גבי ינקוביץ ארד
צילום: יח"צ
ראיון

ארד צומחת, מתכננת רכישות נוספות ונסחרת במכפיל רווח של 13; "משבר המים גורם לעליית מחירים והפתרונות שלנו יותר נדרשים"

מניית יצרנית מדי המים זינקה ב-25% מאז הדוח של הרבעון הראשון; המנכ"ל גבי ינקוביץ מסביר בראון לביזפורטל על המגמה בתעשייה, על הפוטנציאל, הקשר בין הצמיחה בפעילות למשבר האקלים ומצהיר: "נגיע באירופה למכירות של 100 מיליון דולר"
דור עצמון | (1)

חברת ארד ארד 0% העוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק מערכות למדידת מים סיפקה תוצאות טובות ברבעון הראשון בו רשמה עלייה של 24% בהכנסות ל-96 מיליון דולר וזינוק של 57% ברווח ל-8.7 מיליון דולר. בשנה שעברה מכרה החברה ב-324 מיליון דולר והרוויחה כ-24 מיליון דולר. קצב הרווחים השנה הוא באזור 30-35 מיליון דולר. תרגמו את זה לשקלים ותקבלו שלמרות זינוק במחיר המניה מאז הדוחות לשווי של 1.4 מיליארד שקל, החברה נסחרת במכפיל רווח סביר של כ-13-14.

עם זאת, החברה מתמודדת עם שחיקה קלה ברווחיות הגולמית באירופה שהסתכמה ברבעון הראשון ב-30.4% בהשוואה לרווחיות גולמית של 31.9% ברבעון הראשון של 2022. בחברה טענו כי השחיקה מקורה ברווחיות הגולמית הנמוכה יחסית במכרזים הגדולים באירופה.

אתמול מסרה ארד כי זכתה באמצעות החברה הבת קונטזרה הספרדית בבעלותה המלאה, במכרז בשווי של כ-32 מיליון אירו לאספקת מדי מים לתאגיד המים של העיר מדריד על פני 5 שנים. מדובר על תוספת של כ-6 מיליון דולר בשנה, בקצב המכירות הנוכחי, זה אולי לא מאוד משמעותי, אבל זה רק מראה את הגודל שאליו הגיעה ארד, והשאלה האם יש עוד לאן לגדול? מנגד, אחד המכשולים של ארד הוא מגבלת ההתרחבות שלה והעובדה שאינה יכולה להתרחב למדינות מתפתחות כמו אסיה, אפריקה ואמריקה הלטינית, ולכן היעדים שלה הם רק מדינות מפותחות כמו אירופה, ארה"ב וקנדה, ישראל ואוסטרליה. מנכ"ל החברה, גבי ינקוביץ, אומר בראיון לביזפורטל שמגמת הצמיחה תימשך. "הרבעון הראשון של 2023 שיקף מגמה שנמשכת בעולם כבר כמה שנים תחת הכותרות של משבר האקלים ומצוקת מים".

"משבר המים מתבטא הן בבצורת, הן במקורות מים שהיו זמינים וכעת כבר לא, נהרות שמתייבשים וכדומה. התופעה הזו מתבטאת כמובן בעליית מחיר המים לצרכן הביתי כך שקוב מים עולה במדינות מערב אירופה כ-5-6 דולר לעומת 3 דולר בישראל. בניגוד למה שחושבים בדרך כלל, מצב המים בישראל טוב משמעותית משל אירופה. זה פוגש אותנו כחברה בכך שמערב אירופה, שהייתה עד לפני 5 שנים שוק מאוד משני וזניח, עוברת בשנתיים-שלוש האחרונות להיות משמעותית עבורנו.

"היכולות שיש היום לניהול משק מים למודדים שהם הרבה יותר מדויקים ומסוגלים לשדר את המידע ולשדר נתונים, מייצרות שינוי מאוד משמעותי באירופה. כפי שהדברים נראים נכון לעכשיו אנחנו נגיע באירופה למכירות של כ-100 מיליון דולר בספרד ובאיטליה, נכון להיקף ההזמדנויות שיש בשוק כרגע".

איך נראית האסטרטגיה של החברה?

