חמישה מבכירי שיכון ובינוי הודו והורשעו; על לחמני נגזר קנס של 1.5 מיליון שקל ומאסר על תנאי
פרקליטות מיסוי וכלכלה הגישה לבית המשפט המחוזי בת"א – המחלקה הכלכלית כתב אישום כנגד שישה בעלי תפקידים בכירים בקבוצת שיכון ובינוי שיכון ובינוי 0% – משה לחמני, עופר קוטלר, רוני פלוך, דן שחם, משה הפלניג ובנימין ארביט. בהתאם להודאתם הרשיע היום בית המשפט חמישה מהנאשמים ואף גזר על לחמני, ששימש כיו"ר שיכון ובינוי, קנס בגובה 1.5 מיליון שקל ומאסר על תנאי.
המנכ"ל לשעבר, קוטלר (לילך צור, ביזפורטל)
עניינה של פרשת שיכון ובינוי באירועים שהתרחשו במסגרת פעילותה הבינלאומית של קבוצת שיכון ובינוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 99 לחוק העונשין בחודש יולי לשנת 2008, האוסר על מתן שוחד לעובד ציבור זר. על פי כתבי האישום שהוגשו, עוד טרם כניסתו לתוקף של התיקון, נהגו חלק מהחברות בקבוצה ואורגניהן השונים, לבצע תשלומים לגורמים שונים בארצות בהן פעלו, שחלקם היו בלתי נאותים. תשלומים שלא כדין אלו והרווחים שנבעו מהם נכללו והוטמעו בספרי הנהלת החשבונות של הקבוצה.
מכתב האישום המתוקן בו הודה משה לחמני, ששימש – יו"ר שיכון ובינוי מאמצע 2012 עד ראשית 2019, עולה כי עם כניסתו לתפקיד יו"ר דירקטוריון שיכון ובינוי ביולי 2012, הובא לידיעתו כי לא הופסק מתן התשלומים שחלקם היו שלא כדין. לחמני אמנם הורה לקדם את קוד אתי ותוכנית האכיפה, אך לא נקט אמצעים להבטיח באופן מידי להפסקת תשלומים אלו שהמשיכו להשיא רווחים לחברה. במסגרת דו"חות כספיים שפורסמו לציבור, נכללו תשלומים שלא כדין, לצד ביאורים אשר כללו את ההצהרה לפיה "תשלום ההוצאות במתכונת הנ"ל אינו מהווה חשיפה מהותית לחברות הקבוצה".
- כתב אישום נגד מהנדס תוכנה שניהל תיקים ללא רישיון ולקח עשרות אחוזים מהרווח
- הורשע דניאל קידר – רוצחו של יזם הנדל״ן המנוח אלדד פרי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לא פעל בתאם לחובות המוטלות עליו
"לא נקט אמצעים להבטיח באופן מיידי להפסקת תשלומים". לחמני (יח"צ)
שופט בית המשפט המחוזי בני שגיא הרשיע את לחמני בכך שלא פעל בהתאם לחובות המוטלות עליו לפי חוק ניירות ערך (סעיף 36) בכך שאפשרו את פרסום הדוחות על אף שהיה מודע לכך שדוחות שיכון ובינוי הכוללים את הביאור וההצהרה הנ"ל, המתעלמת מהשלכות אפשריות על עסקי החברות. לאור האמור הוא הורשע בעבירה על פי חוק ניירות ערך (סעיף 53(ב)(5א) ביחד עם 53(ה)(2)) וגזר עליו קנס בגובה 1.5 מיליון שקל ושישה חודשי מאסר על תנאי.
