאסר על תנאי.

את פלוך הרשיע בית המשפט בקשירת קשר לביצוע פשע לפי חוק העונשין ואיסור פעולה ברכוש שבמקורו בעבירה (סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון), זאת לאחר שפעל להטמיע את התשלומים שלא כדין בהוצאותיה ובהכנסותיה הלגיטימיות, במערכת החשבונאית ובדוחות הכספיים של SBI שוויץ, כפי שהיה טרם תיקון החוק – הצדדים עתרו להטיל על פלוך 9 חודשי מאסר בפועל (שניתן יהיה להמיר לעבודות שירות), קנס בגובה 500,000 שקל ומאסר על תנאי.

את שחם הרשיע בית המשפט בקשירת קשר לביצוע פשע לפי חוק העונשין וסיוע לרישום כוזב במסמכי תאגיד – הצדדים עתרו להטיל על שחם מאסר בפועל של 5 חודשים (ניתן להמרה לעבודות שירות), קנס בגובה 200,000 שקל ומאסר על תנאי ואת הפלינג בקשירת קשר לביצוע פשע לפי חוק העונשין ובעבירת מנהל בתאגיד- על הפלינג עתרו הצדדים להטיל 7 חודשי מאסר בפועל (שניתן יהיה להמיר לעבודות שירות), קנס בגובה 775,000 שקל  ומאסר על תנאי.

על בנימין ארביט, (שהדיון בעניינו נדחה למועד אחר) יוחסו עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע לפי חוק העונשין ועבירת מנהל בתאגיד ובהתאם להסכם יעתרו הצדדים להטיל עליו 6 חודשי מאסר בפועל (שניתן להמיר לעבודות שירות), קנס בגובה 450,000 שקל ומאסר על תנאי.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    יעקב 28/01/2024 13:56
    הגב לתגובה זו
    חברים נגעתם ל"בכירים" בציפורן. לכו תבדקו כמה בונוסים הם קיבלו כל שנה... מבקר החברה ידע הכל, ההנהלה ידעה ונסעה לבקר שם עם כל הפקידות הנחמדות, חבל ששרי והמנהלת האישית שלה שהייתה בדרעקטוריון לא פעלה. עוד פרשת אמת שנסגרת בפחות מנזיד עדשים.
  • 6.
    שפירא שלמה 17/01/2024 19:46
    הגב לתגובה זו
    המשכורת וההטבות שקבלו במהלך עבודתם הוא פסיק קטן בהשואה לקנס הכספי .העונש היה צריך להיות משמעותי יותר.מפסיקות בתי המשפט במקרים קלים יותר ראינו חומרה גדולה יותר
  • 5.
    קנס זניח עבור המודחתים למה לא מאסר בפועל ? (ל"ת)
    גבי 10/01/2024 16:46
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    חשבתי שלחמני רואה חשבון לא מושחת אז טעיתי (ל"ת)
    ענת 10/01/2024 13:07
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    יצאו בזול המושחתים ! (ל"ת)
    רן 09/01/2024 21:14
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    YL 08/01/2024 21:49
    הגב לתגובה זו
    תחשבו על כל תעשיות הנשק של מדינת ישראל האם יש ***רק אחד במדינה**** ש חושב ש בצד השני לא דורשים ***מתנות*** אן מתנות אן עסקה צר לי שאן אומץ ל שופטים לראות את המציאות העולמית
  • 1.
    כרגיל במדינת המושחתים ים הפשע משתלם קנס קטן ואין כלא (ל"ת)
    ירון 08/01/2024 19:03
    הגב לתגובה זו
יו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברהיו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברה
דוחות

פי 7.5 ב-3 שנים - נאוויטס עוברת להפקה מלאה בשננדואה: הכנסות של כ-98 מיליון דולר ו-EBITDA של כ-67.6 מיליון דולר

פי 7.5 ב-3 שנים והכתובת היתה על הקיר ( האם נאוויטס היא מציאה? );  החלטת ההשקעה הסופית (FID) לפיתוח השלב הראשון של SEA LION צפויה להתקבל עד סוף שנת 2025
מנדי הניג |