"מרכיב אחד הוא מיקוד טריטוריאלי - השוק האמריקאי מהווה קרוב ל-50%, השוק הישראלי קצת פחות מ-20% והשאר אלו ספרד ואיטליה. ארה"ב וישראל מהוות את רוב הפעילות נכון לעת הזו כי אלו המדינות שאימצו טכנולוגיה מתקדמת של קריאה מרחוק לפני מדינות אחרות. בתוך עולם של ניהול משק מים ומודדי מים, אפשר לעשות כל מיני חלוקות שאחת מהן היא פתרון שמבוסס על טכנולוגיה ואיכות שמקבלים משקל מאוד גבוה לעומת פתרונות אחרים שבהם המחיר קיבל משקל יותר גבוה. אנחנו רוצים להיות שחקן שמתמודד בזכות יתרון של יכולות טכנולוגיות ובדוחות אפשר היה אפשר לראות השקעה משמעותית במחקר ופיתוח.

"במקביל, כאשר אנחנו מזהים שוק שהופך להיות מעניין מבחינת מעבר ממדידה נייחת/מסורתית למדידה מתוחכמת, אנחנו מנסים להרחיב את האחיזה בשוק הזה באמצעות רכישה. כחלק מכך קנינו חברות בספרד, איטליה ומקסיקו שמה שמאפיין את הרכישות הללו זה לאתר את הסינרגיה שמתבטאת בעיקר ביכולת להשתמש בתשתיות המקומיות של אותן חברות אך במוצרים שלנו".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מה אתה יכול להרחיב על ההסכם עם תאגיד המים של מדריד?

"מדובר בתאגיד גדול שמשרת קרוב ל-6 מיליון תושבים והוא לקוח של חברת קונטזרה הספרדית כבר הרבה שנים, אך השינוי הבולט הוא שבשנתיים האחרונות התאגיד התחיל בהחלפת המודדים הקיימים בכאלו חדשים שמדויקים יותר ועם יכולות תקשורת. הם עשו מכרז ראשוני כבר לפני כשנתיים, שבו זכתה החברה הספרדית שלנו וכעת מדובר בצעד נוסף של התהליך כדי להשלים את השינוי שאותו מקדם תאגיד המים של מדריד. למרות שהמכרז הוא ל-5 שנים, אנחנו מעריכים שייתכן בהחלט שהוא יושלם בפחות מכך".

מה בתחום המיזוגים ורכישות (M&A), יש משהו על הפרק?

"הסביבה העסקית באירופה יוצרת אצלנו תהליך איתור של יעד רכישה נוסף במערב אירופה במדינה שכרגע אין לנו נוכחות או שקיימת כזו אך במידה מאוד מינימליסטית. זו אפשרות, זה בהחלט חלק מהצמיחה והאסטרטגיה שלנו וזה על סדר היום".

כיצד אתם מושפעים משערי המט"ח?

"אנחנו חשופים שקל-דולר ודולר-אירו. מבחינה עסקית אנחנו מעדיפים דולר גבוה, וגם מבחינת דולר אירו אנחנו מעדיפים רמות של 1.25 דולר לאירו. אנחנו מתמודדים עם זה באמצעות גידור טבעי כלומר דרך מנגנון של הלוואות אשראי או הון חוזר, וככל שיש פער אנחנו עושים עסקאות גידור שונות בכל הכלים שהשוק מציע. אנחנו מאוד פעילים בתחום הגידור".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אז דולר גבוה זה טוב ליהודים? (ל"ת)
    אלון 19/06/2023 12:00
    הגב לתגובה זו
רז רודיטי רייזור לאבס
צילום: ישראל פררה

מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר

מה שהיה היה - אבל תלמדו את הלקח החשוב בסיפור של אקסונז' ויז'ן לפעם הבאה

תמיר חכמוף |


אחרי ירידות חדות בשווי החברה, יו"ר אקסונז’ ויז’ן אקסונז ויזן 0%   ובעל המניות הגדול בחברה, רז רודיטי, רוכש מניות בשוק, במחירים שנמוכים בעשרות אחוזים ממחיר ההנפקה. מהדיווחים האחרונים לבורסה עולה כי רודיטי רכש מניות בשערים של 452 אגורות ב-21 באוקטובר ו-413 אגורות ב-27 באוקטובר, והגדיל את אחזקתו לכ-5.14 מיליון מניות, כ-28% מההון, בהיקף כספי של כ-100 אלף שקל. הרכישות מתבצעות כאמור על רקע ירידה חדה של למעלה מ-40% במניה מאז ההנפקה בסוף אוגוסט, רק לפני חודשיים אז גויסו כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף. נציין כי רודיטי רכש מניות בימים הראשונים של החברה בבורסה, במחיר של כ-682 אגורות למניה, בהיקף גבוה יותר של כ-130 אלף שקל. כיום נסחרת החברה בשווי של כ-75 מיליון שקל בלבד. מי השקיע בחברה הזו עם גירעון בהון ועם הכנסות נמוכות, רק בגלל מילות באזז? מי השקיע ביזמים שכבר הפילו את המשקיעים בעבר? גם המוסדיים השתתפו. למרות שהכתובת היתה על הקיר:


מכר למשקיעים יקר וקונה בחזרה בזול

אז עכשיו, אחרי שהמשקיעים שפכו 40 מיליון שקל ואחרי נפילה במניה, בעל השליטה "מביע אמון" עם השקעה זניחה. אגב, חשוב להבהיר משהו חשוב. השווי של החברה לא ירד ב-40%, הוא בעצם התרסק הרבה יותר. השווי של פעילות החברה - דגש על פעילות החברה בהנפקה היה 130 מיליון שקל (שווי פעילות בלי קשר למזומנים בחברה). השווי כעת 75 מיליון שקל, אבל יש מזומנים בקופה. בנטרול המזומנים השווי 35 מיליון שקל. יש כאן נפילה של 70% בשווי הפעילות. התרסקות. המשמעות אגב, שאדון רז רודיטי קנה מניות בשליש מחיר אחרי חודשיים.

הרכישה האחרונה הייתה יכולה להיות הבעת אמון, ואולי היא כזו, אבל הסכום נמוך ואיפה הוא היה כל הדרך למטה. עכשיו באים?

מבדיקת ביזפורטל עולה שדווקא הציבור היה הקונה הדומיננטי בגל העליות של ספטמבר, בעוד המוסדיים שמימנו את ההנפקה החלו למכור בהדרגה. אותם משקיעים קטנים שבנו על ההייפ והאמינו להבטחות “ללמידה מהעבר” נותרו תקועים עם מניות שרחוקות ביותר מ-50% ממחיר הרכישה, וצריכים עלייה של 100% במניה בשביל "חילוץ", בזמן שבעל השליטה מנצל את המומנטום השלילי כדי לאסוף מניות.

לצד הציבור שהקפיץ את המניה על ההייפ, גם לגופים המוסדיים לא חלק ב"אשמה". מי שהשתתפו בהנפקה מתוך אמונה שמדובר ב"מניה חמה" לשוק הישראלי, מצאו את עצמם כעת עם הפסד על הנייר או בלחץ למכור. משיחות עולה כי גוף שרכש בהנפקה ומחזיק במניה מוכר בשבועות האחרונים באופן מתודי, מה שמעמיק את הלחץ על השער, במיוחד לאור העובדה שמדובר במניה עם מחזור ממוצע קטן (במהלך אוקטובר המחזור הממוצע היה קטן מ-500 אלף שקל ביום). זה אולי נראה כמו מהלך טכני, אבל בפועל המשמעות היא שמי שהיה אמור לשמור על המשמעת המקצועית בעת השתתפות בהנפקה, נאלץ למכור בהפסד על חשבון החוסכים. במציאות של מחזורי מסחר נמוכים, גם מכירות בהיקף מתון מספיקות כדי לגרור את המניה מטה עוד כמה אחוזים בכל יום.