מכתב האישום שהוגש כנגד עופר קוטלר ששימש כמנכ"ל שיכון ובינוי ויו"ר חברות הבת SBI תשתיות ו-SBI שוויץ מאמצע 2008 עד סוף 2015, רוני פלוך ששימש כמנכ"ל החברות הבנות SBI תשתיות ו-SBI שוויץ מסוף 2011 עד ראשית 2018, דן שחם ששימש מנכ"ל סניף קניה של SBI שוויץ בין השנים 2017-2013, משה הפלניג ששימש כסמנכ"ל הכספים של SBI שוויץ החל משנת 2003 ו בנימין ארביט שכיהן כאחראי אזור מזרח אפריקה ב SBI שוויץ החל משנת 2009 עולה כי הנאשמים קשרו קשר עם אורגנים שונים בחברות על מנת שלא להפסיק מתן תשלומים על ידי חברות הבת של SBI שוויץ וסניפים בארצות הפעילות, הגם שמדובר בתשלומים שחלקם לא כדין. היקף התשלומים הגיע לכדי סכומים לא מבוטלים שהשיא לחברות תועלת כלכלית משמעותית.
קיראו עוד ב"שוק ההון"
רצו קנס של 3 מיליון שקל
בהתאם להודאתם הרשיע היום השופט שגיא את קוטלר בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע לפי חוק העונשין ובכך שלא פעל בהתאם לחובות המוטלות עליו לפי חוק ניירות ערך (סעיף 36) בכך שאפשר את פרסום הדוחות על אף שהיה מודע לכך שדוחות שיכון ובינוי הכוללים ביאורים והצהרות, המתעלמות מהשלכות אפשריות על עסקי החברות. הצדדים עתרו להטיל על קוטלר קנס בגובה של 3 מיליון שקל ומאסר על תנאי.
את פלוך הרשיע בית המשפט בקשירת קשר לביצוע פשע לפי חוק העונשין ואיסור פעולה ברכוש שבמקורו בעבירה (סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון), זאת לאחר שפעל להטמיע את התשלומים שלא כדין בהוצאותיה ובהכנסותיה הלגיטימיות, במערכת החשבונאית ובדוחות הכספיים של SBI שוויץ, כפי שהיה טרם תיקון החוק – הצדדים עתרו להטיל על פלוך 9 חודשי מאסר בפועל (שניתן יהיה להמיר לעבודות שירות), קנס בגובה 500,000 שקל ומאסר על תנאי.
את שחם הרשיע בית המשפט בקשירת קשר לביצוע פשע לפי חוק העונשין וסיוע לרישום כוזב במסמכי תאגיד – הצדדים עתרו להטיל על שחם מאסר בפועל של 5 חודשים (ניתן להמרה לעבודות שירות), קנס בגובה 200,000 שקל ומאסר על תנאי ואת הפלינג בקשירת קשר לביצוע פשע לפי חוק העונשין ובעבירת מנהל בתאגיד- על הפלינג עתרו הצדדים להטיל 7 חודשי מאסר בפועל (שניתן יהיה להמיר לעבודות שירות), קנס בגובה 775,000 שקל ומאסר על תנאי.
על בנימין ארביט, (שהדיון בעניינו נדחה למועד אחר) יוחסו עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע לפי חוק העונשין ועבירת מנהל בתאגיד ובהתאם להסכם יעתרו הצדדים להטיל עליו 6 חודשי מאסר בפועל (שניתן להמיר לעבודות שירות), קנס בגובה 450,000 שקל ומאסר על תנאי.
- 7.יעקב 28/01/2024 13:56הגב לתגובה זוחברים נגעתם ל"בכירים" בציפורן. לכו תבדקו כמה בונוסים הם קיבלו כל שנה... מבקר החברה ידע הכל, ההנהלה ידעה ונסעה לבקר שם עם כל הפקידות הנחמדות, חבל ששרי והמנהלת האישית שלה שהייתה בדרעקטוריון לא פעלה. עוד פרשת אמת שנסגרת בפחות מנזיד עדשים.
