לומינר רשתות חברתיות
לומינר רשתות חברתיות

המתחרה הגדולה של אינוויז פושטת רגל: האם זה טוב או רע לחברה הישראלית?

לאחר ביטול העסקה עם וולוו, חוב של מאות מיליוני דולרים ופנייה ל־Chapter 11, קריסתה של לומינר עשויה לייצר הזדמנויות לאינוויז - אך במקביל מחדדת את חוסר הוודאות והסיכונים שמלווים את שוק ה־LiDAR בשלבו הנוכחי
אדיר בן עמי | (1)
נושאים בכתבה לומינר אינוויז

חברת לומינר טכנולוגיות Luminar Technologies -60.82%  , אחת מיצרניות חיישני ה־LiDAR הבולטות בעולם והמתחרה הישירה של אינוויז הישראלית, הגישה בקשה להגנה מפני נושים לפי Chapter 11 בארה"ב ומנייתה צונחת ב-60%. המהלך מגיע לאחר שנה סוערת במיוחד, שכללה פיטורי עובדים, עזיבת בכירים, הסתבכויות משפטיות ואובדן הלקוח המרכזי שלה - וולוו. האם קריסתה של מתחרה משמעותית מהווה הזדמנות עבור אינוויז או דווקא תמרור אזהרה לכל הענף?

הבקשה הוגשה לבית המשפט הפדרלי בטקסס, והיא נועדה לאפשר מכירה מבוקרת של פעילות הליבה של החברה בתחום ה־LiDAR. הנהלת לומינר הבהירה כי החברה תמשיך לפעול במהלך ההליך במטרה לצמצם פגיעה בלקוחות ובספקים, אך בסיומו של התהליך לומינר, במתכונתה הנוכחית, צפויה לחדול מלהתקיים.


לפי מסמכי בית המשפט, לומינר מציגה נכסים בהיקף של 100 עד 500 מיליון דולר, מול התחייבויות הנעות בין 500 מיליון למיליארד דולר. פער זה ממחיש את עומק המשבר הפיננסי שאליו נקלעה החברה, שבעבר נסחרה לפי שווי של יותר מ־3 מיליארד דולר. אחד הצעדים המרכזיים בתהליך הוא מכירת חברת הבת Luminar Semiconductor (LSI), העוסקת בפיתוח רכיבים פוטוניים. לומינר כבר הגיעה להסכם למכירת LSI לחברת Quantum Computing Inc. תמורת כ־110 מיליון דולר במזומן, בכפוף לאישור בית המשפט. LSI עצמה אינה חלק מהליך פשיטת הרגל, ופעילותה צפויה להימשך כסדרה.


הקריסה של לומינר

הקריסה של לומינר אינה אירוע נקודתי אלא תוצאה של הידרדרות מתמשכת. במהלך השנה האחרונה פיטרה החברה כ־25% מעובדיה, סבב הפיטורים השני בתוך חודשים ובמקביל נרשמה עזיבה של שדרת ניהול בכירה, כולל סמנכ"ל הכספים. במאי האחרון אירעה רעידת אדמה נוספת, כאשר מייסד החברה והמנכ"ל לשעבר, אוסטין ראסל, התפטר מתפקידו בעקבות בדיקה פנימית בנוגע לקוד האתי של החברה. ראסל נותר בדירקטוריון, אך מאז הקים מיזם חדש בשם Russell AI Labs ואף ניסה לרכוש מחדש את לומינר, ניסיון שלא הבשיל.


במקביל לקשיים הניהוליים, החברה החלה להפר חוזים פיננסיים, חדלה לעמוד בהחזרים של הלוואות שונות ונכנסה לרדאר של רשות ניירות הערך האמריקאית, שפתחה בבדיקה בנוגע להתנהלותה. גם ברמה התפעולית נרשמו סימני מצוקה, כולל תביעת פינוי ממשרד אחד ויציאה מחוזה שכירות במשרד אחר.