הנפקת הייפ שנעלם במהרה

ההנפקה של אקסונז’ ויז’ן בסוף אוגוסט לוותה באופטימיות וביקושים גבוהים, כשהיא הגיעה בדיוק בזמן שבו השוק התלהב מבינה מלאכותית ומהסקטור הביטחוני. החברה גייסה כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף, והמניה זינקה בכ-40% בימים הראשונים למסחר. למרות ההייפ החברה הציגה גירעון בהון העצמי, הפסדים מצטברים והכנסות שנתיות של כ-16 מיליון שקל בלבד וכשהמציאות דפקה בדלת המניה נפלה. מי שנכנסו בהתלהבות בגל העליות, בעיקר המשקיעים הקטנים, ספגו ירידות חדות של כמעט 50%, בעוד שגם המוסדיים שהשתתפו בהנפקה נותרו עם הפסד על הנייר. מאחורי החברה עומדים שלושת היזמים מרייזורלאבס, רז רודיטי, עידו רוזנברג ומיכאל זולוטוב, שהבטיחו “ללמוד מהעבר”, אך בשוק נראה כי “עוד חוזר הניגון” (אחרי ההייפ, המשקיעים באקסונז' מופסדים בעשרות אחוזים).

גיורא אלמוגי מנכל או פי סי אנרגיה קרדיט קרדיט אפרת מזורגיורא אלמוגי מנכל או פי סי אנרגיה קרדיט קרדיט אפרת מזור

OPC אנרגיה יוצאת לדרך עם פרויקט ענק בטקסס בהיקף של 1.9 מיליארד דולר

חברת הבת CPV החלה בהקמת תחנת הכוח Basin Ranch בהספק של 1.35 ג'יגה ואט; קרן האנרגיה של טקסס תעמיד מימון של 1.1 מיליארד דולר, ובנק לאומי יממן חלק מההון העצמי בהיקף של 300 מיליון דולר

תמיר חכמוף |

חברת או פי סי אנרגיה או פי סי אנרגיה 0%  , באמצעות חברת הבת CPV, יוצאת לדרך עם פרויקט Basin Ranch במדינת טקסס, אחד מפרויקטי הדגל של החברה בארצות הברית. CPV השלימה בימים האחרונים שורה של מהלכים שהובילו לסגירה הפיננסית של הפרויקט, המאפשרת את תחילת הקמתו כבר בימים אלה.

הפרויקט כולל הקמת תחנת כוח מונעת גז טבעי בהספק של כ-1.35 ג'יגה-ואט, עם פוטנציאל עתידי לשילוב טכנולוגיות ללכידת פחמן. עלות הקמת התחנה נאמדת בכ-1.9 מיליארד דולר, וההפעלה המסחרית צפויה להתחיל במהלך שנת 2029, בכפוף להשלמת ההקמה בהתאם לתכנון.

CPV חתמה על הסכם הלוואת הקמה עם קרן האנרגיה המדינתית של טקסס (TEF) בהיקף של כ-1.1 מיליארד דולר, קרן הפועלת לעידוד פרויקטי אנרגיה במדינה. ההלוואה ניתנה בתנאים אטרקטיביים במיוחד, עם ריבית שנתית של 3% לתקופה של כ-20 שנה, ותוך שיעבוד בכיר על הנכס לטובת מימון הקמת התחנה.

בנוסף, במסגרת המהלכים הפיננסיים למימון ההון העצמי בפרויקט, CPV חתמה על הסכם מימון ישיר עם בנק לאומי, לקבלת הלוואה בהיקף של 300 מיליון דולר שתיפרע לשיעורין עד שנת 2032, בריבית המבוססת על SOFR בתוספת מרווח של 2.8%-3.4%. ההלוואה ניתנה למימון חלק מההון העצמי של קבוצת CPV בפרויקט, ומהווה את הלוואת ה-Corporate הראשונה של חברת CPV. את יתרת חלקה בהון העצמי, בהיקף של כ-170 מיליון דולר נוספים, העמידה CPV באמצעות OPC, לרבות מתוך כספים שגויסו לאחרונה על ידי OPC בהנפקת הון שביצעה בחודש יוני 2025.

במקביל, חתמה CPV על הסכם רכישה עם שותפתה GE Vernova, המחזיקה ב-30% מהפרויקט, לרכישת מלוא אחזקותיה תמורת 371 מיליון דולר (מתוכם סך של כ-65 מיליון דולר בגין החזר ההשקעות טרום סגירה פיננסית של המוכר, כ-226 מיליון דולר שעיקרם העמדת ההון העצמי ובטוחות הנדרשים בקשר עם הלוואת TEF, וכ-80 מיליון דולר בגין מכירת ההחזקות), ובכך תשיג בעלות מלאה ושליטה בפרויקט.