- 6.שפירא שלמה 17/01/2024 19:46הגב לתגובה זוהמשכורת וההטבות שקבלו במהלך עבודתם הוא פסיק קטן בהשואה לקנס הכספי .העונש היה צריך להיות משמעותי יותר.מפסיקות בתי המשפט במקרים קלים יותר ראינו חומרה גדולה יותר
- 5.קנס זניח עבור המודחתים למה לא מאסר בפועל ? (ל"ת)גבי 10/01/2024 16:46הגב לתגובה זו
- 4.חשבתי שלחמני רואה חשבון לא מושחת אז טעיתי (ל"ת)ענת 10/01/2024 13:07הגב לתגובה זו
- 3.יצאו בזול המושחתים ! (ל"ת)רן 09/01/2024 21:14הגב לתגובה זו
- 2.YL 08/01/2024 21:49הגב לתגובה זותחשבו על כל תעשיות הנשק של מדינת ישראל האם יש ***רק אחד במדינה**** ש חושב ש בצד השני לא דורשים ***מתנות*** אן מתנות אן עסקה צר לי שאן אומץ ל שופטים לראות את המציאות העולמית
- 1.כרגיל במדינת המושחתים ים הפשע משתלם קנס קטן ואין כלא (ל"ת)ירון 08/01/2024 19:03הגב לתגובה זו
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגנייס התרסקה 18%, אורבניקה 12% וקסטרו 10% - נעילה אדומה בבורסה
הסיפור של היום הוא הנפילה של נייס. ירידה של 18%. היא היתה אמורה לרדת על פי הארביטראז' ב-11% ומוסיפה לרדת עוד 5% - זה די נדיר שישראל מכתיבה לוול סטריט, אבל האמת שזה לא מדויק - יש כבר מסחר מוקדם בוול סטריט ונייס סופגת שם ירידות, עם פתיחת המסחר נייס נעה סביב 9% למטה. הכל התחיל בשבוע שעבר עם פרסום דוחות ותחזית חלשה לשנה כולה. נייס היתה צריכה להודיע אז מה קורה ב-2026 ומשום מה החליטה לחכות כמה ימים. זה יצר לא רק אכזבה מהדוחות, אלא משבר אמון - המשקיעים אומרים - "דיברנו לפני כמה ימים ולא אמרתם כלום וידעתם שמשהו רע עומד לקרות" .
אורבניקה אורבניקה 0% צנחה 12% ומשכה איתה גם את קסטרו קסטרו 0% שירדה ב-10.5%, אחרי פרסום תוצאות הרבעון השלישי שמציגות אומנם עלייה בהכנסות, אבל שחיקה ברווחיות כמעט בכל שכבה. חברת האופנה רושמת גידול של כ-11.5% בהכנסות לרמה של כ-242.5 מיליון שקל כשמספר הסניפים גדל ב-5 והסתכם ב-107 חנויות כמו גם גידול של 4% במכירות בחנויות זהות. אבל מתחת לפני השטח יש לחצים תפעוליים: הרווח התפעולי של אורבניקה נחתך בכ-35% לכ-18.7 מיליון שקל לעומת כ-29 מיליון שקל ברבעון המקביל, בעקבות ירידה בשיעור הרווחיות הגולמית, עלייה בהוצאות האחסון, עלויות המעבר למרכז הלוגיסטי החדש ועלייה בהוצאות שכר העובדים. השחיקה הזאת הגיעה גם לרווח הנקי שהסתכם ב-8.6 מיליון שקל בלבד, כמעט חצי מהשנה שעברה.
במקביל לירידות הדולר מתחזק ונסחר סביב 3.26. הסיבה היא בעיקר הירידות מעבר לים שמשפיעות על החזקות המוסדיים והצורך שלהם בגידור. על רקע התנודתיות בשווקים, חוזר הדולר להתחזק; האם המגמה הנוכחית תהפוך לגורם מרכזי בשיקולי הריבית? שער הדולר עולה 0.6% על רקע הירידות בוול סטריט
הירידות התרחבו בשעות האחרונות גם לבורסות באירופה, כשהלחץ על מניות הטכנולוגיה ממשיך לחלחל מהשוק האמריקאי. מדד Stoxx600 יורד בכ-1.2%, הדאקס מאבד כ-1.1%, הפוטסי יורד כ-1.1% וה-CAC הצרפתי יורד ביותר מ-1.1%.