המכה הקשה ביותר הגיעה בנובמבר, כאשר וולוו, משקיעה מוקדמת והלקוח הגדול ביותר של לומינר, ביטלה חוזה שנחתם חמש שנים קודם לכן. ההסכם נחשב לאבן יסוד באסטרטגיה של לומינר, וביטולו ערער את אמון השוק ביכולת החברה להגיע לייצור סדרתי רחב. לומינר אומנם הודיעה כי נקטה צעדים משפטיים נגד וולוו בעקבות ביטול ההסכם, אך במקביל היא עצמה נתבעה על ידי היצרן שייצר בפועל את חיישני ה־LiDAR. בכך מצאה עצמה החברה לכודה בין חזיתות משפטיות משני צדדים.


רשימת הנושים כוללת גם חברות טכנולוגיה מתחום הבינה המלאכותית. בין היתר, לומינר חייבת כ־10 מיליון דולר ל־Scale AI, שסיפקה לה שירותי תיוג נתונים, וכן מעל מיליון דולר לחברת Applied Intuition, המספקת תוכנות סימולציה לרכב אוטונומי.

קיראו עוד ב"גלובל"


איך זה ישפיע על אינוויז?

עבור אינוויז הישראלית, ההתפתחות מעוררת שאלות. מצד אחד, היחלשות או היעלמות של מתחרה מרכזית עשויה להקל על התחרות מול יצרניות רכב ולפתוח הזדמנויות עסקיות חדשות. מצד שני, עצם הקריסה מחדדת את הקושי של שוק ה־LiDAR כולו להצדיק השקעות עתק לאורך זמן. 

שוק חיישני ה־LiDAR עבר בשנים האחרונות תהליך של התפכחות. לאחר גל הנפקות בשווי גבוה, האימוץ האיטי של טכנולוגיות נהיגה מתקדמות והדחייה בפרויקטים של רכבים אוטונומיים מלאים פגעו בתחזיות ההכנסות של החברות בענף. למשקיעים, פשיטת הרגל של לומינר עשויה לשמש תמרור אזהרה. גם חברות עם טכנולוגיה מתקדמת, לקוחות מובילים וגיבוי תעשייתי אינן חסינות מפני שילוב של מינוף גבוה, קצב חדירה איטי לשוק וסיכונים משפטיים.


אינוויז מצידה, אמנם מציגה התקדמות בהכנסות ושומרת על נזילות שמאפשרת לה להמשיך לפעול בטווח הנראה לעין, אך בדומה לשאר החברות הציבוריות בתחום, היא עדיין פועלת בשוק שבו חוזים נחתמים לטווח ארוך ודורשים יכולת מימון, עמידה בלוחות זמנים והתחייבויות ייצור מורכבות. במובן זה, פשיטת הרגל של מתחרה עשויה להביא לכך שיצרניות הרכב יקפידו יותר על דרישות פיננסיות וחוזיות מכל ספקי ה־LiDAR.


מבחינה אסטרטגית, אינוויז נמצאת כיום בנקודה שונה מזו של לומינר. החברה ממוקדת במספר מצומצם של תוכניות ייצור סדרתי ובשיתופי פעולה עם שחקנים מבוססים בשרשרת הערך, כמו ספקיות Tier-1 וקבוצות רכב גדולות. הדגש הזה עשוי לעבוד לטובתה בתקופה שבה יצרניות הרכב מחפשות יציבות יותר מהבטחות טכנולוגיות רחבות. עם זאת, התלות במספר קטן של לקוחות מרכזיים ממשיכה להיות נקודת תורפה, וכל עיכוב או שינוי אסטרטגי מצד אחד מהם עלול להשפיע מהותית על התוצאות. ברמה הענפית, המקרה של לומינר מחזק את התחושה ששוק ה־LiDAR נמצא בשלב של סינון והידוק. פחות חברות, פחות שחקנים ממונפים, ויותר דגש על יכולת מסחור בפועל. עבור אינוויז, המשמעות היא ממש לא ״ניצחון אוטומטי” אלא מבחן: האם החברה תצליח להציג התקדמות עקבית בהכנסות, עמידה בהתחייבויות ושיפור הדרך לרווחיות, היא עשויה לצאת מהטלטלה הזו מחוזקת.


