גבי ינקוביץ ארד
צילום: ארד

קיבוץ רמות מנשה מכר 3% ממניות ארד תמורת 40.9 מיליון שקל

המכירה מתבצעת בדיסקאונט של 5% על מחיר המניה בשוק; על פי ההערכות בשוק הרוכשת היא כלל ביטוח שתעלה להחזקה של 9.45% בארד
דור עצמון |
נושאים בכתבה ארד רמות מנשה

קיבוץ רמות מנשה המחזיק 23.14% ממניות חברת ארד ארד 0.38% העוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק מערכות למדידת מים, מכר כ-3% מהחברה בתמורה ל-40.9 מיליון שקל ויורד בהתאם להחזקה של 20.14%.

מכירת המניות של החברה מתבצעת בתמורה למחיר של 55.1 שקל למניה כאשר המחיר בשוק עמד לפני פתיחת המסחר הבוקר על 58 שקלים - דיסקאונט של 5%, דבר שמקובל בהנפקה בסדר גודל שכזה לגופים מוסדיים או למגזר הפרטי. מהמידע שהגיע לביזפורטל עולה כי הרוכשת היא ככל הנראה כלל ביטוח שכבר מחזיקה כ-6.45% מהחברה ותעלה כעת להחזקה של 9.45%.

ארד סיפקה תוצאות טובות ברבעון הראשון בו רשמה עלייה של 24% בהכנסות ל-96 מיליון דולר וזינוק של 57% ברווח ל-8.7 מיליון דולר. בשנה שעברה מכרה החברה ב-324 מיליון דולר והרוויחה כ-24 מיליון דולר. קצב הרווחים השנה הוא באזור 30-35 מיליון דולר. תרגמו את זה לשקלים ותקבלו שלמרות זינוק במחיר המניה מאז הדוחות לשווי של 1.42 מיליארד שקל, החברה נסחרת במכפיל רווח סביר של כ-13-14. הרווח הנקי ברבעון הראשון של שנה הסתכם ב-8.7 מיליון דולר בהשוואה לרווח נקי של 5.5 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד - זינוק של 56.7%.

לפני כשבועיים זכתה ארד באמצעות חברת קונטזרה, חברה בת ספרדית בבעלותה המלאה, במכרז לאספקת מדי מים לתאגיד המים של מדריד ב-32 מיליון אירו ב-5 שנים למשך 5 שנים.

בראיון לביזפורטל אמר מנכ"ל החברה גבי ינקוביץ כי "הרבעון הראשון של 2023 שיקף מגמה שנמשכת בעולם כבר כמה שנים תחת הכותרות של משבר האקלים ומצוקת מים. מערב אירופה, שהייתה עד לפני 5 שנים שוק מאוד משני וזניח, עוברת בשנתיים-שלוש האחרונות להיות משמעותית עבורנו. הסביבה העסקית באירופה יוצרת אצלנו תהליך איתור של יעד רכישה נוסף במערב אירופה - זו אפשרות, זה בהחלט חלק מהצמיחה והאסטרטגיה שלנו וזה על סדר היום".

מניית ארד זינקה ב-35% מתחילת השנה למחיר של 57.4 שקל ושווי שוק של 1.42 מיליארד שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?