לפני שלוש שנים ניתחנו את נאוויטס וקיבלנו שיש שם סיכוי גדול. עם סיכון, תמיד יש סיכון, אבל המחיר של השותפות נראה לנו נמוך בהינתן החלום - כתבנו על זה ועל שותפויות אחרות  - האם מניות הגז והנפט אטרקטיביות? והאם נאוויטס היא מציאה? נאוויטס עלתה מאז פי 7.5 - 650%.  התוצאות ברבעונים האחרונים מספקים את הסיבה. האם אפשר היה לדעת זאת בעבר? זה היה החלום של גדעון תדמור ולהבדיל מחולמים אחרים הוא קיבל על החלום שלו מימון משורה ארוכה של בנקאים בארה"ב. אלה לא נכנסים כשהן חושבים שהסיכון גדול מדי. כלומר, זה היה חלום שראו אותו כבר מתגבש במציאות. היו גם סיכונים כמו מחירי הנפט שעלולים לרדת ובעיקר בעיות שעלולות להיות בתפעול וקידוח בשלבים המאוחרים.

משקיעים לקחו את הסיכון הזה כענק והוא היה בינוני. כשזה קורה, יש לפעמים הזדמנות. משקיעים גם נדבקו בסנטימנט השלילי של תחום הגז והתרחקו מנאוויטס. תדמור ידע לנצל את הסנטימנט בשוק הנפט בצורה מושלמת. הסנטימנט השלילי שנבע בעיקר מהקולות הרבים והחזקים שקראו להפסקת השימוש בדלקים פוסילים גרם לגופי הענק בתחום לעצור את התקדמות הקידוחים למרות שהושקעו בהם מיליארדים. זה היה עניין של תדמית והם חיפשו ועדיין מחפשים להיראות פחות פוגעים בסביבה. מעבר לכך, הם העריכו שמחירי הנפט יפלו.

אחרי שהשקיעו מעל מיליארד דולר בקידוח  מכרו אותו במחיר של דירת 5 חדרים יקרה בת"א. תדמור סגר מימון, השקיע, הנפיק והצליח לייצר ברבעון האחרון Ebitda  של 68 מיליון דולר כשנאוויטס נסחרת ב-14.4 מיליארד שקל. הצפת ערך עצומה. יש לטענת תדמור הזדמנויות נוספות והוא קודח בהם, אבל שוב נזכיר שהתחום לא חף מסיכונים. הסיכון הגדול ביותר הוא מחיר הנפט. טראמפ אמר בנאום כניסתו לבית הלבן Drill Baby Drill ושינה שוב את כללי המשחק, אבל המגמה ארוכת הטווח היא ירידה במחיר הנפט ושימוש מופחת. רק שזה לא עניין של שנתיים-שלוש, זה עניין של טווח ארוך.

בינתיים, הביקושים לנפט מתגברים. זה התחיל במלחמה בין רוסיה לאוקראינה שגרם למחירי הנפט לעלות, נמשך במתיחות אצלנו במזרח התיכון ועכשיו מפנימים שהביקוש לאנרגיה מכל הסוגים יזנק כדי לתמוך במהפכת ה-AI. אז הנפט ישאר כאן עד תקופה ארוכה. 



נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש  מסכמת רבעון שבו פעילות פרויקט שננדואה נכנסה להפקה מלאה ומקבלת ביטוי משמעותי בדוחות. השותפות, הפועלת בתחום הפקת הנפט והגז במים עמוקים בארצות הברית, עברה במהלך הרבעון מתהליך הרצה מדורג של הבארות לכיוון הפקה יציבה, והשינוי ניכר בתוצאות הכספיות. מאגר שננדואה, שנכנס לשלב ה-Ramp-Up החל מיולי, הפך למנוע העיקרי של העלייה בהכנסות ובתוצאות התפעוליות.