- הבנקים ירדו 1.5%, הביטוח עלה ב-0.9%; אלביט זינקה 7%
- חשבתם שאין שער דולר ביום ראשון? טעיתם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, החוזים העתידיים מספרים לנו על פתיחה שלילית
בוול סטריט. אחרי ירידות חזקות יותר בשעות הפרה-מסחר הראשונות החוזים על ה-S&P יורדים כ-0.2%, החוזים על הדאו יורדים בכ-0.4%, והחוזים על הנאסד״ק נחלשים בכ-0.2%. המגמה הזאת מגיעה על רקע חששות מהביצועים של מגזר ה-AI ובייחוד דריכות לקראת תוצאות ענקית השבבים אנבידיה.
מקס סטוק: עלייה במכירות, שיפור ברווחיות וזינוק ברווח הנקי
מקס סטוק מסכמת רבעון של צמיחה ורווחיות משופרת, עם עלייה בהכנסות, שיפור ברווח הגולמי והתפעולי וזינוק של יותר מ-30% ברווח הנקי, לצד המשך הרחבת הפריסה ותרומה מתמשכת של המרלו"ג החדש לפעילות
רשת מקס סטוק מקס סטוק 0% מסכמת את הרבעון השלישי של 2025 עם תוצאות חזקות בכל המדדים המרכזיים. ההכנסות צמחו בכ-7% לכ-399 מיליון שקל, בין היתר בזכות גידול של כ-5% במכירות בחנויות זהות ופתיחת סניפים חדשים. במקביל, הרווח הגולמי והרווח התפעולי השתפרו באופן מובהק, והמגמה מגיעה לשורה התחתונה: הרווח הנקי עלה בכ-31% לכ-45 מיליון שקל.
לדברי אורי מקס, מייסד ומנכ"ל הרשת, פתיחת המרלו"ג החדש ממשיכה לתרום להעמקת הייבוא הישיר ולהתייעלות בשרשרת האספקה, מהלך שמשתקף הן בצמיחה והן בשיפור הרווחיות. לחברה חמישה סניפים נוספים בהקמה והיא ממשיכה בהרחבת הפריסה.
שיעור הרווח הגולמי עלה ל-44.3% מההכנסות, לעומת 41.3% ברבעון המקביל, בין היתר בזכות שיפור תנאי הסחר, ייבוא ישיר נרחב יותר, ירידה בעלויות שילוח וירידה בשער הדולר. הרווח התפעולי צמח בכ-38% לכ-71 מיליון שקל, נתון שמשקף רווחיות של 17.7%, לעומת 13.7% ברבעון המקביל. חלק מהשיפור נבע גם מהוצאות אחרות נטו הקשורות לסיום הפעילות בפורטוגל.
הרווח הנקי עלה כאמור לכ-45 מיליון שקל, למרות גידול בהוצאות המימון בעקבות הפסדי שערוך על עסקאות הגנה – תוצאה של התחזקות השקל. ה-EBITDA המתואמת עלתה בכ-22.6% ל-69 מיליון שקל (17.4% מההכנסות).
- מקס סטוק הוציאה 12 מיליון שקל כדי לגדר את השקל, ההכנסות צמחו ב-6%
- בעלי השליטה במקס סטוק "מצטרפים לחגיגה", מכרו מניות במאות מיליונים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתחילת השנה ההכנסות צמחו בכ-7% ל-1.07 מיליארד שקל, והרווח התפעולי עלה ב-24% ל-172 מיליון שקל. הרווח הנקי בתשעת החודשים עלה ל-104 מיליון שקל. שיעור הרווחיות הגולמית עלה ל-43.5%, לעומת 41.7% בתקופה המקבילה.