אינוויז נסחרת כיום לפי שווי של 251 מיליון דולר, לאחר שמנייתה איבדה 28% מתחילת השנה ו-29% ב-12 החודשים האחרונים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 15/12/2025 23:43
    הגב לתגובה זו
    כמו אינליגנציה לימטדמלאכותית גם החיישנים יש יותר מידי וחלקם מממש גרועים בתנאי מזג אויר קשים
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


אמזוןאמזון

ישראל במוקד: בעלי המניות לוחצים על אמזון לבחון את קשריה הביטחוניים

משקיעים דורשים מאמזון לבחון את התאמת חוזי הענן והבינה המלאכותית עם צה״ל ומשרד ביטחון המולדת האמריקאי למדיניות ה־AI שלה, על רקע חששות משפטיים ותדמיתיים
אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אמזון

חברת אמזון Amazon.com Inc. -1.61%   ניצבת בימים אלה מול לחץ גובר מצד חלק מבעלי מניותיה, המבקשים לבחון מחדש את קשריה העסקיים עם גופים ממשלתיים וביטחוניים. במוקד: חוזים לאספקת שירותי ענן ובינה מלאכותית לצה״ל ולמשרד לביטחון המולדת של ארה"ב, והאם הם עומדים בקנה אחד עם מדיניות ה־AI האחראי שהחברה עצמה קבעה.

היוזמה מגיעה בדמות הצעת החלטה של בעלי מניות, שהוגשה על ידי ארגון American Baptist Home Mission Societies, גוף השקעות בעל זיקה מוסדית וערכית. ההצעה הועברה לעיון הנהלת אמזון וצפויה לעלות להצבעה באסיפה השנתית של החברה, המתוכננת לחודש מאי הקרוב. לפי נוסח ההצעה, הדירקטוריון מתבקש לזהות מקרים שבהם קיימת אי־הלימה בין העקרונות הפנימיים של אמזון בתחום הבינה המלאכותית לבין השימושים בפועל שנעשים בטכנולוגיות שלה על ידי לקוחות ממשלתיים. הדגש אינו על ביטול חוזים, אלא על בדיקה, שקיפות והערכת סיכונים.

החותמים על ההצעה מצביעים על סיכונים משפטיים ותדמיתיים שעלולים לנבוע מהמשך ההתקשרויות, בעיקר על רקע ביקורת בינלאומית על פעילות ביטחונית ושימוש בטכנולוגיות מתקדמות במצבי עימות. באמזון בחרו שלא להגיב לפניית בלומברג בנושא.


הלחץ הציבורי על ענקיות הטכנולוגיה

בשנה האחרונה גובר הלחץ הציבורי על חברות טכנולוגיה גדולות לבחון מחדש את יחסיהן עם גופים צבאיים וממשלתיים, בעיקר בהקשר של שימוש בבינה מלאכותית, ניטור מידע ומערכות זיהוי. מיקרוסופט, אחת המתחרות המרכזיות של אמזון בתחום הענן, כבר חוותה מחאות פנימיות מצד עובדים ופעילים בעקבות קשריה עם צה״ל במהלך המלחמה בעזה. דיווחים על כך ששרתי החברה שימשו לאחסון הקלטות של שיחות שיורטו משטחים פלסטיניים הובילו להסרת עומסי עבודה מסוימים.

אמזון, לעומת זאת, לא התמודדה עד כה עם מרד עובדים רחב היקף. עם זאת, גם היא אינה חפה מביקורת. לצד גוגל, היא מעורבת בפרויקט Nimbus - פלטפורמת ענן שנבנתה עבור משרדי ממשלה בישראל ומספקת תשתיות מחשוב מתקדמות. מוקדם יותר השנה פיטרה אמזון עובד שביקר את מעורבות החברה בפרויקט Nimbus, לאחר שפרסם מסרים ביקורתיים בערוצי תקשורת פנימיים וחילק עלונים במטה החברה בסיאטל. החברה טענה כי מדובר בהפרת נהלים פנימיים, כולל התנהלות שפגעה בעובדים ובמנהלים.