שאול נאוי יו"ר יעקב פיננסים, צילום: יחצשאול נאוי יו"ר יעקב פיננסים, צילום: יחצ
ראיון

שאול נאוי: "הגידול בתיק הגיע רק מחברות שפנינו אליהן - לא ממי שמחפש אשראי בכל מחיר"

אחרי התוצאות הרבעוניות שהציגו גידול של 42% בתיק האשראי והציפו גם חששות בשוק האח"ב, שאול נאוי יו"ר יעקב פיננסים מתאר את מדיניות ניהול הסיכונים ומסביר את היתרון במח״מ הקצר: "אם יש מדורה קטנה, אני יוצא. אני לא מחכה שיהיה ל״ג בעומר"
מנדי הניג |

האח"ב בתקופה רגישה מאוד. אנחנו יוצאים ממלחמה ארוכה שהאטה את המגזר העסקי וגרמה ללחצים אצל לווים בעיקר במגזר הנדל״ן, הריבית עדיין גבוהה וככל שתרד היא עדיין תהיה ברמות גבוהות יחסית לשנים האחרונות מה שמוביל את השוק להסתכל בחשדנות על תיקי האשראי הגדולים של החברות, רק שצריך לזכור שיש כאן מנעד רחב מאוד, וכל תיק שונה מהותית מרעהו גם מבחינת סוגי הלווים וגם מבחינת אורכי המח״מ, וזה כנראה אחד הסעיפים החשובים ביותר, כי חברה שמתנהלת במח״מ קצר פחות מרותקת לשוק ופחות תלויה ביכולת של לקוחות להחזיק אשראי ארוך בתקופה תנודתית.

הדוח הרבעוני של יעקב פיננסים נופל בדיוק לתוך האווירה הזאת. מצד אחד, המספרים ממשיכים להראות צמיחה. אנחנו רואים זינוק בתיק האשראי של 42%, הרווח הנקי בקצב שנתי של 80 מיליון שקל, וההון העצמי גם הוא עולה. אבל השוק עצבני, בתגובה לתוצאות המניה יורדת עד 7% כשהשווי של  יעקב פיננסים -7.31%   נע על 810 מיליון שקל למרות זינוק של 64% מתחילת השנה, שזה נותן לה מכפיל של 10 שגם משקף את החששות של המשקיעים כלפי התחום כשגם המניה של האח דורי נאוי -0.72%   נעה סביב המכפיל.

על הרקע הזה שוחחנו עם יו"ר יעקב פיננסים, שאול נאוי, ועם סמנכ״ל האשראי הבכיר דור גורי, כדי להבין איך הם רואים את התקופה האחרונה, מה עומד מאחורי הצמיחה הגדולה בתיק, ואיך הם נשארים רגועים כשהשוק כל כך חושש מתברר שכשעושים "עסקים עם אנשים הגונים" אפשר לנטרל חלק גדול מהסיכון לדברי נאוי.


אנחנו רואים צמיחה ברמת השורה העליונה והתחתונה, עם קצב רבעוני של 20 מיליון שקל בשורה התחתונה, אפשר לצפות להמשך צמיחה כזאת?

"אנחנו לא משנים את הגישה ואת העבודה שלנו. הבסיס הוא הלקוחות. למי נותנים כסף. זה תמיד מתחיל מאנשים. מי עומד מאחורי החברה, מה האישיות שלו, האם הוא ישר. אם משהו בהתנהגות או בדברים שנאמרים לא מסתדר לי - אני לא עושה את העסקה. אחרי הבדיקה האישית מגיעה בדיקת החברה: מה היא עושה, מה המאזנים, עם איזה בנקים היא עובדת, מה ההיסטוריה. יש המון פרמטרים. אנחנו כמעט לא מקבלים לקוחות שמגיעים מהאקראי - אנחנו מסמנים חברות שאנחנו רוצים לעבוד איתן ופונים אליהן. זה קשה, אלה חברות טובות עם מערכת בנקאית חזקה. חברה שאין לה בנקים בכלל - אני לא רוצה שתהיה לקוחה שלי. אנחנו משלימים לבנקים, לא מובילים אותם."